''קוביית קרח'' עשויה לבני זכוכית ואבן תקדם את פני הנכנסים לרמלה

צומת הקרח, שמנציח את מפעל הקרח שפעל שם פעם, יהיה מרחב ידידותי ומזמין יותר לתושבים ולילדיהם. שני אדריכלים צעירים זכו בתחרות פתוחה לתכנון המקום

מנור בראון

|

16.08.20 | 13:42

הדמיה של ההצעה הזוכה. במקום הצומת הסואן של היום - מרחב ציבורי שמזמין שהייה ומשחק (הדמיה: FONMA ONIVA)
הדמיה של ההצעה הזוכה. במקום הצומת הסואן של היום - מרחב ציבורי שמזמין שהייה ומשחק (הדמיה: FONMA ONIVA)
צומת הקרח כיום. במרכז האובייקט שימוקם בין העצים יהיה פתח צר שמאפשר להיכנס לתוכו (צילום: FONMA ONIVA)
צומת הקרח כיום. במרכז האובייקט שימוקם בין העצים יהיה פתח צר שמאפשר להיכנס לתוכו (צילום: FONMA ONIVA)

נוף נתנזון ואבינועם שרון, שני אדריכלים צעירים, זכו בתחרות פתוחה לעיצוב אלמנט כניסה לעיר רמלה. הצעתם של השניים לתכנון צומת הקרח גברה על 22 הצעות אחרות, שהוגשו לתחרות בהזמנת העירייה ובשיתוף התאחדות האדריכלים.

 

מפעל הקרח (בשמו המלא "מפעל קירור רמלה - מיקר") נוסד אחרי קום המדינה, בשותפות בין חיילים שנפצעו במלחמת השחרור לבין קבוצת יזמים, ביוזמה של משרד הביטחון. עם הזמן, קראו התושבים לצומת הסמוך "צומת הקרח". במרוצת השנים התגברה תנועת כלי הרכב, והמשאיות שבאו ויצאו ממפעל הקרח גרמו לפקקים, כך שהפינוי היה רק עניין של זמן - ובשנות ה-70 החלו המגעים על הריסת המפעל כדי להרחיב את הכביש, מה שקרה רק אחרי שנים רבות: ב-1989 בוצעה ההריסה.

 

היום מדובר על צומת סואן ולא מלבב. הצומת העתידי לא יהיה רק נקודת מעבר רועשת, אלא מרחב ציבורי עם טריבונות ישיבה מוצלות סביב קובייה שעשויה לבני זכוכית ואבן. האבנים שבלב הקובייה יסודרו בצורת כיפה (רכיב בולט באדריכלות של רמלה העתיקה), כשלבני הזכוכית ידמו קוביית קרח, הד למפעל שאיננו עוד. "פתח צר במרכז האובייקט יאפשר להיכנס לתוכו", כתבו הזוכים בהצעתם, "וכך לחזות ולגעת במפגש בין הישן (האבן) לחדש (הזכוכית). הוא גם יאפשר לילדים שישחקו במזרקה מסביב לאובייקט בחודשי הקיץ להתחבא לרגע מהמים, לשחק, ולצאת שוב להשתכשך". 

 

 

"מרכז רמלה בנוי מאותן אבנים", סיפרה נתנזון לערוץ האדריכלות של Xnet אחרי שנודע לה על הזכייה. "כדי להשלים את הכיפה הזו לקובייה שלמה, אנחנו מציעים לייצר לבני זכוכית. החלק המעניין הוא חיבור של לבני הכיפה לחלקים שמעליה. כדי לייצר לבנים שעשויות מאבן וזכוכית יחדיו ובצורה חלקה, אנחנו נייצר תבניות דיגיטליות ב-CNC וניצוק לתוכן את הזכוכית. זה אתגר טכנולוגי".

 

זה כבר כמה שנים, שאדריכלים במדינות שונות גילו את לבני הזכוכית ושילבו אותן בפרשנות מעודכנת בין לבני הבנייה הסטנדרטיות. הדוגמה המפורסמת ביותר נעשתה בחזית חנות הדגל של בית האופנה "שאנל" באמסטרדם, בפרויקט של משרד האדריכלים ההולנדי MVRDV יחד עם אוניברסיטת דלפט. נתנזון מזכירה בשיחה את המבנה ההוא, אך סבורה כי ברמלה האתגר גדול עוד יותר, בגלל הניסיון לשלב בלבנה אחת את שני החומרים.

 

לבני הזכוכית בחזית חנות שאנל במרכז אמסטרדם. נתנזון חושבת שברמלה זה יהיה יותר מסובך (צילום: © Daria Scagliola & Stijn Brakkee, MVRDV)
    לבני הזכוכית בחזית חנות שאנל במרכז אמסטרדם. נתנזון חושבת שברמלה זה יהיה יותר מסובך(צילום: © Daria Scagliola & Stijn Brakkee, MVRDV)

     

    התושבים הכריעו

     

    זאת הייתה תחרות אנונימית בשני שלבים, כאשר בשלב הגמר השתתפו גם תושבי העיר בבחירה מבין שלוש ההצעות הסופיות שזכו לאהדת השופטים. בחירת הציבור הכריעה את הכף באופן מובהק (57% מהקולות) לטובת ההצעה שזכתה.

     

    57% מקולות התושבים הוענקו להצעה הזו (הדמיה: FONMA ONIVA)
      57% מקולות התושבים הוענקו להצעה הזו(הדמיה: FONMA ONIVA)

      אדריכלות (הדמיה: FONMA ONIVA)
        אדריכלות(הדמיה: FONMA ONIVA)

        בהשראת הכיפות של האדריכלות העתיקה ברמלה (הדמיה: FONMA ONIVA)
          בהשראת הכיפות של האדריכלות העתיקה ברמלה(הדמיה: FONMA ONIVA)

          שטח הפרויקט (הדמיה: FONMA ONIVA)
            שטח הפרויקט(הדמיה: FONMA ONIVA)

             

            "ביום חמישי האחרון התקשר אלינו ראש העירייה, מיכאל וידל, ובישר לנו שההצעה שלנו היא ההצעה הזוכה", מספר שרון. "הוא סיפר שהיו אלפי הצבעות. מאוד ריגש אותנו שהיה שיתוף ציבור. מצד אחד זה מלחיץ, אבל מצד שני מאוד חשוב. בתחילת הדרך שוחחנו עם התושבים כדי להבין מה הם צריכים, כי מעבר לפרוגרמה של אלמנט כניסה לעיר, רצינו ליצור מרחב שימושי".

             

            הצמד קיבל 35 אלף שקלים כחלק מהזכייה, אך הפרס האמיתי יהיה יישום הפרויקט בפועל - דבר שאינו מובן מאליו כלל בתחרויות בישראל. גם משבר הקורונה אינו מוסיף ודאות למימוש ההצעה. ואולם, נתנזון ושרון מביעים אופטימיות, ומספרים כי בשיחת הטלפון עם ראש העירייה הוא כבר ביקש לקבוע פגישה התנעה לפרויקט, שתוקצב מראש ב-1.4 מיליון שקלים.

             

            נתנזון ושרון. הכירו בלימודים (צילום: חגי הישרפלד)
              נתנזון ושרון. הכירו בלימודים(צילום: חגי הישרפלד)

               

              זהו פרויקט משותף ראשון לשני האדריכלים, שהכירו בלימודיהם באוניברסיטת תל אביב. נתנזון חזרה לאחרונה מלימודי תואר שני באוניברסיטת MIT בארצות הברית, ואילו שרון, נכדו של האדריכל אריה שרון, עובד בשבע השנים האחרונות במשרד אפרת-קובלסקי. לאחר שהצעתם עלתה לשלב הסופי החליטו השניים להקים משרד משותף בשם Fonma Oniva (שמותיהם של השניים במהופך)' והם שוקדים על פרויקטים נוספים ועל עבודת מחקר מטעם MIT.

               

              לפני שלב שיתוף הציבור, בחרו השופטים - בהם ראש העירייה, אדריכל העיר שראל וינקלר והאדריכל ישי וול - להעלות לגמר גם את הצעתו של האדריכל משה שמש (שהגיע למקום השני עם פרס בסך 15 אלף שקלים) ואת הצעתם של האדריכלים שני מלא-רון, מאיה דן, מיארה עמירם וגלעד ארליכמן (מקום שלישי ופרס בסך 10,000 שקלים).

               

              ההצעה שהעפילה לגמר וזכתה במקום השלישי, של האדריכלים שני מלא-רון, מאיה דן, עמירם מיארה וגלעד ארליכמן (הדמיה: שני, מאיה ועמירם)
                ההצעה שהעפילה לגמר וזכתה במקום השלישי, של האדריכלים שני מלא-רון, מאיה דן, עמירם מיארה וגלעד ארליכמן(הדמיה: שני, מאיה ועמירם)

                 

                 
                הצג:
                אזהרה:
                פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד