חמש נשים מספרות כיצד הן מתפרנסות לפחות מחמש עבודות, וכיצד הן מג'נגלות ביניהם:
אני טובה בזה, בזה ובזה. למה לבחור?
לילי קורל (56), גרושה, אם לשני ילדים וסבתא לשניים, תושבת אשדוד
מקצוע עיקרי: סטייליסטית
עיסוקים נוספים:
1. מלקטת הזמנות במרכול מאז פרוץ הקורונה ("הכל נעצר, והחלטתי שאני חייבת לעשות משהו כדי לא להשתגע בבית").
2. מעצבת מצגות עבור סטייליסטיות, בהתאמה אישית.
3. מומחית בנושא קהילה דיגיטלית ("זה צמח מתוך הקבוצה שהקמתי לפני שבע שנים בפייסבוק, 'מתלבשות - לילי קורל'. למדתי את התחום תוך כדי תנועה, וכיום אני עוזרת ליילד קהילות חדשות ולהרוויח מהן כסף").
4. דוגמנית לבגדי מעצבים ("כאלה שפונים לגיל שלי").
כמה זמן את מקדישה לכל עיסוק?
"כל מה שקשור לסטיילינג, זה 24 שעות ביממה. כמלקטת במרכול אני עובדת רק שלוש פעמים בשבוע; הנטוורקינג מצריך שעה ביום - וכל השאר, לפי דרישה. יכול להיות חודש בלי הזמנה למצגת או לדוגמנות. לא קורה שאני עובדת ביום אחד בכל העיסוקים, מכיוון שאני מארגנת לעצמי את העיסוקים בצורה נוחה, שתשאיר לי זמן לעצמי ואולי גם למציאת זוגיות".
מה נותן לך הגיוון המקצועי?
"זה מחיה נפשות, הדבר הזה. במשך 14 שנה הייתי מנהלת ייצוא בחברת זרעים, תשע שעות ביום מול מסך, וחשבתי שאני לא יצירתית. בשלוש השנים האחרונות גיליתי שאני ורסטילית, מסוגלת להתאים את עצמי לכל מצב, ואפילו יודעת להרצות מול קהל, כשבעבר הייתי הכי פרח קיר. השינוי הזה מאוד העצים אותי".
את לא מתבלבלת לפעמים בין הגישות השונות שכל מקצוע מצריך?
"הדבר היחיד שגורם לי לבלבול זה העבודה שלי כמלקטת בסופר. שם אני אחת מיני רבים, כפופה למנהלים ולהנחיות קשיחות, ולובשת מדים, דבר שחונק את האש הפנימית שלי, לעומת העבודה שלי בסטיילינג שבה אני מובילה את השינוי בהתאם לצורכי הלקוחות".
זה משתלם כלכלית?
"אם נתעלם מתקופת הקורונה, בזכות ריבוי העיסוקים אני מרוויחה כיום הרבה יותר ממה שהרווחתי כשכירה, ובערך פי ארבעה ממה שהרווחתי בסטיילינג בלבד אחרי שנתיים וחצי במקצוע.
"פעם היו אומרים: את טובה במשהו? תתמקדי בזה, אבל סליחה, מה לעשות שאני טובה גם בזה וגם בזה? בהתחלה הצנעתי את הדברים שאני טובה בהם, והיום אני לא מצניעה שום דבר. ולמי שיגיד שאי־אפשר להתמקצע ולעשות מאה אחוז בחמישה תחומים, אני אומרת שאפשר".
יש לי רשימת משימות בשלוש מחברות
סופיה טרוטוּש־ארגמן (52), אמא לשלושה, תושבת תל־אביב
מקצוע עיקרי: מעצבת אופנה (בעיקר להפקות טלוויזיה ותיאטרון) ותדמיתנית, מספקת שירותי תדמיתנות למעצבי אופנה
עיסוקים נוספים:
1. מורה לתפירה ולתדמיתנות במכללות.
2. צלמת ("בעיקר צילומי תדמית לנשים, צילומי אירועים וכמובן שאני מצלמת את העיצובים שלי").
3. מורה מחליפה בבתי ספר יסודיים בתל־אביב ("אני קוראת לזה מילואים, זה כסף בדיחה וזו עבודה מאתגרת, אבל כשאני רואה ילד שפתאום מצליח להבין תרגיל בחשבון ונדלק לו אור בעיניים, זה שווה את זה").
4. מורה למחשבים לאוכלוסיית הגיל השלישי ("אני מלמדת נשים מבוגרות להשתמש באתרי היכרויות והן יוצאות לדייטים").
איך את מחלקת את זמנך בין העיסוקים?
"זה לא שבכל יום יש לי שמונה עיסוקים שונים. היום, למשל, יש לי שלושה. העיצוב תופס את הנפח העיקרי. לפחות פעמיים בשבוע אני מלמדת בבית ספר יסודי תפירה, מחשבים כמורה מחליפה וגם מצלמת לפי דרישה. אני כל הזמן עושה משהו: המחשב פתוח בשולחן אחד, בשולחן אחר מכונת תפירה, בשולחן נוסף דיגומים, המצלמה עומדת על חצובה, המגהץ מוכן לפעולה. לפעמים אני עובדת רבע שעה על משהו ועוברת הלאה. גמרתי עם החוק שאם מתחילים משהו חייבים לסיים, אבל אם יש לי דדליין אני סוגרת דברים שמסיחים את דעתי או זזה עם המחשב הנייד לחדר אחר".
איך את מצליחה לג'נגל בין הכל?
"אני מאוד אחראית, כי אני לא יכולה לשחק עם הפרנסה שלי. יש לי המון רשימות בשלוש מחברות ויומן. אני רשמנית כפייתית, עם סימני וי ומירקורים. כשאני עובדת, אני מרוכזת בעבודה ולא מורחת זמן כמו נשים שעובדות במשרד מתשע עד חמש ומתוך זה מדברות שעתיים עם חברות".
ואיך כל זה משפיע על חשבון הבנק?
"אני מרוויחה שכר ממוצע. העניין הוא שאני כל כך אוהבת את הדברים שאני עושה, שאני לא תמיד מתמחרת אותם מספיק גבוה".
מה את עונה כששואלים אותך מה את עושה בחיים?
"אם זה מישהו שמעניין אותי, אני אומרת, 'תפנה לזה בוקר, זה ארוך'. לפעמים אני עונה רק 'מעצבת אופנה'. פעם הייתי עונה רק 'צלמת'. אם אני נותנת את הנאום המלא, אנשים מגיבים בקנאה מסוימת, כי יש בזה המון חופש ויצירתיות. לפעמים אני אומרת שאני אמנית רב־תחומית, ומי שרוצה לחשוב שאני פלצנית, שיחשוב! או כמו שאמרה קוֹקוֹ שאנל, 'אתם יכולים לחשוב עליי מה שאתם רוצים, אני לא חושבת עליכם בכלל'".
קורה שלא לוקחים אותך ברצינות, בגלל שפע העיסוקים?
"במשך שנים נדרשתי להתמקד, וסבלתי מזה. יום אחד, אחרי שיועצת עסקית אמרה לי, 'תתמקדי, תתמקדי, תתמקדי', חזרתי הביתה קצת שבורה, והבן שלי, שהיה אז בן 11, אמר לי בתמימות כזאת של ילד, 'אני לא מבין למה את צריכה להתמקד, את באמת טובה בהרבה דברים, מותר לך לעשות כל דבר שאת טובה בו'".
היום אני מרגישה שאני כבר לא צריכה להוכיח את עצמי
ענבל שורר־רמתי (40), נשואה ואם לשניים, תושבת מושב בשרון
מקצוע עיקרי: מאפרת, איפור ביוטי ואיפור אמנותי לאירועים.
עיסוקים נוספים:
1. מציירת על קירות חדרי ילדים ובתי ספר.
2. מעצבת מוצר, שותפה בסטארט־אפ.
3. עושה תסרוקות לפי הזמנה ומפעילת סדנאות "צומי" להורים ולילדות לקליעת צמות משוכללות.
4. מאיירת טיפוגרפית - כותבת ומאיירת על לוח גירים במסעדות, בתי קפה ובתים.
איך את מתמרנת בין כל המשימות?
"זה מאוד תלוי בתקופה. היום למשל אין לי כלום. הייתי אמורה להיות מאוד עסוקה בימים אלה, אבל הקורונה הרסה לי את עונת החתונות, בנות המצווה ומסיבות הסיום. מצד שני, קוראים לי עכשיו הרבה לאיור טיפוגרפי במסעדות שנפתחו מחדש. בסטארט־אפ אני עובדת לפי פיקים, זה לא כל יום. בקרוב אני מתחילה לצייר על קיר בבית ספר, זו עבודה פיזית של שלושה ימים, בגובה ארבעה מטרים, עם סולם, שאחריה אני צריכה יום להתאושש כדי לשמור על הידיים שלי. למדתי על בשרי להגיד לא לעבודות, כי כשאני אומרת לא למישהו אחד, אני אומרת כן לעצמי".
מה את עונה כששואלים במה את עוסקת?
"בעבר הייתי פוצחת במונולוג ארוך 'אני עושה ככה וככה וככה', ובשלב מסוים הרגשתי שזה מעייף את הצד השני. זה עייף גם אותי. היום, כשאני כבר לא מרגישה שאני צריכה להוכיח את עצמי, אני עונה, 'זה תלוי באיזה יום אתה שואל אותי', דבר שתמיד גורר הרמת גבה. לפעמים אני עונה שאני מעצבת או אמנית רב־תחומית. אם זה מעניין את האדם שמולי, הוא ישאל ואענה בשמחה".
קיבלת תגובות שליליות על ריבוי העיסוקים?
"תמיד היו הערות בסגנון 'אולי תתמקדי בדבר אחד', ועניתי, 'כשאמצא את הדבר שאני הכי אוהבת, אולי אתמקד, אני עדיין לומדת'. למעשה, זו תשובה דיפלומטית: האמת היא שטוב לי ככה וזה משאיר המון עניין. בימינו כולם צריכים להיות הכל, אפשר לראות את זה במודעות הדרושים, מעסיקים מחפשים מתכנת שהוא גם מעצב גרפי, גם קופירייטר וגם איש דיגיטל. הדבר הכי חשוב בימינו הוא ללמד את עצמך את מה שאתה צריך לדעת - וכשמשהו מעניין אותך באמת, אתה לומד אותו לבד בקלות".
את לא מתבלבלת לפעמים בין הכובעים השונים?
"אכן יש הבדלים בגישות בעבודות השונות: כשאני מציירת על לוח בבית קפה, אני צריכה להיות החלטית מול בעלי המקום והאדריכלים, כי אני יודעת איך זה אמור להיראות בסופו של דבר. לעומת זאת, עם בנות מצווה וכלות או 30 ילדים בני חמש אני צריכה להיות רכה. לפני כל עבודה אני עושה הכנה נפשית".
איך כל העיסוקים משפיעים על מצבך הכלכלי?
"בממוצע, יוצא שאני מרוויחה כמעט כמו בתקופה שעבדתי כמעצבת מסחרית שכירה במשרה מלאה, אבל אני עובדת הרבה פחות שעות ונהנית יותר. יש לי עניין, אני מנהלת את הזמן שלי, ואני נמצאת יותר עם הילדים שלי".
ריבוי עיסוקים, למי זה מתאים?
"אני חושבת שרוב האנשים היצירתיים יכולים לעסוק בכמה דברים במקביל, יש גם המון אנשים שלא יודעים שהם יצירתיים ויכולים לעשות זאת. ברגע שפותחים את הראש ומגלים שהעולם השתנה, שאפשר להיות כמה דברים ושמה שאתה עושה לא מגדיר אותך, אפשר ליהנות מזה. מה שכן, זה לא מתאים לאנשים שזקוקים מאוד לתחושת ביטחון".
אני אשפית בניהול זמן
רננה סמואל (44), נשואה ואם לארבעה, תושבת רמת־גן
1. בעלת מגזין אינטרנטי "מנטור – הבית הישראלי למנטורינג".
2. יועצת ארגונית, מסייעת לנשים בהקמת עסק עצמאי.
3. סופרת, מחברת הספר "הצלוחית שלי", שמשמש ככלי למניעת הטרדות מיניות בגיל הרך.
4. בעלת עסק ביתי לתכשיטים "סוכריה" (יוצרת תכשיטים בהזמנה אישית, מתקנת תכשיטים ומנחה סדנאות).
5. מדריכת פייסבוק לעסקים קטנים.
מה המקצוע העיקרי שלך?
אין כזה, אני משתדלת לעבוד בכל העיסוקים בכל יום. המגזין תופס לי 50 אחוז מהזמן, אחריו הייעוץ הארגוני, התכשיטים וההדרכות. בימים שאני מצליחה להגיע לכל אחת מהנישות, זה אושר".
איך את עושה את זה?
"הסוד בעיניי הוא חיבור אמיתי לכל אחד מהתחומים, כי אם זה לא מדויק לך, זה ייפול בדרך. העניין השני הוא טכני: ניהול זמן. אני אשפית בזה, בין היתר בזכות המקצוע כיועצת ארגונית".
יש מי שלא לוקחים אותך ברצינות בגלל ריבוי התחומים?
"לא נתקלתי בזה. אם מישהו פונה אליי לייעוץ ארגוני, הוא לא יודע שאני עוסקת גם בתכשיטים. הוא הגיע אליי כיועצת. המחשבה שאדם לא יכול לעסוק בכמה תחומים בו־זמנית היא אנכרוניסטית לחלוטין. העולם של היום מאפשר לנו לעסוק בתחומים רבים בזכות הדיגיטל. היום אפשר לנהל עסקים שלמים בלי לזוז מהמיטה".
ריבוי העיסוקים לא מכניס לפעמים לסטרס?
"האמת שכן, בעיקר בלילה, אני מגלה פתאום שהבטחתי לסיים משהו למחר, אבל זה סטרס טוב, שמכניס לי אדרנלין. אני צריכה שיהיה עמוס. דווקא ביום שקט אין לי כוח לקום בבוקר".
את מרוויחה יותר מהממוצע?
"מאז שאני עובדת בחמישה עיסוקים, הפוטנציאל הכלכלי שלי הרבה יותר גבוה משל נשים אחרות. יש תקופות ויש תקופות, בלי קשר לקורונה. יכול להיות חודש עם ארבע לקוחות חדשות לייעוץ ארגוני, ויכול להיות חודש רק עם אחת".
למי הקונספט הזה מתאים?
"אני ממליצה לכל אדם לממש כמה שיותר על פני כדור הארץ ולעשות את מה שטוב לו. אם יש לך כמה דברים שאת טובה בהם, עופי על זה בלי להתחשב בביקורת של הסביבה. ואם מישהו יגיד משהו, זבש"ו".
כבר שנים אני לא רואה טלוויזיה
יעל גוראון (46), נשואה ואם לשלושה בנים, תושבת רחובות
מקצוע עיקרי: בעלת חברת "גחליליות", המעניקה ייעוץ לאנשים פרטיים ולארגונים וייעוץ אסטרטגי לבכירים
עיסוקים נוספים:
1. מלווה תהליכי כתיבה וכותבת תוכן.
2. מדריכת הורים וילדים בנושא צמצום פערים לימודיים.
3. מנטורית לבני נוער לצורך קבלת החלטות והיוועצות קצרת מועד.
4. מרצה לאזרחות בסמינר הקיבוצים.
5. מורה לספרות בתיכון בנס־ציונה.
איך את עושה את זה?
"הייעוץ נמצא במקום הראשון ואני עוסקת בו מדי יום. ההוראה בתיכון היא רק פעמיים בשבוע. העבודה בתחום צמצום הפערים הלימודיים מתקיימת בעיקר בחופשות מבית הספר. מנטורינג וליווי בכתיבה - לפי ביקוש. יש שבועות שבהם תחומי עיסוק מסוימים תופסים נפח יותר דומיננטי ואחרים זזים הצדה, ויש תקופות שבהן אני אפילו מצליחה ללכת לחוג אייקידו (אמנות לחימה יפנית) פעמיים בשבוע. הסוד הוא לשמור על מינונים נכונים. המחיר של כל זה הוא, למשל, שאני לא רואה טלוויזיה כבר שנים.
"יש לי קליניקה שהיא גם משרד, מרחב מקצועי המאפשר לי להתמקד ולמצוא שקט. הפגישות שלי רשומות ביומן, ואני כותבת לעצמי בפנקס מה הסטטוס של כל פרויקט. כל שלושה־ארבעה ימים אני בודקת את הרשימה. ואני גם מחזיקה הרבה מאוד בתוך הראש".
זה לא מכניס אותך לסטרס?
"לפעמים כן. עם השנים למדתי להגיד לא לפרוייקטים חדשים".
זה משתלם?
"אני מרוויחה כיום סכום דומה למה שהרווחתי כשעבדתי בתפקיד בכיר במשרד החינוך, אבל הרווח המשמעותי שלי, שאי־אפשר לקנות בכסף, הוא החופש לבחור מה אני עושה ומתי. העיסוקים שלי מהווים עבורי אתגר אינטלקטואלי ומאוד ממלאים אותי. העובדה שאני יכולה להעניק מהידע שלי ומניסיוני לאנשים אחרים מסבה לי סיפוק רב".
