בן סטילר
סליחה, במי מדובר?
השחקן היהודי-אמריקאי חוגג יום הולדת 55 וממשיך לשמש כהוכחה לכך שיש נשים שבאמת מעדיפות הומור על שרירים. בגובה 1.70 מ', עם מראה שמתאים לפקיד אפרורי יותר מאשר לכוכב קולנוע וחיבה מופרזת למה שמכונה "בדיחות בית שימוש", סטילר הוא, למרות הכל, כוכב של קומדיות רומנטיות. על המסך, כמו גם בחיים, הוא האחד שעל רקע כתוביות הסיום מנשק את הגיבורה הראשית.
בן סטילר הוא בן של שחקנים (אביו, ג'רי סטילר המנוח, ייזכר תמיד בתפקיד אביו הטלוויזיוני של ג'ורג' קוסטנזה מ"סיינפלד"), ניו יורקי מלידה, שסימן וי על כל התחנות המקובלות של הקומיקאים היהודים בארצות הברית: מערכונים ב"סטרדיי נייט לייב", דיבוב חיות בסרטי אנימציה, תפקיד אורח ב"חברים" והשתתפות בלפחות סרט אחד של ג'ים קארי.
סטילר הוא רץ למרחקים ארוכים – הוא היה שלוש פעמים אלכס האריה בסרטי "מדגסקר" ושלוש פעמים גרג פוקר ב"פגוש את ההורים" על המשכיו המביכים, והוא היה גם טד ב"משתגעים על מרי", שהכניס לפנתיאון הבדיחות הגסות של הקולנוע את סצנת הזרע כג'ל לשיער. לא אנין, אבל בלתי נשכח.
לסטילר יש תדמית קולנועית של לוזר, מהסוג שגורם לך לרצות תמיד שהוא יהיה זה שישיג את הכסף, את הנערה או את התהילה. כי יש לנו פינה חמה בלב לאלה שקיבלו את הקלפים הפחות טובים במשחק, ובכל זאת מצליחים לנצח. זה הופך את העולם מסביב לקצת יותר נסבל.
למה אייקון? התשובה לשאלה הזו, מבחינתי, כוללת רק מילה אחת: "זולנדר" (טוב, שתי מילים, כי היה גם "זולנדר 2") – הסרט שהציב מראה מצחיקה להפליא מול עולם האופנה, ובעיקר מול כל הסטריאוטיפים שעולים לנו בראש כשאומרים "דוגמנים גברים".
בסרט הזה סטילר הוא דוגמן שאוחז במבט מהפנט שזכה בשם "פלדה כחולה", בלורית קוצים, שפתי ברווז, חוסר יכולת להבדיל בין ימין לשמאל (עניין קריטי לדוגמני מסלול), וכמובן, כמויות אינסופיות של טיפשות.
בבדיחה המתמשכת שהפכה לקאלט ויורה לכל הכיוונים, משתתפים גם דיוויד בואי המנוח, דונלד טראמפ (הרבה לפני שהפך לנשיא ארצות הברית), דיוויד דוכובני, אוון ווילסון, ובעצם כל מי שעבר בסביבה ורצה להוכיח שהוא גם אופנתי וגם יודע לצחוק על עצמו.
באופן מפתיע, למרות שסטילר הוא הכי-לא-דוגמן שיש, הוא צלח את הסרט כדמות סופר אופנתית כשהוא מזגזג במומחיות בין מראה מחויט ומכובד לקריקטורות של קורבנות אופנה. אומנם מדובר בסאטירה שמגחכת על עולם האופנה, אבל שילוב של מאמץ מרשים במחלקת הסטיילינג ואישיותו המתחבבת בקלות של סטילר עצמו, הפכו את ההופעות האופנתיות שלו בסרט למראות מנצחים.
לפני היציאה לאקרנים של סרט ההמשך (שלא עמד בסטנדרטים שהציב הראשון) ב-2016, סטילר ואוון ווילסון כבשו את תצוגת האופנה של ולנטינו בשבוע האופנה בפריז כשהם צועדים על המסלול כדרק זולנדר והנזל, דמויותיהם היריבות מהסרט.
למה לא? מלבד הגיחה הזולנדרית של סטילר לביצת האופנה, קשה למצוא אצלו השתדלות אופנתית מיוחדת. בהופעותיו הפומביות לא נרשמו התרסקויות מיוחדות וגם לא שיאים אופנתיים. מעין בסדר כזה, רחוק מלספק.
ובכל זאת: כל איש שכוחו במצחיקותו ומסוגל לגבור על יפים, גבוהים וסקסיים ממנו, הוא תקווה לעולם הוגן יותר. וגם בזכות כותרות הסיום של "זולנדר", שמבשרות על פתיחת "המכון של דרק זולנדר לילדים שלא יכולים לקרוא טוב, ורוצים לדעת לעשות עוד דברים טוב". מקסים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
