"הגרוש? בשבילי הוא כמו אח": זוגות שנפרדו מגלים איך שמרו על קשר חם

כשמורן נתקעה עם האוטו ובעלה לא היה פנוי, היא התקשרה לגרוש; איתמר מגיע לאקסית עם הבנים מהנישואים החדשים, ורותי ובני רגילים לשאלה 'למה התגרשתם?'

מורן שפיצר, צור עופר והבת המשותפת עלמה. "עבורי צור הוא בן משפחה קרוב שאני תמיד יכולה לסמוך עליו" (צילום: דנה קופל)
מורן שפיצר, צור עופר והבת המשותפת עלמה. "עבורי צור הוא בן משפחה קרוב שאני תמיד יכולה לסמוך עליו" (צילום: דנה קופל)

מורן שפיצר (47), עיתונאית ויזמית מתל־אביב, נתקעה ערב אחד עם רכבה. היא ראתה שמד הדלק עומד על אפס והתקשרה לבעלה שיבוא לחלץ אותה. אלא שבעלה הסביר לה שזה בלתי אפשרי: הוא בדיוק עושה אמבטיה לבנם הקטן. שפיצר לא חשבה פעמיים ומיד חייגה לבעלה לשעבר, צור עופר, שהגיע אליה במהירות עם מכל דלק בידיו. נשמע מוזר? לא עבור שפיצר. עופר (57), שמתגורר אף הוא בתל־אביב ובבעלותו הוצאה לאור, נחשב בעיניה כבר שנים כ"סוג של אח".

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

 

"צור ואני הכרנו כשהייתי בת 22, והתחתנו כשהייתי בת 25", היא מספרת. "נפרדנו אחרי חמש שנים. בתנו המשותפת והיחידה, עלמה, הייתה בת שנתיים וחצי, והיום היא חיילת בת 19 וחצי. אחרי הלידה נכנס הרבה מתח לזוגיות שלנו, היו המון קונפליקטים, ונוצר בינינו פער עצום. בשלב מסוים הרגשתי שהאהבה הרומנטית בינינו מתה ושזה לא יהיה משהו שאפשר לעבוד עליו ולתקן אותו. כבר לא הייתה תשוקה, ולא משיכה זוגית".

 

איך צור הגיב כשאמרת לו שאת רוצה להתגרש?

"הוא הבין את זה. זה לא נפל עליו כרעם ביום בהיר. במשך תקופה ארוכה דיברנו על המצב בינינו וניסינו טיפול זוגי".

צור: "גם לי היה ברור שהיחסים בינינו לא אופטימליים וכנראה לא ניתנים לתיקון, אבל היה לי קשה ליזום את הגירושים בעצמי כי הרגשתי שיש לי מחויבות כלפי עלמה. חששתי שבנפרד לא נהיה מסוגלים לתת לילדה שלנו את כל מה שהיא זכאית לו".

מורן: "הייתה לצור מישהי שהוא מאוד אהב, והם נפרדו כי היא לא הצליחה להכיל את הקשר שלנו. היה לה קשה עם העובדה שאני מתקשרת אליו הרבה ושאם הייתי צריכה עזרה ממנו, הוא לא היה מהסס ומגיע"

 

איך הקשר ביניכם התנהל אחרי שהתגרשתם?

מורן: "לא היינו מיד לאבי דאבי. עדיין היו בינינו הרבה פיצוצים, בעיקר בכל מה שקשור לגידול של עלמה. אבל עם כל המורכבות תמיד היה בינינו קשר מכבד. היו הרבה הערכה והרבה רצון להיטיב אחד עם השני. מהרגע הראשון צור היה גבר שבגברים. גרנו בדירה שכורה, ובגלל שאני זו שרציתי לעזוב, היה לי ברור שאני זו שצריכה לצאת מהבית. צור מיד אמר שאין מצב. שאני אשאר והוא יחפש לעצמו דירה. הוא היה כל כך נדיב וגמיש, ואני במקביל השתדלתי להיות כמה שיותר רגישה לצרכים שלו. למשל, בהתחלה כשהוא יצא מהדירה, הוא לקח איתו רק את הבגדים העונתיים שלו. מצד אחד נורא רציתי שיוציא את כל חפציו האישיים, שתהיה לי התחלה חדשה, אבל כיבדתי אותו ולא לחצתי עליו. השתדלתי ללכת בקצב שלו".

