המייל שהגיע למערכת העיצוב של Xnet היה קצר. כמה צילומים של שרפרף, מלווים בכמה משפטי הסבר: ''את ה-Origami Stool יצרתי במהלך קורס 'עיצוב בסיסי' בסמסטר האחרון'', כתב לנו עומר כנעני, סטודנט לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב. ''בהליך העבודה עשיתי שימוש רחב בידע שצברתי בעבודה מגיל צעיר בנגרייה של אבא שלי. כתוצאה מכך בניתי שרפרף שבו העץ מנסה להתחפש לנייר''.
השרפרף בנוי מלוחות ליבנה (בירץ') בצורת ארבעה משולשים – מושב ושלוש רגליים. כדי להקנות לעץ דקיקות שמזכירה נייר, חתך כנעני את קצות המשולשים בשיפוע. הרגליים נטויות, כך שמזוויות מסוימות נדמה שהמושב מרחף על שתיים.
לא חשבנו שזה מספיק לכתבה, עד שהתברר שמדובר בנגריית ''עץ כנעני'' מקרית גת, החתומה על פרויקטים מהשורה הראשונה, כמו האולם המשופץ של היכל התרבות בתל אביב וגוף הספינה של מוזיאון הטבע.
דוד כנעני, אביו של עומר, הוא דור שני לנגרים. כשראינו את צילומיו של סבא אליאס מלמד נגרות באיראן, לפני שעלה לארץ, החלטנו לבקר בנגרייה המשפחתית. הרי לא בכל יום פוגשים כאן בשושלת כזו של נגרים.
''הנייר סופג הכל", אמר לנו בראיון דוד. ''אני נפגש עם המון אדריכלים, והם מתכננים כל מיני דברים. מעצבים מוצר מסוים, מפנטזים עליו על הנייר, אבל צריך ליישם אותו. הפער בין המציאות לדמיון הוא גדול, ושם אני עוזר. יש לי את הידע הטכני''. נגרות סטנדרטית יותר, כמו מטבחים לבתים פרטיים, הוא כבר לא עושה, ומפנה את העבודה לנגרייה שיסד אביו אליאס ועדיין פועלת.
''כמעט אין אצלנו ארוחת שישי, שלא נכנס בסוף העניין של העבודה'', אומר עומר. ''כמובן שנדבקתי באהבה של זה. כשאני לוקח חתיכת עץ, פורס אותה ורואה שם את הטבעות שמסמלות בעיני את הדורות (...) לחשוב שלפני 50-60 שנה סבא שלי עשה הכל בידיים ואני היום ממדל משהו במחשב, מעביר את זה למכונה ותוך שעה-שעתיים זה מוכן – זה מטורף בעיני. לא רק הקלות והטכנולוגיה שיש לנו, אלא שלמרות כל הטכנולוגיה וכל ההתקדמות – עדיין העבודה בידיים היא זאת שמספקת אותנו''.
