אחרי תקופה לא קצרה של חיפושים, מצאו איש הטלוויזיה אסי עזר והאדריכל אלברט אסקולה את הדירה שעליה חלמו. באוגוסט האחרון עזבו בני הזוג את דירתם הקודמת במרכז תל אביב, לא רחוק מדיזנגוף סנטר (דירה שאסקולה שיפץ בכישרון), ומקומה שנייה בבניין ישן עברו לקומה ה-25 במרומי מגדל "הגימנסיה" בצפון הישן של העיר, מרחק נגיעה מכיכר המדינה.
עם 150 מטרים רבועים, הדירה נרכשה במצב מעטפת והוסבה לדירת ארבע חדרים (כולל ממ"ד). יש מרפסת קטנה ושלושה כיווני אוויר (דרום, מערב ומזרח), ואסקולה תכנן אותה בגוונים בהירים ועם אלמנטים עיצוביים משנות ה-80, כמו כיסאות פינת האוכל, בסגנון יפני מודרני, מעץ ורפיה. אלה חומרים שמזכירים לאסקולה את ספרד, ארץ הולדתו, ובפרט את המחוז שממנו בא: "רפיה זה אלמנט מאוד מסורתי מחבל קטלוניה, ורציתי להכניס את החומר הזה לבית שלי כאן".
דלת כניסה מעוצבת מובילה אל פינת משפחה קטנה ובה מתבלט שולחן כדורגל, שקיבל אסי במתנה ליום הולדת 40 מצוות האיפור-שיער-סטיילינג של התוכנית ''הכוכב הבא'' (''עוד לפני שהיה בית היה שולחן", מבהיר עזר, "ואמרתי לאלברט, 'אתה חייב למצוא לו פינה'").
חלונות זכוכית עוטפים את הסלון וצופים על העיר. מימין מתגלה מטבח פתוח, פינת אוכל ויציאה למרפסת. משמאל חדר רחצה המשמש גם את האורחים, ומסדרון שמוביל לחדר אורחים (שיהיה בעתיד חדר לילד), חדר העבודה של עזר וחדר שינה המרווח, שכולל ממ''ד גדול שהוסב לחדר ארונות פתוח ומולו חדר רחצה צמוד.
אסקולה ידע מיד שיצבע את הקירות לא רק בלבן-שלג, אלא יתבל בצבעי אוף-ווייט ושמנת, כדי להוסיף חמימות בהירה ולהקנות אווירה מרגיעה, מהסוג שפוגשים במלון בוטיק או בספא.
דלת עץ צרה שהוזמנה מנגר סוגרת בהרמטיות בין החלק הציבורי לפרטי, כך שאסי יכול לכתוב בשעה שאלברט מארח בסלון, למשל. נגר ביצע להם את העבודה בהזמנה מיוחדת, והתוצאה היא דלת שאינה נראית כמו דלת, אלא כפאנל מתמזג נטול ידית ובמרקם מחוספס. אותו סוג של עץ מסתיר את נישת הכביסה והחשמל מאחורי דלת הכניסה. כדי לשמור על גובה החלל, קולפה התקרה הלבנה ונחשפה תקרת בטון תעשייתית.
"לפני שהתחלתי לתכנן את הבית ראיתי את הנוף", מספר אסקולה, "והבנתי שזה יהיה בית מאוד שקט. בגלל שהחזית שלנו היא דרומית ואין לנו עוד מגדלים מולנו, החלטתי שנעבוד עם צבעים בהירים, ולא עם שום דבר כהה, כי השמש מחממת את הדירה ונוגעת במשטחים. בחרתי, למשל, בפרקט אלון מולבן בכל הבית, כי אם הפרקט היה כהה, הוא היה מתחמם מאוד. הייתי אובססיבי למצוא את הפרקט הכי לבן שיש".
אסי מעיד על עצמו, ש"באופן שכמעט לא אופייני לי – בקושי התערבתי. אמנם הבהילה המחשבה שהבית יהיה מאוד בהיר, אבל סמכתי עליו. רציתי בית שיוכל להיות רומנטי, אבל גם כזה שאפשר יהיה להציף באור". לדבריו, "אני לא אוהב צפיפות ולא אוהב להכניס המון. אם יש אופציה להכניס פחות ושיהיה מרווח, אני מעדיף לוותר. גם אלברט אוהב עיצוב נקי ולא רועש, יש לנו אותו טעם, לא סתם התאהבתי בו".
אסי ביקש אי גדול מיוחד ומואר היטב, ולכן הותקנה מעל משטח השיש האיטלקי מנורת בטון תעשייתית בעיצוב ניב עמנואל, שמפזרת אור בהיר וצהוב ונותנת תחושה של ישיבה על בר במסעדה. בצדי האי יש נישות לאחסון, והן מאכלסות ספרי בישול, מפתחות וגם את חפציו של הכלב עמוס. "היה לי חשוב שיהיה שולחן אוכל גדול", אומר עזר. "בבית הקודם יכולנו לארח גג שמונה אנשים, ובשולחן הנוכחי אפשר לארח עד 14 איש והוא נפתח – אבל לא רואים עליו שהוא יכול להיפתח, וזה הדבר הכיפי בו".
מול מסך הטלוויזיה הגדול נמצאת פינת הישיבה, שנרכשה לקראת המעבר: ספה ושתי כורסאות לבד בעיצוב אריק בן שמחון (עליו המליצה להם השכנה הוותיקה יותר במגדל, רותם סלע). "אנחנו אוהבים לשבת ולראות טלוויזיה על אותה ספה, דביקים, ויש פה אופציה להניח קפה", אומר אסי.
את הסלון מעטרים פריטי נוי שנאספו בשמונה השנים הזוגיות, כמו ציפור מאוסף בית העיצוב השווייצרי "ויטרה", קופסת זכוכית שמסתובב בה אלמנט באמצעות אנרגיה סולארית, וגם הרבה צמחייה. "אספתי הרבה צמחים בדירה הקודמת", אומר אסקולה, "אבל בשלב מסוים היא נהייתה קטנה מדי בשבילם. ידעתי שבבית החדש יהיה לי מקום לכולם".
פינת הישיבה במרפסת הקטנה עשויה רשת מיוחדת ("רציתי ריהוט שהנוף יעבור דרכו", אומר אסקולה) ולצדה שפע עציצים שממסגרים את המבט אל העיר. "לא רציתי לחסום את הנוף אז ריכזתי בשני הצדדים פינות ירוקות, וכך יש לנו את כל הנוף כשאנחנו יושבים בחוץ".
ארבע דירות וסדרה
את הסדרה "להיות איתה" כתב עזר בארבע דירות שונות. הראשונה הייתה דירה שכורה ברחוב אלנבי, והרביעית היא הנוכחית, במרומי המגדל. בפינת העבודה שלו יש, מלבד מדף ספרים מוקפד, שולחן עבודה גדול שמתאים לשני אנשים ושנבנה מאותם חומרים של כוורת משרדית, שהייתה בדירה הקודמת.
דלת זכוכית ופרופיל בלגי נותנת תחושה מאווררת בזמן העבודה, והיא מכוסה בווילונות בהירים ואטומים, הניתנים להסטה. "ביקשתי מאלברט חדר עבודה עם חלון, כי לפעמים באמצע הכתיבה אני עוצר להתבונן", מסביר אסי את הצורך. "יש גם פינת ישיבה, כי לפעמים באים חבר'ה לעבוד איתי". בעתיד תשתלב כאן ספה נפתחת, כאשר חדר האורחים יהפוך לחדר ילדים.
גם חדר השינה משקיף על העיר, והוא עוצב בהשראת בתי המלון שבהם בילו עזר ואסקולה – והם בילו במיטב החדרים. יש כאן מיטת עור ושתי שידות תואמות, מצעים תפורים היטב, טלוויזיה חכמה של המותג FRAME (עם מסך ממוסגר בפרופיל עץ, שהופך בלחיצת כפתור לתמונת נוף מועדפת), פסלים ועבודות אמנות. "במהלך הטיולים שלנו גילינו מה אנחנו אוהבים במקומות שבהם אנחנו מתאכסנים", אומר אסקולה. "גם בחדר הזה, המטרה להקנות תחושה של רוגע".
חדר הרחצה הזוגי מציע שירותים ומקלחת עם שתי יחידות אינטרפוץ' וספסל ישיבה. דלתות זכוכית עם חלק חלבי מפרידות בין שני החלקים. מוסיקה בוקעת מרמקולים בתקרה, והקירות והרצפה כוסו בשיש, כדי להשיג "תחושה של חמאם טורקי", אומר אסקולה.
עד כמה מסמל המעבר למגדל את ההתקדמות המקצועית והכלכלית שלכם?
אסי: "אני לא משוכנע שזו התפתחות. מאוד אהבתי לגור בקומה שנייה, ולשמוע ולדבר עם אנשים מהחלון, באמת, ואני מנסה להתרגל לדבר הזה. אני אוהב את הנוף של המגדל, אבל יש בי משהו מהילד שגדל בחולון, שמאוד אוהב את התחושה שאתה פותח את החלון ורואה אנשים הולכים ויכול לדבר איתם. זה עדיין קשוח לי, הקומה ה-25, וגם לכלב, שרגיל לעמוד בחלון ולנבוח על כל כלב שעובר. פה הוא לא רואה שום כלב".
למה בעצם עברתם לכאן?
"בעיקר מטעמי נוחות. חיפשנו בית בבניין של כמה קומות, אפילו אופציות של תמ"א – כי רצינו דירה מוגנת מרעידות אדמה – אבל בכל דירה שחיפשנו, בגדלים האלה של 150 מ"ר, המחיר היה מופקע, בלי חניה או מעל בית ספר, עם מעלית קטנה מדי. הכל היה יקר מדי למה שחיפשנו, כי רצינו בית של ארבעה חדרים, כדי שיהיה לנו הכנה לחדר כשנגדיל את המשפחה.
''התמ"א הם תמיד פתרונות לא כיפים, ובהתאם למחיר זה לא משתלם. את המגדל הזה היכרנו, כי רותם (סלע) גרה כאן והיינו פה הרבה, והמתווך אמר שיש פה כמה דירות פנויות. אגב, בעיניי המגדלים זה הפונקציונליות החדשה במדינה של תשעה מיליון איש. דירות באוהאוס גדולות כמו במרכז תל אביב אי אפשר לבנות יותר".
אלברט מוסיף: "הבנתי שהדירה הזו ריקה ואני יכול לעשות כל מה שאני רוצה, וגם אהבתי את התחושה שקיבלתי כשעלינו לכאן. אסי רק סיים את האירוויזיון וחתם על הנחיית 'נינג'ה', אז הגענו אחרי תקופה קשוחה והרבה עבודה, ואני חיפשתי מקום שבו נוכל לברוח מהרעש והסטרס שחיינו בו. כשעליתי לקומה הזו, הרגשתי שאנחנו בתוך העיר, אבל מרוחקים. הרעיון המרכזי בבית הוא להירגע. החיים שלנו לא יכולים להאט את הקצב, אך הרעיון הוא בית באווירה שמזמינה להאט''.
מה היה חשוב לכם בבית החדש?
"הגענו עם רשימה של משאלות. אחרי חמש שנים בדירה הקודמת, ידענו מה חסר לנו. למשל, הרבה יותר אור. אסי תמיד התלונן שאני אוהב בתים חשוכים, והוא אוהב בתים מלאי אור. היום גם אני אוהב יותר אור. הוספנו חדר אורחים – הבית הקודם היה לזוג והבית הזה יתאים גם לתינוק, ובינתיים החדר מיועד לאירוח. אמא שלי ישנה אצלנו בדירה הקודמת, ובפעם האחרונה הגיעה עם בעלה והם לקחו חדר בבית מלון כדי שיהיה להם יותר נוח. תמיד אמרתי לה, בבית החדש תרגישו כמו בבית".
מה עוד לא הספקתם לעשות בבית?
"עוד תמונה במטבח, אנחנו מחפשים מאיפה להביא אותה. וחסר לי החורף. אני מת להרגיש את הדירה הזו בחורף. אנחנו מתים לדעת איך זה לשבת פה בסלון, לראות סרט ולשמוע רעמים וברקים".
אסי: "אנשים חושבים שמגדל זה משהו קר, והמחשבה היא שזזנו קדימה מבחינה נדל''נית, אבל אני מרגיש שהבית הבא שלנו לא יהיה במגדל. זה יהיה בית פרטי, או חזרה לדירה בבניין רגיל. אבל כאן כל השכנים הם בקבוצה הגיל שלי, הם ממש חבורה, ואנחנו בכל תקופת הקורונה מבלים למטה, ויש קבוצת ווטסאפ פעילה של ריכולים ועניינים. אפילו עשו לנו ארוחת 'וולקאם' כשבאנו לפה. רותם אירחה אותנו בבית שלה עם כל השכנים. למרות שזה מגדל ויש תחושה שאתה לא יודע כמה דיירים יש פה, מהר מאוד נכנסנו לקבוצה מיוחדת של שכנים".
- מטבח: דאדא, טולמנ'ס
- צבעי קיר: בנג'מין מור
- תאורה: יאיר דורם
- חשמל חכם: טופ אודיו
- שקעים ומתגים: כהנא
- נגרות: נגריית עידן
- וילונות ומצעים: אלה דקור
- דלתות: שערי ברכה
- כלים סניטריים: מודי
- שיש: פרביטל
- ספה ושולחנות קפה: אריק בן שמחון
- שולחן אוכל: טולמנ'ס
- מנורת מטבח, אגרטלים, מזוזה: ניב עמנואל
- שטיחים: Rugs&Co
- אביזרים בחדר רחצה: Edition
- רהיטי מרפסת: פנטהאוז
- גינון: יואב, גן בגג
- סטיילינג: רינת אפרת
