הזמר אדם: "ירקתי דם למרחק של ארבעה מטרים. הייתי מטר מהמוות"

יחסית למה שעבר לפני שנתיים, הקורונה היא לא בעיה גדולה מבחינתו. הבידוד שבו שהה הזכיר לו את ימי הזוהר באייטיז: גם אז נבצר ממנו לצאת מהבית, אך מסיבה אחרת

לירון לבפורסם: 06.07.20 02:16
אדם. "כשאתה במצב הכי גרוע בחיים, אתה לא צריך לחשוב על מה שאין לך, אלא על מה שיש לך, ולכולנו יש" (צילום: ניקול דה קסטרו)
אדם. "כשאתה במצב הכי גרוע בחיים, אתה לא צריך לחשוב על מה שאין לך, אלא על מה שיש לך, ולכולנו יש" (צילום: ניקול דה קסטרו)
1987: אדם בשיא ההצלחה, בהקלטה לרשת ג'. מימין: הקריין מנחם פרי. "אני מאמין שאנחנו לא מסתלקים מפה לפני שעשינו את מה שצריך" (צילום: מיכאל קרמר)
1987: אדם בשיא ההצלחה, בהקלטה לרשת ג'. מימין: הקריין מנחם פרי. "אני מאמין שאנחנו לא מסתלקים מפה לפני שעשינו את מה שצריך" (צילום: מיכאל קרמר)
בהופעה מהשנים האחרונות. "יש תחושה שעוד לא סיימתי" (צילום: אוהד אלימלך)
בהופעה מהשנים האחרונות. "יש תחושה שעוד לא סיימתי" (צילום: אוהד אלימלך)

במלחמה בין הקורונה לבין החיים עצמם, אין ספק שהקורונה מנצחת בגדול השבוע: מספר הנדבקים היומי לא מפסיק לעלות, וההגבלות על ההתקהלויות חוזרות. למרות זאת, השבוע הייתה לי נקודת אור, כי בחמישי האחרון הופעתי לראשונה זה ארבעה חודשים. זה קרה באמפיתאטרון על הגג של קניון עזריאלי בתל אביב, בערב מחווה לשלישיית הגשש החיוור עם האחים אסנר. 250 איש בקהל נהנו, צחקו, מחאו כפיים. כל כך התגעגעתי לתחושת הביחד הזאת. במשך שעתיים תמימות שכחנו שיש קורונה בעולם, אבל ברגע שההופעה הסתיימה, חזרנו למציאות: מנהל המקום ביקש מהצופים להישאר במקומותיהם, ואז החל להוציא את כולם בצורה מסודרת – בקפסולות.

 

ואם בקפסולות עסקינן, תרשו לי לקחת אתכם רגע להצצה בקפסולת הזמן הפרטית שלי. 1990, בריכת מינץ בפתח תקווה. כל ילדי השכונה, ואני ביניהם, מתרגשים לקראת הופעה של הזמר אדם, שהגיע לעיר. כולם מציצים מבעד לגדר, אולי במקרה נצליח לראות אותו, לדבר איתו, לקבל חתימה, לתפוס קצת מאבק הכוכבים לפני שהוא עולה לבמה. השבוע, 30 שנה מאוחר יותר, ישבתי עם אדם לשיחה שנתנה לי תובנות חדשות על החיים ועל התמודדות עם משברים. במשפט אחד: תעשו זום-אאוט, חברים. זום-אאוט.

 

אדם עם אלון אולארצ'יק וריטה, 1988. "לא יכולתי לצאת מהבית במשך שנתיים" (צילום: מיכאל קרמר)
    אדם עם אלון אולארצ'יק וריטה, 1988. "לא יכולתי לצאת מהבית במשך שנתיים"(צילום: מיכאל קרמר)

     

    קודם כל, מזל טוב. יצאת מבידוד השבוע. מתגעגע להופעות?

    "תודה. השבוע יש לי הופעה עם מייקל הרפז ורון רוזנפלד. זה היה צריך לקרות ביום שישי לפני שבועיים, אבל יום קודם קיבלתי טלפון שאני צריך להיכנס לבידוד".

     

    נראה שעניין הסגר לא מרגש אותך במיוחד.

    "מי שמכיר אותי, יודע שאני בן אדם שיושב בבית. אני גם ככה בסוג של סגר רוב חיי. זה נורא החזיר אותי לאייטיז, כשלא יכולתי לצאת מהבית במשך שנתיים בגלל המעריצות, כך שאת התחושה הבסיסית הכרתי, אבל זה שונה כשאתה בסגר מתוך בחירה. עכשיו הייתי כלוא בבית מחוסר רצון ומחוסר ברירה".

     

    וגם אימצת כלבה חדשה.

    "עשרה ימים לפני שהתחיל עניין הקורונה, התעורר בי צורך לקחת כלבה, כאילו משמיים. נכנסתי לאתר של צער בעלי חיים רמת גן, ראיתי כלבה והתאהבתי, אז הייתה לי חברה כשנכנסתי לסגר, וזאת חברה עם התחייבויות: צריך לטייל איתה. ההגבלה של 500 מטר הייתה די נוחה".

     

    יצא לך להופיע בתקופת הסגר?

    "במרס הייתה מתוכננת להתקיים הופעת בכורה למופע החדש שלי, 'אינטימי', אז עליתי לגג של מירי פרלמן, הסוכנת שלי, שגרה 100 מטר ממני; יהונתן, הבן המוכשר שלה, ליווה אותי בקלידים, ועשינו הופעה אקוסטית שהעלינו לרשת. היה מגניב ביותר. הבאנו צלם מקצועי וציוד. אני מאמין שאם כבר עושים, אז כמו שצריך. ב-15 באוגוסט אנחנו מתכננים להופיע מול קהל אמיתי, בפאב הפרה בשבי ציון".

     

    וככה זה נראה מול קהל וירטואלי:

     

     

    בתקופת הסגר גם תוכננה להתקיים הקרנת בכורה של הסרט "דייט עם המוות", שמתעד את האשפוז הממושך שעבר אדם לפני כשנתיים ושמוקרן עכשיו ב-VOD של הסינמטק. גם הפרמיירה הזו נעשתה וירטואלית. "הייתה הקרנה של הסרט, ואחריה הייתה שיחה איתי", מספר אדם. "הגולשים כתבו לי שאלות, ואני עניתי".

     

    צפו בקדימון לסרט:

     

     

    איך נולד הרעיון לתעד את האשפוז?

    "שכבתי חצי שנה בבית חולים. את החלק הראשון של התקופה העברתי בייסורים רבים, עם צהבת והליך שהסתבך. נפגע הלבלב. אחרי ההליך הזה שכבתי בחדר התאוששות עם כאבים נוראיים, ובאיזשהו שלב ירקתי דם למרחק של ארבעה מטרים, כמו ב'אנטומיה של גריי'. זה התפתח לדלקת לבלב חריפה, מחלה שסיכויי התמותה שלה הם 80 אחוז. יום אחד הגיעו אליי שני חבר'ה עם גיטרה ומפוחית והתחילו לשיר לי. אני שוכב שם, כולי גמור, אבל זה היה נורא כיף. ניסיתי לשיר איתם את 'אדון עולם', מתנשף ומחויך, וביקשתי ממירי לצלם את זה. משם עלה לי הרעיון לצלם בבית החולים: לצלם את ההליכים, מצבים שלי, שיחות עם אנשים. רציתי שיהיה לי יומן אישי מתועד.

     

    "כשיצאתי מבית החולים, כבר היו המון קטעים מצולמים. חשבתי שאת מה שאני חוויתי ולמדתי בזמן הזה, גם אנשים אחרים צריכים להבין ולדעת. יש לי מה להגיד. זה התחזק מאוד בעקבות טלפונים ופניות שהגיעו אליי ממשפחות של אנשים שהיו צריכים לעבור את הניתוח הזה, והם בהיסטריה, כי אף אחד לא שמע על המחלה הזאת לפני. החלטתי שאני לוקח את הכל ועושה מזה סרט. הכנסנו גם את אחותי ז"ל לסרט, כי היה לה תפקיד מאוד חשוב. יש סצנות שצולמו בבית החולים, כשהיא יורדת מהמחלקה האונקולוגית, לפני או אחרי טיפול כימו, כדי לבקר אותי בטיפול נמרץ. היא נפטרה שלושה שבועות אחרי שיצאתי מבית החולים. היינו קרובים ברמות שאי אפשר להסביר".

     

    מה החזיק אותך בתקופה הזאת?

    "כשאתה במצב הכי גרוע בחיים, אתה לא צריך לחשוב על מה שאין לך, אלא על מה שיש לך, ולכולנו יש. רוב הזמן, כשלא הייתי בכאבים, חשבתי על דברים שיגרמו לי לחייך. חיוך משחרר אנדורפינים. ומעל הכל, יש את המקום הרוחני. אני מאמין שאנחנו לא מסתלקים מפה לפני שעשינו את מה שצריך, אז יש תחושה שעוד לא סיימתי. אני קם כל יום בהרגשה שהיום זה לא היום שלי. ותאמין לי, הייתי מטר מהמוות".

     

    אדם ביום שחרורו מבית החולים איכילוב, פברואר 2018. "רציתי שיהיה לי יומן אישי מתועד" (צילום: צביקה טישלר)
      אדם ביום שחרורו מבית החולים איכילוב, פברואר 2018. "רציתי שיהיה לי יומן אישי מתועד"(צילום: צביקה טישלר)

       

      ספר לי על השיר החדש שלך, "מרגיש כמו סוף העולם".

      "השיר הוא יוזמה של יהונתן פרלמן, שהוא לא רק הבן של הסוכנת שלי, אלא גם בחור סופר-מוכשר, מוזיקאי מצטיין בצה"ל. ביום שצילמנו את המופע על הגג, גם צילמנו אותו שר את השיר הזה, שהוא הלחין למילים של ברק פלדמן. אני ישבתי בצד, הקשבתי וחשבתי, איזה שיר מדהים. כעבור כמה ימים הוא הציע לי להקליט את זה במסגרת פרויקט שלו שמחבר בין אמנים ותיקים למוזיקאים צעירים. אמרתי שלכבוד הוא לי".

       

       

      אתה מתחבר להרגשה שסוף העולם קרוב?

      "יש לי חיבה מוגזמת לסרטים אפוקליפטיים. יומיים לפני שנכנסתי להקליט את השיר, הייתה בטלוויזיה כתבה על ניו יורק עם צילומים ממרס-אפריל. אני מכיר את ניו יורק, ופתאום ראיתי איך היא נראית עכשיו. זה היה לגמרי כמו סצנה מסרט, וזה הטריף אותי. היה שם שקט מלחיץ כזה, שאתה יכול להתמוטט ממנו, כי אתה לא יודע מה יקרה מחר. ברוך השם, דאגו להפחיד אותנו, ובצדק. תראה מה קורה היום".

       

      ואיך מתקבל החיבור שלך עם יוצר צעיר?

      "יש הרבה צפיות ותגובות ברשתות החברתיות. מה שמעצבן אותי זה ההתעלמות מצד רוב התקשורת. קם ילד בן 19, מממן את הפרויקט מכיסו, מחבר מוזיקאים שגילם הממוצע הוא 14 לדור המבוגר של הזמרים בארץ, וזה לא מעניין אף אחד. זו נקודה מאוד כואבת. יכולים לעשות אייטמים על כל שטות יחצנית, על כל יוצא 'הישרדות' או 'חתונה ממבט ראשון', אבל את מי מעניין ילד בן 19 שמתחבר לאמנים ותיקים. זה כאילו משעמם. זה מראה בדיוק את ההתייחסות לאמנים שחצו את גיל 50: אפילו כשמישהו מת, עושים עליו כתבות יום שלם, אבל כבר למחרת שוכחים אותו. לדעתי, זו טעות לחשוב שהצעירים לא יכולים להתחבר לאמנים הוותיקים. עובדה שמאז שהשיר יצא, יהונתן קיבל 80 קליפים מבני נוער שאהבו את השיר והקליטו את עצמם שרים אותו".

       

      צפו: בני נוער מבצעים את השיר החדש של אדם

      צפו: בני נוער מבצעים את השיר החדש של אדם

      סגורסגור

      שליחה לחבר

       הקלידו את הקוד המוצג
      תמונה חדשה

      שלח
      הסרטון נשלח לחברך

      סגורסגור

      הטמעת הסרטון באתר שלך

       קוד להטמעה:

       

      יצא לך לקחת חלק במחאת האמנים?

      "אני לא איש של הפגנות מטבעי, אבל אני מוחה בדרכי – משתף הרבה בעמוד שלי בפייסבוק, מגיב באופן גלוי לטוקבקים. לדעתי, זה לא מתנהל נכון. צריך לחשוב מי נמצא בפרונט של המחאה. המדיה מפרסמת תמיד תמונות של אמנים מפורסמים, שהם נפלאים בעיניי, אבל רובם לא מייצרים אמפתיה בהקשר הזה. אני חושב שצריך להביא להפגנות באוטובוסים אמנים אחרים, אלה שמקבלים 3,000-2,000 שקל להופעה ואומרים תודה אם יש להם שתיים-שלוש כאלה בחודש, ואז אף אחד לא יוכל לומר כלום נגדם. האמנים שמובילים את זה היום, מעוררים אנטגוניזם, וזה הורס יותר מאשר בונה".

       

      מסר אופטימי לסיום?

      "אני אתן לך את העצה הכי טובה שקיבלתי בחיי. יש שתי אפשרויות לראות את החיים: הדרך הראשונה היא לעשות זום-אין על כל דבר. הדרך השנייה היא לעשות זום-אאוט. אם אתה רוצה חיים בריאים, תבחר בשנייה".

       

       

         

        ריקי גל חוגגת מחר (שלישי) יום הולדת עגול. איזה? הקליקו על התמונה:

         

        "עברתי חוויה אלוהית בתקופת הקורונה. אני אומרת תודה". הקליקו על התמונה (צילום: טל שחר)
        "עברתי חוויה אלוהית בתקופת הקורונה. אני אומרת תודה". הקליקו על התמונה (צילום: טל שחר)

         

         
        הצג:
        אזהרה:
        פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
        לירון לב
        זמר ויוצר, יליד 1982, מפתח תקווה. שירת בלהקת חיל החינוך והנוער, בוגר "כוכב נולד 2", שיחק ב"השמינייה" בערוץ הילדים, שידר ברשת ג' ("שירים וכוכבים"), דיבב בעשרות סרטים וסדרות (דמותו של בראנץ ב"טרולים", הנסיך הנס ב"לשבור את הקרח"), כתב והלחין שירים לאמנים שונים ("לעוף" להראל סקעת, "חוזר למציאות" ללירן דנינו). ב-2013 החל לשתף פעולה עם הזמרת רבקה זהר. הצמד יצא במופע משותף שלירון הפיק מוזיקלית והוציא שני אלבומים - "לא כמו אתמול" (2014) ו"אור מסביב" (2015).