ריטה הסתכלה על האנשים ברחוב, הוציאה מחברת מהתיק וכתבה להיט
השיר "מחכה", שנכתב בעקבות נסיעה של הזמרת במכוניתה, יצא בתקופה שבה התרחשו אירועים קשים רבים, והפיח אופטימיות. נדמה שהעת הנוכחית קשה אף יותר
"פשוט נסעתי ברכב בתל אביב והייתי צריכה להגיע לאנשהו", סיפרה הזמרת ריטה בראיון ל"מעריב". "בכל רמזור, בכל מקום, ברכבים, באוטובוסים, הסתכלתי על הפנים של האנשים, וראיתי שכולם שקועים בתוך איזה מקום שבטוח לא נעים. כולם עסוקים וחושבים על הצרות שלהם במקום לפתוח את החלון ולצעוק: 'הכל יהיה טוב, הכל יהיה בסדר'. יש לי מחברת בתיק, והיד רשמה בעצמה. אפילו לא הסתכלתי מה נכתב. וזה מה שהיה".
ריטה אמרה את הדברים בהקשר לשיר "מחכה", שאת מילותיו כתבה; שיר שנועד לנחם, להפיץ רוח אופטימית, להבטיח לשומעים עתיד טוב יותר, שינוי שיבוא לאיטו, בהדרגה, כמו מאליו, בלי שנחוש בו, ולפתע הוא יהיה כאן. הנה המילים לשיר, שאותו הלחין עידן רייכל:
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו ירגע בנו, משהו יגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש.
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה
הידיים הקפוצות יתארכו
והלב השומר לא להיפגע יפעם בקצב רגיל
זה יבוא, כמו שהטבע רגיל
להיות שלם עם עצמו
יום אחד זה יקרה
בלי שנרגיש, משהו ישתנה
משהו יגע בנו, משהו ירגע בנו
ולא יהיה ממה לחשוש
וזה יבוא כמו קו חרוט על כף יד
זה יבוא בטוח בעצמו
כאילו היה שם תמיד
וחיכה שנבחין בו
וזה יבוא, אתה תראה…
וזה יבוא, אתה הרי יודע
לא הכל יטלטל אותנו
לא הכל יכה
ומה שייפתח לנו
מחכה
השיר יצא לרדיו בתחילת 2008 וזכה להצלחה מיידית, אולי משום שבאותה שנה התרחשו אירועים לא קלים רבים, ונדמה שהישראלים נזקקו לשיר מעודד ואופטימי. מה התרחש ב-2008 בארץ ובעולם? מה גרם אז לאנשים להזדקק כל כך לעידוד? הנה כמה מהאירועים של אותה שנה:
הבורסות בעולם קרסו. מטוס של בריטיש איירווייס התרסק. פעילי אל-קאעידה השתלטו על בסיס צבאי בפקיסטן ליד הגבול עם אפגניסטן. טורנדו הכה בארצות הברית. היה פיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים. סופת ציקלון פגעה במיאנמר והותירה אחריה יותר מ-100 אלף הרוגים. התבצעה עסקת החלפת אסירים לבנונים וגופות של מחבלי חיזבאללה תמורת הגופות של אלדד רגב ואהוד גולדווסר. בבית חב"ד במומבאי התרחשה מתקפת טרור קטלנית. ובסוף אותה שנה, ב-27 בדצמבר, החל בעזה מבצע עופרת יצוקה, שבמהלכו נהרגו 1,166 מתושבי הרצועה, בהם נשים וילדים, עשרה חיילי צה"ל ושלושה אזרחים ישראלים. אכן, שנה לא קלה, אבל היו בה גם אירועים שמחים: לוויין התקשורת הישראלי עמוס 3 שוגר לחלל, הסנאטורית הקולומביאנית אינגריד בטנקור שוחררה משבי שנמשך שש שנים, האולימפיאדה בבייג'ינג התקיימה, פול מקרתני ביקר לראשונה בישראל.
כשקוראים את קורות 2008 ומשווים אותם לימינו, ימי הקורונה, קשה להבין מה היה אז כל כך קשה ומדכא. אכן, שום מטוס נוסעים לא התרסק בחודשים האחרונים, אבל זאת משום שהתעופה האזרחית דממה במשך כמה חודשים, ולמעשה עדיין לא חזרה, ולא ברור מתי תתחדש בנפחים שאליהם הורגלנו לפני שפרצה המגפה העולמית. נפילת הבורסות ב-2008 הייתה כאין וכאפס בהשוואה למשבר הכלכלי שפקד השנה את כל המדינות. למעשה, הכלכלה בעולם קורסת. בישראל אנחנו מתבשרים על מספר שיא של מובטלים, לאחר שהסתיימה תקופת החל"ת שאליה הוצאו אזרחים בתקופת הסגר. עסקים רבים פושטים את הרגל ונסגרים, ואין לדעת מה יעלה בגורלם של כל המובטלים.
אפילו האקלים העולמי מאיים ומפחיד, שכן נראה שגם הוא משתנה לנגד עינינו. התקדים של 38 מעלות חום בסיביר מסמן מעין תחושה אפוקליפטית. רבים הזהירו מפני השפעת ההתחממות הגלובלית, שתביא לשינויי מזג אוויר קיצוניים, והנה ראינו את שריפות הענק באוסטרליה, את השיטפונות ואת הסופות הקטלניות באמריקה, ועכשיו את גלי החום הקשים בסיביר.
כל זה קורה בד בבד עם התפשטותו של הנגיף המסתורי. רופאים מסבירים שרב הנסתר על הגלוי, ככל שמדובר בנגיף, שכן אחת לכמה זמן מתגלות השפעות נוספות שלו על גופם של בני אדם. לאחרונה דווח שגם מי שהחלימו ממנו ממשיכים כנראה לסבול מתוצאות ההידבקות בו, שכן אצל חלקם נרשמה פגיעה בלבלב ובעקבותיה החלו תסמינים של סוכרת נעורים. למעשה, על פי מחקר חדש שנערך בארצות הברית, הנגיף פוגע כמעט בכל איבר חיוני בגוף. שלא לדבר על התוהו ובוהו הפוליטי השורר בישראל, ושמעורר גם הוא תחושות אפוקליפטיות.
נראה כי דווקא עכשיו כולנו זקוקים במיוחד לנחמה. שירה של ריטה מבטיח שמשהו ישתנה, יבוא "כאילו היה שם תמיד/ וחיכה שנבחין בו", יבוא "בלי שנרגיש" ו"משהו ישתנה". האם אפשר להיאחז במילים הללו? להאמין להן? אשרי מי שיכול.
עלי מוהר ז"ל כתב לריטה להיט אחר, שונה לגמרי. הקליקו על התמונה:
