בתחילת יוני האחרון, כשנועה קירל חתמה על חוזה ענק בחברת "אטלנטיק רקורדס" האמריקאית, היו שני אנשים שפתחו בקבוק שמפניה דמיוני משני קצוות העולם. הסוכן של קירל, רוברטו בן־שושן, והישראלית שרונה נומדר, המתגוררת בשמונה השנים האחרונות בלוס־אנג׳לס, מנהלת בשנתיים וחצי האחרונות את הקריירה הבינלאומית של קירל ועומדת מאחורי עסקת הענק המדוברת.
"שנים רציתי להביא אמן ישראלי לחברה אמריקאית גדולה, כי ישראל היא המקום שאני באה ממנו", אומרת נומדר בשיחת זום מביתה בשכונת ווסט הוליווד. "בשנים האחרונות הציעו לי כל הזמן אמנים ישראלים, כדי שאעבוד איתם בזירה האמריקאית. שמעתי את כולם, חשבתי שהם מוכשרים אבל לא ראיתי שיש להם את מה שדרוש כדי להצליח פה״.
ואז שמעת את נועה קירל.
"כשנועה הייתה בת 15, ראיתי כתבה איתה בחדשות (דרך הערוץ הישראלי שפועל בארצות־הברית, אמ"ר). דיברו על כך שנועה היא ילדה ושהיא משדרת מיניות. אני ראיתי בעיניים שלי רק דבר אחד: כוכבת ענקית. אמרתי לעצמי, 'אותה אני רוצה לנהל'. אבל רציתי שהיא תגדל, שתגיע לגיל 16 ותתגבש, היא הייתה עדיין בוסרית. תכננתי להתקשר לרוברטו בן־שושן, שהוא האדם הכי חרוץ שאני מכירה בתעשייה והעין הכי מדויקת. הוא הקדים אותי והתקשר אליי. אמרתי לו, 'אני רוצה את נועה קירל'. הוא הסכים איתי שיש פה כישרון יוצא דופן. כשלקחתי את נועה לא חתמתי איתה מיד חוזה בסוכנות שלי. רציתי קודם להכיר אותה. התאהבתי בילדה הזו ואני עדיין מאוהבת".
הסכומים שפורסמו בתקשורת הם אמיתיים?
"אמיתיים לגמרי. ההשקעה תהיה גדולה יותר מ־12 מיליון הדולרים שמתכוונים להשקיע בה בהתחלה".
העמלה שקיבלת סידרה אותך כלכלית?
"לא התעשרתי. קיבלתי מקדמה מאוד יפה. 12 מיליון דולר זה סכום ההשקעה, אבל לקחתי מזה סכום נאה על עבודה שהושקעה במשך שנה וחצי, כשעבדנו על האנגלית ועל המבטא שלה".
אז לא קנית מכונית יפה?
(צוחקת) "כבר יש לי אחת כזו".
בין אריאנה גרנדה לג'ניפר לופז
החתימה של נועה קירל ב"אטלנטיק רקורדס" לא הפכה את שרונה נומדר (35) לאישה עשירה עדיין, אבל סימנה אותה כמי שיודעת לזהות תרנגולת שמטילה ביצי זהב ולהביא אליה את האנשים הנכונים. נומדר, בעלת סוכנות MORSE ARTISTS שמייצגת מלבד קירל גם את השחקניות הישראליות ענבר לביא וריף נאמן, היא אשתו של ניצן קייקוב (32), המוכר בתעשיית המוזיקה העולמית
כ־k-kov. קייקוב הוא סיפור הצלחה גם במונחים אמריקאיים, והוא עובד כיום עם ג'סטין טימברלייק ועם זמר הקאנטרי קית אורבן (בעלה של השחקנית ניקול קידמן).
נומדר וקייקוב הם הורים לשניים: ליאו (שש) ואמילי (ארבע). הם נפגשו לפני 15 שנה בתל־אביב, כשהוא היה עדיין מוזיקאי מתחיל בן 17, שהתגורר בעליית הגג של הוריו בבת־ים והעריץ את טימברלייק. נומדר הייתה בת 20, חיילת משוחררת, שכירה טרייה ב״הליקון״ (חכו להמשך) כשהחליטה לייצג אותו. שנה לאחר מכן עברו לחיות יחד כבני זוג. קייקוב התגייס ובמהלך השירות הפך למפיק המוזיקלי של הפסטיגל של שנת 2008 והחל לעבוד עם שורת אמנים מרשימה, הכוללת את ריטה, נינט, אייל גולן ומשה פרץ וגם שירי מימון, שלומי שבת ולי בירן. ביוני 2012 עזבו השניים את הארץ כדי להגשים את החלום האמריקאי.
קייקוב הוא מי שכתב והפיק לקירל את Drum, השיר הראשון שלה באנגלית, שיצא בפברואר 2019 עם חברת רנואר לקמפיין הג׳ינסים שלה, ונכון להיום יש לו 24 מיליון צפיות ביוטיוב. הלהיט הזה היה אחד הדברים שפתחו עבור קירל את הדלת בקריירה הבינלאומית שלה.
"ניצן כתב את השיר הזה עוד קודם", נזכרת נומדר, ״עשינו על נועה טסטים עם השיר באולפן. ברגע שהעסקה של נועה עם רנואר יצאה לאור, חיברנו להם את השיר, וזה להיט ענק. כדי להקליט את השיר, עברנו איתה מילה מילה על המבטא ועל הגייה נכונה. היינו טסים ארצה לעבוד ועובדים עד שלוש בבוקר באולפן. נועה הייתה מגיעה מיום צילומים, אבל אף פעם לא ויתרה לעצמה. היא תמיד אמרה, 'אני יכולה יותר טוב, בואו נקליט שוב'".
איך נועה תצליח במקום שאחרים נכשלו?
"אני רואה את נועה קירל כגל גדות במוזיקה. בעיניי היא יכולה להיות משהו בין אריאנה גרנדה לג'ניפר לופז. גם הלייבל שהחתים אותה חושב שהיא תעמוד בשורה אחת עם הכוכבות האלה״.
עד כמה ההצלחה שלה בארצות־הברית תשנה את חייך?
״נועה היא כבר ה־game changer שלי. היא חיברה אותי גם לעצמי. לא רק המקצועיות שלי בתמונה, גם הלב שלי".
איך ישפיע הגיוס לצה״ל על הקריירה הבינלאומית שלה?
"הצבא יודע על החוזה הרבה לפני התקשורת, המפקדים שלה הם חלק בלתי נפרד מהעניין וכשבחברות התקליטים שאלו אותי על הצבא, אמרנו שזו הוונדר וומן האמיתית, היא גם כוכבת פופ וגם חיילת בצבא, וזו תמצית האישה הישראלית".
התאהבתי בכישרון שלו
נומדר, ילידת חולון, היא בתם של שחקן הכדורגל שוקו נומדר, חלוץ הפועל אשקלון ושל חיה ("החברה הכי טובה שלי"). יש לה שלושה אחים ואחיות מנישואיהם של הוריה. כשהייתה בת 16 ההורים התגרשו ולאביה נולדו ארבעה ילדים נוספים.
בגיל 14 ("שיקרתי לגבי הגיל שלי") החלה לעבוד כנערת מים בערוץ הילדים ועבדה שם עד סוף התיכון. לאחר שירות צבאי כמדריכה במוזיאון חיל האוויר, התייצבה בחוצפה של צעירים אצל רוני בראון מהליקון, ביקשה עבודה והחלה לעבוד כמפיקת מופעים וקליפים של אמנים צעירים. אחרי שנתיים עברה להפיק ולנהל באופן עצמאי אמנים מול חברות התקליטים ובעידודו של בראון, "שהוא עד היום מנטור שהאמין בי ונתן לי כנפיים לכל מה שרציתי לעשות".
היא הפיקה את סדרת מופעי "כוכב נולד" 4, 5 ו־6 שיצאו לקהל הרחב, ניהלה את להקת האלקטרו־פופ טרי פויזן, שחיממו במאי 2009 את דפש מוד במופע שלהם בישראל, והפיקה עם סלקום פרויקט אמנים צעירים לסלולר. "תמיד עבדתי על 12 פרויקטים במקביל, וורקוהולית בטירוף, הרווחתי סבבה, גרתי בדירה בתל־אביב וחייתי ברמת חיים גבוהה", היא מחייכת.
את קייקוב הכירה דרך חבר משותף. "החבר השמיע לי שיר שהוא כתב, אמרתי, 'וואו, מי זה הילד הזה? אני רוצה לפגוש אותו'. נפגשנו ורציתי לייצג אותו. בחור מוכשר, fresh, לא היה מישהו כמוהו בארץ באותה תקופה. אנשים עשו רוק או מזרחית. בהתחלה התאהבתי בכישרון שלו, לא בו. גם היה לי חבר באותה תקופה. לא חשבתי עליו באופן רומנטי אבל העומק שהגענו אליו בשיחות כבש אותי.
"מיד אחרי שהוא התגייס עברנו לגור ביחד, ואחד הדברים הראשונים ששאלתי אותו היה, 'מה בא לך לעשות מבחינה מקצועית?' הוא אמר, 'את הפסטיגל, זו הזדמנות להראות ממש קשת שלמה של היכולות שלי'. הוא היה ילד פסטיגל בעצמו כשהיה קטן ורצה לסגור מעגל. סגרתי לו להיות המעבד המוזיקלי של 'תפוס ת׳פסטיגל' בשנת 2008 עם גל גדות, שירי מימון ושלומי שבת. הוא עבד בזה ימים ולילות, ולא הרוויח הרבה כסף, רק רציתי שהוא יכניס רגל פנימה. וזה עבד. היינו ילדים, אבל החלטנו לבנות את עצמנו יחד ולא ראינו בעיניים. כשאתה צעיר, אגרסיביות היא חיננית. עם השנים החלפתי את האגרסיביות שלי בידע, ביטחון וניסיון".
הם נישאו בשנת 2011, ושנה אחרי כן עברו כאמור לאל־איי, בעקבות הצעה של רון פייר, מנכ"ל חברת התקליטים האמריקאית גפן רקורדס. כשפייר הגיע לישראל בשנת 2011 לביקור, הוא ביקש לפגוש כמה מפיקים מוזיקליים מקומיים. קייקוב היה אחד מהם. אחרי שלוש שעות הוא הודיע לקייקוב ונומדר שהם עולים על מטוס כדי לעבוד איתו וסידר להם ויזת עבודה. נומדר ארזה את הקריירה המפוארת שלה בישראל, שכללה שותפות ב״כחול לבן אמנים״ (שנסגרה מאז), וניהול של חן אהרוני, לי בירן, אביהו שבת והקולנוענים גיא נתיב (זוכה האוסקר על סרטו הקצר "סקין") וארז תדמור.
"ניצן תמיד רצה לנסות את מזלו בארצות־הברית ואני שמחתי מאוד בשבילו ובשבילי", היא נזכרת, "התרגשתי שרואים את הכישרון שלו, לא היה מובן מאליו לקבל את האישור מנשיא חברת תקליטים מהגדולות בעולם, שלא הבין מילה מהשירים שהיו בעברית ובכל זאת רצה לשמוע עוד".
איך נראתה השנה הראשונה באל־איי?
"בהתחלה היינו שם די לבד. לקח חודשיים עד שהגיע הציוד של ניצן, אז די הסתכלנו על הקירות, מה שהיה מאוד מאתגר לזוגיות שלנו. היו איתנו רק הספריות הישראליות בתיה ועליזה, שמוטי רייף הכיר לנו שנה קודם. הן גם מצאו לנו את הדירה.
"באתי לארצות־הברית ממקום טוב בקריירה שלי. בארץ חברות ניהול והפקה ישראליות חיזרו אחריי והציעו לי להיות סמנכ"לית פה או המנהלת שם ובגיל 28 הייתי צריכה להתחיל הכל מחדש בארץ אחרת. רון פייר מ'גפן' הציע לי להיות האסיסטנטית שלו. שמעתי את צמד המילים 'עוזרת אישית' וחשבתי בלבי שזו חוצפה להציע לי דבר כזה. האגו ניהל אותי, היום אני יודעת את זה. אני לא יודעת אם זו הייתה החלטה נכונה לסרב. הרבה אנשים שהתחילו בתפקידים כאלה מאוד התקדמו. לי זה הרגיש לא נכון. אמרתי, נדאג קודם לניצן ואחר כך אקים את העסק שלי. חוץ מזה, רציתי להקים משפחה".
ואז הבנת שלא כל כך פשוט לנהל קריירה תובענית ומשפחה.
"לקח לנו זמן להבין איך מתפעלים את כל זה. באיזשהו שלב ניצן אמר לי, 'אנחנו לא מרושתים בסבים וסבתות כמו חברים שלנו בישראל. את מתפקדת על אוטומט, רצה בין ניהול הבית, העסק, הילדים ואת לא מאושרת. בואי נביא נני'.השתכנעתי וזה הדבר הכי טוב שיכולתי לעשות למען עצמי, הילדים שלי והזוגיות שלי.
"היום יש לי יותר זמן להקדיש לילדים כי כשהם חוזרים מהמסגרות יש לנו כמה שעות שהן רק שלנו והשעות האלה יקרות מפז, אני וניצן הפסקנו לריב על מי עושה מה ומתי. חסכנו לעצמנו שנים של טיפול זוגי".
שבועיים בטיפול נמרץ
לפני ארבע שנים, אחרי לידת בתה אמילי, עברה נומדר אירוע מטלטל. ״הרגשתי לא טוב", היא נזכרת. "כולם אמרו לי שאני אחרי לידה וזה טבעי אבל אני ידעתי שמשהו לא טוב מתחולל בגוף שלי. הלכתי לבית החולים, שלחו אותי הביתה עם אנטיביוטיקה נגד דלקת גרון. האנטיביוטיקה לא עבדה והמצב רק החמיר. יומיים אחרי, חזרתי לבית החולים מחוסרת הכרה עם 43 מעלות חום והוגדרתי במצב של מוות קליני. אובחנתי עם 'תסמונת למייר', דלקת שקדים חריפה. אושפזתי במשך שבועיים בטיפול נמרץ וקיבלתי במשך חודשיים וחצי אנטיביוטיקה דרך הווריד. מצד אחד, הכל התמוטט, מצד שני, הכל קם לתחייה. קיבלתי הזדמנות שנייה.
"אמיר פיי גוטמן, שהיה חבר מאוד טוב שלי, כתב לי בזמן שהייתי מאושפזת: 'אנשים כמוני ועכשיו גם כמוך שנגעו במוות אך ניצלו, הם אנשים שאלוהים רוצה שימשיכו לחיות אך שיעשו זאת נכון'.
"אגב, אמיר ביקש שאמכור את זכויות הסיפור שלו להוליווד. אמרתי לו שבחיים לא מכרתי סיפור והוא אמר, ׳הנה הפעם הראשונה׳. וכך היה״.
לפני כמה שנים היא מכרה את הסיפור לחברת הפקה אמריקאית (מבקשת לא לפרסם את שמה), והוא עשוי להפוך בעתיד למיני־סדרה מתוסרטת.
הדלת נפתחה
שנות ההתאקלמות של בני הזוג בעיר הסרטים קיבלו מפנה ב־2016, כשקית אורבן היה מועמד לגראמי בשלוש קטגוריות על האלבום Ripcord, שקייקוב היה שותף בהפקתו המוזיקלית. האלבום זכה לבסוף בפרס בתחרות ה־American Music Awards.
כבר פגשת את קית אורבן וניקול קידמן?
״היינו אצל ניקול ואצלו כמה פעמים בבית, עשינו אצלם את הכריסמס וכמה ארוחות ערב. קית הוא הבן אדם הכי מדהים בעולם. הוא פירגן לניצן בראיונות שלו לתקשורת, וסיפר כמה הוא מבריק. היא אישה מאוד חמודה. כשהייתי אצלה בבית בפעם הראשונה הייתי בהיריון, והיא חלצה לי את הנעליים והכינה לי תה. הייתה אמהית כזו. אמריקאי בחיים לא יחלוץ לך את הנעליים, זה לא יכול לקרות. הם שומרים על ריחוק חברתי עוד הרבה לפני הקורונה".
ואיך נוצר הקשר עם ג׳סטין טימברלייק?
"זה היה החלום של ניצן מהיום הראשון. כששאלו אותו עם מי הוא רוצה לעבוד, הוא אמר 'טימברלייק'. זה נשמע מופרך וכולם אמרו לו, ׳אוקיי, בסדר, וחוץ ממנו?׳ כי לג'סטין יש את הצוות שעובד איתו וכמעט בלתי אפשרי להגיע אליו.
"יום אחד ניצן הקליט עם קית באולפן בנאשוויל, ופתאום נכנס המפיק ג'ו פישר. פישר שותף של קית בחברת פרסום ושותף של ג'סטין בחברת הפקה. הוא אמר לניצן, ׳יש איזו להקה שהחתמתי כרגע, ואתה מאוד יכול להתאים להם׳. ניצן ראה איך נפתחת לו הדלת לג'סטין. הוא פגש את הלהקה, שבדיעבד התברר שזו להקה שג׳סטין בעצמו החתים, לאחר ששמע אותם עושים קאבר לשיר שלו. ג'סטין לא אהב את השירים שהם כתבו וביקש דרך פישר שניצן יכתוב להם. הם שלחו לג'סטין את החומרים שניצן כתב, וג'סטין אמר, 'כן, זה מושלם'".
ובהוליווד כמו בהוליווד, יום אחד ישבו נומדר וקייקוב בבית לארוחת שישי עם הילדים. השעה הייתה שבע בערב, השבת כבר נכנסה, כשהגיעה שיחת טלפון מפתיעה לסלולרי של קייקוב. על הקו: ג'סטין טימברלייק.
"זו הייתה הפעם הראשונה שהם ממש דיברו", נזכרת נומדר, "ג'סטין אמר, 'אחי, מה אתה עושה עכשיו? אני רוצה שתבוא לאולפן'. ניצן שם את הטלפון על השתק ואמר לי: 'מאמי, ג'סטין רוצה שאבוא אליו, אבל אנחנו באמצע ארוחת שישי'. צעקתי עליו: 'עוף מפה! מה זה ארוחת שישי? בשביל מה אנחנו פה אם לא בשביל רגע כזה?' הוא חזר בארבע לפנות בוקר, אחרי שישב עם ג'סטין והצוות שלו כל הלילה. אחר כך הם טסו לשלושה שבועות לניו־יורק ועבדו באולפנים של אלישיה קיז. כשאני הגעתי לשם לארבעה ימים, נכנסתי לאולפן, ג'סטין חיבק והרים אותי, יש לו התנהגות מאוד דרומית וחמה, הוא הרי גדל בנאשוויל, ואמר לי, 'אני כל כך אוהב את בעלך, שאני בטוח שאתאהב גם בך'".
