
1. בתקופות עתיקות האמינו שהחלומות הם מסרים מעולמות אחרים, כמו למשל מאנשים מתים.
אך בשנת 1900 פרסם זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, את ספרו "פשר החלומות", ובו טען שחלומות מבטאים את הרצונות המודחקים של האדם שלא מקובל לפעול לפיהם בגלל מוסכמות חברתיות. התיאוריות שלו אז לא זכו להכרה, אך עד היום הן מקובלות בצורה כזאת או אחרת להבנה של חלומות האדם.

2. "פירוש חלומות" נעשה בדרך כלל לפי סמלים מסוימים.
כך לדוגמה, הופעת נחש בחלום מסמלת איבר מין, ותינוק מסמל תמימות. אבל הגישה שמעניקה פירוש אחיד למוטיבים שמופיעים בחלומות נחשבת למיושנת. כיום מקובלת הגישה שלפיה לכל אדם פרשנות שונה ואינדיבידואלית למוטיבים שמופיעים בחלומות, בהתאם לאישיותו ולעברו.

3. החלומות מופיעים בשלב הרביעי במחזור השינה שנקרא REM) Rapid Eye Movement) ונחשב לעמוק ביותר.
שנת החלום מתרחשת כ־90 דקות לאחר ההירדמות ומהווה 25% מזמן השינה כולו. ככל שאנשים מתבגרים, שנת החלום שלהם מתקצרת. תינוקות חולמים הכי הרבה כי משך שנת החלום שלהם (REM) ארוך יותר מזה של מבוגרים.

4. מחזור שינה ממוצע נמשך כמו סרט ארוך (90־110 דקות), ובלילה יש בדרך כלל 4־5 מחזורי שינה.
ככל שאנחנו נמצאים יותר בשלב שנת החלום אנחנו חולמים יותר, וככל שאנחנו ישנים יותר, חלק ה־REM בשינה הופך לארוך יותר.
5. לא כל חלום שאנחנו זוכרים הוא אכן חלום.
אם נראה לכם שחלמתם בשנת הצהריים שלכם, יש סיכוי שלא הצלחתם להגיע ל־REM ואתם מבלבלים בין חלום לתופעה שנקראת "הזיות היפנגוגיות", שמאופיינות בזיכרון מבולבל ומלא בפרטים שאינם קשורים זה לזה.

6. הזיות היפנגוגיות מתרחשות בשלב הראשון של השינה, שבו המוח עובר מגלי אלפא (בתהליך כניסה לשינה) לגלי תטא, שהם איטיים יותר.
פעולת העיניים הופכת לאיטית יותר, חל אובדן חלקי של מודעות לסביבה, ובמצב זה יש קפיצות הירדמות וחוויות דמויות חלום שאינן חלום ממש.
7. אנשים רבים מתוסכלים מכך שהם אינם זוכרים את החלומות שלהם.
הסיבה לכך היא זמן ההתעוררות. אם האדם מתעורר במהלך שלב ה־REM, הוא יזכור את פרטי החלום. אם הוא מתעורר בשלבי השינה האחרים (סך הכל ארבעה שלבים), הוא לא יזכור את החלום. מכיוון שעל פי רוב אנחנו לא מתעוררים בשלב ה־REM, אנחנו לא זוכרים את מרבית החלומות.

8. לפי הסיווג הפסיכיאטרי האירופי, סיוטי לילה הם חוויית חלום שמלווה בחרדה ופחד.
חלומות האימה מוחשיים מאוד, והרבה פעמים חוזרים על עצמם וכוללים מצבים מאיימים, כמו למשל רדיפה. חלומות אלה אופייניים לשנות הילדות וגיל ההתבגרות או לתקופות מלחיצות ועתירות בשינויים. הטיפול בבעיה הוא בדרך כלל באמצעות דמיון מודרך ומציאת פתרון לאירוע המפחיד שהופיע בחלום, כמו למשל שהרדיפה הפסיקה וכדומה.
9. מומחים לשינה טוענים שחלומות מוזרים הם תופעה ידועה בתקופות של אי ודאות וחרדה.
כמו למשל בזמן מלחמות או אחרי מתקפות טרור. הבשורה הטובה היא שמדובר בתופעה נפוצה שלרוב חולפת כשהמשבר הולך ומתרחק.

10. אם להסתמך על הרשתות החברתיות, חלומות מוזרים בתקופת הקורונה הם תופעה נפוצה למדי.
בטוויטר ובאינסטגרם יש אפילו האשטג מיוחד לתופעה - pandemicdreams# והכוונה היא לחלומות שאופייניים למגפה. לפי דיווחי החולמים, חלומות רבים בתקופת הקורונה קשורים לאי יציבות בעבודה, חרדה כלכלית או חרדה בריאותית מהנגיף.
11. האם נראה לכם שאתם חולמים יותר לאחרונה? גם זו תופעה שכיחה במצבי משבר, במיוחד כאלה שמלווים בהרבה שעות שינה.
הסיבה לכך היא שעות שינה רבות יותר הגורמות לכך שמשך שלב שנת החלום נמשך זמן רב יותר. מאחר שככל שאנחנו ישנים יותר שעות, כך אנחנו חולמים יותר - יש סיכוי גבוה יותר שנזכור את החלומות.
12. האם בעלי חיים חולמים? התשובה לכך אינה ידועה.
אבל לפי הערכות מומחים התשובה חיובית לפחות בכל הקשור לכלבים ולחתולים. גם לכלבים ולחתולים יש מחזורי שינה והם חווים את שלב ה־REM שהוא שלב החלומות. כשמסתכלים על כלבים ישנים אפשר לעתים לראות אותם מניעים את הגוף כאילו הם רצים בעת שינה, ולא אחת הם גם מייבבים.


מה גורם לנשים להתהפך כל הלילה במיטה?