 

איך הגעתם למצב של קשר חברי קרוב?

מורן: "אני לא יכולה לסמן נקודה בזמן מתי זה בדיוק התחיל. לדעתי זה תהליך שגדלנו בו. אנחנו צוחקים ואומרים: 'אתה יכול להתגרש מאשתך, אבל אתה לא יכול להתגרש מגרושתך'. מהרגע שנפרדנו, הייתה ידיעה ברורה שבגלל שיש לנו ילדה משותפת, הוא תמיד יהיה נוכח בחיים שלי, שתמיד הוא יהיה חלק מהמשפחה, לא משנה איפה הוא יהיה ועם מי הוא יהיה.

 

"כשעלמה הייתה ילדה, אחרי שכבר היו לי כמה מערכות יחסים זוגיות, כתבתי לה סוג של 'המכתב שלא נכתב': 'הרבה עזבו אותנו, אבל אחד יישאר לעולם וזה אבא. הוא לעולם לא יעזוב אותנו. לא אותי ולא אותך'. ככה תמיד הרגשתי כלפי צור. שהוא העוגן שלי. מעבר לעובדה שעשינו הרבה דברים משותפים עם עלמה, הוא תמיד היה הטלפון הראשון שלי בכל פעם שהייתי צריכה לשאול משהו או זקוקה לעזרה. כשלא היה ווייז, בכל פעם שהייתי צריכה לנסוע למקום מסוים, הייתי מתקשרת אליו להכוונה. הייתי מדברת איתו גם על גברים שיצאתי איתם. אני זוכרת שנפרדתי מבחור שמאוד אהבתי והייתי שבורה. הטלפון הראשון שעשיתי היה אליו. השעה הייתה חמש בבוקר, הוא בדיוק היה עם מישהי, ואני התקשרתי אליו בוכה".

 

עם הבת המשותפת. "הקשר שלנו למעשה קרוב יותר משל אחים" (צילום: דנה קופל)
    עם הבת המשותפת. "הקשר שלנו למעשה קרוב יותר משל אחים"(צילום: דנה קופל)

     

    הקשר המיוחד ביניכם לא הפריע לבני זוג חדשים?

    מורן: "הייתה לצור מישהי שהוא מאוד אהב, והם נפרדו כי היא לא הצליחה להכיל את הקשר שלנו. היה לה קשה עם העובדה שאני מתקשרת אליו הרבה ושאם הייתי צריכה עזרה ממנו, הוא לא היה מהסס ומגיע".

    צור: "זה נכון. הבחורה הייתה רווקה והיה לה קשה להבין. הרגשתי שמורן היא משפחה בשבילי כי יש לנו ילדה משותפת, ושהיחסים הטובים שלי עם מורן מאפשרים לי להיות אבא יותר טוב לעלמה. אני זוכר שאמרתי לאותה בת זוג: 'בהנחה שנתחתן, נביא לעולם ילדים, והנישואים שלנו יעלו על שרטון, איזה יחס היית רוצה שאתן לך? יחס כמו שאת מבקשת שאתן לגרושתי, או יחס כמו שאני נותן לה עכשיו?'. היא בעצמה הודתה שהייתה רוצה את היחס שאני נותן למורן אבל לא הצליחה להכיל את זה".

    מורן: "צור בשלן אלוף, ואחת לשבועיים מארח את כולנו לארוחת שישי ואחר כך אורז לנו קופסאות. את רואי, הבן שלי ושל חגי, הוא אוהב כמו בן. מהרגע שנולד הוא לימד אותו לקרוא לו 'דוד'"

     

    יש כאלה שקשה להם להבין איך יכול להיות כזה קשר אפלטוני עם מישהו שפעם ניהלת איתו יחסים אינטימיים.

    מורן: "מבחינתי זה פשוט. יחסים הם לא דבר סטטי. הם עוברים טרנספורמציה. הקשר הפסיק להתקיים בתפיסתו הקודמת והמשיך ממקום אחר. עבורי צור הוא בן משפחה קרוב: כזה שמאוד אכפת לי ממנו, שאני מנהלת איתו קשר הדוק, ויכולה תמיד לסמוך עליו. אין בינינו שום משיכה. אחרי שנפרדנו, מעולם לא היה רצון ליחסים אינטימיים. זו הסיבה שהקשר אף פעם לא מנע ממני לחפש זוגיות.

    צור: "הקשר שלנו למעשה קרוב יותר משל אחים. מורן תעיד שיש דברים מסוימים שבהם היא נעזרת בי, ושלא הייתה נעזרת בהם באחיות שלה. אבל אין בו ממד מיני כי זה ממד שהוצא ממנו ולא ניתן לשחזור".

     

    לפני שמונה שנים פגשה שפיצר את חגי סער (51), בעלים של חברת ניקיון. הם נישאו והביאו לעולם בן משותף, רואי (5). לדבריה, הנישואים שינו את הקשר שלה עם צור רק לטובה. "חגי הכניס הרבה אהבה לחיים שלי, וצור הרוויח אמא יותר טובה לעלמה וחברה יותר טובה בשבילו. חגי קיבל מיד את הקשר שלי עם צור, גם כי יש לו הרבה ביטחון עצמי, וגם כי גם הוא היה בקשר טוב עם גרושתו הילה. גם צור וגם הילה הוזמנו לחתונה שלנו, ואחת התמונות שאני הכי אוהבת ממנה היא כשאני וחגי נכנסים לחופה ורואים מצד אחד את צור ומצד שני את הילה עומדים ומצלמים את הרגע בהתרגשות. צור בן בית אצלנו, ולו ולחגי יש קשר שמתנהל גם בלי קשר אליי. הוא גם בשלן אלוף, ואחת לשבועיים מארח את כולנו לארוחת שישי ואחר כך אורז לנו קופסאות. את רואי, הבן שלי ושל חגי, הוא אוהב כמו בן. מהרגע שנולד הוא לימד אותו לקרוא לו 'דוד'".

     

    "הבנו שאנחנו יכולים להיות יופי של פרטנרים"

    רותי ערוסי ובני יעקובי, אחראית רכש (30) וסוכן ציוד רפואי (29) מראש־העין, מעידים גם הם על מצב דומה. הם נישאו לפני עשור. לפני שנתיים, אחרי שהספיקו להביא לעולם תאומים (היום בני שבע וחצי), החליטו להפריד כוחות. "שתי המשפחות שלנו דתיות והכרנו דרך שידוך", מדווחת רותי. "אבל זה לא שאילצו אותנו להתחתן. יכולנו כמובן לא להסכים. הייתה בינינו משיכה ואהבה".

     

    אז מה קרה?

    "גילינו עם הזמן שאנחנו רוצים דברים אחרים בחיים שלנו. שיש נקודות שבהן אנחנו מאוד שונים. אני למשל טיפוס מאוד קליל וזורם, אוהבת כמה שיותר לצאת, לחוות. בני הוא ההפך הגמור ממני, בן אדם יותר של בית. היו לנו גם קשיים בתקשורת. אני מאוד פתוחה וקל לי לדבר על מה שמפריע לי. בני יותר מופנם".

    בני: "אף פעם לא היה לנו משהו זה נגד זה, אבל הייתה תחושה של חוסר חיבור שהלכה וגדלה. אחרי שהתאומים נולדו, נולדו עוד קונפליקטים. היה הרבה מתח בבית. הרבה ריבים. בשלב מסוים הרגשנו שזה לא בריא לילדים. היינו יכולים לריב באמצע הלילה, ואחד הילדים היה מתעורר. הבנו שלטובת כולם הכי טוב להיפרד".

     

    רותי ערוסי ובני יעקובי. "מהרגע שניקינו את המתחים הזוגיים הבנו שאנחנו יכולים להיות יופי של פרטנרים" (צילום: יריב כץ)
      רותי ערוסי ובני יעקובי. "מהרגע שניקינו את המתחים הזוגיים הבנו שאנחנו יכולים להיות יופי של פרטנרים"(צילום: יריב כץ)

       

      איך ממתח וריבים צמח קשר טוב?

      רותי: "עוד לפני שהחלטנו להתגרש באופן סופי, כל אחד מאיתנו הלך לטיפול פרטני ובמקביל הפרדנו בתים. זה מיד שחרר את כל המתחים בינינו. שלושה חודשים אחרי, כשהתחלנו לדבר על פרידה, השיחה כבר התנהלה ממקום מאוד יפה. שנינו הבנו שחווינו בקשר דברים פחות נעימים, אבל שלטובת הילדים חשוב שנעשה את הכי טוב שאפשר. החלטנו יחד על משמורת משותפת ושנגור סמוך זה לזה כדי להקל על הילדים. ואז הכל זרם".

      רותי: "אני רואה אותו כאח כי הוא האבא של הילדים שלי, תמיד יהיה אכפת לי ממנו ותמיד אדאג לו. מצד שני, אין לי כל רגש רומנטי או מחשבה זוגית כלפיו"

       

      בני: "מהרגע שניקינו את המתחים הזוגיים הבנו שאנחנו יכולים להיות יופי של פרטנרים".

      רותי: "בני כבר לא היה בעלי, אבל היה ברור שהוא תמיד יישאר בן משפחה עבורי. אני רואה אותו כאח כי הוא האבא של הילדים שלי, תמיד יהיה אכפת לי ממנו ותמיד אדאג לו. מצד שני, אין לי כל רגש רומנטי או מחשבה זוגית כלפיו".

      בני: "אני מאוד אוהב אותה כבן אדם והיא מאוד חשובה לי. אנחנו עוזרים אחד לשנייה, אוכלים לפעמים יחד עם הילדים, צופים יחד בטלוויזיה. אני בן בית אצלה, והיא בת בית אצלי. אחרי שנפרדנו לא היה לי כל רגש של קנאה כשהיא יוצאת עם אחרים. להפך. ממש כמו אחות, אשמח שהיא תמצא בן זוג שהיא תאהב, שיאהב אותה ויעשה אותה מאושרת".

      בני: "אני בן בית אצלה, והיא בת בית אצלי. אין לי כל רגש של קנאה כשהיא יוצאת עם אחרים, ואשמח שהיא תמצא בן זוג שיעשה אותה מאושרת"

       

      איך בני זוג חדשים קיבלו את הקשר ביניכם?

      רותי: "כרגע לאף אחד מאיתנו עוד אין קשר רציני אבל כן יצאנו לדייטים. אני קיבלתי רק תגובות טובות".

      בני: "אני מודה שפחדתי, אבל הופתעתי לטובה. הרוב פרגנו. היו כמובן גם כאלה שהתקשו להבין. חשבו שאם אנחנו בכזה קשר טוב, אז אולי משהו לא סגור שם. אבל אני תמיד מבהיר שזה לא המצב".

      רותי: "אנשים שרואים אותנו יחד שואלים, 'אז למה התגרשתם?'. אפילו המשפחה שלנו אמרה לנו את זה בהתחלה. אנשים מתקשים להבין".

       

      יש כאלה שאומרים שזה יכול לבלבל את הילדים, לתת להם תקוות שווא שאבא ואמא יחזרו.

      בני: "הדבר שהכי חששתי ממנו לפני הגירושים זה איך זה ישפיע על הילדים, אבל המטפלת שלי אמרה שילדים מסתגלים למצבים הרבה יותר טוב ממבוגרים, שהם מבינים לפעמים דברים שאפילו לנו קשה להבין. אני רואה את זה עם הילדים שלנו. הם ממש לא מבולבלים. אני שומע אותם לפעמים מדברים על מי תהיה בת הזוג הבאה שלי".

      רותי: "הם יודעים היטב שלא נחזור לחיות יחד. הם רק מרוויחים מהמצב. הם מקבלים הורים שעדיין נמצאים איתם הרבה יחד, ובמקביל הורים עם המון הערכה זה לזו שפחות רבים".

       

      "אין אינטימיות, יש כבוד וחברות"

      מורן סולומון (46), מנהלת לשכת ראשת המועצה בגני־תקווה, ואיתמר סולמי (46), מאמן כושר מתל־אביב, התגרשו ב־2008 אחרי שבע שנות זוגיות, ארבע שנות נישואים וילדה אחת משותפת (אגם, היום בת 15). סולומון נמצאת היום בזוגיות יציבה, סולמי נשוי בשנית ואבא לשלושה (פעוט בן שנה וארבעה חודשים ותאומים בני שלושה חודשים). גם הם מכריזים שמאז הגירושים הם מרגישים זה לזו כמו אחים.

      "זה מצחיק", אומרת סולומון. "לקראת סוף הקשר בינינו אני ואיתמר הלכנו לטיפול זוגי. אחרי שהמטפלת ישבה איתנו שעתיים, היא בעצמה אמרה, 'אתם פשוט אוהבים כמו אח ואחות'. היה ברור שכבר אין בינינו זוגיות רומנטית, אין אינטימיות, אבל מצד שני יש אהבה מאוד גדולה, כבוד, פרגון וחברות".

       

      מורן סולומון ואיתמר סולמי עם הבת המשותפת אגם. "המטפלת הזוגית אמרה: אתם פשוט אוהבים כמו אח ואחות" (צילום: טל שחר)
        מורן סולומון ואיתמר סולמי עם הבת המשותפת אגם. "המטפלת הזוגית אמרה: אתם פשוט אוהבים כמו אח ואחות"(צילום: טל שחר)

         

        למה הזוגיות הרומנטית נפגעה?

        איתמר: "בשנים הראשונות לקשר בינינו הייתה תשוקה מאוד גדולה. הקשר הלך ודעך מבחינה זוגית כי שנינו צמחנו למקומות אחרים. נוצר פער מאוד גדול בין תחומי העיסוק והעניין שלנו. אני הייתי יותר קצבי. נכנסתי לתחום מועדוני הכושר, הייתי חוזר הביתה בתשע מלא אנרגיות ומוכן לטרוף את העולם. מורן בשעה הזו הייתה חוזרת הביתה עייפה מהעבודה ורק רוצה ללכת לישון. רמות האנרגיה שלנו לא היו מסונכרנות. ברגע שתחומי העניין המשותפים מצטמצמים, אז לאט־לאט גם מתחילים לאבד עניין אחד בשני. זה משפיע על הזוגיות והתשוקה. הפכנו להיות כמו שני שותפים".

        מורן סולומון: "אני זוכרת שהייתי שוכבת חולה, ואיתמר היה מגיע לטפל בי, מחליף לי מצעים וסוחט לי מיץ תפוזים. אנשים שהיו רואים אותנו חשבו שאנחנו הזויים"

        מורן: "השיח בינינו עסק רק בענייני הילדה ובענייני הדירה, עד שבסוף אמרתי לו שאני רוצה להתגרש".

        איתמר: "לא הופתעתי. הקשר בינינו לא היה טוב כבר הרבה זמן. ידעתי שאנחנו כבר לא מתאימים, אבל האהבה תמיד נשארה. בגלל זה היה לי קשה ליזום את הגירושים בעצמי. הגענו יחד לרבנות צוחקים. הרבנים לא הבינו למה אנחנו מתגרשים. אחרי הטקס הלכנו להורים שלי לאכול יחד צהריים. בהמשך סיכמנו שנגור אחד ליד השנייה. עזרתי למורן למצוא דירה לידי. המשכנו לעשות הרבה דברים משותפים עם הבת שלנו, והמשכנו תמיד לעזור אחד לשנייה בלי קשר. אני למשל הייתי חופר למורן על ענייני עבודה. תמיד הרגשתי שהיא תיתן לי את העצה הכי טובה שתהיה גם נטולת אינטרס".

        מורן: "ברור שלפעמים היו גם מהמורות, אבל האהבה שלנו כבני אדם אף פעם לא נפגעה. אני זוכרת שהייתי שוכבת חולה, ואיתמר היה מגיע לטפל בי, מחליף לי מצעים וסוחט לי מיץ תפוזים. אנשים שהיו רואים אותנו מהצד היו חושבים שאנחנו הזויים. אמרו, 'אתם כל כך מקסימים יחד. בטח עוד תחזרו'".

        איתמר: "לאנשים קשה להבין כי הם משווים לזוגות שהתגרשו לא בטוב. הם חושבים שאם הם רואים שניים מחייכים עם אנרגיה טובה, אז אוטומטית הם יכולים להיות זוג".

        איתמר: "לאנשים קשה להבין כי הם משווים לזוגות שהתגרשו לא בטוב. הם חושבים שאם הם רואים שניים מחייכים עם אנרגיה טובה, אז אוטומטית הם יכולים להיות זוג"

         

        איך בני הזוג החדשים שלכם קיבלו את הקשר שלכם?

        איתמר: "כשהכרתי את אשתי הנוכחית, קרן, היא הייתה גרושה ללא ילדים, ואחד הדברים שהיא מאוד אהבה בי, היה הקשר שלי עם מורן. היא אמרה שזה מעיד על איזה בן אדם אני. היום היא לא מפסיקה להגיד עד כמה היא אוהבת את מורן. גם אני בקשר טוב מאוד עם אבי, בן הזוג של מורן. הוא אפילו סיפר לי שהוא תמיד קיווה למצוא מישהי שתהיה לה חברות טובה עם הגרוש שלה, כי היו לו בעבר מערכות יחסים עם גרושות שהיו במלחמה עם האקס ושכל רעשי הרקע האלה פגעו בזוגיות".

         

        מורן, לא הפריע לך שאיתמר נישא מחדש והביא ילדים לעולם?

        "ממש לא. שמחתי כל כך בשבילו. אני ובן זוגי באנו לחתונה שלו, היינו בברית של הבנים שלו. לפעמים איתמר גם מגיע אליי הביתה עם הבנים".

        מורן: "אני ובן זוגי באנו לחתונה שלו, היינו בברית של הבנים שלו. לפעמים איתמר גם מגיע אליי הביתה עם הבנים"

        איתמר: "תמיד ביקשתי שאמצא אהבה ושמורן תמצא אהבה יום לפניי, כי לא אוכל לחיות כשטוב לי ולא טוב לה. לפני כמה שנים יצאתי עם מישהי וגרנו יחד קרוב לשנה. הייתי מאוהב בה ברמות. ואז עלתה לי מחשבה: מה קורה אם אני עומד על הגג, מחזיק ביד אחת את מורן, ביד שנייה את בת הזוג, ואומרים לי, 'אם אתה לא בוחר אחת ודוחף אותה למטה, אנחנו בוחרים בשבילך'. באותו רגע היה לי ברור שאני דוחף את בת הזוג. זו מטפורה מאוד קשה, אני יודע. אבל זה מה שהרגשתי אז".

         

        אני מפחדת לשאול את מי היית דוחף עכשיו.

        איתמר (צוחק): "טוב, עכשיו אני גר בבית שאי־אפשר לעלות בו לגג. זה כבר לא רלוונטי".

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחאנה)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: עדי אורני, סגנון: לימור ריחאנה)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד