בחפיסת הקלפים של המעצבת גבריאלה הרסט נמצאים שני האסים הגדולים שכל מעצב אופנה חולם עליהם: מייגן מרקל והגברת הראשונה של ארצות הברית, מלניה טראמפ – שתי איקונות אופנה שכל הופעה תקשורתית שלהן מסוקרת בהרחבה. אבל רק עכשיו, נראה כי שמה של הרסט זוכה להכרה.
מעצבת האופנה, האנונימית למדי מחוץ לארצות הברית, זכתה השבוע בפרס מעצבת בגדי הנשים של השנה מטעם מועצת מעצבי האופנה האמריקאים (CFDA) וגברה על שמות ותיקים ומפורסמים ממנה, כמו טום פורד, מארק ג'ייקובס, ברנדון מקסוול והתאומות אשלי ומרי-קייט אולסן מהמותג The Row. האירוע נדחה מחודש יוני והתקיים הפעם באופן צנוע ובפלטפורמה דיגיטלית.
"אני חולקת את הפרס עם הצוות שלי, כי אין חזון ללא ביצוע", אמרה הרסט, "אני גם רוצה לחלוק פרס זה עם חבריי ובני משפחתי, שמקריבים רבות למעני, אבל במיוחד אני רוצה להקדיש את הפרס בזמנים אלה לכל מעצבי האופנה היצירתיים".
הרסט בת ה-43, שגדלה במונטוידאו, בירת אורוגוואי, עשתה את צעדיה הראשונים באופנה כבר בשנת 2004 עם השקת המותג Candela שמכר חולצות טי עם הדפסי משי של איורים. שנתיים לאחר מכן הרחיבה את המותג לקולקציית בגדי נשים ואביזרים, אבל רק בשנת 2015 השיקה את בית האופנה הנושא את שמה, המציע מלבד בגדי נשים ואביזרים גם קו בגדי גברים, נעליים ותכשיטים.
סגנון העיצוב המינימליסטי בשילוב סדר יום אקולוגי וחומרים טבעיים, שחלקם גדלים בחוות מיוחדות של המותג באורוגוואי, הפכו אותה לחביבה על נשים עם ממון שיכולות (ומוכנות) לשלם 3,600 דולר לשמלת משי ארוכה עם צעיף עשיר בגדילים המחובר אליה. רשימת הלקוחות המפוארת שלה כוללת, מלבד טראמפ ומרקל, גם מפורסמות נוספות עם טעם אופנתי משובח כמו השחקניות לורן האטון, אן האת'וויי, ג'וליאן מור, קתרין ווטרסטון וטינה פיי.
תיק ב-45 אלף שקל
מי שנולדה בחווה באורוגוואי ונשלחה בגיל חמש לגור עם סבתה בבירת המדינה, חיה כיום בבית פרטי מפואר בווסט וילג' במנהטן עם בעלה – איש העסקים, המפיק והפילנתרופ ג'ון אוגוסטין הרסט, נצר לשושלת המו"לות הענפה הרסט, שבין היתר גם אחראית על הוצאתם לאור של המגזינים קוסמופוליטן, Elle והרפר'ס בזאר – ושלושת ילדיה (התאומות מיה ואוליביה מנישואיה הקודמים והבן המשותף ג'ק. לבעלה שני בנים גדולים, שכבר לא מתגוררים בבית).
הייחוס המשפחתי מועיל, ללא ספק, לפעילותה של הרסט כמעצבת, שמגיעה לתחום עם גב כלכלי חזק ומעצמת תקשורת מאחוריה, בהשוואה למעצבים אחרים שזקוקים לסיוע כספי מתאגידים או שותפים עסקיים. עם זאת, נראה כי הרסט שומרת על גבולות פעילות אניגמטיים. חשבון האינסטגרם שלה מונה "רק" כ-250 אלף עוקבים (לשם השוואה, לברנדון מקסוול יש 650 אלף עוקבים ולמארק ג'ייקובס 9.8 מיליון) והיא כמעט לא חושפת מידע אישי ושומרת על חייה הפרטיים בקנאות. במקרה שלה, הבגדים והתיקים מדברים לבד.
את פרסומה הגדול בענף האופנה קנתה בזכות ה-It Bag נינה, ע"ש הזמרת נינה סימון, שעיצבה בשנת 2016. כדי לרכוש את תיק היד המלבני עם רצועה אחת, תצטרכו להירשם באתר ולהמתין ברשימת המתנה ארוכה של חודשים, אם לא שנים – עניין של היצע, ביקוש ויצירת מוצר נחשק שצריך להתאמץ כדי להשיגו.
בדצמבר האחרון הסבירה המעצבת בראיון לווניטי פייר כי היא מייצרת רק שמונה תיקים בשנה, שמחיריהם מתחילים ב-7,500 שקל ומגיעים עד 45 אלף שקל עבור תיק אחד, זה שמייגן מרקל לא נפרדת ממנו. "לא עיצבתי אותו כדי למכור. רק רציתי להשיק אותו ונתתי אותו לחברות ולנשים שאיתן אני עובדת", הסבירה הרסט בראיון למגזין ווג. "חנויות ביקשו מאיתנו למכור אותו ואמרתי להן 'לא, אנחנו הולכים לשמור אותו אצלנו'. אנחנו גם לא הולכים למכור את התיקים הללו ברשת. צריך לשלוח מייל אם יש עניין אמיתי בתיק".
לצד רשימת המתנה המייצרת מוניטין ומתקשרת גם לקיימות והימנעות מייצור המוני, מותג האופנה של הרסט מציע ערכים של איכות, יוקרה ועל-זמניות, הכי רחוק מסניף זארה הקרוב לביתכם. היא עצמה רואה בערכים אלה מקור לגאווה. "אנשים מקשרים בין נצחיות לשעמום, אבל אם אנשים הולכים להשקיע בבגדים יפים, הם צריכים להחזיק מעמד. אני לא רוצה לעצב יתר על המידה ואני לא עוקבת אחר מגמות", הסבירה בספטמבר אשתקד את סדר היום שלה כמעצבת שמתרחקת מטרנדים כמו מאש, בראיון להרפר'ס בזאר. "הרגשתי שיש מקום בשוק למישהו שנותן יותר והוכחתי שאני צודקת – אנחנו ממשיכים לצמוח. אוסקר וויילד אמר פעם כי 'מעשה קטן של חסד חשוב יותר מכוונות גדולות' ואני מאמינה בזה. קיימות קשורה לעשייה, לא לדיבורים".
ואיך הפך דור פלוס את הצלקות לקולקציה אפלה ומשחררת?
