נעה כסיף על הזוגיות האלימה: "הוא אמר שגברים לא ירצו פגומה כמוני"

הכוכבת הסוערת של 'אהבה חדשה' מספרת ליעל כרמון, החצי של יוסיאל מ"המירוץ למיליון", על הגילוי שאינה יכולה להביא ילדים ועל הקשר האלים שחוותה בעברה

נעה כסיף. "אני לא מתחרטת על כלום. לא על ההשתתפות בתוכנית ולא על העזיבה" (צילום: אביגיל עוזי)
נעה כסיף. "אני לא מתחרטת על כלום. לא על ההשתתפות בתוכנית ולא על העזיבה" (צילום: אביגיל עוזי)

נעה כסיף ואני נפגשנו לראשונה על המסך. בעוד אני מדלגת ממשימה למשימה מסביב לעולם בחיפוש אחר המיליון, היא, במיטב המחלצות בדירה התל־אביבית שארגנה לה ההפקה, חיפשה נואשות אחר אהבה.

 

לא יהיה מופרך להגדיר אותי כחולת טלוויזיה, וכשמדובר בריאליטי אני הראשונה להקליט ולצפות מאחורי הגב של אייל, בן זוגי. בהתאם לכך חיכיתי בכיליון עיניים לצפות בפורמט החדש ולצלוב אותו, ככה סתם בשביל הספורט. אלא שמהר מאוד גיליתי שמשהו ב"אהבה חדשה" מסב לי הנאה צרופה. אהבתי שהנשים הן אלה שמחזיקות בכוח: הן אלה שלוקחות אחריות, שבוחרות, שבוחנות את כל הנתונים ואת כל ההתנהגויות ומקבלות את ההחלטות בסופו של דבר על פי צו לבן בלבד.

 

בהתאם להתמכרות החדשה, החלטתי להקדיש בעמוד האינסטגרם שלי פינה לפרשנות על פרקי התוכנית, עם הומור וציניות על חשבון המשתתפים. אחרי שהפינה זכתה לעשרות אלפי צפיות ואחרי היתקלות אקראית בסופר השכונתי, נעה החליטה לשלוח לי הודעה. כשהיא פוגשת גבר שמוצא חן בעיניה ברחוב, אמרה לי אחר כך, היא עוצרת הכל וניגשת אליו בלי להסס, ודווקא איתי היא התביישה להתחיל. מה גרם לה לעשות זאת בכל זאת? נראה לי שהיא רצתה להרגיש שיש חיים אחרי הריאליטי ולוודא שאפשר להישאר שפויה גם אחרי הטוקבקים והביקורות (במילה אחת: כן. בהרבה מילים: צריך ללמוד לקחת בעירבון מוגבל הערות של אנשים טיפשים, ולצמוח ולגדול מתוך ביקורת שהיא עניינית ובונה. האמת שניסיתי להסביר לה שממש בעוד רגע קט הסערה תחלוף והתוכנית תיראה כמו חלום רחוק, אבל את זה אפשר להבין רק בדיעבד).

 

עם יעל כרמון, חצי מהצמד יעל ויוסיאל מ"המירוץ למיליון אולסטארס" (צילום: אביגיל עוזי)
    עם יעל כרמון, חצי מהצמד יעל ויוסיאל מ"המירוץ למיליון אולסטארס"(צילום: אביגיל עוזי)

     

    "בחטיבה נראיתי לעצמי מכוערת"

    קבענו לקפה על ספסל בכיכר רבין בתל־אביב. היא הגיעה באנרגיות שיא, משהו על־אנושי על סף המעצבן, לבושה בבגדי ספורט קטנטנים שרק דורכים לי על היבלות של סימני המתיחה. אני, אמא טרייה שערה כבר מחמש בבוקר, רק חשבתי לעצמי בלב: "חכי חכי שיהיו לך ילדים". לא דמיינתי באיזה פצע מדמם אני עומדת לחטט.

     

    השבוע פרשת מהתוכנית. למה בעצם?

    "אחרי ששחר, הבחור האחרון שבחרתי בו, החליט לעזוב, הרגשתי שהגעתי לקצה. הייתי בנקודה שבה לא יכולתי לפתוח את הלב לעוד מישהו והרגשתי שההחלטה הנכונה היא ללכת.

    "עשיתי את זה בלב שלם ואני לא מתחרטת על כלום. לא על ההשתתפות שלי ולא על העזיבה. הרגשתי שהפקתי ולמדתי המון. גיליתי את החוזקות שלי, ושאני יכולה להיות גם בשקט וללא שריון. אמנם בתוכנית לא מצאתי אהבה אבל למדתי שמגיע לי ושאני לגמרי פתוחה לזה. מבחינתי לא רק שזה לא כישלון, זו הצלחה!"

    על הפרישה מהתוכנית: "הגעתי לקצה. הייתי בנקודה שבה לא יכולתי לפתוח את הלב לעוד מישהו והרגשתי שההחלטה הנכונה היא ללכת. אבל מבחינתי זה לא כישלון, זו הצלחה"

     

    היא נולדה בחיפה. "אבא שלי היה ילד בן 22 שפתאום נהייתה לו ילדה ומהר מאוד הוא עזב לאוסטרליה. אמא שלי וסבתא שלי היו כל עולמי ואני כל עולמן. בהמשך אבא שלי חזר לתמונה ויש לי ממנו בעיקר זיכרונות מורכבים. לתחושתי הוא לא היה מספיק מעורב בחיים שלי. כשהיינו נפגשים הרגשתי שזה מאולץ עד כדי מבוכה. תמיד כשהייתי אמורה ללכת לישון אצלו, פתאום 'במפתיע' הייתה כואבת לי הבטן. המצאתי כל תירוץ כדי להימנע מזה. פשוט התביישתי ממנו. אמא שלי, לעומת זאת, הייתה מאוד נוכחת. כשהייתי בת תשע היא הכירה את מי שהוא היום בעלה, האיש הכי מדהים שקיים בעולם. הוא מאוד משמעותי בחיים שלי ומשמש דמות אבהית בשבילי לכל דבר. הוא הביא איתו לזוגיות עם אמא עוד שלושה ילדים מנישואיו הקודמים, והם התא המשפחתי שלי מאז.

     

    "כשהייתי בחטיבת הביניים עזבנו את חיפה לגבעת אלה, והמעבר הזה הביא איתו משבר חברתי רציני ביותר. הרגשתי לבד ואיבדתי את הביטחון. נוספה לכך העובדה שלא התפתחתי מבחינה פיזית. החזה השטוח שלי גרם לי להיתפס בעיני עצמי כמכוערת עד כדי שלא רציתי שיסתכלו עליי בכלל. הרגשתי שאני פשוט לא שווה".

     

    זה לא ממש מסתדר עם הדמות שאת מביאה לתוכנית, טורפת גברים תל־אביבית חסרת עכבות שהייתה עם עשרות גברים, ושחושבת שהכי חשוב שיהיה סקס בדייט ראשון.

    "בין חטיבת הביניים לתיכון הייתה נקודת המפנה בחיים שלי. הבנתי שאני יכולה להתחיל דף חלק, להיות גם הילדה המופרעת, לצעוק חזק כדי שישמעו אותי. פרצתי גבולות, עשיתי חיים מטורפים והגעתי לתיכון ממש נערה אחרת. אנשים לא הבינו מה קרה לי. נהייתי אדם שמח.

    "בכיתה י"ב יצאתי תקופה עם אחד החברים של אח שלי וכל ההתנסויות הראשונות שלי היו איתו. במבט לאחור אני מבינה שאמנם קיימתי יחסים אבל הכל היה מאוד מאוד טכני. לא הרגשתי סקסית או נחשקת. בקושי ידעתי מה עושים ולמה".

     

     

    "קיימתי יחסים כדי לא לקבל מכות"

    הדברים השתנו אצלה לפני עשר שנים. "המיניות האמיתית הגיעה אליי רק אחרי שהשתחררתי ממערכת יחסים אלימה מאוד שהייתי כבולה בה. זה התחיל בהתאהבות מסחררת. הכל קרה מהר מאוד והתוכניות שהיו לי השתנו כהרף עין בהשפעתו. הכל איתו קרה מאפס למאה, אבל במבט לאחור אני לא חושבת שאי פעם הרגשתי כלפיו אהבה".

     

    אז איך קרה שנסחפת ככה?

    "לא יודעת להגיד לך. הוא היה בחור כוחני מאוד אבל כריזמה מתפרצת לא הייתה שם. אני חושבת שמה שדחף אותי אליו הוא הרצון לברוח ממשהו, לעשות שינוי בחיים שלי, לעזוב את כל מה שמוכר, להעז. אני מגדירה אותו כטעות הכי גדולה שלי בבני אדם. לא מפסיקה לשאול את עצמי איך לא זיהיתי את זה".

    על מערכת היחסים האלימה שבה הייתה: "הוא היה משכנע אותי להתרחק מהחברות שלי ומאמא שלי. הוא היה מעליב אותי, קורא לי מגרסת מזון, מונע ממני לאכול ברמה של לנעול את המקרר. התקפי הזעם שלו היו מלווים בצרחות איומות"

     

    אני חושבת שמאז שמיכל סלה ז"ל נרצחה, משהו בתפיסה של אלימות כלפי נשים השתנה. הרבה נשים התחילו להבין שלאלימות יש סימנים מקדימים שהם לאו דווקא פיזיים. היו נורות אדומות שפספסת?

    "אחרי שלושה חודשים כבר התחלתי לראות דפוסים. הוא היה משכנע אותי שכדאי לי להתרחק מהחברות שלי. ממש הציב אולטימטום לגבי מערכות היחסים שלי איתן. גם את הביקורים שלי אצל אמא שלי הוא ניסה להפחית. הוא היה מעליב אותי, קורא לי מגרסת מזון, הפריע לו שאני אוכלת".

     

    גם אייל אומר את זה עליי. הוא קורא לי מלגזה, והאמת שזה לא כל כך רחוק מהמציאות. איך מבחינים בין צחוק שקיים בין בני זוג לבין אלימות של ממש?

    "לפעמים הוא היה ממש מונע ממני לאכול ברמה של לנעול את המקרר. הוא אהב הרואין שיק ואני הייתי צריכה להתאים את עצמי לסטנדרט הזה. בנוסף הוא לא אהב שאני בוכה. כל בכי שלי היה גורר פיצוץ. הוא לא היה מרשה לי לתת חיבוק ידידותי לחברים גברים שלי. התקפי הזעם שלו היו מלווים בצרחות איומות וככל שעבר הזמן זה רק הלך וגבר".

    "היו לילות שהוא היה חוזר מבילוי שיכור, מפשיט אותי ועושה את מה שעושה פשוט בניגוד לרצוני. זה המין שהכרתי באותה תקופה. בשלב מסוים הפחד הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמין"

     

    אני אקשה עלייך רגע: אני מכירה הרבה גברים שאוהבים נשים רזות, שלא מאוד מחבבים את כל החברות של הנשים שלהם, שמגלים חוסר סבלנות כשאישה בוכה במהלך ריב, או לא כל כך מפרגנים אם בת הזוג שלהם רוצה להתחבק עם גברים אחרים. איפה אצלך עבר הגבול?

    "היה את אפקט הפחד. הוא היה חוזר ואומר לי שהמין איתי לא מספק אותו, שאני חייבת לתת יותר, להשתחרר, שאני צריכה לעשות איתו במיטה דברים שמאוד לא רציתי רק כדי לספק אותו. לא הייתה לי אופציה לסרב. המילה 'לא' הייתה ריקה ממשמעות עבורו, הוא פשוט היה מתעלם עד כדי קיום יחסים בכוח. לטובת ה'שחרור' וה'זרימה' שלי הוא היה משדל אותי לשתות הרבה אלכוהול. היו לילות שהוא היה חוזר מבילוי שיכור, מפשיט אותי ועושה את מה שעושה פשוט בניגוד לרצוני. זה המין שהכרתי באותה תקופה. בשלב מסוים הפחד הפך להיות חלק בלתי נפרד מהמין. קיימתי איתו יחסים פשוט כדי לא לקבל מכות".

     

    הסביבה שלך ידעה מה קורה?

    "לא שיתפתי בזה אף אחד. לא אמא ולא חברות. היו עשרות ריבים שהבטחתי לעצמי במהלכם שזהו, אני עוזבת אותו, ובכל פעם הוא היה משכנע אותי והייתי חוזרת אליו. נקודת המפנה הייתה כשהיינו יחד בחו"ל. אמא שלי זיהתה דרך שיחת סקייפ שמשהו לא טוב עובר עליי, קנתה כרטיס טיסה והגיעה יחד עם כל המשפחה לקחת אותי".

     

    "החשיפה לא מפחידה אותי" (צילום: אביגיל עוזי)
      "החשיפה לא מפחידה אותי"(צילום: אביגיל עוזי)

       

      "הרגשתי פגומה כי אני לא יכולה ללדת"

      אחרי שחזרו לארץ, מספרת נעה, הוא ביקש ממנה להיפגש "כדי לעשות מעין סגירת מעגל. במפגש הזה הוא אמר לי 'את בחורה פגומה. אף אחד אחר לא ירצה אותך'. ועם המשפט הזה אני חיה כבר יותר מעשר שנים".

       

      את? פגומה?

      "שנים באמת הרגשתי פגומה. עכשיו כבר לא. מה שעמד בשורש של המשפט הזה הוא העובדה שאני לא יכולה להביא ילדים לעולם".

      על בעיות הפוריות: "בגיל 17 גילו שאין לי שחלות וביציות. אני עוברת טיפולים כדי להכין את הרחם שלי לקליטת היריון. אין לי צל של ספק שאני אהיה אמא"

       

      בבדיקה שנערכה בגיל 17 עקב עיכוב התפתחותי, התברר לנעה שמערכת הרבייה שלה לא התפתחה בצורה תקינה והיא חסרה שחלות וביציות. "לקח זמן עד שעלו על זה, ונתנו לי כדורי גדילה שהביאו איתם גם את הווסת הראשונה. בכלל לא הבנתי אז את גודל העניין. האסימון התחיל ליפול לי רק כשהחברות שלי התחילו ללדת ומצאתי את עצמי מאוד מאוד מקנאה.

      "אני עוברת כל מיני טיפולים שאמורים להצליח להכין את הרחם שלי לקליטת היריון. בינתיים זה לא מאוד עובד אבל אין לי צל של ספק שאני אהיה אמא.

      "בכל מקום שאני הולכת אליו, בכל מפגש שיש לי עם נשים, אני תמיד חווה קנאה קשה בגלל החוסר הזה. זה משליך כמעט על כל אספקט בחיים שלי ובשנים האחרונות זה רק הולך ומתחדד".

       

      באיזה שלב של היכרות עם גבר את מספרת לו דבר כזה?

      "בדייטים אני לא מספרת על זה. שיתפתי רק את שלושת בני הזוג הרציניים שלי. לבן הזוג האחרון סיפרתי אחרי חודשיים של זוגיות. חשבתי בהתחלה שהוא לא נרתע מזה אבל טעיתי. הרגשתי שהוא היה עצור איתי ושכשזה נגמר זה היה בגלל זה. זה אף פעם לא נאמר אבל אני יודעת את זה בוודאות. מאז הפרידה הזו משהו בלב שלי ננעל".

       

      לא מפחיד אותך לחשוף את הסיפור הזה ושגבר שידע את זה יתרחק?

      "לא. זה יהפוך את זה להרבה יותר פשוט כי הוא כבר יודע".

       

      צריך המון אומץ כדי להיחשף כך.

      "נכון. אבל מה החיים האלה שווים אם לא ניקח סיכונים? החשיפה לא מפחידה אותי ואני לא מתחרטת עליה".

       

      נעה ויעל. יש חיים אחרי הריאליטי  (צילום: אביגיל עוזי)
        נעה ויעל. יש חיים אחרי הריאליטי (צילום: אביגיל עוזי)

         

        "נמאס לי מהכל. אני רוצה פרטנר"

        מה עבר עלייך מאז שיצאת מאותו קשר?

        "כשיצאתי מהזוגיות האלימה, בשנות העשרים שלי, פתאום הבנתי שאני יכולה ליהנות בסקס. לראשונה לא שכבתי עם מישהו בניגוד לרצוני. הבנתי שאני מאוד אוהבת את זה, ופשוט לקחתי את זה לקיצון. המעבר לתל־אביב רק החיה אותי יותר. המבחר, הקצב, הריגוש שבכיבוש. מאז שאני גרה פה אין אצלי דבר כזה דייט שלישי. יש להתחיל עם גבר, לכבוש, לסמן וי".

        על החיים כרווקה: "אני רגילה לשכב וללכת. פיתחתי עם השנים שריון שגורם לי כל הזמן לרצות להוכיח שאם לגברים מותר אז גם אני יכולה"

         

        נשמע שקשה לפתח ככה משהו רציני.

        "אין ספק. הזמינות של הדברים מונעת מאיתנו להתעכב ולהשקיע משאבים במקום אחד. אני רגילה לשכב וללכת. פיתחתי עם השנים כזה שריון שגורם לי כל הזמן לרצות להוכיח שאם לגברים מותר אז גם אני יכולה.

