תוכנית ריאליטי המוזיקה "כוכב נולד" אחראית במידה מסוימת לקריירות של שלושת המרואיינים שלפניכם: מהעונה הרביעית בשנת 2006 ולמשך עשור היתה אחראית לבגדי המתמודדים הסטייליסטית ליאת אשורי, שיחד עם בעלה לשעבר, הסטייליסט גל אפל, יצרה דימויים שחקוקים בזיכרון הקולקטיבי מהתוכנית, לצד עבודתה כמלבישה צמודה למפורסמים כמו אייל גולן, עומר אדם וגיא זו-ארץ. באותה עונה היה האסיסטנט שלה מעוז דהאן, כיום הסטייליסט הצמוד של שופטי התוכנית התיאטרליים סטטיק ובן אל, ומעצב תחת המותג נובוריש דוג.
עם המעבר מ"כוכב נולד" ל"הכוכב הבא לאירוויזיון", החליף את אשורי בתפקיד הסטייליסט איתי בצלאלי. מלבד הלבשת המשתתפים בתוכנית, הוא משמש גם כסטייליסט הצמוד של שתי כוכבות הפופ הכי גדולות בישראל: נטע ברזילי ונועה קירל. יחד אחראים השלושה לדימויים האופנתיים הבולטים ביותר של השנים האחרונות על המסך ומחוצה לו. לעבודתם השפעה מכרעת על האופן שבו מתלבש הדור הצעיר ועל הנראות של הרחוב הישראלי. וזו לא תמיד מחמאה.
עכשיו הם רוצים ללמד אתכם איך לעשות את זה נכון. בחודש שעבר הוקם בבניין אבן משופץ ביפו, שבו ממוקם הסטודיו של דהאן, "בית הספר לאופנה של המותג נובוריש דוג". במהלך 20 מפגשים ו-100 ש"ש, ילמדו אתכם תפירה, תדמיתנות, עיצוב, שיווק בעידן הדיגיטלי וסטיילינג בקורסים של עד שבעה משתתפים. אשורי ובצלאלי יצטרפו להרצאות אורח. את הרעיון להקמת בית הספר יזם דהאן, 41, דמות מוכרת מזה שני עשורים בחוגי האופנה המקומית.
בשנה האחרונה סגר את שתי חנויותיו ברחוב דיזנגוף ובקניון האופנה TLV (גינדי), לטובת חלל רחב ידיים הכולל חנות, סטודיו ומתפרה. "עד לפני שנה היתה לי פנטזיה להתרחב, אבל במציאות שפקדה אותי זה לא היה פשוט. גינדי יישמו את כל האכזבות שלי כיזם צעיר", הוא אומר, "לדעתי, הם כשלו שם מבחינת הכל: אסטרטגיית שיווק, יחס לסוחרים, תנועה של לקוחות. בין זה להבטחות שניתנו לנו, היה עולם ומלואו. בלון נפוח".
עכשיו זאת הקורונה שהביאה אותו להיערך מחדש. "החלטתי שאני רוצה לתת לאחרים את ה'אני מאמין' של הדרך שעשיתי מניסיון חיי", הוא אומר, "אני לא תחליף לאקדמיה. יש לה מקום חשוב, אבל תוכן כמו תולדות האמנות אפשר ללמוד היום לבד באינטרנט, בעוד התמודדות עם גזרן או תופר, להתעמת עם העולם האמיתי, אלו הכלים שהסטודנטים מחפשים היום".
באקדמיה לומדים תהליכי עיצוב, לבנות קולקציה רחבה שמדברת באותה שפה. זה לא פחות חשוב.
דהאן: "גם אצלי תלמד לבנות קולקציה. פה אין את החובה לעשות פרויקט גמר בהשקעה של 50 אלף שקל כדי לומר 'סיימתי בבית ספר נחשב' ואז הם הולכים לתופרת כדי ליצור את הדגם. אצלי תלמד להוציא בגדים שפיתחת ותפרת מהתחלה ועד הסוף".
בצלאלי: "בית הספר הזה הוא כן תחליף לאקדמיה. אותי לא קיבלו שנים לשנקר. באתי בתמימותי בלי בגרות, פסיכומטרי, אנגלית. לך תשכנע אותם שאתה מוכשר. היום יש להם הקצאות לדיסלקטים כמוני. מה שאני אוהב ב'חוגים' כמו בית הספר של מעוז, שזאת סביבה של השראה וכיף. אתה לא בלחץ ובתחרות מהתלמידים והמורים. לא פלא שיוצאים משם אנשים ששונאים את המקצוע".
אשורי: "ברוב האקדמיות יש הרבה מורים מבוגרים שכבר לא בסינק עם התעשייה. כשמגיעה לשנקר מישהי שתפרה מגיל ארבע וכל המשפחה שלה התגייסה כלכלית כדי שהיא תוכל ללמוד ארבע שנים, היא נפגשת עם מורה, סליחה שאני אומרת, שאפילו לא מבין את השפה שלה. בניגוד אליהם, אנחנו חיים את השטח: טלוויזיה, במה, מקומות שאנשים הכי כמהים אליהם".
לתחושתי, הפריחה של לימודי חוץ, ולא רק באופנה, נובעת מכך שדור המילניום, שידוע ככזה שמחליף מקום עבודה כל שנתיים וגדל ברשתות החברתיות, יעדיף להתמקצע בקורס של ארבעה חודשים ולא יקדיש ארבע שנים לאקדמיה.
אשורי: "אנחנו חיים בעידן מהיר ואנשים רוצים ללמוד היום את המעשי: איך עובדים עם תופרת, איך ניגשים לבד, איך הלקוחה מגיבה. באקדמיות לאופנה יש הרבה ברקסים בדרך, שלא לדבר על זה שכל הבגדים שמייצרים שם לא לבישים. בנוסף, ממאה הבוגרים שיוצאים מדי שנה מהאקדמיות בולטים רק שלושה שמעצבים בגדים שתופסים תשומת לב במדיה: שער בעיתון, הלבשת מפורסמים, בגדים בטלוויזיה. השאלה המרכזית שאנשים שרוצים לעסוק היום באופנה צריכים לשאול את עצמם היא: 'האם הם רוצים להיות כוכבים או להלביש כוכבים?' אנחנו לא ניסינו להיות כוכבים ואני מזהה מיד מי באים לעבוד קשה ומי באים כדי לשבת לצד עברי לידר שיתפסו אותם בחצי פריים".
לפני עשור כולם רצו להיות סטייליסטים. היום כולם רוצים להיות משפיענים. עבודת הסטייליסט עדיין זוהרת?
בצלאלי: "עבודה זוהרת? זה כתמי זיעה, נעליים מסריחות".
אשורי: "אני מזריקה קורטיזון ביד כל שנה רק מהסחיבות".
ובכל זאת, אבק כוכבים. אתם עובדים עם השמות הכי גדולים במוזיקה הישראלית.
בצלאלי: "בסוף היום נועה קירל יושבת אצלי בטרנינג בסלון. זה לא זוהר".
אשורי: "צריך לזכור שאנחנו מלבישים אנשים עירומים, תרתי משמע. הם קרובים אלינו כמו חברי משפחה. אנשים שנשפטים ונמדדים על איך שהם נראים בכל רגע נתון, בטח בשנים האחרונות".
דהאן: "אתה חייב להיראות כאילו אתה על סט גם כשאתה הולך לשירותים".
שלושתכם עובדים שנים ארוכות בטלוויזיה, אולי הזירה הכי משפיעה כיום. אתם מרגישים שמודל היופי השתנה?
אשורי: "לא. ימשיכו להגיד 'איזה יפה היא, למה היא לא עושה דיאטה?'"
מי אומר?
"העם! העם! אנשים חושבים שכולם צריכים להיות רזים. לא מובן לי".
איתי אמר בראיון ל-Xnet ב-2013, כשהלביש ב"דה ווייס" : "לא אמרתי למתמודדות לכו תקיאו, אבל כן אמרתי לחלקן להוריד 3-2 קילו".
בצלאלי: "היתה לי סגירת מעגל עם הציטוט הזה. בזמנו, קבוצת פייסבוק של נשים מלאות שלחו לי הודעות נאצה, ואני, שבראש שלי עדיין אותו ילד שמן, הרגשתי שאני מתאבד עבור המשתתפות המלאות. בדיעבד, הן אלה שהכינו אותי לעבודה עם נטע. לפני שנה פגשתי את זו שכתבה את הפוסט. היא התנצלה ואמרה לי תודה על העבודה שאני עושה עם נטע".
חזרת בתשובה.
בצלאלי: "הבחורות שצריכות הכי הרבה עזרה הן הגדולות או הקטנות, אני ישר מתחבר אל המיעוטים. כמו שכשאני מגיע לזארה, מי שיקבל ממני הכי הרבה תשומת לב זה המחסנאי".
אשורי: "לצערנו, יש עדיין בעיה ברשתות האופנה. למה אין טי שירט מגניבה לנערה מלאה בת 17? גם כשהעלו את נטע ברזילי עם בגד ים בשבוע האופנה זה היה מיותר".
בצלאלי: "זה היה הערב הכי מרגש בחיים שלי. לילה לפני התצוגה, נטע אמרה לי: 'אם אני לא נכנסת לבגד הים שלהם – אני לא עושה את זה. היא נכנסה למידה לארג'".
דהאן: "אבל לא היה להן למכור את המידה הזאת באתר באותו ערב. רק בהמשך העונה הן עשו דגמים במידות גדולות".
אתה יכול להסביר את הבחירה בגרבונים אטומים?
בצלאלי: "נטע לא דוגמנית! גם אם ביונסה עולה עם בגד ים לבמה, היא תלבש גרבוני רשת".
אשורי: "לא צריך להשוות את נטע לביונסה. השאלה היא האם התקדמנו מהמהלך הזה? התשובה היא לא. אם יש לי לקוחה בממדים גדולים, אין לי מאיפה להביא לה בגדים ברשתות האופנה. אז די עם הבולשיט!"
מלבד טעם שונה, הוויכוח ביניכם מדגיש גם את פער השנים והתקופה שבה כל אחד הלביש בטלוויזיה. ליאת, כשאת הלבשת ב"כוכב נולד", שמת דגש על מראה מיינסטרים, בעוד איתי עושה דברים תיאטרליים. האם אלה הבדלים בין-דוריים או הבדלי המגדר: הוא רואה פנטזיה של אישה, את מבינה גוף של אישה?
בצלאלי: "זה כי החליפו את השם ל'הכוכב הבא לאירוויזיון', ואירוויזיון זה סגנון אחר. גם את קורין גדעון ב'האח הגדול' הייתי צריך להלביש קלאסי והפכתי לקרקס עם הכפפות. מודה, אני קרקסי באופיי, אבל בקטע טוב. אני לא יכול לשים שמלה שחורה קטנה וזהו".
אשורי: "הקרקס נועד להסתיים בשלב מסוים ואתה תגיע לשלב שבו תצטרך להלביש אנשים אמיתיים בלייב. ל'כוכב נולד' הגיעו אנשים עם חלום אחד: לשיר. בתוכנית השנייה הם כבר מכניסים את הבטן. בתוכנית השלישית כבר יש להם דרישות של תאורה. לכן כל תהליך העבודה איתם צריך להיות בהדרגה. לא יכול להיות שמארינה מקסימיליאן או רוני דלומי יתלבשו בתוכנית השנייה כמו מה שקורה היום ב'הכוכב הבא לאירוויזיון'. נקודת הפתיחה שם מוגזמת, אז לאן אני אגיע בתוכנית הגמר? לבגד עם אורות? בגלל זה הסברתי לאיתי שצריך לפתח את הדמות במהלך העלילה, ולא להגיע לתלבושות ותחפושות כבר בשלב מוקדם".
מעוז, עם סטטיק ובן אל זו בחירה שלך לקחת אותם לקיצוניות או שזאת דרישת הלקוח?
דהאן: "הם הגיעו אליי לפני ארבע שנים עם מכנסי ברמודה וטי שירט גזורה. הם רצו שאעצב להם דברים מיוחדים – לא סטיילינג. קיבלתי פלטפורמה ולגיטימציה לייצר פנטזיה, וגם היתה להם יכולת כלכלית שאין להרבה אמנים, שגם אם היה להם – לא רצו להוציא את הכסף הזה מהכיס".
היה בריף?
"אצל מי יש בריף?! אלו היו החלטות שלי לאורך הזמן בשיתוף פעולה איתם".
זה מביא לקוחות?
"הלקוחות עושים פרשנות שיקבלו פה קרקס, למרות שרוב הקולקציה היא מיינסטרים, אז זה יותר קשה. הלקוח לא יודע שיש פה חולצת טי שחורה".
בצלאלי: "זה לא הגיוני שמעוז ילביש את סטטיק ובן אל ב'נובוריש דוג'. הוא עובד איתם ונאמן לדברים שלהם".
השאלה היא כמה רחוק אפשר ללכת? כשבן אל עלה בתוכנית הגמר לפני כשנה וחצי עם כנפיים, זה היה רגע קיצוני שממנו, לטעמי, היה קשה להמשיך הלאה.
אשורי: "מכאן רק לעוף עם הכנפיים".
דהאן: "מעצב רוצה לגיטימציה למה שהוא עושה, ובן אל נותן לי אותה. באותו רגע, מה שמעניין אותי זה רק התוכנית. הדבר הבא הוא לא רלוונטי".
אשורי: "תמיד חטפנו על הראש כשהעזנו. אני זוכרת שהלבשתי בגמר את ליבי רן עם שלייקס באלכסון ופפיון שחור. אתה יודע איך חטפתי על זה? לכן, איתי, במדינה שלנו אתה לא יכול שתהיה לך סטיגמה שאתה עושה רק תחפושות, אחרת לא תוכל להמשיך להגשים את החלום. כדי לעשות מעשה נועז, כמו ללבוש חולצה על גבול התחפושת, יש זמן ומקום: הפקת אופנה, כתבה לעיתון. מול 2,500 אנשים על במה בהופעה חיה, כדאי שיותר אנשים יאהבו אותך".
בצלאלי: "כוכבת שרוצה שמלה שחורה קטנה, לא תפנה אליי. וגם כרגע לא בא לי לעשות את זה. בא לי לעשות חו"ל, להיות השראה לאחרים. כשהסטייליסט של ליזו שואל אותי באינסטגרם על הבגדים של נטע, או כשהסטייליסט של קייטי פרי מתעניין בבגד שעשיתי עם אלון ליבנה, אני מתרגש. הקרקס הזה הוא החיים שלי. הבגד של נטע מהקליפ של Cuckoo תלוי אצלי בסלון".
השאלה מה מוביל אותך: להחמיא לנטע או להגשים פנטזיה כסטייליסט?
"מאחר שרוב הבגדים לא נאספו מחנויות אלא מעוצבים עבורן במיוחד, הן איתי לאורך כל התהליך – משלב הסקיצה ובחירת הבד. גם אם זה יוצא לא טוב, יש איתי אשמים. אנחנו כל הזמן בפחד הזה שנהיה ליידי גאגא, שכבר רצית לראות אותה עם ג'ינס וטי שירט, ואז היא עשתה את זה. תאמין לי שלפני שנמאס לקהל – נמאס לי ולנטע. אנחנו רק שומעים 'טו' ואנחנו מקיאים".
טול?
"טוטו! מה הסיכוי שנראה אותה בג'ינס וטי שירט? נמוך, אבל בגרסת אנפלאגד של Cuckoo היא מצולמת לבושה בטרנינג ורוד בבית ושיער אסוף".
אחת הביקורות כלפי נטע ברזילי, שהיא זמרת לא קוקטית במראה שלה, זה שברגע שמלבישים אותה במשהו בומבסטי, צעקני, זה הופך למפגן של וולגריות.
"היא מקבלת ביקורות, אבל זה לא מזיז לה. היא עפה על זה, ובעיניי היא הכי יפה שיש".
אשורי: "נשים כמוה נועדו לשנות את העולם".
עכשיו כשגם נטע ברזילי וגם נועה קירל בינלאומיות, אתה חש אתגר מול הכניסה לשוק בחו"ל?
בצלאלי: "מתוך הלחץ הזה טסתי לפני שמונה חודשים ללוס אנג'לס לזמרת אווה מקס, עם 30 דגמים של מעצבים ישראלים שהכינו לה דברים במיוחד. רציתי שיהיה לי בסיס, הכנתי את השטח. שיראו עבודות שלי עליה, שתקבל ביקורות חיוביות".
עם איזה אתגרים נוספים אתם מתמודדים היום בניגוד לעבר?
בצלאלי: "פונים אליי הרבה מעצבים צעירים, שכל מה שמעניין אותם זה שנועה קירל תתייג אותם. כשאנחנו התחלנו, לא היה את הדבר הזה 'לתייג'. המעצבים צריכים להיות מפוקסים בלייצר את הדגם הכי טוב, כדי שנתקשר אליהם לדגם הבא. אל תעשה לי שמלה ואז תשב לי על הראש שנועה תתייג".
אבל זו התמורה למעצב. פעם היו משלמים, היום מתייגים.
בצלאלי: "לא היו משלמים אף פעם. יש מעצבים שמוכנים לשלם לי כדי שנועה תלבש בגדים שלהם, אבל אני לא לוקח כסף. כולם יודעים שהתשלום הוא יחסי הציבור. זה כמו שסטייליסט מגיע לשואו רום בחו"ל ולוקח בגד לכוכב. מעצב חושב רק על התיוג. לא חשוב לו אם הבגד יצא מכוער או לא בצילום".
דהאן: "כמה תמונות של סטטיק ובן אל אתה מכיר שאני מתויג בהן? אני מעדיף שישלמו לי. לא מחפש שיתייגו אותי".
אשורי: "בארץ אנשים מוציאים כסף ורוצים תמורה. אני אף פעם לא תייגתי, גם כי האינסטגרם שלי לא פעיל וגם כי אני מעדיפה לשלם ושלא ישבו לי על הראש בענייני תיוגים".
ומה גילינו על דנה זרמון בלי איפור ופילטרים מול המראה?
