שירז טל על הפרידה מאבי בתה: "הבנתי שזה בסדר לא להיות בזוגיות"

כשכולנו היינו בסגר, שירז התמודדה לא רק עם בעיות בעסק ההפקות שהיא שותפה בו, אלא גם עם פרידה כואבת. מה הוביל לפירוק הזוגיות, ואיך היא מתמודדת עם שינויי הגיל

"תמיד מלמדים אותנו שהכל צריך להיות מושלם, גם פרידות. אין חיה כזאת" (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
"תמיד מלמדים אותנו שהכל צריך להיות מושלם, גם פרידות. אין חיה כזאת" (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
שירז טל מספרת על הפרידה מבן זוגה. לחצו Play לצפייה

לפני חצי שנה, אחרי תקופה ארוכה של שיחות ולבטים, הבינה שירז טל שהיא שוב עומדת לפני קפיצת בנג'י, כלומר, פרידה מבן הזוג שלה. אחרי שש שנים ביחד, היא ורוב אנדרס, אבי בתה ניה בת החמש, החליטו לפצל כוחות. זה פרק ב' של שניהם, וההחלטה לא התקבלה בקלות. חודש אחרי התחיל משבר הקורונה, והמדינה נסגרה. טל מצאה את עצמה משקיפה מגג דירתה התל־אביבית, מביטה אל הרחובות השוממים והפאבים הסגורים. "הלכתי לסרט עם חברה בתחילת מרץ וזהו, חודשיים לא יצאתי מהבית. בהתחלה חשבתי, או מיי גאד. הייתי מבועתת להיות לבד. בדרך כלל בפרידות אני יוצאת ושותה, אבל לא היה לאן לברוח. הכל היה סגור. עשיתי חשבון נפש. היו ימים קשים בהתחלה, אבל כל הזמן ידעתי שזה הצעד הנכון".

"בהתחלה חשבתי, או מיי גאד. הייתי מבועתת להיות לבד. בדרך כלל בפרידות אני יוצאת ושותה, אבל לא היה לאן לברוח. הכל היה סגור"

 

יש מסקנות ביניים?

"ההסתגרות בבית זירזה את תהליך ההחלמה. הבנתי שזה מפחיד להיפרד, וזה בסדר להיות עצובים ולכאוב. גם בפרידה צריך לעבור את כל שלבי האבל, אחרת משהו בך לא מחובר. אי־אפשר לעבור בשנייה לדבר הבא. תמיד מלמדים אותנו שהכל צריך להיות מושלם, גם פרידות. אין חיה כזאת".

 

עכשיו, כשהחיים חוזרים לשגרה מסוימת, גם אם אחרת, היא חוזרת לעצמה. "התחלתי לרוץ כמה פעמים בשבוע ולדאוג לעצמי. תמיד מנכלתי את הפרויקט המשפחתי, שמתי את עצמי בצד ועכשיו אני מחזירה את עצמי למרכז, ואין 'לא נעים' או 'מה יגידו'. הדרמות בתוך עצמי פחתו".

 

"לא צריך משהו נוראי כדי שתהיה פרידה" (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
    "לא צריך משהו נוראי כדי שתהיה פרידה"(צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)

     

    שירז טל (45), אמא לשניים (לירם, בן 13 וחצי וניה, בת חמש), הייתה אחת מדוגמניות־העל הבינלאומיות הראשונות של ישראל והפכה לאשת עסקים. בגיל 27 נישאה לקבלן עופר שליו, ולאחר שש שנים, ב־2008, הם נפרדו ובהמשך התגרשו רשמית. בנם לירם היה בן שנה. כשלוש שנים לאחר מכן הכירה את רוב אנדרס הצעיר ממנה בשנה, איש הייטק גרוש, בריטי שעלה לישראל. לפני חמש שנים, בגיל 40, ילדה את בתם ניה. שני ילדיה מתגוררים איתה.

    "כשהכרתי את רוב הייתי באטרף להקים משפחה ולהביא עוד ילד. היום אני לא בלחץ על כלום, אני מנסה להבין מה לא היה בסדר"

     

    אף פעם לא התחתנתם רשמית.

    "מזל (צוחקת), שנינו לא הרגשנו צורך. תמיד צחקנו על זה. זה לא שינה שום דבר. קראתי לו בעלי בלי שהתחתנו למרות שיש נשים שיש להן בעיה עם המילה הזו. אגב, לא היו לי חלומות על חופה ושמלה לבנה גם בפעם הראשונה. רציתי להתמסד כדי להקים משפחה. החתונה הייתה חשובה לעופר. כשהכרתי את רוב, אני חושבת שהיה לי לחץ להקים משפחה ולהביא עוד ילד. הייתי באטרף. היום אני לא בלחץ על כלום. אני רק רוצה להיות במקום טוב ונעים ושהלב שלי יתרחב. אני בהתפתחות אישית, מנסה להבין מה לא היה בסדר".

     

    מה לא עבד לכם?

    "היינו זוג טוב, אבל לא הצלחנו כמשפחה. אתה מפרק זוגיות כי פחות טוב לך בתוכה, כי אתם לא מתאימים, וזו לא החלטה קלה שלוקחים ברגע. היינו עם זה הרבה זמן ומאוד לא רצינו את זה. רוב בחור נפלא, ולא צריך משהו נוראי כדי שתהיה פרידה. צריך המון אומץ לפרק ולי יש את האומץ לחיות במקום לא מתפשר. הילדים זוכים באבות אחרי שמתגרשים. לא ידעתי את זה.

    "אם מישהו היה אומר לי פעם לדמיין את חיי, הייתי אומרת שאני רואה זוגיות ארוכת שנים, שלושה ילדים, קוטג'. אתה מפנטז על מה שגדלת עליו בבית. לא חשבתי שאפרד פעמיים כמו שלא חשבתי שהקריירה שלי תגיע לכאלה גבהים. המסלול שלי אחר, וזה בסדר".

     

    אולי את לא צריכה להשוות את מערכות היחסים שלך למודל של ההורים שלך?

    "גדלתי בבית עם הורים שהם עד היום דביקים ואוהבים ויש להם זוגיות מדהימה. ברור שאת רוצה כמו שיש לך בבית. אנחנו תקועים עם מודל של משפחה של פעם. תמיד אמרתי להם שזה דפק לי את הקונספט של זוגיות (צוחקת). הבחירות שלי באו ממקום פחות שלם, הלבד הפחיד אותי, ואני לא רוצה יותר להתפשר. זה בסדר לא להיות בזוגיות. בשבילי זו תובנה מדהימה".

     

    עם רוב אנדרס. "היינו זוג טוב, אבל לא הצלחנו כמשפחה" (צילום: דנה קופל)
      עם רוב אנדרס. "היינו זוג טוב, אבל לא הצלחנו כמשפחה"(צילום: דנה קופל)

       

      היה לך קל יותר להיפרד בלי גט רשמי?

      "לא. פרידה באשר היא היא קשה ומורכבת רגשית. הפעם הזאת דרשה יותר אומץ מהפעם הקודמת, כי כן חשבתי שזה לנצח ומתברר ששום דבר הוא לא לנצח. דווקא בפרידה מעופר, טקס הגירושים בבית הדין הרבני שעשע אותי. לא חוויתי אותו כטראומה. הקושי היה לפרק את הקשר. מה מתאים לי היום? אני לא יודעת, כי אני שואלת, אם זה לא וזה לא, אז מי כן?

      "המחשבה להיפרד הייתה קיימת אצלנו הרבה זמן, ולא רצינו שזה יקרה. אתה רוצה משפחה ואתה רוצה ביחד. רצינו שזה יצליח. עשינו הכל כדי לא להיפרד. בהתחלה חשבתי, מה, שוב להיפרד? גם עובר לך בראש מה יגידו, אבל כשההחלטה ברורה הפחד שולי. ואם הייתה לנו מחשבה לא לפרק בגלל הבת הקטנה שלנו, היא זוכה היום לשני הורים שכל אחד מהם טוב יותר ממה שהוא היה לפני, והיא מהממת בתוך התהליך, כפרה עליה".

      "הענף שלנו הוא הנפגע העיקרי ויש אנשים שיושבים בבית ללא עבודה ורעבים ללחם. אין הפקות. הוצאנו אנשים לחל״ת. זה כואב. אני מזדהה עם כל מי שזועק"

       

      איך היחסים שלך עם האקסים שלך היום?

      "אני בטוב עם רוב, ונשארנו בקשר עם המשפחות. גם אני ועופר היום במקום מדהים. יש לעופר שני ילדים מגרושתו השנייה, והם בקשר מצוין עם לירם. הבת שלו חברה טובה של ניה. כשהתגרשנו כעסתי עליו ואמרתי, בבקשה יקום, עשה שעד בר המצווה של לירם הכל יהיה בסדר. בדצמבר חגגנו לו בר מצווה, עלינו לכותל, ולירם אמר שזה היה היום הכי טוב בחייו".

       

      כיום טל שותפה ב"מרלין" (אין קשר לכותבת שורות אלה), חברה להפקות אירועים, שהיא חברה בת של קבוצת "בלוסטון", המפיקה אירועי ענק ומביאה אמנים בינלאומיים לישראל. כפי שאפשר לנחש, היא ושותפיה נפגעו מהקורונה, והעתיד לוט בערפל. "אנחנו בחוסר ודאות, חיים מהיום למחר. כשהתחיל הבלגן, ישבתי במיטה בבוקר, שמעתי משהו בחדשות, ואמרתי, זה יהיה גדול ממידותינו".

       

      את מזדהה עם זעקת העצמאים?

      "הענף שלנו הוא הנפגע העיקרי ויש אנשים שיושבים בבית ללא עבודה ורעבים ללחם. אין הפקות. הוצאנו אנשים לחל״ת. זה כואב. אני מזדהה עם כל מי שזועק. אני לא רוצה לחשוב על מצב שבו הייתי צריכה לפטר מישהו".

       

      כבר לא דופקת חשבון (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
        כבר לא דופקת חשבון(צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)

         

        בכל מה שקשור להתבגרות, שירז טל לא תספק לכם קלישאות. לא קל לה להתבגר. היא לא מפויסת עם הקמטוטים ולא מחבקת את שינויי הגיל. "לא מזמן הייתי עם מסכה ואמרתי למישהי שאני מחייכת אבל לא רואים", נזכרת טל, "היא ענתה לי, 'אל תדאגי, רואים שאת מחייכת בקמטוטים של העיניים'".

        "הקמטים מעצבנים אותי, לא אגיד שהרווחתי אותם ביושר. אני עושה בוטוקס וכושר וטיפולי פנים, אבל זה מאבק אבוד"

         

        אאוץ'.

        "איזו נשמה, אה? אמרתי לה, 'תודה. אין מה לעשות'. הקמטים מעצבנים אותי, לא אגיד שהרווחתי אותם ביושר".

         

        כמה את עובדת בלשמור על המראה שלך?

        "אני עושה בוטוקס וכושר וטיפולי פנים, אבל מנסה כמה שפחות להילחם בזמן. זה מאבק אבוד. אני רוצה להיות במצב שכשאני הולכת ברחוב, אהיה הכי קרובה למה שרואים בטלוויזיה ובעיתונות, ויחסית אני עושה את זה לא רע. אין לי גם בעיה ללכת למכון כושר עם קוקו בלוף ובלי איפור. עם השנים זה משתחרר. יש בקרים שאני יוצאת מהבית ולא מסתכלת במראה. פעם הייתי צריכה להיות מוקפדת ודפקתי חשבון. החזקתי את זה כאילו אני צריכה להיות על סט צילום כל הזמן. אבל די, את כבר לא על סט".

         

        • הראיון המלא עם שירז טל מתפרסם בגיליון "לאשה" החדש, עכשיו בדוכנים

         

        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
        הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: ראובן כהן)
         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד