במשך שנים נהנה החיבוק מחיבוקו של הממסד הרפואי. אחרי הכל, הוא זמין, נגיש, נטול תופעות לוואי, וכפי שהוכיחו מחקרים לא מעטים - גם יעיל למדי. "התרופה האוניברסלית", כך מכונה החיבוק. אבל עידן הקורונה, שהשתלט בחודשים האחרונים על מציאות חיינו, הצליח להרחיק אותו מאיתנו. נראה שמעולם לא נזקקנו לתרופה האוניברסלית הזאת כמו בחודשים האחרונים, כשאל הבידוד והריחוק החברתי שנגזרו עלינו וההנחיות להימנעות ממגע פיזי מתלוות גם תחושות קשות של דכדוך, דאגה ופחד, בין אם מההשלכות הבריאותיות של הנגיף ובין אם בשל דאגות פרנסה ופחד מפני אי הוודאות בעתיד.
כן, גם בצל הקורונה אנשים הם יצורים חברתיים הזקוקים לקשרים אישיים ולמגע פיזי. למען האמת, גם לבעלי חיים רבים, ובפרט ליונקים, יש צורך במגע, בקירבה ובקשרים חברתיים. את הצורך הזה, ואת ההשפעות החיוביות של חיבוק ומגע של חיבה ואהבה על הבריאות הפיזית והנפשית הדגימו כאמור הרבה מאוד מחקרים שנערכו על בעלי חיים ועל בני אדם. בו זמנית, לא מעט מחקרים הצביעו על כך שבידוד ממושך, דחייה ובדידות קשורים להשלכות בריאותיות ופסיכולוגיות שליליות. לא מפתיע אפוא שכאשר בחודשים האחרונים אנו נאלצים להסתפק בחיבוק אימוג'י במקום בחיבוק אמיתי, משהו נשבר בנו. סקר שנערך על ידי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן בארצות הברית (ה־CDC) מצא שכרבע מהצעירים בארצות הברית שקלו התאבדות במהלך חודשי הסגר. גם בישראל נרשמה בחודש יוני עלייה של 25% באיומי התאבדות במוקד המצוקה של ער"ן, וכן עלייה במספר המתמכרים לאלכוהול, לסמים ולהימורים מקוונים. הקורונה תלווה אותנו עוד במשך תקופה, אבל אולי חיבוק אמיתי, במסגרת המגבלות, יכול לעזור עכשיו ללא מעט מאיתנו. הנה חמש סיבות מבוססות מחקרים מדוע חשוב כל כך להרבות בחיבוקים חמים ליקרים לכם, ובעיקר לילדים, בתקופה הזאת.
1. חיבוקים מגבירים קירבה ואינטימיות
חיבוק ומגע חם הם דרך אוניברסלית לבטא רגשות חיבה ואהבה ללא מילים, והצורך בהם משותף לא רק לנו אלא גם לבעלי החיים. המחקר שהוא אולי המוכר ביותר בתחום הזה הוא ניסוי "אם המגבת ואם התיל" שערכו הפסיכולוג הארי הארלו ואשתו ב־1965. בניסוי, שזכה בהמשך לביקורת אתית עזה, הפרידו החוקרים קוף רזוס תינוק מאמו ושמו אותו בכלוב שבו שתי בובות דמויות קופת רזוס בוגרת. בובה אחת הייתה עשויה מחוטי תיל והכילה בקבוק חלב, ואילו השנייה הייתה עשויה מספוג רך עטוף במגבת. תוצאות הניסוי הראו ללא כל ספק שתינוק הרזוס העדיף לבלות את רוב הזמן עם אם המגבת, וניגש אל אם התיל רק כדי לאכול. החוקרים חזרו על הניסוי בתינוקות רזוס רבים נוספים שהופרדו מאמותיהם ובגרסאות שונות, וקיבלו את אותן תוצאות.
הניסוי הזה מדגים את החשיבות הרבה של חוש המגע, שהוא אחד החושים הראשונים שאנו חווים עם לידתנו. "החוויות שלנו נוצרות ממה שמתרחש בראש שלנו או ברגש, אבל בראש ובראשונה הן תוצאה של איזשהו קלט חושי שאנו מקבלים", מסביר הפסיכיאטר ד"ר אילן טל. "שניים מהקלטים החושיים החזקים ביותר שלנו הם הריח והמגע. בחיבוק יש חיבור בין שני הקלטים האלה, שיוצר חוויה חזקה מאוד של אינטימיות וקירבה ומאפשר לנו להרגיש מוכלים ואהובים. זו בעצם הסיבה שאנחנו כל כך זקוקים לחיבוק ומבקשים אותו. הוא מרגיע ומווסת אותנו, ומאפשר לנו לדעת שיש מישהו שאנחנו חשובים עבורו, שרואה ומבין אותנו".
2. מפחיתים סטרס וחרדה
העובדה שחיבוקים, כרבול ומגעי חיבה עוזרים להפחית סטרס הוכחה במחקרים רבים הן בבעלי חיים והן בבני אדם. אחד המנגנונים הידועים שנחקרו הוא עלייה ברמותיהם של חומרים כימיים שונים במוח, בהם אנדורפינים שונים, ובעיקר אוקסיטוצין – ההורמון שמכונה "כימיקל החיבוק" או "הורמון האהבה".
אחד המחקרים המעניינים בוצע על ידי חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה ופורסם ב־2005 בכתב העת Biological Psychology. במחקר התבקשו 59 נשים בנות 20־49 שחיו עם בן/בת זוג לפחות שישה חודשים, להשיב על שאלון שנועד להעריך את תדירות מגעי החיבה הפיזיים עם בני/בנות זוגן, דוגמת חיבוק והחזקת ידיים. החוקרים גם מדדו את רמות האוקסיטוצין בדם של המשתתפות. במהלך השלב הראשון של המחקר התבקשו הנשים לשבת עם בן/בת זוגן ולדבר במשך כמה דקות על זמן שבו הם חשו קרובים במיוחד. לאחר מכן הם צפו בסרט רומנטי במשך חמש דקות ולבסוף התחבקו במשך 20 שניות. בשלב השני הופרדו הנשים מבני/בנות זוגן ועברו לשלב "מלחיץ" שבו הן הכינו והקליטו נאום על אירוע מעורר זעם או מלחיץ שעברו. לחץ הדם, קצב הלב ורמות האוקסיטוצין שלהן נמדדו לפני כל שלב בניסוי, במהלכו ואחריו.
ממצאי המחקר הראו שרמות אוקסיטוצין גבוהות היו קשורות לרמות לחץ דם נמוכות ולקצב לב נמוך יותר לפני שלב המגע החם – ככל הנראה כתוצאה מההשפעה המשולבת של ציפייה וחוויות קודמות חיוביות עם בני/בנות הזוג. רמות אוקסיטוצין גבוהות היו קשורות גם לרמות נמוכות יותר של לחץ דם במהלך המשימה המלחיצה. נשים שדיווחו שקיבלו יותר חיבוקים מבני/בנות זוגן היו לרוב בעלות רמות אוקסיטוצין גבוהות יותר בכל השלבים. החוקרים הסיקו שהאוקסיטוצין עשוי להיות הגורם המקשר בין חיבוק לרמות נמוכות יותר של לחץ דם. כמה מחקרים שנערכו בבעלי חיים תומכים ברעיון זה. לדוגמה, נמצא שרמות האוקסיטוצין עולות, ולחץ הדם יורד בעכברים, כשמלטפים את הבטן שלהם.
יתרה מכך, במחקר שפורסם ב־2018 ב־PLoS One נמצא שלחיבוק טוב יש השפעה ארוכת טווח שיכולה להרגיע אותנו למשך כל היום, גם אם אנחנו נקלעים למצב מלחיץ כמו ויכוח או עימות לא נעים בהמשך היום. במחקר השתתפו 404 גברים ונשים שהתבקשו לדווח בריאיון מדי ערב במשך 14 ימים רצופים על קבלת חיבוקים, ובמקביל על סכסוכים וקונפליקטים שחוו. החוקרים מצאו שבקרב אנשים שחיבקו אותם, חשיפה לקונפליקטים הייתה קשורה להשפעה שלילית קטנה יותר לעומת אלה שלא חיבקו אותם. עוד נמצא כי מגדר החובקים לא היה חשוב, וגם לא ההקשר שלהם (רומנטי, משפחתי או אפלטוני). לדברי החוקרים, מגעי חיבה מבטלים ככל הנראה את החלק במוח שמגיב לאיומים, וכתוצאה מכך משוחררים פחות הורמוני סטרס, מה שאומר – תגובה פחותה יותר של "הילחם או ברח" למצבים מלחיצים.
וזה לא הכל, מתברר שחיבוק או מגע של חיבה יכולים לעזור להפחית לא רק את הסטרס של האדם שמקבל אותם, אלא גם של מי שמעניק אותם. במחקר שפורסם ב־2012 בכתב העת Psychosomatic Medicine ונערך בקרב 20 זוגות, עברו הנשים בדיקת fMRI (בדיקת הדמיה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית), כאשר בו בזמן בן הזוג שלהן עמד בסמוך אליהן וקיבל מכות חשמליות לא נעימות. נמצא כי מתן תמיכה (החזקת ידו של בן הזוג בזמן שחווה כאב פיזי), בהשוואה לתנאי ביקורת, הוביל ליותר פעילות באזור במוח שנקרא Ventral Striatum, הקשור לתגמול ומעורב גם בהתנהגות הורית. השפעות דומות נצפו גם באזור נוסף במוח, שנקרא Septal Area , שמעורב הן בהתנהגות אימהית והן בשיכוך פחדים. בנוסף, פעילות SA מוגברת במהלך מתן התמיכה הייתה קשורה עם פעילות מופחתת של האמיגדלה – אזור במוח המקושר לפחד ולחרדה.
3. מסייעים להגן מפני מחלות
ליכולת העוצמתית של החיבוק להפחית סטרס יש השלכות גם על הבריאות, ונמצא כי הוא עשוי לספק הגנה מפני מחלות שונות, כולל זיהומים נגיפיים. במחקר שפורסם ב־2014 בכתב העת Psychological Science, גייסו חוקרים 406 מבוגרים בריאים, שהתבקשו במשך 14 ימים ברציפות לדווח על קונפליקטים בינאישיים שחוו באותו יום, וכן על קבלת חיבוקים. לאחר מכן הם נחשפו לנגיף שגורם למחלת חורף ונוטרו בבידוד כדי להעריך תסמיני זיהום ומחלה. ממצאי המחקר הראו שהנבדקים שקיבלו תמיכה וחיבוקים היו מוגנים יותר מפני הסיכון להתפתחות זיהום לעומת אלה שלא. יתרה מכך, גם אם כבר נדבקו, הרי שתפיסה גדולה יותר של תמיכה וחיבוקים תכופים יותר ניבאו תסמיני תחלואה חמורים פחות.
במחקר מוקדם הרבה יותר, שפורסם ב־2003 בכתב העת Behavioral Medicine, חילקו מדענים קבוצה של 183 נשים וגברים לשתי קבוצות: בקבוצה אחת התבקשו המשתתפים להחזיק ידיים עם בני/ות זוגם/ן במשך 10 דקות תוך כדי צפייה בסרטון רומנטי, ולאחר מכן להתחבק במשך 20 שניות. בקבוצה השנייה התבקשו בני הזוג לשבת ולנוח בדממה במשך 10 דקות ו־20 שניות. לאחר מכן קיבלו שתי הקבוצות משימה מלחיצה – לדבר בפני קהל. ממצאי המחקר הראו שהעלייה בלחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ובדופק בעת המשימה המלחיצה הייתה קטנה יותר בקרב הקבוצה הראשונה לעומת הקבוצה השנייה, וכי ההשפעות היו דומות בגברים ובנשים. לדברי החוקרים, ממצאים אלה מצביעים על כך שחיבוק ומערכת יחסים מלאה בחיבה עשויים לתרום להפחתה בסיכון לתגובות סטרס לאירועי חיים מלחיצים, וכך להגן על הלב וכלי הדם.
מנגד, על פי סקירה שפורסמה ב־2013 בכתב העת ARYA Atherosclerosis, מחקרים רבים שנערכו במדינות שונות ובקבוצות גיל שונות הראו שהיעדר מגע קרוב ובידוד חברתי משמשים כמנבא להתחלה ולאבחנה של מחלת לב כלילית ולתמותה בקרב שני המינים, כאשר הסיכון מוגבר פי 2־3 בקרב נשים ופי 3־5 בקרב גברים.
בתינוקות, הרעיון שלפיו מגע קרוב וחיבוק עוזרים למנוע תחלואה ואף לשפר מדדים בריאותיים שימש כבסיס לפיתוח שיטת הקנגורו (שיטת עור לעור) – שמבוססת על מגע בין עור ההורה לעור היילוד על ידי הנחתו על גוף ההורה. השיטה, שפותחה במקור בקולומביה ב־1978 בניסיון להתגבר על מחסור באינקובטורים לפגים, הוכחה כבעלת השפעות חיוביות רבות, בהן לא רק השראת רוגע ונינוחות, אלא גם הפחתת תחלואה בקרב פגים ויילודים במשקל לידה נמוך ושיפור הישרדותם, כמו גם על ידי ויסות קצב הלב והנשימה, ייצוב טמפרטורת הגוף, שיפור האיכות ומשך השינה, שיפור איכות ההנקה ועוד. כמו כן נמצאו השפעות חיוביות גם על האם, המתבטאות בהפחתת הסיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה.
4. תורמים לשיפור התקשורת עם אחרים
מה בדיוק קורה במוחם של שני אנשים כשהם נמצאים באינטראקציה של חיבוק או מגע קרוב של חיבה? במטרה לענות על השאלה פיתחו חוקרים מאוניברסיטת אלאטו מכשיר fMRI מיוחד בעל שני סלילים נפרדים, שבו אפשר לבדוק סימולטנית את פעילות המוח של בני זוג במקביל כשהם ממוקמים קרוב זה לזה. במחקר, שפורסם באפריל האחרון בכתב העת Frontiers in Psychiatry, סקרו חוקרים בו זמנית באמצעות המכשיר את פעילות המוח של שני בני זוג. הם מצאו שכאשר בני הזוג נגעו זה בזה, המגע הפיזי שינה את פעילות המוח שלהם באופן מסונכרן. כל זוג בילה 45 דקות בסורק כשהם נמצאים במצב של מגע פיזי, כמעט מחובקים, והתבקשו, על פי תור, לגעת זה בשפתיו של זה. סריקות המוח הראו שאזורים חושיים ומוטוריים במוחם של הזוגות הופעלו אצל שני בני הזוג באופן דומה.
5. עוזרים לשיכוך כאב
אולי במקום לבלוע עוד ועוד משככי כאב כשאנחנו מרגישים לא טוב, מה שאנחנו זקוקים לו הוא חיבוק וליטוף. ההשפעה הזאת הודגמה במחקרים רבים, כולל על תינוקות. כך לדוגמה, סקירה שיטתית של מחקרים שפורסמה על ידי חוקרי הקוקריין ב־2017 וכללה 25 מחקרים עם 2,001 תינוקות, מצאה שבנוסף לשאר יתרונותיו, טיפול הקנגורו מהווה גם התערבות יעילה להפחתת כאב בתינוקות במהלך פרוצדורות מכאיבות כמו בדיקת דם, חיסון וכדומה. רמת הכאב הוערכה באמצעות משך הבכי ומדדים פיזיקליים כגון דופק. תוצאות דומות נמצאו במחקר חדש יותר, שנערך ב־2019 ופורסם בכתב העת Comprehensive Child and Adolescent Nursing. במחקר חולקו 120 תינוקות בני 2־6 חודשים לשתי קבוצות – בראשונה קיבלו התינוקות חיבוק וליטופים מאמהותיהם במהלך הבדיקה, ואילו התינוקות בקבוצה השנייה, קבוצת הביקורת, עברו את הבדיקה ללא חיבוק וליטופים. המדדים להערכת הכאב היו משך הבכי ומדידת הדופק ומדידת סטורציית הדם. הממצאים הראו שהתינוקות חוו פחות כאב כאשר חובקו במהלך הבדיקה לעומת אלה שלא חובקו.
מחקרים נוספים הדגימו תוצאות דומות במבוגרים. במחקר שפורסם בכתב העת PNAS ב־2018 נמצא שמגע של בן הזוג יכול להפחית את תחושת הכאב אצל האישה. במחקר, שבו השתתפו 20 זוגות, ניתן לנשים גירוי כאב באמצעות מכשיר מייצר חום שהוצמד לידן. שני בני הזוג חוברו למערכת EEG שרושמת גלי מוח שונים, תוך התמקדות בגלי מוח מסוג אלפא, שידוע כי הם קשורים לאמפתיה. ממצאי המחקר הראו שכאשר בן הזוג אחז ביד האישה, הכאב שדווח היה נמוך יותר לעומת קבוצת הביקורת שבה בן הזוג ישב בחדר ולא נגע בידה של האישה. יתר על כן, בקבוצה שבה בן הזוג אחז ביד האישה, דפוס הפעילות החשמלית במוחם של שני בני הזוג היה דומה יותר בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת, וככל שהדפוס היה דומה ומסונכרן יותר, כך הירידה בכאב שדווחה על ידי הנשים הייתה גדולה יותר. כמו כן, בסקר שנערך בבריטניה ב־2019 בקרב אחיות על ידי ארגון ה־Royal Voluntary Service, שמעודד אנשים להתנדב ולעזור לאחרים, נמצא שמגע אנושי יכול להפחית כאב ואף לזרז את תהליך ההחלמה אצל אנשים המאושפזים בבית חולים.
לחבק את עצמכם
מה עושים כשאין אפשרות לחבק אנשים אחרים? מתברר שגם חיבוק של חיית מחמד, ואפילו חיבוק עצמי, יכולים לעזור. "חלק מהחומרים המופרשים במוח בעת חיבוק של אדם אחר, כמו אוקסיטוצין ואנדורפינים, מופרשים גם כשאנחנו מחבקים את עצמנו", מסביר ד"ר טל. "למעשה, בחלק מהמדיטציות או הפעולות הפסיכולוגיות המבוססות מדיטציה, אנחנו מלמדים אנשים לגעת בעצמם במקום שנעים להם ומרגיע אותם כמו למשל הלב, כשהאזור יכול להשתנות מאדם לאדם".
ואכן, מחקרים שבחנו את ההשפעה של הפרקטיקות האלה מצאו שגם חיבוק עצמי יכול לעזור למשל בהרגעת סטרס ובהפחתת כאבים. כך לדוגמה, במחקר שפורסם ב־2011 בכתב העת Pain, קיבלו 20 משתתפים גירוי כאב באמצעות מכשיר לייזר המייצר חום שהוצמד לזרוע שלהם. במהלך חלק מהגירויים התבקשו המשתתפים לחבק את עצמם, כשהחוקרים עקבו אחר פעילות המוח שלהם באמצעות מכשיר EEG. המחקר הראה שבמקרים שבהם המשתתפים חיבקו את עצמם, מוחם הראה פחות פעילות של עיבוד כאב לעומת המקרים שבהם הם לא חיבקו את עצמם.
ומה עם מי שלא אוהב חיבוקים?
"חשוב להדגיש שבמקביל למשאלה לקירבה ולאינטימיות, יש גם מקרים שבהם החיבוק לא נעים לנו, וחייבת להיות לזה לגיטימציה", אומר ד"ר טל. "הרבה פעמים יש פחד או קושי מהרגעים האינטימיים שחיבוק יוצר, ולכן באותה נשימה שאנו זקוקים לו, לפעמים החיבוק יכול לגרום לנו להרגיש חנוקים". יתרה מכך, לדבריו, דווקא מאחר שהמגע כה משמעותי לנו, הוא יכול גם להיות מאוד לא נעים. "למשל, חיבוק מאדם שאנחנו לא רוצים, או מאדם שאנחנו כן רוצים אבל בזמן לא מתאים, יכול אפילו להיות מורגש כמו תקיפה. לכן חשוב מאוד לתת לאנשים לגיטימציה לומר 'החיבוק לא מתאים לי' או 'לא מתאים לי עכשיו'. עם כל הפנטזיה שלנו שחיבוק הוא הדבר הכי נעים בעולם, חייבים להבין שלא תמיד זה כך ולא עבור כולם, במיוחד עכשיו".
מחקר באוני' קולורדו בשיתוף עם אוני' חיפה גילה ממצא מדהים על זוגות אוהבים:
