דני בסן: "אנשים שלא ראיתי 30 שנה כתבו לי: 'כל הכבוד'. והיו גם קללות"

לפני שבועיים צפה הזמר בעימות שפרץ בין השרה מירי רגב לאייל ברקוביץ', והרגיש צורך להגיב. הפוסט שפרסם, נעשה ויראלי ועורר סערה. "בחיים לא ראיתי כזה דבר"

לירון לבפורסם: 23.10.20 00:31
דני בסן בהופעה בראשון לציון לפני שנתיים. בסרטון למעלה: מבצע את "דרכנו" בזאפה הרצליה, אפריל 2020 (צילום: עמית שעל)
דני בסן בהופעה בראשון לציון לפני שנתיים. בסרטון למעלה: מבצע את "דרכנו" בזאפה הרצליה, אפריל 2020 (צילום: עמית שעל)
בסן עם תיסלם בהפגנה נגד מדיניות הממשלה, יולי 2020. "אני מסתכל בדאגה גדולה על מה שקורה במדינה" (צילום: דנה קופל)
בסן עם תיסלם בהפגנה נגד מדיניות הממשלה, יולי 2020. "אני מסתכל בדאגה גדולה על מה שקורה במדינה" (צילום: דנה קופל)
בסן ויזהר אשדות, 1990. "הגעתי למסקנה שאני עם האופי שלי והאישיות שלי לא בנוי למקצוע הזה. חוויתי מלא כישלונות ואכזבות" (צילום: מיכאל קרמר)
בסן ויזהר אשדות, 1990. "הגעתי למסקנה שאני עם האופי שלי והאישיות שלי לא בנוי למקצוע הזה. חוויתי מלא כישלונות ואכזבות" (צילום: מיכאל קרמר)

ביום שישי לפני שבועיים הדליק דני בסן את הטלוויזיה לקראת שמונה בערב כדי לצפות ב"אולפן שישי", ונתקל בעימות הקולני שפרץ בין השרה מירי רגב לאייל ברקוביץ' בתוכנית "אופירה וברקוביץ'". "היא נתנה מופע אימים", אומר הזמר. "אתה קולט שהיא לא מקשיבה למה ששואלים אותה, ולא עונה למה ששואלים אותה, ובאיזשהו מקום זה נורא קומם אותי, כי זה כבר נהפך לסטנדרט: זה השיח היום. השיח הוא של צעקות. מי שצועק חזק יותר – אותו שומעים. בגילי המתקדם אני כבר לא מצליח להבין שיחות כאלה, כי כולם צועקים".

 

הפעם הוא לא הסתפק בלשבת ולהתעצבן מול המסך, אלא החליט לעשות מעשה. "שנינו מקריית גת, אז כתבתי למירי רגב מכתב פתוח, מהמקום של 'שנינו מאותו הכפר'. שנינו באים מאותו מקום, גדלנו והתחנכנו על ידי אותם מורים. גם ציינתי במכתב שמות של אנשים, שמות שגם היא וגם אני מכירים, ועוד הרבה אנשים אחרים מכירים. גדלנו בתקופה שלא היה את כל הדברים שיש היום: אנשים גרו אחד ליד השני בשלום, בכפיפה אחת, וחברים היו חברים על פי תחומי עניין ולא לפי מוצא. כאב לי שרוכבים על נושא שכבר מזמן, לפני דור או שניים, היה צריך לרדת ממנו. נכון, היה קיפוח, עשו טעויות, בהחלט היו כאלה דברים, אבל מפא"י, שהייתה אחראית לזה, כבר מזמן ירדה מהשלטון והתפרקה לחלוטין. היא כבר לא קיימת. בכלל, השמאל לדעתי לא קיים היום בארץ: זה רק מושג שמשתמשים בו כדי להגדיר מי טוב ומי לא, מי איתנו ומי נגדנו. אני חושב שיש אנשים שמאוד חשוב להם לפמפם את הדבר הזה, כי על זה הם בונים את הייחוד שלהם, וככה הם שומרים על השלטון שלהם".

 

קראו את המכתב שלו לרגב:

 

 

אני מכיר טוב את דני. יצא לנו להקליט יחד פעמים רבות, ואני יודע שמדובר באדם רגוע בדרך כלל, אבל מתברר שבמקרה הזה הוא לא יכול היה להתאפק. "אחרי שראיתי את העימות הזה עוד פעם, הבנתי שזה סוג של מנטרה, סוג של שיטה, ופשוט התפוצצתי, לא יכולתי יותר. ואז כתבתי את מה שכתבתי. הרגשתי שזה מגוחך, שהטיעונים הם כל כך נמוכים: 'אם אתה מבקר אותי, אתה מבקר את הבוחרים שלי'. מה זה הקשקוש הזה? בחרו אותך כדי שתשרתי את כל העם ושתעשי את העבודה שלך כמו שצריך. כשבאים אלייך בביקורת, באים אלייך בתור נבחרת ציבור. אני מסתכל בדאגה מאוד גדולה על מה שקורה במדינה שלנו: השיח, האלימות,  חוסר ההבנה סביב הזכות להפגין. נוצר מצב שיש מנהיג אחד, ומי שלא סוגד לו, הוא האויב שלך".

 

חשבת שהמכתב שלך יעורר כאלה הדים?

"לא האמנתי שזה יעשה כל כך הרבה רעש. זה התחיל לדפוק כמו מונה בתחנת דלק. בחיים לא ראיתי כזה דבר. תוך שניות זה הגיע לאלפי שיתופים. לא ידעתי מה זה ויראלי עד שממש ראיתי את זה".

 

איזה תגובות קיבלת? 

"המון תגובות. אנשים שלא ראיתי 30 שנה, פתאום כותבים לי: 'וואלה, אתה צודק, כל הכבוד'. היו אנשים שאמרו לי: 'כל הכבוד שאתה מעז'. והיו גם כאלה שקיללו אותי. היו כאלה שכתבו: 'למה אתה מכסח את רגב ולא את ברקו?' אבל ברקוביץ' הוא שדרן, כדורגלן לשעבר, שיש לו תוכנית טלוויזיה; הוא לא נבחר על ידי אף אחד ולא נציג של אף אחד. אתה לא רוצה לראות אותו – סגור את הטלוויזיה; לשרה יש מעמד שאמור להיות ממלכתי, שמייצג את הממשלה שלך, את הכנסת שלך. הריקושטים מהראיון הזה הגיעו לספרד, לאיטליה, לכל מיני מקומות, וכולם נדהמו מזה שככה מדברת שרה בממשלת ישראל. זה עצוב. זה מעליב. לא צריך לדבר ככה".

 

דני בסן. "זה עצוב. זה מעליב. לא צריך לדבר ככה" (צילום: נונו ביקובסקי)
    דני בסן. "זה עצוב. זה מעליב. לא צריך לדבר ככה"(צילום: נונו ביקובסקי)

     

    למרות הימים הסוערים, אפשר לומר שבשנים האחרונות דני נמצא במקום טוב עם עצמו. "הגעתי למקום שאני מקבל את עצמי וגם קצת אוהב אותי, מה שלא היה אף פעם", הוא אומר. "אני גם קצת מאמין בי, מה שלא היה אף פעם. זה התחיל בטפטופים מאוד קטנים. הייתה לי המון חרדה מהחזרה לעשייה, כי המון שנים לא עשיתי כלום. באיזשהו שלב, בתחילת שנות האלפיים, ויתרתי: הפסקתי לעשות כל מה שקשור בפעילות מוזיקלית. הגעתי למסקנה שאני עם האופי שלי והאישיות שלי לא בנוי למקצוע הזה. חוויתי מלא כישלונות ואכזבות ומצאתי את עצמי עומד כעני בפתח ורוצה שיקרו איתי דברים, והם לא קרו. לא היה לי יותר כוח להתמודד עם הדבר הזה, והלכתי הביתה מתוסכל. 

     

    "ב-2015 אשתי חגית ואני עברנו מרמת השרון לתל אביב. באותה תקופה העלינו מופע של תיסלם עם התזמורת הסימפונית של ראשון לציון, וזה פתח אצלי צ'קרה: הגשמתי חלום ילדות להופיע עם תזמורת, וזה היה כל כך טוב, והביקורות היו נהדרות, אז משהו התחיל להתחמם בלב הקפוא שלי. פתאום התחיל לזרום דם ביצר הזה של לעשות וליצור, ופתאום זה התחיל לקרות. נוצרו שירים חדשים, דברים נורא יפים, צברתי יותר ויותר ביטחון, והיום אני נמצא במקום שבו אני נורא נהנה ממה שאני עושה. לפני הקורונה היו לי המון הופעות, גם עם תיסלם וגם לבד, ואז באה הקורונה, ובום, הכל נתקע, ירד מ-100 לאפס. אין כלום".

      

    איך התמודדת עם העצירה הזאת?

    "בהתחלה אתה אומר: 'סבבה', כאילו המרוץ נפסק, כי לא רק אני באורווה – גם כל הסוסים האחרים באורווה. זה לא שבחוץ כולם רצים, ורק אני בבית. לפחות לא הייתה תחושה שאני מפסיד משהו, כי ידעתי שכולם באותו מצב. בתקופה הזאת עבדתי על כל מיני דברים, הקלטתי שירים חדשים, הרגשתי שאני מנצל את הזמן כדי להמשיך להתפתח".

     

    צפו בו שר את "ככלות הקול והתמונה" במופע עם התזמורת הסימפונית, ששינה אצלו הכל:

     

     

    ייאמר לזכותך שהתחלת עם טרנד ההופעות הביתיות הרבה לפני הקורונה.

    "הרעיון של הופעות בחצר או בסלון התחיל מהופעה שלי עם יושי שדה. אנחנו חברים מתיסלם, כבר 40 שנה, והחלטנו שאנחנו רוצים להגיע לאנשים הביתה. אני לא אחד שמגיע למקום, מסתגר בחדר ויוצא רק לבמה: אני מסתובב בין האנשים, מכיר את כולם – ולפני הקורונה הייתי גם לוחץ ידיים ומתחבק. אנחנו באים למישהו הביתה כאנשים זרים, ויוצאים חברים. באחת ההופעות הראשונות ישבנו והופענו, ואז בעל הבית צועק לי: 'יש פשטידה בתנור, אני צריך להגיע למטבח'. אמרתי לו: 'עזוב, אני אלך'. הלכתי לתנור והוצאתי את הפשטידה. זה שובר את הקרח, עושה נורא מצחיק וכיף. התחלנו עם זה לפני ארבע שנים; הפורמט הזה הקדים את זמנו לחלוטין. כשזה תפס את כל האמנים, וכולם התחילו להתקמבן על איך עושים את זה, בשבילנו זה כבר היה עניין שבועי: נכנסים לאוטו, נוסעים, מרכיבים ציוד, מתחבאים בחדר, עושים הפתעה לבני המשפחה, שותים איתם אלכוהול, אוכלים איתם, צוחקים איתם. נורא כיף".

     

    ככה זה נראה:

     

     

    אתה מתגעגע לבמות הגדולות?

    "זה מאוד חסר, מאוד-מאוד חסר. ייקח עוד הרבה מאוד זמן עד שנחזור אליהן. זה יכול לקחת עוד שנה, לדעתי, אבל התקופה מכתיבה את האופי של המופעים, ולמופעים הקטנים יש יופי משלהם. אמנם, אין בהם את העוצמה של הופעה גדולה ואת האנרגיה של 2,000-1,000 איש, אבל יש בהופעות הקטנות אינטימיות, חום ואהבה שאנשים כל כך מחפשים היום. אנשים מחפשים להרגיש משפחתי, להרגיש קרוב, להרגיש ביחד".

     

    בסן בימי השיא של תיסלם. "הגעתי למקום שאני מקבל את עצמי, מה שלא היה אף פעם" (צילום: שלום בר טל)
      בסן בימי השיא של תיסלם. "הגעתי למקום שאני מקבל את עצמי, מה שלא היה אף פעם"(צילום: שלום בר טל)

       

      לקראת סיום הראיון סיפר לי דני שלאחרונה הוא התארח בתוכנית אינטרנטית של השחקן אלון נוימן. "כל אמן שמגיע לשם, מבצע קאבר לשיר שהוא אוהב", אמר. "עד היום, כל הקאברים שעשו היו לשירים לועזיים, אבל אני אמרתי שאני עושה רק שיר עברי. החלטתי לתפוס אומץ ולבצע שיר של הגדול מכולם – שלום חנוך. בחרתי ב'לילה'. זה מלווה בקליפ מצויר, ואני אוהב את זה. יצא לנו ביצוע מאוד מרגש".

       

      הנה הוא:

       

      צפו בקליפ: דני בסן מבצע את "לילה" של שלום חנוך

      צפו בקליפ: דני בסן מבצע את "לילה" של שלום חנוך

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

       

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
      לירון לב
      זמר ויוצר, יליד 1982, מפתח תקווה. שירת בלהקת חיל החינוך והנוער, בוגר "כוכב נולד 2", שיחק ב"השמינייה" בערוץ הילדים, שידר ברשת ג' ("שירים וכוכבים"), דיבב בעשרות סרטים וסדרות (דמותו של בראנץ ב"טרולים", הנסיך הנס ב"לשבור את הקרח"), כתב והלחין שירים לאמנים שונים ("לעוף" להראל סקעת, "חוזר למציאות" ללירן דנינו). ב-2013 החל לשתף פעולה עם הזמרת רבקה זהר. הצמד יצא במופע משותף שלירון הפיק מוזיקלית והוציא שני אלבומים - "לא כמו אתמול" (2014) ו"אור מסביב" (2015).