מי אני:
"לירז צ’רכי, זמרת, שחקנית, פרזנטורית חברת הקוסמטיקה המדעית ביופור ואמא לשניים".
מאיפה התחלתי:
"כמו כל הקלישאות, הגרעין נבט עוד כשהייתי ממש קטנה. ההופעה הראשונה הייתה בגיל 5, בגן חובה, בקבלת שבת עם כל ההורים. שרתי את “שלום עליכם” והרגשתי שאני מצליחה להשפיע על אנשים עם הקול שלי".
רגע של גאווה בקריירה:
"היה לי סיבוב הופעות עם התזמורת האנדלוסית, והבת שלי ג’ון עלתה על הבמה בחזרת הסאונד עם 60 נגני תזמורת ושרה איתי. זה היה רגע מכונן שהרגשתי שאני מצליחה גם להיות מי שאני רוצה באמנות וגם להיות איתה באותו הזמן".
תקרת זכוכית:
"קרה לי לא מעט, בגלל שאני אישה ששרה, שביטלו הופעות שלי. בשבילי זה קשה מכיוון שאני באה מבית שהנשים בו היו מושתקות. הסבתות שלי, שהתחתנו בגיל 13 ו־15 לא יכלו לבחור כמוני. סבתא שלי רצתה להיות זמרת, אבל זה נחשב למקצוע מביך בזמנו. אז כשמישהו משתיק את קולי אני מאוד מודאגת".
איך את פותחת וסוגרת את היום:
"אני מורחת שכבות של קרמים של ביופור על הפנים, הגוף, כולל תמצית שמבוססת על שמן זית על גב היד. זה המקדש הפרטי האולטימטיבי שאני לא מוותרת עליו. בתקופת הסגר בקורונה נהניתי מזה שיכולתי לטפל בעצמי. דווקא אז הפרצוף שלי זרח".