פאנקיסטית, פמיניסטית, אמנית, סופרת - ובמאית שמשיקה סרט חדש

בארץ מכירים אותה בעיקר בזכות ספריה, אבל בארה"ב מירנדה ג'ולי פועלת במגוון זירות, החל ממוזיאונים נחשבים ועד האינסטגרם. בקרוב תפלוש גם לבתי הקולנוע

בן עופר

|

09.09.20 | 00:10

מירנדה ג'ולי. ביקורת פושרת ב"ניו יורק טיימס" לא מנעה ממנה למכור כרבע מיליון עותקים מקובץ הסיפורים שלה (צילום: AP)
מירנדה ג'ולי. ביקורת פושרת ב"ניו יורק טיימס" לא מנעה ממנה למכור כרבע מיליון עותקים מקובץ הסיפורים שלה (צילום: AP)

אחרי שהיא התפרסמה בעיקר ככותבת, לרוב של סיפורים קצרים, מירנדה ג'ולי ממשיכה להתבסס כקונצרן יצירה של אישה אחת. מאחוריה יש כבר קריירה בספרות, באמנות, במשחק, בשירה, במיצג, באמנות דיגיטלית ובכתיבת סרטים, והסוכריה החדשה והמנצנצת שיוצאת תחת ידיה היא הסרט "קג'יליונר" בכיכובה של אוון רייצ'ל ווד, שאותו היא כתבה וביימה ושצובר תאוצה בקרב חובבי הקולנוע העצמאי.

 

>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק

 

"קג'יליונר" (שהקדימון שלו טורח לציין משום מה בשתי פעמים נפרדות כי מדובר ב"קומדיה החדשה של מירנדה ג'ולי") עוסק בצעירה שחייה משתנים כשהוריה הנוכלים מזמינים נוכלת חדשה להצטרף אליהם לשוד. הסרט ייצא לאקרנים בארצות הברית בסוף החודש, ועל פי מבקרים שכבר צפו בו, הוא עוסק בנושאים שג'ולי אוהבת לעסוק בהם: מערכות יחסים, אינטימיות, קשרים בין-אישיים – כשהכל עטוף במעטפת האקסצנטריות המתבקשת מג'ולי, ומתנהל במשפחה לא מאוד מתפקדת.

 

צפו בקדימון:

 

 

הבלבול שבפמיניזם

 

ג'ולי (46) מוכרת לקהל הישראלי בזכות היותה סופרת: קובץ הסיפורים הקצרים שלה, "אף אחד לא שייך לכאן יותר ממך", ראה אור בעברית בהוצאת אחוזת בית ב-2008. כשיצא הספר בארצות הברית, זכה לביקורת פושרת ב"ניו יורק טיימס". "קומץ מהסיפורים האלה מתוקים", כך נכתב, "אם כי במקרים רבים הניסיון ליצור אמנות הוא יותר מדי מודע לעצמו, והמאמץ יוצא חסר טעם". זה לא מנע מהספר להצליח מסחרית: הודפסו כמעט רבע מיליון עותקים, וג'ולי הייתה לשם חם של הספרות העולמית. הרומן הראשון שלה, "האיש הרע הראשון", יצא בארץ בהוצאת כנרת זמורה ביתן ב-2016, ועל כריכתו התנוססה ביקורת מהמגזין של אופרה ווינפרי עם הכותרת "מבריק, מצחיק, חצוף ונוקב". הפעם גם ב"ניו יורק טיימס" פרגנו וכתבו שמדובר בספר "שחי עד כאב".

 

היא נולדה בעיר באר שבוורמונט, בת לשני סופרים ובעלים של הוצאה לאור, שכבר בשנות ה-70 פרסמה ספרים על רוחניות, חוכמת המזרח, טיפולים אלטרנטיביים והומאופתיה. בהמשך עברה ג'ולי עם משפחתה לעיר ברקלי שבקליפורניה, ובתיכון למדה באוקלנד. בגיל 14 נעשתה חברה קרובה של ג'ואנה פייטמן, שלימים ייסדה את הלהקה Le Tigre, והן נהפכו לצמד בלתי נפרד וגם ייסדו פאנזין משותף. בגיל 16 כתבה וביימה מחזה על פי התכתבות שקיימה עם אסיר שישב בכלא על רצח. לאחר שקראה על הרעיון במגזין, החליטה להתנסות בו במשך חודשים רבים. היא נשרה מהקולג' אחרי כשנה, עברה לפורטלנד שבאורוגן, ושם המציאה את עצמה כאמנית מיצג וכן השתלבה בסצנת הריוט גירל – תנועת פאנק פמיניסטית מחתרתית שהתחילה בפעילות בשנות ה-90 המוקדמות. "מה מבלבל בלהיות פמיניסטית?" שאלה בראיון שנתנה למגזין "באסט" ב-2007, והשיבה: "את צריכה לתמוך ביכולת שלך לעשות את מה שאת צריכה לעשות. זה לא אומר שאת לא אוהבת את החבר שלך או משהו כזה. כשאני אומרת 'פמיניסטית', אני מתכוונת למשמעות הכי מורכבת, מעניינת ומרגשת של המילה".

 

אחר כך הגיעה הכתיבה, ואחריה סרטים ופרויקטים אמנותיים שונים, בהם עבודות אודיו למוזיאון וויטני בניו יורק, אפליקציה להתכתבויות ועבודות פיסול לביאנלה בוונציה. פרויקט ביזארי שדווקא זכה להתלהבות מסוימת היה סדרת סרטונים שהיא העלתה לאינסטגרם בשיתוף השחקנית מרגרט קוואלי. השתיים נפגשו בארוחת ערב אצל הבמאי היווני המוערך יורגוס לנתימוס, שבה נכחה גם טיילור סוויפט. קוואלי הייתה נסערת במיוחד באותו ערב משום שזמן קצר קודם לכן נפרדה מהקומיקאי פיט דייווידסון, ובסוף הארוחה היא נתנה לג'ולי את מספר הטלפון שלה ואמרה לה: "בואי נעשה משהו". ג'ולי החלה לכתוב תסריט, והתוצאה הייתה סדרת סרטונים שכללו שיחות וידיאו של נאהבות המרוחקות זו מזו ואז מתקרבות ושוב מתרחקות, הופעת אורח של הראפר ג'יידן סמית' וסדרת סרטונים נוספת שתיעדה טקס שבו השתיים מתנשקות כשהן בתוך מעגל של מטבעות. 

 

ג'ולי. "מה אעשה עכשיו עם העור העבה שפיתחתי?" (צילום: AP)
    ג'ולי. "מה אעשה עכשיו עם העור העבה שפיתחתי?"(צילום: AP)

     

    זוגיות ביחד ולבד

     

    בעלה הוא הבמאי מייק מילס ("בגינרס", "נשות המאה ה-20"), והם מגדלים יחד את הופר בת השמונה. השניים נפגשו בפסטיבל הקולנוע סאנדנס ב-2006 והתחתנו כעבור שלוש שנים. בכתבת פרופיל נרחבת שהקדיש לה לאחרונה "ניו יורק מגזין", נכתב כי ג'ולי ומילס שומרים על חשבונות בנק נפרדים, ולדבריה, אף אחד מהם אינו יודע כמה האחר מרוויח. פעם בשבוע היא מבלה לילה ובוקר בביתה הישן, לבדה. כשאחד מהם מוציא סרט, הם יוצאים לקדם אותו כיחידה משפחתית אחת. "העבודה והחיים הפרטיים שלנו הם כמו המדינה והכנסייה", אמרה ג'ולי. היא גם התייחסה למיניות שלה כקווירית, על אף שהיא מנהלת זוגיות הטרוסקסואלית.

     

    אחרי שהכתבה ראתה אור, פרסמה ג'ולי באינסטגרם מכתב תודה ארוך ונרגש לכתב. "אמרתי לך שתמיד אשמח על 15 שיחות הזום שלנו במהלך הבידוד, וזה עדיין נכון", כתבה. "אחרי שקראתי את הכתבה אמש, הייתה לי תחושה מוזרה שמעולם לא הייתה לי לפני כן. זו הייתה תחושה חדשה בשבילי, שלא ידעתי לומר אם היא רעה או טובה. לקח לי כל היום להבין שאני פשוט לא רגילה שאנשים רואים אותי בבהירות כזאת. איך זה נעשה? איך שמת זה לצד זה את הפרטים הנכונים כדי ליצור משהו כה תפור, כמו תיאוריה, אבל פתוחה, כמו אדם חי? אני עדיין מרגישה מסוחררת. מה אעשה עכשיו עם העור העבה שפיתחתי? עם גישת ה'לכו להזדיין' שתכננתי לאמץ לקראת הפרסום?"

     

    נראה שבתור מי שעוסקת במרבית עבודותיה בקשרים בין-אישיים, ג'ולי למדה כאן שעם כל החרדות, אפשר מדי פעם לשים אותן בצד, ופשוט ליהנות.

     

     

       

      הוא גם בן של שחקן ידוע וגם מוזיקאי היפסטר. הקליקו על התמונה:

       

      נראה כמו "תוצר אהבתם של פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס, היישר מצילומי סרט של אלמודובר". הקליקו על התמונה (צילום: Monica Schipper/GettyimagesIL)
      נראה כמו "תוצר אהבתם של פנלופה קרוז ואנטוניו בנדרס, היישר מצילומי סרט של אלמודובר". הקליקו על התמונה (צילום: Monica Schipper/GettyimagesIL)

       

       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד