כשאילון נופר (49) התעוררה מניתוח הסרת השדיים שעברה לפני כחודש, היא שלחה יד לעבר המקום שבו היו פעם השדיים שלה ומצאה שם רק תחבושות וכאב. חרף תחושת האימה שאחזה בה, היא קיבלה באותו רגע החלטה שא' - היא לא נותנת לעצמה ליפול, וב' - היא מקבלת בשמחה את האני החדשה, ומתחייבת למצוא את היופי גם במה שהיא מכנה "חוסר השלמות".
"עד שלא תהיה תרופה, נשים יכרתו את השדיים והשחלות שלהן כדי להמשיך לחיות, ואני אחת מהן", היא אומרת. "זה חלק מלהיות אישה בעידן שלנו, וגם בזה אפשר למצוא יופי. כאישה נטולת שחלות ושדיים, ובוודאי אהיה בעתיד גם נטולת רחם, אני עדיין אישה מושלמת. לא חסר בי דבר. יש בי עוד כמויות של אהבה, חמלה ועוצמה נשית, וזה מה שהייתי רוצה להעביר הלאה".
זאת הסיבה שבחרת להצטלם לשער מיד אחרי הכריתה?
"זה היה עניין של תזמון. הצעתי לעשות שער כזה, כי הרגשתי בעצמות שלי שזה חשוב. זה חלק ממה שנשים מתמודדות איתו בימינו. רק כשהרגע הגיע והייתי אמורה להיכנס למונית, איבדתי את הביטחון. כולה חודש אחרי הניתוח, הרגשתי שברירית כמו אפרוח, פתאום לא יכולתי לדמיין את עצמי חושפת את הצלקות בפעם הראשונה לפני זרים, כשאני בעצמי ראיתי אותן לראשונה על סט הצילומים, מאחר שעד אז הן היו מכוסות בתחבושות.
"לפני שנכנסתי לסטודיו הזכרתי לעצמי שהסיפור הוא לא אני, זה לא רק שלי, הוא של נשים רבות. אני פה עבורן ועבור שושלת הדי־אן־איי שלי. כשנכנסתי לסטודיו, הודעתי לכל מי שהיה בחדר להיות חזק, והורדתי את החולצה. הכרזתי - זה המסר שלנו היום. גם זה יפה, ואני צריכה אתכם איתי. העובדה שהרגשתי נוח עם הסיטואציה מוססה את החששות של כולם והפכה לאהבה. יצאתי בהרגשה שניצחתי עוד פחד, שאין לי ברירה אלא להמשיך להתמודד באומץ עם כל מה שמגיע. גם אם חלק מהאנשים יירתעו מהתמונות, ואני הכי מבינה אם זה יקרה, צריך להתחיל להרגיל את העין לכך שגם זה חלק מהמציאות שלנו.
"זה לא שלא פחדתי להיפרד מהשדיים, הם חלק מהזהות והנשיות שלי, ועוד כרקדנית בטן שאוהבת לנענע שדיים. אבל בפנים ידעתי שאני יכולה להיות אישה שנושאת את הצלקות שלה ועדיין מרגישה אישה, ולהראות שגם זו אופציה".
למה בחרת לא לעשות שחזור?
"הכירורג שלי המליץ לא לעשות שחזור בזמן הניתוח, ניגשתי לברר את הנושא עם פלסטיקאים, אונקולוגים ונשים שעברו שחזור. התברר לי שמדובר בסדרת ניתוחים לא פשוטה, בלשון המעטה. למרות זאת נשים רבות בוחרות בה, כי זה באמת לא נתפס לצאת מהניתוח ללא איבר שמגדיר אותנו כנשים. זה להיות חריגה. ומה עם מיניות? עם להרגיש סקסית? לקח לי לא מעט זמן עד שיכולתי בלב שלם לומר שאוכל לשאת את היעדר השדיים, ואלבש את היעדרם בגאווה לא רק עבורי אלא גם עבור נשים אחרות. שיראו שזה לא רק בסדר, זה מהמם ואין צורך להכניס את עצמנו לאינסוף ניתוחים והתמודדויות בנוסף לכל מה שאנחנו עוברות. החיים לא מדברים על שלמות אלא על השלמה, והגיע הזמן שלי לחיות את מה שאני מטיפה לו.
"כשנכנסתי לניתוח אמרתי לכירורג: אני לא הולכת לעשות שחזור, תמתח אותי כהוגן, אני רוצה להיות הכי שטוחה בעולם. הוא שאל כמה פעמים אם אני בטוחה. ככל שיראו יותר נשים כרותות חזה, זה יפתח לנשים עוד אופציה לבטא את הנשיות שלהן גם ללא שדיים, כמו שהן".
דור שלישי לסרטן השד
עד גילוי המחלה בשנית, החיים של נופר נראו כמו רכבת הרים דוהרת. אחרי שכבשה את העולם עם להקת "מיומנה" שהקימה, אחרי ששבתה את לב הצופים בתוכנית "מחוברים פלוס" (HOT) שבה התלבטה אם היא רוצה להביא ילדים לעולם, אחרי ששברה לא מעט לבבות של הגברים הכי שווים, היא מוצאת את עצמה כיום מתמודדת שוב עם מחלת הסרטן, שממנה החלימה לפני 16 שנה.
הסרטן התגלה לפני כמה חודשים בבדיקת MRI שגרתית, שהיא עושה אחת לשנה, כנשאית הגן BRCA1 וכבת דור שלישי לסרטן השד: סבתה ואמה חלו לפניה והבריאו, וכך גם אחותה הקטנה, רחלי. "את הגידול שאני מתמודדת איתו היום ראו כבר ב־2018 ולא עשו איתו כלום", היא אומרת בצער. "לא הייתה המלצה לביופסיה וזה נפל בין הכיסאות. אני לא מאשימה אף אחד, גם אני לא שמתי לב, ואם יש מסר אחד שאני רוצה להעביר פה זה לא לסמוך רק על הרופאים, אלא לקחת אחריות ולקרוא את המסמכים הרפואיים. אם הייתי עולה על זה בזמן לא הייתי צריכה לעשות כימו, וכימו מבחינתי זה ביג דיל".
קצת אחרי "מחוברים" החליט בועז ברמן, בן זוגה לשעבר והשותף העסקי במיומנה, לפרק את החבילה. "נראה לי שההשתתפות שלי ב'מחוברים' תרמה לזה, זה יצר קרע. ניסיתי למצוא דרכים לגשר ולהמשיך את השותפות בינינו, כי שותפות של 20 שנה זה כמו נישואים. זה לפרק בית. הוא ביקש שרק אחד מאיתנו יישאר לנהל את הלהקה. החלטה רדיקלית לפרויקט חיים שכזה. הייתי בהלם, לא תיארתי לעצמי שניפרד אי פעם, לא מקצועית ובעיקר לא חברית".
עד לפני שנה היא ניהלה עם השחקן שחק ברנר, הצעיר ממנה ב־14 שנה, זוגיות יציבה בת שלוש שנים, שכללה ניסיון להביא ילד לעולם, תחילה בהפריית מבחנה ובהמשך בפונדקאות, עד שהרימה ידיים ושחררה אותו. "אמרתי לשחק שהוא צריך לעזוב ולהקים משפחה", היא מספרת. "הוא אמר שהוא לא מוותר עליי, אבל בחרתי להיות המבוגר האחראי, ועד היום אנחנו חברים טובים".
את מצטערת שאין לך ילדים?
"מצד אחד זה חיסרון, כי כביכול אין לי על מה להילחם ויותר קל לי לוותר, לעומת זאת יש נשים במצבי שיש להן ילדים קטנים והן לא יודעות למי לדאוג קודם, להם או לעצמן. לכל אחת יש את הסל שלה".
מתכננת לנצח
אחרי עידן מיומנה ושנים של עבודה אינטנסיבית עם אמנים, אילון התחילה לייעץ לאמנים ולהעביר סדנאות העצמה כמנטורית ומלווה תהליכים אמנותיים ורגשיים. במקביל, הייתה שותפה ליצירת קברט הרוק פורץ הדרך "לילה אחד באפריל", שכתבה קרן פלס והוצג בתיאטרון "הבימה".
"הכל קרה במקרה, אנשים שמעו שעזבתי את מיומנה והגיעו אליי להתייעץ, אחד הביא את השני, ופתאום מצאתי את עצמי בפול טיים ג'וב, וזה מילא את הלב שלי", היא מספרת. "ואז הגיע אסי סתיו, הבעלים של תיאטרון הילדים הישראלי שהכיר את הפעילות שלי כיוצרת במיומנה, ואמר לי, 'בואי תעשי אצלנו מה שאת רוצה'.
"המופע הראשון שביימתי בתיאטרון הילדים הישראלי היה מיוזיקל על פי הספר 'תירס חם' של מרים רות, שהצליח מאוד ועדיין רץ כשמתאפשר, ואחר כך עשינו את 'שמוליק קיפוד' ו'פיטר הארנב'. אני מרגישה שמצאתי בתיאטרון הזה בית ליצירות ולאמנות שלי".
ואז הגיעה הקורונה.
"והכל נעצר. פעילות התיאטרון הוקפאה. ברגע שהבנו אני ואחותי שיר שמדובר על סגר לזמן לא מבוטל, היא הרימה לי טלפון ואמרה, 'יש לך שעה לארוז'. סיבלטתי את הדירה שלי ועברתי לגור איתה ועם שני האחיינים הטינאייג'רים שלי במושב. זה קרוב לטבע ולאוויר הפתוח, והבית מתעורר כל יום בריקוד"
איך את רואה את העתיד?
"עכשיו אני מרגישה יותר חזקה פיזית. אני עובדת על הרצאה וסרט דוקומנטרי במטרה לחלוק את זווית הראייה שלי.
"אני עוד לא מתכננת את הלוויה שלי, אם זה מה שאת שואלת. כרגע אני נלחמת על חיי ומתכננת לנצח. אין לי אופציה אחרת. אני מרגישה שיש כל כך הרבה אהבה שאני רוצה עוד לתת ולקבל. המילים סרטן ומוות לא הולכות אצלי יחד, יש לי רגעי פחד וכאב, הלוואי שלא היו, אבל הם חלק מהתהליך שאני עוברת. אני מודעת לסטטיסטיקות ומאמצת את מה שד"ר זיפל אמר לי כשבישר לי על שובו של הסרטן: 'עשית את זה פעם אחת, תעשי את זה שוב'. יש לי אחלה תוכניות, אני בשיחות לב אל אל לב עם אלוהים".
- רוצות לדבר עם אילון? הירשמו לשיחת זום מיוחדת
שתתקיים ביום רביעי (21.10)
- הראיון המלא עם אילון נופר מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, השבוע בדוכנים
