זוהי הפעם השלישית שהאדריכל כפיר גלאטיה-אזולאי (K.O.T אדריכלים) מתכנן דירה ללקוח הזה, רווק תל אביבי. אחרי שני תהליכים משותפים קודמים, הוא כבר ידע עד היכן יוכל למתוח את גבולותיו של הדייר, והוא בהחלט השתמש בידע הזה. את הדירה הקטנה שבשכונת פלורנטין בדרום תל אביב – 55 מ''ר בסך הכל – תכנן סביב חדר רחצה עם חלונות ארוכים, שקופים למחצה, כלפי חדר השינה והסלון.
הבניין, בן ארבע קומות, נבנה בסוף שנות ה-50 של המאה הקודמת ויש לו מאפיינים מודרניסטיים, אך אינו מיועד לשימור. כיום הוא מאכלס שוכרים צעירים לצד בעלי דירות ותיקים ומצבו החיצוני בכי רע. הזמן וההזנחה ניכרים בחזיתות, במרפסות ובחדר המדרגות, כך שקשה להבין מה אפשר להפיק מאחת הדירות ולמה דווקא כאן יבחר מישהו להשקיע את מיטב כספו. התשובה נחלקת לשניים: הנכסים בפלורנטין כבר מזמן אינם בני השגה לצעירים, ואת הדירה הזו, בפאתי השכונה, יכול היה הבעלים להרשות לעצמו. באשר לעיצוב – כאשר נכנסים פנימה מתנתקים בחדות מהחוץ המוזנח. הרושם הראשוני הוא של סוויטה מוקפדת במלון בוטיק.
ארון אחד לאורך כל הדירה
לפני השיפוץ הייתה הדירה מחולקת לשלושה חדרים סגורים: מטבח, סלון וחדר שינה. בכניסה היה מסדרון ארוך, לחדר הרחצה הקטנטן לא היה חלון ומרפסת נסגרה לחדרון שירות במהלך השנים. הנה:
"הדירה הייתה סגורה וחשוכה מאוד", מסביר האדריכל. ''רצינו לפתוח כמה שיותר, כדי להכניס אור לכל חלקי הבית". לכן העדיף לתכנן כמה שפחות קירות, וכמה שיותר זכוכית ואלמנטים ניידים.
מסדרון הכניסה הצר הופך לרחב ומואר, ולכל אורכו נבנה ארון קיר מעץ אשא בהיר. "זהו לא רק מעבר אלא גם מקום שימושי, שמשרת את החדרים השונים לאורכו", מסביר גלאטיה-כפיר את הארון היחיד בבית. הוא מתחיל מול חדר השינה – שם הוא משמש כארון בגדים, ממשיך מול חדר הרחצה כארון כביסה, ומסתיים בחלל המרכזי, שם הוא עוטף את המקרר והופך למטבח.
הרעיון מתחדד כשנכנסים לחדר השינה, שבתוכו מיטה בלבד. בין החדר למסדרון מפרידות דלתות הזזה גדולות מזכוכית: כאשר הן פתוחות מרחב השינה והארון מרווח ונוח; כשרוצים אינטימיות אפשר לסגור את הדלתות, להסיט את הווילונות שעליהן ולזכות בחדר קטן ועוטף.
חדר השינה השקוף והאלגנטי הוא רק פרומו לחדר הרחצה שנמצא מיד אחריו, והוא האלמנט המרכזי והבולט בדירה. "סביב חדר הרחצה מתארגן כל הבית", מסביר האדריכל. "40% מהתקציב הכולל הלך עליו".
זוהי תיבה שחוצצת בין חדר השינה לסלון ויש לה שתי דלתות: מתוך החדר ומהמסדרון. כלפי חוץ היא חופתה בלוחות של שיש מסורק; ביניהם נפערו פתחים אנכיים לכל גובה הקיר, מזוגגים בזכוכית גלית, חצי שקופה. מהסלון יש מבט ישיר אך מעורפל אל המקלחון ועוד הצצה לרווח שבין האסלה לכיור. גם שתי הדלתות עשויות מאותה זכוכית, וכך יש מכל מקום בדירה קשר ישיר וחשיפה חלקית לחדר הרחצה.
מה הרעיון שעומד מאחורי הפתיחות המוחצנת הזו?
"רצינו לייצר משחקיות ואינטראקציה בין החללים, וגם להכניס כמה שיותר אור לכל אזור", משיב האדריכל. "בגלל שזו דירת רווק, הקונספט הזה התאפשר לביצוע. זה לא היה עובר בדירת משפחה".
והאורחים, איך הם מגיבים כשהם נדרשים להשתמש בשירותים?
"הם ממש לא חוששים", מספר בעל הדירה. "באמצעות התאורה אפשר לשלוט ברמת החשיפה, ואזור האסלה מוסווה יותר משאר חלקי החדר".
במקום תמונה - מקלחת שקופה
בקצה הדירה, ארון הקיר הארוך הופך למטבח פתוח, עם מזווה שעוטף את המקרר וארונות נמוכים בקטע המקביל לסלון. מול משטח העבודה תוכננה פינת אוכל עגולה, ואת מרבית המרחב תופס הסלון, שפונה אל הקיר הפיסולי של חדר הרחצה.
לרצפת אבן בגוון חולי, קירות השיש האפרפרים של חדר הרחצה וארונות העץ התאים האדריכל רהיטים בהירים ורגועים. "רציתי לייצר אשליה של בריחה לסוויטה יוקרתית", הוא מסביר.
המרפסת שבסוף הסלון היא מקור האור והאוויר העיקרי כאן. האדריכל והדייר החליטו לוותר על השטח היקר שלה בתכנון הפנים, ולפתוח אותה מחדש החוצה – "החלטה שהתבררה כמוצלחת במיוחד בזמן הקורונה", הם מספרים.
המרפסת פונה אל החצרות האחוריות של הבניינים השכנים, ומכאן אפשר לראות היטב את הפערים שיוצר תהליך הבינוי האדיר שעובר על פלורנטין: לצד בתים ישנים ומוזנחים קמים פרויקטי תמ"א חדשים ומתחמי מגורים ענקיים. "כשהלקוח נכנס לדירה לאחר השיפוץ, הדבר הראשון שבו הבחין היה הנוף", מספר גלאטיה-אזולאי. "זאת בדיוק הייתה המטרה שלי – לא להתנתק מהסביבה המשתנה, אלא לקיים אתה סוג חדש של קשר".
מה עובר על פלורנטין? לחצו על התמונה וגלו:
- צוות תכנון: כפיר גלאטיה-אזולאי, הדר שר
- חומרי גמר: מודי
- תכנון תאורה: ליאורה סיבוני לדורי קימחי תאורה אדריכלית
- מחיצות זכוכית: ג'יימס גלאס
- רהיטים: קונטרסט
- וילונות: הווילון של עמית
