אייקון מאויר בשבוע: קייט ווינסלט מוכיחה שרומנטיקה לא מזדקנת
השחקנית שחוגגת יום הולדת 45 תיזכר תמיד בזכות תפקידה ב"טיטניק". מאז היא גילתה לעולם שעירום לא חייב להיתפש כפרובוקציה ושאלגנטיות תמיד מנצחת
קייט ווינסלט
סליחה, במי מדובר? השחקנית הבריטית קייט ווינסלט, שמחזיקה בזכויות נצח על התפקיד הכי רומנטי בקולנוע בתור רוז מ"טיטניק", חוגגת השבוע יום הולדת 45. מיליוני האנשים שעדיין מצטלמים בזוגות לאינסטגרם על חרטום הספינה, הם ההוכחה הניצחת שהאנושות ממשיכה להאמין בקייט ובקיטש.
ווינסלט היא מלכת הדרמות התקופתיות, עם איכות חמקמקה שהופכת אותה אידיאלית לגילום דמויות שלא ממש שייכות לזמן הזה. אולי זה המבטא המוקפד, עור החרסינה והעיניים הצלולות, שלוקחים אותנו היישר לבית הכומר שליד האחוזה הכפרית, שם כולם מקפידים על הנפת הזרת בעת שתיית התה, פלירטוטים ענוגים עם בן השכן, והתכנסות לתוך מחוכים מהודקים.
חוץ מלהיות החלום ושברו של ליאונרדו דיקפריו (פעמיים, קודם ב"טיטניק" ועשור מאוחר יותר ב"חלון פנורמי"), ווינסלט היא שחקנית עסוקה, מוערכת ואהובה על כל. יש לה בביוגרפיה הפרטית שלושה ילדים, שלוש חתונות, תואר מהמלכה אליזבת, ואף לא שערורייה עסיסית אחת. מה שהופך אותה מצד אחד ליקירת האומה, ומהצד האחר – למי שלעולם לא תפרנס דיון סוער בפינת הקפה של המשרד.
למה אייקון? ווינסלט מייצגת את מה שניתן לכנות "יופי אינטליגנטי". לא יודע אם יש דבר כזה באמת, אבל אם כן, בואו נקרא לזה "יופי עם עומק". הדמות שלה, גם זו המשוחקת וגם זו של החיים הציבוריים, נראית מרובדת ומעוררת סקרנות שאינה מהסוג המציצני.
אין לה בעיה להתפשט בשביל תפקיד טוב (או לטובת צילומי עירום למגזין "וניטי פייר"), ואיכשהו זה אף פעם לא נראה כמו גימיק שיווקי. גם בסרט "נער קריאה", שעליו זכתה בפרס אוסקר, היא מעבירה לא מעט זמן מסך בעירום מלא מול נער בן 15, ומצליחה לצלוח זאת בכבוד.
ווינסלט יוצאת נגד האדרת דוגמניות ששוקלות כמו נוצה ומשמשות כמודלים לחיקוי, והפכה בעצמה לאייקון פמיניסטי כמי שמקדמת נשיות בריאה ולא נכנעת לתכתיבי הרזון ההוליוודיים. היא דורשת ממגזינים לא לרטש את תמונותיה כדי לגרום לה להיראות רזה יותר או נטולת קמטים, ומקדמת התבגרות טבעית. היא גם מתחרטת על ששיחקה בסרטים של וודי אלן ורומן פולנסקי, ולא מהססת להביע עמדה נחרצת נגד כל מה שנראה לה כניצול נשים וכפגיעה בהן.
אופן ההתנהלות שלה בביצה ההוליוודית הוא מהסוג שאולי לא מייצר באז רכילותי, אך מעורר הרבה חיבה. ואם כל הדבש הזה לא מספיק, היא גם עזרה לאמו הישישה של המיליארדר ריצ'רד ברנסון להיחלץ משריפה שפרצה באי הפרטי שלו.
היא אומנם כיכבה בלא מעט שוברי קופות, אך אחרי "טיטניק" השכילה לגוון את בחירותיה הקולנועיות ושילבה הופעות בהפקות יוקרתיות כמו גם בסרטים עצמאיים ויצרה לעצמה שם של שחקנית המסוגלת להיטמע בתוך הדמות שאותה היא מגלמת. אולי זו עבודת תחקיר רצינית שהיא מבצעת לקראת כל סרט, אולי זו המימיקה של פניה שמאפשרת לה להיראות כמו "לא קייט ווינסלט" בתפקידיה השונים, ואולי היא פשוט שחקנית ממש-ממש טובה.
ווינסלט נמצאת בתעשיית הקולנוע כבר 30 שנה ועשתה, עד כה, מעט מאוד טעויות בדרך להיות אחת הכוכבות הגדולות של דורה. גם מבחינה אופנתית, היא מקפידה על כמה שפחות טעויות. היא נראית תמיד אלגנטית, יודעת מה מתאים לה, ולא מנסה להפוך את עצמה לאישה שהיא לא: רזה יותר, צעירה יותר או נועזת יותר.
היא ציינה בעבר שאירועי שטיח אדום ומסיבות עיתונאים גרנדיוזיות הם בזבוז כסף, אך עם זאת, באופן מפתיע אולי, מסרבת לסגל לעצמה את ההבעה החמוצה שעוטות על פניהן רבות מהכוכבות האחרות.
למה לא? זו האישה שהשאירה את ליאונרדו דיקפריו לקפוא למוות באוקיינוס האכזר. לא נשכח ולא נסלח.
ובכל זאת: מעבר ל"יופי העמוק" שהוזכר קודם, מילה נוספת שמלווה אותה מבחינתי היא "נעימה". בניגוד לכל התארים שבהם משתמשים בדרך כלל לאפיין את כוכבות העל – כמו סקסית או מהממת – לווינסלט יש איכות של נעימות נדירה שקל מאוד לאהוב.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
