אבחון דיאגנוסטי: להבין את היכולות והאופי הייחודי של כל נבדק

היכולת להציג תמונה מקיפה של האדם ובפרט של הילד, הופכת את האבחון הפסיכודיאגנוסטי (פסיכולוגי-דיאגנוסטי ) לכלי בעל חשיבות אדירה בעולם הפסיכולוגיה

מוגש מטעם האקדמית תל אביב יפו

|

30.07.20 | 15:07

קביעת מנת המשכל, הרמה ההתפתחותית, והרמה החברתית של הילד בגיל צעיר, יכולה לעזור במציאת פתרונות מוקדמים שיחסכו תסכולים וחוויות שליליות בהתבגרותו (צילום: annie spratt, unsplash)
קביעת מנת המשכל, הרמה ההתפתחותית, והרמה החברתית של הילד בגיל צעיר, יכולה לעזור במציאת פתרונות מוקדמים שיחסכו תסכולים וחוויות שליליות בהתבגרותו (צילום: annie spratt, unsplash)

אבחון פסיכולוגי-דיאגנוסטי, או אבחון פסיכודיאגנוסטי, הוא אבחון מקיף הכולל שורה של מבחנים, המאפשרים להבין את החולשות, החוזקות, היכולות והאופי הייחודי של הנבדק. האבחון משלב מבחנים קוגניטיביים, התפתחותיים ואישיותיים וכך מספק תיאור מקיף ומלא של הנבדק. לאבחון שימושים רבים, אך הוא בעל חשיבות יתרה לטיפול בילדים במסגרת פסיכולוגיה חינוכית

.

מה כולל האבחון הדיאגנוסטי?

המבחנים הספציפיים אותם עובר הנבדק משתנים בהתאם לגילו ובהתאם לסיבת הבדיקה, אך תמיד יכללו שילוב של הבדיקות הקוגניטיביות לצד אלו האישיותיות. המבחנים הקוגניטיביים בודקים זיכרון, קשיים התפתחותיים, קשב וריכוז, יכולות שפה וחשיבה כמותית. למעשה נבדקת רמת המשכל (IQ), ובמקרה בו הנבדקים הם ילדים נבחנת גם הרמה ההתפתחותית.

 

המבחנים האישיותיים כוללים מבחנים השלכתיים. אלה הם מבחנים, בהם הנבדק מתבקש לפרש גירוי חושי מסוים (לרוב ויזואלי) שאין לו פירוש חד משמעי, בהנחה שפרשנותו מגלה משהו על אישיותו. במסגרתם, מבחן רורשאך (בו מציגים לנבדק כתמי דיו), מבחן התפסת נושא (בו מציגים לנבדק תמונות בהן נראים בני אדם בסיטואציות שונות), ומבחן ציור (בו הנבדק מתבקש לצייר תיאור מסוים). לצד המבחנים ההשלכתיים, הנבדק עובר ראיון שעוזר לבודק לבחון תכונות אופי מופשטות יותר, כמו ביטחון עצמי או נטייה לחרדות.

 

 

מדוע מבצעים את האבחון?

כל המבחנים הללו מתגבשים לכדי דו"ח תוצאות, המציג סיכום של הפן הקוגניטיבי והפן הרגשי. השימושים השונים בתוצאות האבחון הדיאגנוסטי נפרסים על קשת רחבה, החל במיונים עבור תפקידים מסוימים בצבא, וכלה בקבלת החלטות משפטיות באשר למסוגלות הורית וסוגיות עברייניות. לדוגמה, בחינת הפרופיל הפסיכולוגי של פושע כדי להבין מדוע ביצע עבירה והאם כשיר להעמדה לדין. ברמה האישית, האבחון יכול לסייע בקבלת החלטות מהותיות כמו בחירת קריירה או מוסד חינוכי, ובבחירת שיטת טיפול עבור הנבדק.

 

מדוע האבחון חשוב עבור ילדים?

לצד כל אלו, האבחון הדיאגנוסטי הוא כלי קריטי עבור פסיכולוגיה חינוכית – תחום בפסיכולוגיה המתמקד בתהליכים המתרחשים במסגרות חינוכיות, ובטיפול בילדים המתחנכים בהן.

 

ילדים רבים בגילאי גן ובית-ספר עוברים אבחון פסיכודיאגנוסטי, כאשר האבחון עובר התאמה מסוימת עבור ילדים צעירים. הסיבה שהאבחון כל כך שימושי עבור ילדים, היא שקביעת מנת המשכל, הרמה ההתפתחותית, והרמה החברתית של הילד בגיל צעיר, יכולה לעזור במציאת פתרונות מוקדמים שיחסכו תסכולים וחוויות שליליות בהתבגרותו.

 

כל ילד החווה קשיים, בין אם במישור הלימודי ובין אם במישור החברתי, זקוק לטיפול קצת שונה. האבחון הדיאגנוסטי עוזר להצביע על החולשות הספציפיות של אותו הילד, וכך ניתן להחליט מהם השינויים או הטיפולים להם הוא זקוק - מעבר למסגרת חינוכית אחרת, קבלת סיוע בלימודים, המשך טיפול פסיכולוגי ועוד.

 

יכולתו להציג תמונה מקיפה של האדם, הופכת את האבחון הפסיכודיאגנוסטי לכלי בעל חשיבות אדירה בעולם הפסיכולוגיה. לכן השימוש בו רחב בכלל, וביתר שאת במתן מענה טיפולי ממוקד ומדויק עבור ילדים.

 

 
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד