בבוקר שאחרי הצילומים להפקת הביוטי שלפניכן, לינוי ניידורף (20) לא הצליחה לקום מהמיטה. "נפילת מתח מובנת של דוגמנית", אומרת בחיוך אמה אורדית (כן, זה השם שלה!), שגם ליוותה אותה לצילומים, "היא מאוד־מאוד התרגשה". לינוי לומדת בבית הספר לטבע בבית־עובד והיא תושבת גן־יבנה. הצילומים להפקה ב"לאשה" היו הפקת האופנה הראשונה שלה כדוגמנית. "מבחינתנו הגענו לטופ", אומרת אמה. "לינוי מאוד מודעת לזה שמסתכלים עליה. גם כשאנחנו הולכות ברחוב, אנשים מסתכלים, ילדים מצביעים. מגיל צעיר אמרתי לה: 'זה כי את יפה. את יפהפייה, בגלל זה אנשים מסתכלים'. היא אוהבת מאוד איפור, ויום הצילומים הזה נתן לי עבורה חותמת. אישור. 'הנה, את כל כך יפה שאת דוגמנית, מצלמים אותך ל'לאשה'".
בינואר השנה, בתום מסע ליהוקים אינסטגרמי, פרסמו ב"גוצ'י" תמונה של אלי גולדשטיין, תלמידת תיכון בת 18 מלונדון עם תסמונת דאון, והכריזו עליה כמובילת הקמפיין החדש למסקרות. גולדשטיין אינה הדוגמנית הראשונה עם תסמונת דאון בעולם.
אלי גולדשטיין מלונדון מובילה את קמפיין המסקרות של ג'וצי
דוגמניות בעלות מוגבלויות משולבות בשנים האחרונות בתצוגות אופנה ובקמפיינים, בשם ה"דייברסיטי" הקדוש שעולם האופנה לקח על עצמו (אפילו בקטלוג של זארה יש ילד עם תסמונת דאון). גולדשטיין, אחת ממובילות קמפיין הביוטי, שתוגמלה כספית כמו שאר הדוגמנים והדוגמניות וחתומה בסוכנות מתמחה, היא הראשונה שהצליחה להפוך מהפוגת פוליטיקלי קורקט לדוגמנית עסוקה. היא הופיעה בכתבות מחמיאות בכמה מהדורות של "ווג" ברחבי העולם ולוהקה לקמפיינים נוספים.
גם יעל ליפשיץ (17), תלמידת תיכון המתגוררת עם משפחתה בגוש עציון, היא דוגמנית עם תסמונת דאון שכבר לוהקה לכמה קמפיינים, ובהם של "דלתא" ו"אביה ששון". "זה התחיל לגמרי במקרה", מספרת אמה רותם. "ראיתי שבקבוצה של עמותת תסמותק (עמותה ששמה לה למטרה לקדם ולשלב אנשים עם תסמונת דאון בחברה), שירה המנהלת חיפשה צלם ומאפרת לקמפיין, ושאלתי אותה אם היא צריכה גם דוגמנית. היא הסכימה".
יעל נהנית להצטלם?
"זה כיף מאוד עבורה. היא רוצה מאוד להיות מפורסמת. כבר כשהייתה ילדה היא ידעה להצטלם, שזו תכונה מדהימה. אני למשל לא יודעת להצטלם בכלל ואין לי מושג מאיפה היא קיבלה את זה! (צוחקת). גם המצלמה אוהבת אותה. מהרגע שהיא התחילה להצטלם, זה ממש התפוצץ. פתחנו לה דף אינסטגרם ודף פייסבוק, והיא מאוד אוהבת את זה. גם עבורי זה מדהים. את רואה ילדים, ילדות ובני נוער שעוקבים אחריה ומתלהבים, ואת אומרת לעצמך שככה עושים שינוי. הרי לא חסרים סיפורים על הורים שלא רצו לשלב ילדים עם תסמונת דאון במסגרת הלימודים של הילדים שלהם, והנה, אנחנו מראים שזה הכי לגיטימי, שזה יפה, שהיא נפלאה ונגישה. גם כל תמונה כזאת, כל תגובה כזאת, מאוד מחזקות אותה".
אורדית, אמא של לינוי, מציינת שהיא הייתה רוצה "לראות יותר דוגמניות ודוגמנים עם תסמונת דאון בקמפיינים, בטלוויזיה. את יודעת, אנשים נרתעים מתוך בורות, הם לא יודעים. גם כשהיא הייתה קטנה והורים היו מסתכלים עליה מוזר או מרחיקים ממנה את הילדים שלהם, הייתי אומרת לעצמי שזה כי הם לא יודעים, הם לא מכירים. אנחנו הנהגנו 'בית פתוח' ובגלל שללינוי יש אחים, תמיד היו פה ילדים. הדגשנו את המסוגלות, להראות מה היא יודעת ומה היא יכולה. הייתי עושה להורים בגן שיחות והסברים. הם היו שואלים אותי: 'היא לא צורחת? היא לא משתוללת? מה נעשה אם היא תאבד שליטה? אם היא תרביץ?'. מבפנים את שומעת את זה ובא לך לצרוח. אבל כלפי חוץ את עובדת בהסברה. הילדה שלי היא כמו פיה בעולם הזה. היא רק מתחבקת ומתנשקת ומלטפת. היא כולה טוב. תסתכלי על התמונות. מבחינתי זה הכי נורמלי שיש".
הצילומים להפקת הביוטי הזאת, שנעשו בשיתוף עם הצלמת לירון ויסמן והמאפרת דיתי מסר, הותאמו עד הפרט האחרון כדי שלדוגמניות יהיה נוח: מראש נקבע מספר מצומצם של פריטי לבוש בעלי מרקמים נעימים, כדי לא להביא לגירוי חושי מוגזם. בצילומים לא השתמשנו במסקרה (כי הדוגמניות ציינו שזה מגרד ולא נוח), והפוזות נקבעו בהתאם למה שהיה נוח למצטלמות ולא לצלמת. התוצאות לפניכן. לנו לא נותר אלא לקוות שזו רק ההפקה הראשונה מתוך מאות נוספות שבדרך.
איפור והסברים: דיתי מסר ל"סולו"
סגנון: מתן רפאל ל"סולו", שיער: נועה מלכה ל"סולו" במוצרי שמן מרוקאי, דוגמניות: יעל ליפשיץ ולינוי ניידורף לעמותת "תסמותק", ע' צלמת: תמי מונטג, ע' סטייליסט: אוריה לוי
חולצות: H&M, זארה, ROZ, עגילים: נוריתמי, קשת פנינים: קרן וולף
