בכי הוא בין התגובות הרגשיות השכיחות בעולם, בייחוד כשזה מגיע ליחסים שלנו עם אחרים. אבל מוזר ככל שזה נשמע, הנושא הזה כמעט לא נחקר עד כה. כעת מחקר חדש שפורסם בכתב העת Psychotherapy של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי, שופך אור על הרגש הדומע הזה, עלינו ועל והאנשים שמקיפים אותנו. הנה כמה דברים שלמדנו ממנו:
1. חמש הסיבות הנפוצות ביותר לבכי הן: אובדן (מוות או סיום יחסים), חוסר אונים, כאב פיזי, תגובה לסבל של אדם אחר, וגם כתגובה לאירוע חיובי ומשמח שגורם להתרגשות גדולה.
2. 50% מהאנשים מרגישים טוב יותר לאחר שהם בוכים, 10% גרוע יותר, ואצל השאר ההרגשה לא משתנה. מה שכן, ההרגשה אחרי הבכי תלויה באנשים שסביבנו. אם הבכי שלנו זוכה לאמפתיה, נרגיש טוב יותר, אבל אם אנחנו מקבלים משוב שלילי, נרגיש רע יותר.
3. בכי במהלך טיפול פסיכולוגי נחשב לאחד הסימנים לטיפול מוצלח, אבל הוא מתרחש רק בכ־30% מהמקרים.
4. נשים בוכות יותר מגברים. תדירות הבכי הממוצעת של נשים היא 2־5 פעמים בחודש ואצל גברים 0־1 פעמים בחודש. ההבדלים האלה נוצרים עוד בגיל הילדות, כשבנים מקבלים מסר חברתי שלפיו אסור להם לבכות כי "גברים לא בוכים".
5. תדירות הבכי קשורה גם לאופי שלנו. אנשים אמפתיים מאוד בוכים בקלות רבה יותר הן בסיטואציות שליליות והן בחיוביות. אנשים נוירוטיים בוכים בקלות ובתדירות גבוהה יותר בסיטואציות שליליות - אבל לא בסיטואציות חיוביות.
6. אנשים שבוכים פחות הם כאלה שחוו בילדותם סגנון היקשרות "נמנע" עם הגורם המטפל העיקרי. לפי תיאוריית ההיקשרות יש שלושה סוגי היקשרות: בטוחה – המטפל העיקרי זמין לבקשות התינוק; חרדה – לא קבועה, פעם מגיבים ופעם לא; נמנעת – התינוק לא בטוח מתי המטפל יגיב, אם בכלל.
7. איך משפיע עלינו בכי של אדם מולנו? אנחנו נוטים לחשוב שהוא אמפתי יותר, אמין, כן, פחות אגרסיבי, אבל גם פחות יציב מבחינה רגשית. עם זאת, בכי במקום העבודה נתפס באופן שלילי בגלל הציפייה החברתית לתפקד באופן פחות רגשי במקום העבודה.
ייעוץ מקצועי: ענת סלע (MA) מומחית למערכות יחסים, מטפלת זוגית ומאמנת למציאת זוגיות
ולמה אי אפשר לזייף חיוך? מסע מרתק אל מסתרי האורגניזם של הגוף האנושי
