בית קפה-מסעדה חדש יוקם בגן הוורדים, שנמצא בין משכן הכנסת לבית המשפט העליון בירושלים. בתחרות אדריכלים סגורה שערכו הרשות לפיתוח ירושלים והעירייה, הוזמנו שלוש הצעות ממשרדים צעירים, ומתוך השלוש נבחרה ההצעה של משרד "Ollech + Tol" להסבת מבנה קיים בלב גן.
המבנה, שעבר לאחרונה לידי הרשות לפיתוח ירושלים, שימש עד לאחרונה את אחת מיחידות משרד הכלכלה. תחילה, נשקלה האפשרות להסב אותו למטרה חינוכית - גן לילדיהם של עובדי מדינה; הרעיון נזנח לטובת בית אוכל, כחלק מפרויקט חידוש הגן שמתוכנן בימים אלה במשרד אדריכלות הנוף "מנעד", מי שמייסדיו תכננו את הגן בראשית שנות ה-80.
ניחוח הפגנות
כאשר נחנך הגן בלב קרית הממשלה בשנות ה-50, קראו לו "גן הנשיא". שלוש עשורים מאוחר יותר, התבקשו אדריכלי הנוף צבי דקל ויוסף סגל לשפץ את האתר לקראת תערוכת ורדים, כשאלפי שיחים ממאות זנים של הפרח הריחני והססגוני נשתלים בגן - ומכאן שמו.
שמו המרענן והפואטי של הגן די נשכח מהזיכרון הציבורי, משום שהתפקיד המרכזי של גן הוורדים - שממוקם בין שניים מהמוסדות השנויים ביותר במחלוקת בחברה הישראלית - הוא כאזור הפגנות סוערות. בעוד שהמפגינים פוקדים את המקום באופן תדיר, התיירים ותושבי הבירה נוטים לדלג על הביקור במדבר האורבני של גבעת רם וקרית הממשלה, ומעדיפים לבלות בפארקים נגישים יותר.
בתחרות האדריכלים, שיצאה לדרך בסוף השנה שעברה, התבקשו המתכננים להציע עיצוב מחודש למבנה. זאת, בתקווה שהוא יהפוך לנקודת מפגש חדשה ואבן שואבת לעובדי ציבור המועסקים במשרדי הממשלה ובקריית המוזיאונים הסמוכה. בהודעה שנמסרה מראש העירייה משה לאון, המטרה הייתה לחזק את גן הוורדים "כמוקד ירוק בלב קריית הממשלה המאפשר אתנחתא מהמולת העיר. שילוב בתי קפה ומסעדות בפארקים ובגנים עירוניים מטרתו לגוון את אפשרויות הבילוי לציבור", כחלק מפעולות לשיפור איכות החיים והמרחב הציבורי בבירה.
"גילינו שהרבה צעירים שעובדים במשרדי הממשלה לא גרים בירושלים", מספר דודו עוזיאל, מנהל תכנון וביצוע פיזי ברשות לפיתוח ירושלים. ברשות הסתמכו על מחקר, שמצא כי מחצית מעובדי המדינה שמועסקים בירושלים כלל אינם גרים בעיר ואינם נמצאים באינטראקציה של ממש עם התושבים והעיר. בכל בוקר הם מגיעים למשרד ובסוף יום העבודה יוצאים ממנו ונוסעים לביתם. פתיחת מסעדה ובית קפה חדשים באזור השומם הזה, כך מקווים המעורבים בפרויקט, יתרמו ולו במעט לשיפור המצב.
הצעתם של זוג האדריכלים הירושלמים תמי אולך לרר ונתי אולך מסטודיו "Ollech + Tol", שמרחיבה את המבנה הקיים באמצעות מבנה קל מזכוכית הרוכב עליו, גברה על הצעותיהם של "סיטון פלוס טנוס" (האדריכלים שרון סיטון ויעקב טנוס) ו"סטודיו OPA" של לוטן זינגר וגלעד זעפרני.
"בהצעה שלנו יש התייחסות דו-כיוונית", מסבירה תמי אולך לרר. "המטרה הייתה לייצר נגיעה מינימלית עם אימפקט גדול. כרגע יש מבנה חפור בצורת L עם רחבה פנימה. אנחנו הצענו לבנות מבנה קל מזכוכית שעולה קומה אחת מעל בניין האבן הקיים. מבנה הזכוכית יפנה לאחור, לכיוון האגם והמדשאה, ובו יהיה בר וחלק מקורה לישיבה על כסאות". הזוכים בתחרות מקווים, כי הזכיין שיפעיל את המקום ימכור בקומה השנייה (הקרובה יותר לאגם המלאכותי) סלי פיקניק שאותם המבקרים יוכלו לרכוש, כדי להסתודד להנאתם באחת הנקודות המבודדות בגן.
מי יבוא לכאן?
זו לא הפעם הראשונה שברשות לפיתוח ירושלים ובעירייה מנסים לפתוח בית קפה ומסעדה, כביתן (פביליון) בתוך גן בעיר. המודל הזה נוסה בהצלחה בגן סאקר ובגן העצמאות בשנים האחרונות, והפעם התקציב גבוה יחסית - כחמישה מיליון שקלים - כדי להכין תשתית ראויה ולהקל על הוצאותיו של הזכיין העתידי.
כי לזכיין הזה צפויים אתגרים. גן סאקר, פארק התחנה וגן העצמאות נגישים להולכי רגל, בעוד שגן הוורדים אינו כזה וגם מרוחק למדי מאזורי מגורים. ההגעה אליו דורשת מאמץ מיוחד או אטרקציה ומשמעותית שתמשוך מבקרים - ואין כזאת כרגע. "זה אזור אנטי-אורבני, חוץ מגדרות חשמליים יש שם הכל", אומרת מתכננת שמכירה את הפרויקט, כשהיא מתארת את הקושי של תושבי הבירה להגיע לקרית הממשלה. אם נוסיף לכך את הבעיה הצפויה-מראש על הפעלת המקום בשבת, הנה כאב ראש לכל יזם, שיזדקק לרואה חשבון דקדקן במיוחד כדי לחשב את סיכויי הרווח וההפסד.
בינתיים, כדי להרגיל את עובדי הממשלה לפקוד את גן הוורדים בשעות הצהריים של ימי החול, החל לפעול פרויקט "המטבחון". במסגרתו, כמה מסעדות ירושלמיות פותחות דוכנים ניידים לצד האגם ומציעות ארוחות צהריים מוזלות. ברשות לפיתוח ירושלים מקווים שהיוזמה תהפוך להרגל, שיעודד גם את המסעדה הקבועה שתיפתח בגן. אלא שבינתיים פוקדים את המקום רק כ-500 סועדים ביום - מספר נמוך מהציפיות.