        "אם היית שואלת אותי לפני שנה למה אני רווקה לא הייתי יודעת מה לענות לך. היום אני יודעת להגיד שאני לא נותנת לגבר להיות גבר לידי. אני לא מסוגלת להראות למישהו שאני צריכה אותו וזה מרחיק את הגברים".

         

        אני לא מבינה איך את לא עייפה.

        "אני מותשת. זה מה שהביא אותי לתוכנית. נמאס לי מהכל. אני רוצה פרטנר ושלושה ילדים. אתמול. נמאס לי להתעסק בשטויות כמו לאן אני אצא, עם מי אני אשכב ומה אני אשתה. אני מרגישה ריקה.

        "הקורונה לפחות פתרה לי את הסוגיה של הבדידות בחגים. המפגשים המשפחתיים, שכל שנה מחדש אני מגיעה אליהם ללא בן זוג, מחדדים את הבדידות שלי בצורה שקשה לי לשאת. חתונות זה בכלל קשה. בשנת 2017 הוזמנתי ל־12 חתונות והקנאה הציפה אותי. טסתי להודו והברזתי לחצי מהן, למרות שמאוד רציתי לפרגן לאנשים שאני אוהבת".

        "היום אני יודעת להגיד שאני לא נותנת לגבר להיות גבר לידי. אני לא מסוגלת להראות למישהו שאני צריכה אותו וזה מרחיק את הגברים".

         

        אחד הפרקים הכי מדוברים בתוכנית היה הפרק שבו אורן בחר לעשות לך שיחת נזיפה על ההתנהלות שלך מול גברים. השיח ביניכם גרר המון תגובות, גם בתוכנית עצמה וגם ברשת.

        "מספר הגברים שהייתי איתם הפריע לאורן מאוד. הוא הגיע עם תפיסה שמרנית. זה בסדר שהוא מחזיק בדעות האלה אבל לא הבנתי מאיזה מקום הוא הרגיש צורך לחנך אותי. אני רוצה להאמין שהכוונה שלו הייתה טובה. סלחתי לו. הוא כבר חטף על זה מספיק".

         

        קלטת כבר במהלך השיחה איתו שמשהו לא בסדר?

        "לא קלטתי כלום. בכלל. הבנתי רק למחרת, ועוד יותר בזמן השידור".

         

        זה נראה שדווקא בת הזוג שלו היא זו שהסבירה לך שמה שקרה שם לא היה תקין - ושהבכי שלך לא היה על מה שנאמר בשיחה, אלא על העובדה שלא חתכת את זה.

        "זה החזיר אותי לזוגיות האלימה. להרגשה שמשהו לא סבבה קורה אבל את קופאת ולא מצליחה למצוא את המילים הנכונות כדי לענות".

         

        הרשת סערה לגבי הפרשה הזאת והתגובות היו חלוקות. גם בפינה שלי באינסטגרם, לצד נשים שביקרו את ההתבטאויות של אורן היו כאלה שביקרו את הפתיחות המינית שלך.

        "התגובות האלימות והקשות ביותר היו דווקא מצדן של נשים וזה הפתיע אותי. הן לא בחלו במילים ולא חשבו פעמיים מי האדם שעומד בצד השני ומקבל את החצים".

        על ההשתתפות בתוכנית: "רציתי את התהליך הזה כי ידעתי שאפשר ללמוד ממנו. ידעתי שהוא יאלץ אותי להתמודד עם הדפוסים שלי בלי שאוכל לברוח מהם"

         

        זה גרם לך להתחרט על החשיפה בריאליטי?

        "בשום פנים ואופן לא. רציתי את התהליך הזה כי ידעתי שאפשר ללמוד ממנו. ידעתי שהוא יאלץ אותי להתמודד עם הדפוסים שלי בלי שאוכל לברוח מהם, כי אין טלפון, אין אימונים ואין טיילת לצאת לרוץ אליה. זה מכריח אותך להיות בתוך הסיטואציה".

         

        איפה את רואה את עצמך בעוד שנה?

        "מקצועית אני מקווה מאוד להמשיך להתפתח, וכמובן למצוא אהבה".

         

        איזה מין גבר הוא יהיה?

        "אני צריכה שהוא פשוט יהיה בנאדם טוב, שיצחיק אותי, שידע להכיל אותי, ושלא יהיה אדם מורכב כי אני עייפה והבנתי שמגיע לי שיהיה לי קצת יותר קל".

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלון שפרנסקי, סגנון: ראובן כהן)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלון שפרנסקי, סגנון: ראובן כהן)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד