כשמדברים על אהבה אנחנו חושבים מיד על אהבה רומנטית, זו שמתרחשת בין בני זוג. אנחנו מכירים מושגים כמו "התאהבות" ו"שברון לב" וכולם מתכתבים אצלנו עם מערכת יחסים רומנטית, אבל מתברר שהעולם העולם הרגשי שלנו כולל כמה וכמה סוגים של אהבה, חלקם קשורים זה לזה וחלקם מתייחסים להיבטים כמו עבודה, סביבה ואפילו לעצמנו.
במאמר של הפסיכיאטר הבריטי ד"ר ניל בורטון שפורסם בכתב העת Pshycology Today, הוא מפרט את שבעת סוגי האהבה השונים בהתבסס על כתבי אפלטון ואריסטו ועל הספר Colours of Love: An Exploration of the Ways of Loving של הפסיכולוג הקנדי ג'ון אלן לי שיצא לאור כבר בשנת 1973. לדברי ד"ר רוני שוחט-פשדצקי, פסיכולוגית קלינית מומחית, חוקרת זוגיות ומנהלת המעבדה לרגש ויחסים בינאישיים של פרופ' אשכול רפאלי במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, אנחנו יכולים ללמוד לא מעט על עצמנו ועל אופן ההתנהלות שלנו בעולם אם נתוודע לסוגי האהבות השונים ולאופן שבו הם באים לביטוי בחיינו בעידן הנוכחי. אז איפה באמת האהבה פוגשת את החיים שלנו ומה כדאי שנלמד ממנה על עצמנו ועל הסביבה שלנו?
1. אהבה רומנטית - ארוס (Eros)
שמה של האהבה מבוסס על אל האהבה היווני, ארוס. אהבה מינית או כזו שמבוססת על תשוקה נחשבת לסוג האהבה המוכר בימינו. במיתולוגיה היוונית היא נחשבת לאהבה שמשיקה לטירוף ונגרמת בהשפעת החיצים של קופידון. אחד החיצים של קופידון "פוגע" בנו, אנחנו מתאהבים - וזו אהבה שעלולה להוביל לשיגעון, למלחמות ואפילו להתמוטטות של אימפריות. אהבת ארוס נחשבת לכזו שמתמזגת עם הצורך לשרוד ועם שאר הכוחות המניעים של החיים.
"בניגוד לתקופות עבר, שבהן הזוגיות התנהלה בעיקר כהסדר חברתי-כלכלי, יש בימינו ציפייה שהאהבה הרומנטית תכיל בתוכה כמעט את רוב סוגי האהבות, ולמעשה תענה על רוב צרכינו", מסבירה ד"ר שוחט-פשדצקי. "שינוי זה מתלווה לתהליך חברתי גורף שקורה בעשורים האחרונים, והוא שלצד הצמיחה של הרשתות החברתיות, שמאופיינות בקשרים רבים יותר, אך לרוב שטחיים ומרוחקים יותר, רוב האנשים חווים צמצום בקשרים הקרובים, האינטימיים והיומיומיים. שני התהליכים הללו גורמים לכך שכיום בני זוג הופכים להיות הרבה יותר מרכזיים מאשר בעבר בהשוואה לאנשים אחרים בחיינו, כמו חברים, שכנים וקרובי משפחה.
"הציפייה של רבים היא שבן או בת הזוג יהיו גם מאהבים מצוינים, גם חברי נפש, גם אוהבים ללא תנאי, גם תומכים בהתפתחות ובצמיחה עצמית, ובקיצור – שיהיו הנפש התאומה שלנו. לא קל לשמר קשר כזה, אבל יש זוגות שמצליחים. אצלנו במעבדה לרגש ויחסים בינאישיים במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר אילן, פגשנו בשנים האחרונות מאות זוגות במחקרים השונים שאנחנו מריצים. מזוגות אלה אנחנו לומדים על החשיבות של תקשורת מכבדת, הקשבה פעילה, אמפתיה והדדיות. למשל, מצאנו עדויות חזקות לחשיבות לקיומו של דיאלוג פתוח ומתמשך על הציפיות, החלומות והתקוות של כל אחד מבני הזוג כבר בשלבים מוקדמים של הקשר, שיחות שעוזרות ליצור סט ערכים משותף שמקובל על שני הצדדים".
2. אהבה לחברים - פיליה (Philia)
זו ההגדרה למה שאנחנו מכירים כיום כ"חברות", או בפשטות – חלוקה של רצון טוב. אריסטו סבר שאדם יכול להפגין רצון טוב כלפי אדם אחר משלוש סיבות שונות: אם הוא שימושי עבורו, אם הוא נעים עבורו ומעבר להכל – אם הוא אדם טוב, הגיוני ומוסרי. חברויות המבוססות על טוב לב משויכות לא רק לאינטרסים אישיים אלא גם לחמלה, חברותא, נאמנות ואמון. אפלטון טען שהסוג המוצלח ביותר של חברות היא זו שמתקיימת בין נאהבים. למעשה, זו אהבת "פיליה" שנובעת מתוך אהבת "ארוס" – והן מעצימות זו את זו. פיליה הופכת את ארוס מקשר של תשוקה ורכושנות לחיבור אמיתי.
"תיאורית הרחבת העצמי (Self-Expansion Theory) של פרופ' ארתור ארון מדברת על כך שלאנשים יש מוטיבציה בסיסית להרחיב את עצמם (למשל, להגביר את תחושת המסוגלות שלהם), ושאחת הדרכים המרכזיות לעשות זאת היא באמצעות הכללת האחר בתוך העצמי", מסבירה ד"ר שוחט-פשדצקי. הרבה זוגות מדברים על האופן שבו עולמות העניין והתוכן של בת או בן הזוג מרחיבים פתאום גם את עולמם, או על הדרך שבה המעגל החברתי שמביאים בני הזוג הופך בהדרגה להיות משותף. כשאהבה המבוססת על תשוקה (Eros, Passion) מבשילה היטב, מצטרפת אליה גם האהבה המבוססת על חברות (Philia, Companionship). במחקרים נמצא כי חברות היא בעלת תרומה משמעותית לבריאות הפיזית והנפשית, לאיכות החיים ואפילו לאריכות ימים. חברות עוזרת בהתמודדות אל מול הבדידות הקיומית ומסייעת לתחושה שאני לא לבד בעולם".
3. אהבה לילדים - סטרוג'י (storgē)
אהבת הורים לילדיהם. אהבה חד צדדית וא-סימטרית שאינה תלויה בדבר ואינה נובעת מתכונות האישיות של מושא האהבה, כמו בפיליה – אלא מתוך קשר משפחתי. לעתים קרובות אנשים בתחילת מערכות יחסים רומנטיות מצפים מהפרטנר שלהם לאהבה מהסוג הזה – אבל הם מגלים שהיא לא קיימת שם וכי מדובר באהבת ארוס שמבוססת על תשוקה. רק אם מתפתחת אהבת פיליה, ארוס יכולה להתפתח לסטורג'י.
"תיאוריית ההתקשרות רבת ההשפעה שפיתחו ג'ון בולבי, מרי אינסוורת' וממשיכיהם נוגעת לקשר הבסיסי המתפתח בשנות החיים הראשונות בין התינוק לבין ההורה", מסבירה ד"ר שוחט-פשדצקי. "הקשר הזה מהותי להתפתחות הרגשית והחברתית של הילד, וכן לתפיסת העצמי והמסוגלות שלו. הדגש הוא על הצורך האנושי הבסיסי בקשר רגשי של חום והגנה, והחשיבות של דמות מטפלת ראשונית שתעניק בסיס בטוח המשלב עידוד לעצמאות וחקירת העולם, לצד מקום יציב ובטוח לחזור אליו בעת הצורך לטובת ויסות והרגעה.
"הטענה היא שסגנון ההתקשרות הראשוני מלווה אותנו גם בבגרות ומשפיע במידה מסוימת על סוג ואופי הקשרים הזוגיים שנקיים. יש לזכור שכיום השיח בנוגע להורות מורכב הרבה יותר מ'אהבה בלתי מותנית' וכי גם אהבה לילדים מערבת רגשות שונים ולעתים סותרים. בנוסף, פעמים רבות הורות פוגעת באהבה הרומנטית שלנו ומפחיתה את הסיפוק מהקשר הזוגי בשל האתגרים הקיימים והמחסור בזמן איכות זוגי".
4. אהבה לזולת - אגפה (Agape)
אהבה אוניברסלית, כמו אהבה לזרים, לטבע ולאלוהים (אגפה היא גם מושג שמשתמשים בו כדי לתאר אהבה לנצרות). זוהי אהבה שאינה מבוססת על היכרות או על קשר משפחתי והיא למעשה מבוססת על מתן לאחרים ולסביבה ללא מטרות רווח. זוהי למעשה הגדרת האהבה למושג שאנחנו מכירים היום כאלטרואיזם, אבל כזו שיש לצדה גם כמה הטבות, כמו תחושת אופוריה שנובעת מהענקה ללא תמורה ומחקרים מראים שהיא תורמת גם לבריאות הנפשית והפיזית שלנו (הציצו במדור גוף-נפש שלנו בהמשך הגיליון). לתפיסת הפילוסופים, אהבת אגפה היא זו שעוזרת לשמור על החברה שלנו שפויה ויציבה ומגנה עלינו מפני הזעם והשנאה הגוברים בעולם.
"יש לציין שגם ביהדות ישנה התייחסות לאהבה מסוג זה", מסבירה ד"ר שוחט-פשדצקי. "זו מתבטאת למשל בגמילות חסדים ובחשיבות הרבה שניתנת למצוות עזרה לזולת. זוהי התנהגות שאינה שמורה רק לבני אדם - בטבע ישנן עדויות להתנהגויות אלטרואיסטיות אצל חיות שסיכנו את חייהן כדי להציל חיה מזן אחר.
אחד האתגרים בפסיכולוגיה האבולוציונית היא למצוא הסברים ביולוגיים-גנטיים לאלטרואיזם וכן להבין את המנגנונים המוחיים המעורבים בסוג אהבה שכזה. על פניו זוהי התנהגות שאינה בעלת ערך אבולוציוני ולכן הייתה אמורה להיכחד, ובכל זאת ישנן דוגמאות רבות של התנהגויות כאלה. מבחינה מוחית נמצא כי קליפת המוח הקדם מצחית (PFC) ממלאת תפקיד מרכזי בהתנהגויות נדיבות, מוסריות ואלטרואיסטיות. כעת נשאלת השאלה הפילוסופית: אם אני יודעת שהתנהגות אלטרואיסטית תורמת לבריאותי האם מדובר באלטרואיזם או שמא המוטיבציה להתנהגות כעת היא אינטרסנטית?".
5. אהבה קלילה - לודוס (Ludus)
לודוס היא אהבה ללא מחויבות, רק לשם ההנאה והשעשוע. היא יכולה להתייחס לפעילויות כמו פלירטוט, פיתוי והתגרות. המיקוד באהבה הזו הוא על כיף, אבל גם על כיבוש. במלים פשוטות: חברים עם הטבות או מערכות יחסים קליליות, בלתי מסובכות ונטולות דרישות, שלמרות הקלילות שבהן יכולות להימשך לאורך זמן. כמובן שבאהבת לודוס, עלולות להתעורר בעיות, כשאחד הצדדים מבלבל בין לודוס לארוס, למשל.
"על פניו, הסוג של חברים עם הטבות נראה כמו רעיון מצוין שמאפשר במידה רבה ליהנות מכל העולמות: סקס עם מישהו שמחבבים וסומכים עליו, ללא המורכבות והמתח של תחילת קשר או מונוגמיה", אומרת ד"ר שוחט-פשדצקי. " אבל האומנם? אם מעוניינים לקיים מערכת יחסים שכזו יש להביא בחשבון כמה מרכיבים בדרך: הראשון, שהחברות משתנה ברגע שסקס נכנס לתמונה. השני, שיש צורך לנהל משא ומתן ברור ומוסכם על שני הצדדים בנוגע לטיב ואופי הקשר, דוגמת האפשרות של קיום קשרים מיניים או זוגיים במקביל. בהמשך לכך, אחת לכמה זמן יש לבדוק האם חל שינוי כלשהו מבחינת אחד או שני הצדדים בנוגע להסכם הראשוני. שלישית, יש לקחת בחשבון שבמצב כזה עלולים להתפתח רגשות רומנטיים ו/או חוסר הדדיות. לסיכום, כדי לקיים מערכת יחסים קלילה וקז'ואלית נראה שכדאי לתכנן מראש ולשקול בכובד ראש את כל הבעיות האפשריות שעשויות לצוץ".
6. אהבה עם אינטרס - פרגמה (Pragma)
פגרמה היא אהבה פרקטית, אולי אפילו אינטרסנטית, שנובעת מתוך הכרח – למשל במקומות עבודה. אהבה שאנחנו מרגישים לקולגות או לבוסים שלנו מתוך צורך אישי להסתדר בסביבת העבודה שלנו, וללא כל קשר למיניות או לתשוקה ואפילו לא לחברות. לעתים היא אף יכולה לנבוע מתוך מטרות משותפות. פגרמה הייתה אהבה נפוצה מאוד בתקופות בהיסטוריה שבהן היו נישאים מתוך שידוך. אפשר לראות אהבה כזו בפוליטיקה ובתקשורת – והיא למעשה מאפשרת לנו לחתור ליעד שלנו באמצעות בני האדם שסובבים אותנו, גם אם אין לנו רגשות חיבה או הערכה כלפיהם.
"תיאורית החליפין החברתי (Social Exchange Theory) מדברת על כך שאנשים יעדיפו קשרים אשר טובים או מועילים עבורם. תיאוריה זו יוצאת מנקודת הנחה שאנחנו יצורים רציונליים שעושים חישובי עלות-תועלת. בנוסף, ישנה הבנה שיש צורך בהוגנות והדדיות כדי שגם הצד השני ירצה שהקשר יימשך. לעתים אנשים ינהלו קשרים שנובעים אך ורק מתוך אינטרס. במקרים כאלה קרבת, עומק ואורך הקשר יהיה תלוי אינטרס. כלומר ברגע שהאינטרס ישתנה (למשל עזיבת מקום העבודה) גם טיב הקשר ישתנה (למשל ניתוק הקשר). ישנם קשרים שמשלבים אינטרס אבל עשויים להכיל גם חברות או אהבה רומנטית. על פי תיאוריה זו גם אהבה הורית מכילה אינטרס מסוים דוגמת הרצון שיהיה מישהו שידאג לנו כשנזדקן".
7. אהבה עצמית - פילאוטיה (Philautia)
הפילאוטיה יכולה להיות בריאה אך גם מזיקה. כשהיא מזיקה, היא דומה ליוהרה (חטא ההיבריס, שביוון העתיקה נחשב לפשע כשאדם הציב את עצמו מעל האלים). בתקופתנו אנחנו יכולים לראות אהבה עצמית שלילית אצל פוליטיקאים ומפורסמים. רבים סבורים שיוהרה מובילה לאנטגוניזם במקרה הטוב, ולהרס מוחלט במקרה הרע. היא משויכת לחוסר מודעות עצמית ושחצנות ומובילה לשקרים, הונאות ויריבויות. לעומת זאת, אהבה עצמית בריאה דומה להערכה עצמית, הכרה בערך שלנו ואומדן רגשי. זה המרחב שממנו אנחנו פועלים, חושבים ומרגישים והוא משליך ומגדיר את היחסים שלנו עם עצמנו, עם אחרים ועם העולם. אהבה עצמית וביטחון עצמי לעתים הולכים יד ביד. בעלי אהבה עצמית בריאה לא מגדירים את הערך שלהם על פי הכנסה, סטטוס חברתי וכיו"ב. הם משקיעים בפיתוח עצמי ולא חוששים מדחייה או כישלון, גם אם הם פוגשים שברון לב או אכזבה. הם פתוחים לצמיחה והתפתחות בכל תחומי החיים ומפגינים הרבה יותר סבלנות וחמלה כלפי עצמם וכלפי אחרים.
"אכן לרוב מדברים על אהבה והערכה עצמית כעל תכונת אופי קבועה ויציבה", אומרת ד"ר שוחט-פשדצקי, אולם ניתן לראות כי גם בתכונות עשויה להיות תנודתיות מסוימת בתוך כל אדם. חשבו על עצמכם: ישנם ימים או סיטואציות שבהם יש תחושה שהכול מסתדר, שההתמודדות (גם עם המכשולים) הייתה יחסית טובה ובגדול שהעולם מחייך אליכם ושאתם מחייכים לעצמכם. לעומת זאת, ישנם ימים או סיטואציות שבהם נראה שפשוט עדיף לחזור הביתה ולהתכסות בשמיכה. כל עוד מבינים שאהבה עצמית (כמו אהבה לאדם אחר) יכולה להכיל עליות, ירידות ומורכבות מסוימת, כך ניתן להיות יותר סלחניים כלפי עצמנו גם בימים הקשים.
איך מוצאים אהבה חדשה ולמה זה כל כך קשה? מה הסוד לזוגיות טובה ואילו צמחים יזניקו את התשוקה? פרויקט מיוחד לט"ו באב
