חשבת שזה יקרה בבת אחת? לא ולא, "גיל המעבר" נמשך בממוצע ארבע שנים אבל יכול להימתח גם על פני עשור, ואי־אפשר שלא לתהות: אם תהליך נמשך עשור, מה בדיוק "מעבר" בו?
הרי כשהווסת האחרונה תגיע, לא תדעי שהיא האחרונה. כמו המלקוש, יודעים רק בדיעבד, ובמקרה הזה: יודעות רק שנה מאוחר יותר. רק שנה אחרי מה שבדיעבד נדע שהיתה הווסת האחרונה, נדע גם שנגמר שלב המעבר ובעצם אנחנו כבר בצד השני.
הכניסה לפרה־מנופאוזה מעורפלת אף יותר. המאזן ההורמונלי משתנה, אבל לכי תדעי שזה קורה. כן, יש סימנים, אבל מי חושבת לקשר אותם ל״זה״, הרי אני אישה צעירה (לפחות לדעתי) עם מחזור סדיר, למי קראתן אישה בגיל המעבר?
קרין קידר, מטפלת ברפואה סינית ויפנית, שותפה ב"מקום של נשים", בית לבריאות שלמה לנשים, עושה סדר בדברים: ״אם בכל השנים של המחזורים הסדירים מתקיימת הרמוניה יחסית בין המוח/ שחלות/ רחם (גיוס זקיקים, בחירת זקיק מוביל, רירית הרחם מתעבה, ביוץ, כן או לא היריון; וסת/היריון וחוזר חלילה), בתקופת המעבר מתחיל שינוי בדפוסי התקשורת בין השלישייה הזו. אפשר לומר שמתרחשת ירידה בשמיעה של השחלות, או יותר נכון מתפתחת אצלן שמיעה סלקטיבית.
"המוח קורא לשחלה לגייס זקיקים, להבשיל ביצית שתפריש אסטרוגן, לעבות את רירית הרחם, לבייץ, להפריש פרוגסטרון. אבל השחלה נהיית מרדנית, כך שבמקום לבייץ חודש בחודשו, היא מבייצת לפעמים, ולפעמים פשוט לא. ולכן הפרוגסטרון לא מופרש או לא תמיד טורח להישאר. כך שבעצם החלק הראשון של תקופת גיל המעבר מאופיין בירידה ברמות הפרוגסטרון".
מה מרגישים כשמתחילה ירידה ברמות הפרוגסטרון?
״כשיש פחות פרוגסטרון הדימומים נהיים ארוכים יותר ומגיעים לעתים תכופות יותר או שהם בכלל מדלגים. מצב הרוח נהיה לא צפוי, השינה יכולה להיות מאתגרת, וגלי חום מתחילים להופיע מדי פעם, בלי התראה, בעיקר לפני הווסת. במקביל, האסטרוגן שמככב כרגע לבד על הבמה גורם לנפיחות בבטן ובשדיים ומעלה את רמות החרדה והרגישות".
מה קורה כשמתחילה ירידה באסטרוגן?
״כשיש מחסור באסטרוגן שחלתי, העור מתייבש, וגם הפות והעיניים. החשק המיני משתנה, הלחות בנרתיק מתמעטת. חלק מהנשים מתארות הרגשה שגם המוח 'מתייבש' והן מתקשות לפעמים לזכור ולהתרכז. אין מספיק מים במערכת, האש עולה, ואנחנו סובלות מגלי חום ומגלי עצבים. ולא מספיקה כל הראורגניזציה הזו, גם חלקים נוספים בגוף מושפעים מהשינוי. המצב הזה מכניס את בלוטות האדרנל (יותרת הכליה) לחוסר שקט. מאחר שהאדרנלים אוהבים שקט וסדר, הפתעות ושינויים גורמים להם להגיב כאילו אנחנו תחת איום והנה עוד הסבר לעצבנות, להפרעות השינה, לעייפות, לשינויים בעיכול, בלחץ הדם ועוד".
איך מקבלים את השינוי?
אוקיי, הבנו שאנחנו נמצאות בתקופת המעבר, השאלה מה צריך לעשות. התשובה מורכבת, אומרת קידר, ולא בהכרח צריך לעשות משהו. קודם נצטרך להבין מה הכיוון שאנחנו מעוניינות בו, להיזכר מי אנחנו ואיך אנחנו מתמודדות עם שינויים בחיים באופן כללי: האם את מוצאת פתרונות ונחמה ברפואה המערבית? זה הזמן לגשת לגינקולוגית ולהתייעץ על טיפול תרופתי (תשקלי יחד איתה לעומק את היתרונות והחסרונות). האם בדרך כלל נוח לך להיתמך בתזונה, בצמחי מרפא, בדיקור או בטיפול מגע? זה הזמן למצוא את המטפלת המוסמכת שתוכל ללוות אותך. האם את מאלה שנוח להן להמתין ולקבל את השינוי? תמתיני, זה יעבור, ייקח כמה שייקח. את סובלת? בקשי עזרה.
״התקופה הזו, ולדעתי האישית, החיים האלה, לא נועדו כדי שנסבול״, אומרת קידר. לא משנה מה הדרך שבחרת, לא יזיק למצוא בנוסף גם קבוצת תמיכה של נשים שעוברות את מה שאת עוברת (לא צריך ללכת רחוק, יש הרבה קבוצות בפייסבוק).
"הדרך הכי טובה לוודא שתיכנסי לגיל המעבר ברגל ימין היא לדאוג לכל הדברים שכל השנים תכננת לדאוג להם ולא יצא לך לעשות אותם. הגוף משתנה, והמחזורים הלא צפויים הם הזדמנות למסגר את החיים מחדש ולשנות פרספקטיבה: לדייק, לפרק את המילה מנופאוזה ל״אני ללא פוזה״, להפסיק את הבולשיט, להיות ברורה עם עצמך ועם הזולת לגבי מה את רוצה וצריכה. כשאני משוחחת עם נשים במעבר, אני מזמינה אותן להפריד בין הסימפטומים ובין מה שהם מייצגים ומסמלים עבורן.
"את הסימפטומים ניתן בקלות יחסית להחליש ולמתן. אבל הסימבוליות, אוי, כמה עבודה יש לנו שם. אותה יש לברר ולארגן מחדש, בצורה מיטיבה ובונה אם אפשר. בחברה שמספרת לנו שתפקידנו ללדת ילדים, איזה תפקיד יש לי כשאת זה אני כבר לא יכולה לספק? בחברה שמקדשת נעורים, התבגרות היא כלא ללא חנינה. אולי הגיע הזמן להתמרד ולהיזכר שעם הזמן גדלה בתוכנו אישה שאנחנו אוהבות יותר ומעריכות יותר, אישה חכמה יותר שיודעת באמת ליהנות. ששיער לבן, קמטי חיוך ופרספקטיבה, כנות ותבונה הם מתנות נהדרות לעצמנו וגם לחברה".
כדי לסייע לעצמנו חשוב להיזכר שהבריאות נשענת על ארבעה יסודות:
1. שינה. ״שינה טובה היא המטרה מספר אחת שלך כרגע", מציינת קידר. "אם חסרה לך שנת לילה, נסי לנוח אחר הצהריים. זה הזמן לוודא שחדר השינה שלך מעודד שינה (בלי מסכים, טמפרטורה נעימה, אטמי אוזניים אם צריך).
תזונה. ״האמת על התזונה ממש פשוטה״, אומרת קידר. "מספיק שתזכרי את ארבעת הכללים האלה: שלושה רבעים מהצלחת שלך צריכים להכיל ירקות בכמה שיותר צבעים.ירוק הוא הצבע המועדף, וגם מצליבים (צנונית, ברוקולי, כרוב, כרובית) יסייעו בניהול אסטרוגן מורד; רבע הצלחת הנותר יכיל חלבון (מהחי או מהצומח, מה שעובד לך); ככל שתיצמדי לתזונה נקייה מריסוס, הורמונים והנדסה גנטית, תרוויחי; באשר לפחמימות: מלאות או ריקות, מדגנים או מפירות, שימי לב מה מהן מיטיב איתך ומה מעייף ומכביד. ממתקים: מעט, אבל בתנאים נטולי אשמה. ליהנות זה חשוב.
פעילות גופנית: ״מתינות היא שם המשחק״, מסבירה קידר. הנה המתכון: שלוש־ארבע פעמים בשבוע פעילות מתונה (הליכה, ריצה קלה, יוגה, שחייה, פילאטיס – מומלץ לשלב כמה פעילויות) במשך 40 דקות לפחות. מי שהכניסו פעילות לחיים שלהן ישנות טוב יותר ומדווחות על מצב רוח טוב יותר. פעילות ספורטיבית כדאי לעשות כל עוד יש אור, ספורט בחושך עלול לשבש את הפרשת הורמוני השינה.
הנפש: זהו העולם הרגשי והרוחני שלך, שהוא מקור הכוח שלך. ״טפלי בו הכי יפה שאת יכולה״, מייעצת קידר, ״ואם את לא יודעת איך, בקשי עזרה ולכי לטיפול לא משנה מאיזה סוג. נפש שמחה, שלמה ונינוחה היא מרחב ההתבגרות המיטיב ביותר״. זה הזמן ללמוד מדיטציה או מיינדפולנס. מחקרים הראו שגלי החום משתפרים בתרגול מדיטציה, פעילות גופנית קבועה ועבודה פנימית על הפחתת מתח ודאגה. אם את במצב שבו המתח מנהל אותך ולא את אותו, את תרגישי את זה. ״גלי החום הם כמו סדנה אינטנסיבית במיוחד למיינדפולנס, הם אומרים לך לעצור, לבדוק מה את צריכה ולהפסיק להתעלם מעצמך״.
