כמעט לכל אחת מאיתנו יש טראומת שיער שמלווה אותה שנים. אספנו כמה סיפורים כואבים במיוחד:
עולה ולא יורד לו
הטראומה של: ה', ברונטית טבעית
"הוא היה הספר המשפחתי שלנו במשך שנים. כשהתחתנתי, לפני כשש שנים, רציתי משהו מאוד פשוט וטבעי, והיה לי ברור שהוא יהיה הספר בחתונה. הוא הרי מכיר אותי הכי טוב, והיה לי ברור שהוא לא ינסה להפוך אותי למשהו שאני לא.
"קבענו שהוא יגיע למלון שבו התארגנתי. יצא שבבוקר החתונה קצת התעכבתי. כשהגעתי, ראיתי אותו עומד מחוץ למלון ומחפש את הכניסה. מאחר שמיהרתי אמרתי לעצמי שבטח הוא יסתדר ועליתי לחדר כדי להתחיל להתארגן. אחרי 40 דקות קלטתי שהוא עדיין לא עלה, והתקשרתי לשאול איפה הוא. כשהוא לא ענה, יצאתי לחפש אותו במסדרון, ואז ראיתי אותו עומד במבואה מול המעלית, בוהה בשלטים המורים על מספרי החדרים. קראתי לו שיבוא, וכשהוא התקרב הבנתי שיש בעיה - הוא מסטול ממש. הוא נכנס לחדר ושאלתי אותו אם הוא בסדר, הוא אמר באיטיות 'הכל מצוין', אבל בקושי הצליח לפתוח את העיניים. מיד לקחתי את המלווה לחדר צדדי וניסינו להבין מה כדאי לעשות, כי היה ברור שהוא לא מסוגל לסרק אותי.
מאחר שאחותי, שהכירה אותו יותר זמן ממני, אמרה לי לא לדאוג 'כי הוא תמיד מסטול', החלטתי לצאת החוצה ובכל זאת לתת לו צ'אנס. התיישבתי על הכיסא וחיכיתי שהוא יתחיל לעשות לי פן. לאחר כמה שניות שבהן לא קרה כלום, שאלתי אותו מה קורה, אז הוא פשוט הסתכל על המכשיר ואמר, 'וואי, זה לא עובד'. כשהסתכלתי ראיתי שהפן בכלל לא מחובר לחשמל, והחלטתי שאני מחפשת מעצב שיער אחר. התקשרנו להמון מספרות בכל רחבי תל־אביב, אבל אף אחת לא יכלה לקבל אותי בהתראה כל כך קצרה. כשאחותי ובעלה הגיעו, הם הכינו לו קפה שחור ועשו לו שיחת איפוס שבמהלכה התברר שהוא בדיוק חזר מאפטר באומן. הם נתנו לו להתאושש בזמן שאני התחלתי עם האיפור.
בסופו של דבר הוא אכן סירק אותי - זה לא היה מה שרציתי, אבל בגלל שהייתי כלה זורמת יחסית, לא נתתי לזה להרוס את הערב. השמועה על התקרית פרסה כנפיים, ולאורך כל קבלת פנים אנשים ניגשו אליי ואמרו, 'איזה יפה השיער שלך!' כדי לנסות לגרום לי להרגיש טוב יותר. זה היה ממש מצחיק. למחרת הייתי צריכה לשלם לו, פשוט הנחתי את הצ'ק במספרה וברחתי משם. לא הייתי מסוגלת לדבר איתו. הבנתי שהוא רוצה להתנצל בפניי, אבל זה עדיין לא קרה".
סלסלי אותו
הטראומה של: ל', בעלת קארה ברונטי מוחלק
"זה קרה לפני שמונה שנים כשהייתי דיילת אוויר. נחתתי בצהריים בבנגקוק לשהייה של לילה אחד, ולמרות העייפות הכבדה החלטתי שאני חייבת להספיק לעשות החלקה במקום שהומלץ לי עליו (בזמנו ההחלקות בבנגקוק היו זולות משמעותית מבארץ). נכנסתי למספרה, הסברתי לספר שהגעתי לעשות החלקה, הוא העביר אותי לספרית שבקושי ידעה אנגלית, שהושיבה אותי בכיסא, ואז הגיעה ספרית שלישית - והיא בסופו של דבר התחילה לעבוד על השיער שלי. היא מרחה לי את החומר, ואחרי כמה דקות שמתי לב שהיא מגלגלת לי את השיער ברולים. שאלתי אותה באנגלית מה היא עושה, והיא בתגובה רק צחקקה. 'סטרייט סטרייט, רייט?', ניסיתי לוודא איתה, והיא ענתה 'יס יס, נו פרובלם'.
"המשכתי לשבת ולנקר מעייפות, ופתאום התעוררתי וקלטתי שכל השיער שלי מגולגל ברולים. פניתי אליה שוב ושאלתי אותה מה היא עושה, הרי אמרנו החלקה, והיא עדיין התעקשה, 'יס, יס נו וורי'. בשלב זה ביקשתי שהיא תקרא למנהלת, והיא ענתה, 'אוקיי, אוקיי נו פרובלם', ובינתיים הושיבה אותי תחת מכונה והלכה לקרוא למנהלת. הסתכלתי על עצמי במראה וחשבתי לעצמי שאין סיכוי שהיא עושה משהו נכון.
"כשהגיע המנהל סוף־סוף שאלתי אותו מה הם עושים, הרי ביקשתי החלקה, החלו פתאום כולם להתקהל סביבי ולבחון את השיער שלי. כעבור כמה דקות של לחץ, הוא התנצל והודה שבמקום החלקה עשו לי בטעות סלסול. התחלתי לבכות בטירוף. שאלתי אותם מה אפשר לעשות, והם הציעו למרוח לי חומר אחר שיחליק את השיער המסולסל. מיד סירבתי, חששתי שאם ימרחו עליי שוב חומר אני אצא קירחת. המנהל הבטיח לי שיהיה בסדר ושלא אדאג, פיזר לי את התלתלים ומרח לי חומר מחליק. ישבתי שם עוד שעתיים והתפללתי לאלוהים שיישאר לי שיער על הראש. זה עבד, ובסופו של דבר יצאתי משם עם כל השיער על הראש ועם ההחלקה המיוחלת".
גזר קופה
הטראומה של: מ', שאטנית עם גוונים בלונדיניים
"במשך תקופה ארוכה עקבתי אחרי הספר הזה בסטורי, ואחרי שנים של אכזבות ובזבוז של הון תועפות אמרתי די! אני רוצה ללכת לדבר האמיתי - אזרתי אומץ והתקשרתי למספרה לברר את המחיר של גוונים לראש מלא. הערכת המחיר שקיבלתי הייתה בין 1,500 ל־3,500 שקל (!). הייתי המומה, שאלתי את הפקידה במה זה תלוי - מה קורה שם בתחום האפור בין 1,500 ל־3,500? היא לא הצליחה להסביר.
"לא אמרתי נואש והחלטתי לכתוב לו באינסטגרם. סיפרתי לו על עבר הגוונים שלי ושהייתי ממש שמחה להגיע אליו, אבל קיבלתי הערכת מחיר מוגזמת, ושאלתי אם יש סיכוי להגיע אליו ולשלם מחיר שפוי. הוא היה ממש נחמד וכתב שאצלו לא משלמים מחירים כאלה, שזו הייתה כנראה אי־הבנה. מנגד, הוא גם הבהיר שהוא ממש לא מתנצל על המחירים שהוא לוקח כי כל אחד מעריך את העבודה שלו אחרת, וחתם בכך שאם אעשה חישוב של כל הסכומים שהוצאתי אצל ספרים במהלך השנים, כנראה אגיע לסכום גבוה בהרבה יותר ממה שהוא לוקח. השתכנעתי וקבעתי אליו תור.
"בשיחת תיאום הציפיות הוא שאל אותי אם אני רוצה גם להסתפר, ועניתי שממש לא, שאני אוהבת את השיער שלי ארוך. הוא לחץ עליי ואמר שהוא לא מוכן שאצא ממנו עם שיער שרוף ככה, והבטיח שזה יהיה ממש בקטנה שאפילו לא ארגיש. שוב השתכנעתי, והוא אכן עמד במילה שלו וגזר מילימטר.
"כשהגעתי לקופה הפקידה אמרה לי שיצא 2,300 שקל, שאלתי אותה איך יכול להיות שהגעתי לסכום הזה, אז היא אמרה לי שזה המחיר של גוונים פלוס 500 שקל על תספורת. אמרתי לה שזה לא הגיוני כי בכלל לא הסתפרתי, הוא רק גזר לי מילימטר מהקצוות, והיא ענתה, 'זה לא משנה כמה גזרת, ובנוסף - הספר סיפר אותך בעצמו'. 'וזה עולה 500 שקל?', שאלתי המומה, והיא ענתה, 'כן, אף אחד לא הכריח אותך להסתפר'.
"שילמתי, ומאז לא חזרתי אליו, למרות שהוא עשה לי את הגוונים הכי יפים שאי פעם היו לי. אני לא יכולה לשכוח את ה־500 שקל שהוא השחיל לי מתחת לחגורה. זה שבר אותי. מעצבן שספרים שנחשבים אושיות עושים את הכסף שלהם על נשים מן המניין, שבאמת מתקשות לשלם את הסכומים האלה, ומפתים אותן להגיע דרך האינסטגרם עם תמונות של סלבס שמן הסתם לא משלמות 500 שקל על גזירת קצוות".
על קופונים זולים משלמים ביוקר
הטראומה של: ח', מתולתלת מהשורש
"אני בדיוק חוגגת שנה לתקרית הזאת, וזה עדיין נושא קצת רגיש. אני מתולתלת, תמיד הייתי, ומעולם לא ניסיתי לשנות את זה, לא צבע ולא יישור שיער. התלתלים הגדולים הם מרכיב מאוד גדול באישיות שלי – אני ידועה כ'ח' המתולתלת'. לפני שנה השיער שלי לא היה בתקופה כל כך טובה, ואפילו הייתה לי רסטה קטנה. הייתי חייבת להסתפר, והספר שלי לא היה זמין, לכן החלטתי לחפש בגרופון ספר אחר. טעות מספר אחת. הגעתי לספר שהתהדר בידע שלו על תלתלים. וידאתי איתו, לפני שהוא מתחיל לגזור, שהוא יודע שתלתלים מתכווצים, והוא ענה – 'בוודאי, אני 30 שנה בתחום, אני אמן!'
"מפה לשם, הוא גזר וגזר וגזר. באיזשהו שלב כבר ממש נלחצתי ואמרתי לו, בוא נפסיק לגזור. הוא עוד ניסה ליישר, ואני פשוט ישבתי שם בחוסר אונים, כלואה בכיסא עם הסינר הזה עליי. כשסיים לגזור הוא פתאום אמר לי: 'אוי, תראי זה נורא נורא קצר. את נראית ממש כמו כלבלב! תקשיבי מה נעשה, אני אחליק לך צד אחד ונראה איזה צד נראה טוב יותר'. הוא החליק את הצד, וזה היה ברור באותו הרגע שאי־אפשר להסתובב עם הצד המתולתל כי הוא הגיע עד מעל האוזן והיה מאוד נפוח. בלית ברירה החלטתי לעשות את ההחלקה שהוא הציע. וכאילו שזה לא היה מספיק נורא, נאלצתי לשמוע את העובד שעשה לי את ההחלקה אומר לי תוך כדי הטיפול 'וואי זה נורא, אני לא יודע למה הוא עשה לך את זה, את נראית כמו כבשה".
"בסיום, יצאתי משם עם חשבון מנופח, והשיא – הוא אפילו לא הסכים לקבל את הגרופון כי הוא טען שזה לא תופס על החלקות! הסתובבתי שמונה חודשים עם שיער חלק, שרק לאחרונה מתחיל לחזור לעצמו, וכעת הוא חצי גלי חצי מתולתל. מוסר השכל - לא לחפש ספר בגרופון, ללכת למישהו שאת מאמינה בו ולעמוד על שלך, ועם זאת, לנסות לזכור שזה רק שיער".
כשהנחתום מעיד על עיסתו
הטראומה של: ה', בעלת שיער חלק עם גוונים
"אף פעם לא היה לי ספר קבוע. לפני שנתיים בערך התחשק לי לנסות ספר מוכר כי ראיתי תמונות וסרטונים של העבודות שלו באינסטגרם, וממש אהבתי את הגוונים שהוא עושה. לא ידעתי כמה כסף הוא גובה, אבל תיארתי לעצמי שזה גבוה, והייתי מוכנה לזה. קבעתי תור והגעתי למספרה. כולם שם היו נחמדים, הציעו לי קפה ועוגיות, והאווירה הייתה טובה. הוא התחיל לעשות לי גוונים, סיפרתי לו שאני רוצה לשקם את השיער לפני החתונה, וקבענו מיד פגישת ייעוץ נוספת. באמצע הטיפול הגיעה פתאום איזו סלב, הוא אמר לי שהוא הולך רגע לדבר איתה ובינתיים הוא קרא לעובד שלו להמשיך את הטיפול בי. עד שסוף־סוף הוא חזר, שוב הגיעה כוכבת מוכרת אחרת, רק שהפעם הוא זנח אותי לגמרי והשאיר את העובד לסיים את הטיפול בי. התוצאה הייתה לא רעה, שילמתי 1,200 שקל ונפרדנו לשלום.
"אחרי שבועיים בערך השיער התחיל לקבל גוון כתמתם, התבאסתי אבל חשבתי לעצמי שאחכה לפגישה שקבענו ואגיד לו לסדר את זה. כשחזרתי למספרה לפגישת הייעוץ שקבענו הוא אפילו לא זכר אותי. מהרגע שהתיישבתי בכיסא הוא לא הפסיק לרדת על העבודה של עצמו, אמר שזה מזעזע ושמי שעשה לי את זה עשה עבודה לא טובה. מההלם לא הייתי מסוגלת לספר לו שהוא זה שאחראי על הגוונים הכתמתמים האלה, ממש התפדחתי בשבילו. הוא עוד שאל, 'יאללה, אז מה נעשה היום?', ואני מרוב הלם אמרתי לו שהפעם לא אספיק, ופשוט ברחתי משם".
נשבע לך לא בוגד
הטראומה של: ג', שאטנית עם גוני בלונד
"יש לי ספר קבוע כבר שבע שנים. בתקופת הקורונה הייתי חייבת גוונים והתלבטתי אם ללכת אליו - גם כי פחדתי מהפן הכלכלי, וגם בגלל שתמיד כשאני עושה אצלו גוונים זה לוקח שמונה שעות, ולא יכולתי להרשות לעצמי לבזבז כל כך הרבה זמן. בסופו של דבר החלטתי ללכת לספרית שהשכנה שלי המליצה עליה, שמקבלת ממש קרוב לבית שלי. זה באמת היה מאוד זריז, אבל לא הייתי מרוצה מהעבודה שלה. זה יצא בלונד מדי ופחות לטעמי. בגלל שלא התחברתי אליה, החלטתי לא לחזור אליה לתיקון, אלא להשפיל את עצמי ולסמס לספר הקבוע שלי.
כתבתי לו בהודעה שאני מצטערת ואני חייבת להיות כנה, אבל עשיתי גוונים במקום אחר ואני חייבת תיקון. הוא ענה לי, 'סורי, לא מקבל אותך יותר'. הייתי בשוק. כעבור כמה ימים הוא צלצל ואמר, 'אני חייב להבין, למה עשית את זה? בגלל הכסף? כי אני עושה לך את המחיר הכי טוב'. עניתי לו שאני מצטערת, שזה בגלל שלא יכולתי להיות במספרה כל כך הרבה שעות כמו תמיד, וביקשתי שישקול שוב. ככל שהתחנפתי יותר, הכעס שלו גבר, והוא ענה: 'אני לא יודע מה להגיד. זו בגידה'.
"אחרי שנרגע הוא שוב צלצל ואמר שאתקשר לבדוק עם המספרה אם יש אליו תורים פנויים. כשהגעתי למספרה הוא והשותף שלו קטלו את השיער שלי לאורך כל הזמן שהייתי שם ולא הפסיקו לרדת עליי. החלטתי לשתוק, לתת להם לעשות את מה שצריך, והבטחתי לעצמי שלא אחזור לשם יותר".
כן בוכים על שיער שנקרע
הטראומה של: ש', בעלת קארה שחור חלק
"לפני יותר מ־30 שנה היה לי קארה שחור, זה היה ה'קטע' שלי. בשלב מסוים מאסתי בו נורא, והחלטתי שאני רוצה קארה בלונדיני. הגעתי לספר מאוד מוכר בבן יהודה, שבזמנו עלו אליו לרגל מכל הארץ, ובחלומי אני יוצאת ושיערי גולש ובלונדיני. נכנסתי למספרה ושאלתי אותו אם זה אפשרי, והוא ענה, 'כן, למה לא?'. הסברתי לו שאני עם שיער צבוע לשחור (מגיל 17 אני צובעת את השיער כי אני אוהבת שהצבע הוא שחור־כחול בוהק), ושאלתי שוב אם זה לא נראה לו בעיה להפוך שיער משחור לבלונד. הוא שוב ענה בביטחון, 'אין שום בעיה'. הייתי מבסוטית, ובלי לשאול איך, למה או כמה זה עולה יצאנו לדרך.
"התחלנו בשעה 15:00 וככל שחלפו השעות התחלתי להיכנס לחרדות. בסביבות שמונה בערב הגענו לשלב השטיפה, התיישבתי בכיסא והנחתי את הראש בכיור. כשקמתי למראה גיליתי שאני כמעט קירחת עם שיער לבן. בשלב הזה הוא פנה אליי ואמר: 'טוב, תראי, אין מה לעשות. השיער שלך היה נורא דק והוא פשוט נקרע. עכשיו פשוט נצבע אותו בצהוב'.
בסופו של דבר ישבתי שם עד 21:30 בלילה, ויצאתי בוכה אחרי שהוא גבה ממני סכום שלא יתואר, ולא היה לי אומץ לומר מילה כי הייתי צעירה ומטומטמת. חשבתי לעצמי – 'טוב, לפחות יצאתי בלונדינית', אבל האמת היא שזה היה סוג של קרחת. תוך כדי בכי הלכתי להראות את התוצאה לאחי, כדי שיגיד לי אולי שאני מגזימה. אחי כל כך נבהל, ומהבהלה שלו התעורר האחיין שלי, שהיה אז בן שלוש. הוא רץ במדרגות כי שמע את הקול שלי ורצה להגיד לי שלום, אבל ברגע שהוא ראה אותי הוא פרץ בבכי נורא כי הוא לא זיהה את הדודה שהוא כל כך אוהב. כמה ימים לאחר מכן החלטתי לצלצל לאיגוד הספרים כדי להתלונן עליו. תגובתם הייתה: 'זה מה שביקשת, ולכן אין מה לעשות'".
