אייקון מאויר בשבוע: למה בארצות הברית שונאים את ליאה מישל?
היו לה את כל הנתונים להפוך לאהובת הקהל שהתבגרה מול המצלמות, אבל היא הצליחה תמיד לעצבן את כולם ועכשיו גם מואשמת בגזענות. מה עובר על כוכבת "גלי"
ליאה מישל
סליחה, במי מדובר? ליאה מישל, הכוכבת לשעבר של סדרת הטלוויזיה "גלי" וזו שכרגע מאיישת את המשבצת של האישה הכי שנואה באמריקה, לפחות עד הפשלה הבאה של מלניה טראמפ. היו לה את כל הנתונים להפוך לאהובת הקהל של ארצות הברית – ילדת פלא שהתבגרה מול המצלמות בסדרת טלוויזיה אהובה ביותר ועושה את כל הדברים הנכונים כמו תמיכה בנישואים חד מיניים, באובמה ובזכויות בעלי חיים, אך תחת זאת הפכה מישל בת ה-33 לדמות שנואה שחוטפת מכל הכיוונים.
המיני-מהפך התדמיתי הזה התחיל לפני כחודש, עם ציוץ תמים לכאורה של תמיכה במאבק השחורים בארצות הברית. אצל רבים בהוליווד זה היה מתקבל כצעד מוערך, אך במקרה של מישל – זו היתה רק יריית פתיחה להאשמות בצביעות, תכונה שאף פעם לא באמת פופולרית. הראשונה שהגיבה היתה השחקנית השחורה סמנתה מארי וויר, שעבדה איתה בעבר, התרגזה על הציוץ והאשימה אותה בגסות רוח, אגרסיביות וגזענות.
מכאן החלה התקפה של כמעט כל מי שעבד אי פעם על הסט עם ליאה מישל. הנימה הכללית גרסה שהיא לא מספיק יפה או מוכשרת כדי להתהדר בגינונים של דיווה. אמריקה, הרי, אוהבת לאהוב ולשנוא באותה עוצמה, רגשות שמופנים פעמים רבות אל אותם אנשים ובהפרשי זמן מזעריים. עכשיו זה תורה של ליאה מישל, אשר למרות התנצלות ברשת שנשמעה כנה למדי, לא הצליחה בינתיים לעשות את המעבר הציבורי מ"אשמה בכל הסעיפים" ל"נסלחת ונשכחת".
למה אייקון? לפני שמישל מיקמה את עצמה במרכזה של סערה תקשורתית עם בחירת עיתוי גרוע במיוחד להיות מוקעת כגזענית – לא שיש עיתוי טוב לגזענות, כמובן, אבל יש צורך במעט מודעות עצמית כשבוחרים להביע דעה בנושא כמו הפגנות Black Lives Matter בארצות הברית – היא היתה דוגמה חיננית בדרכה לכוכבת נוער שלא נראית כמו אחותה היותר בלונדינית והיותר רזה של ברבי.
הסדרה שפרסמה אותה הציגה פוליטיקלי קורקטיות מוקצנת בכל הנוגע לקבלת השונה ומתן בולטות לכל המודרים בחברה – הלהט"בים, השמנים, הנכים. בקיצור, הקמפיין החדש של פוקס בגרסה האמריקאית. את כל הערכים החיוביים האלה הם ציוותו לשירי מחזמר דביקים ולעלילה מופרכת במיוחד, אבל לזכותה של הסדרה יש לזקוף את הדחיפה למרכז הבמה התקשורתית של ייצוגים גופניים פחות מובנים מאליהם בהוליווד ואת הפיכתם של ה"לא מושלמים" לאהובים ונחשקים על הציבור האמריקאי.
ליאה מישל היתה, במובנים רבים, הפנים של הסדרה ושל מגמת הבחירה בגיבורים פחות צפויים. היא לא ישבה על משבצת "השמנה", "הנכה" או "הענייה" של הנבחרת, אך ייצגה בכבוד את "הרגילה" – לא הכי יפה, לא הכי רזה, לא הכי בולטת. זו שברוב סרטי הנעורים הגנריים היתה משחקת את החברה הכי טובה של הגיבורה, ובכל זאת כאן היא מוצאת את עצמה במרכז הבמה חבוקה בזרועותיו של החתיך השכבתי על רקע כותרות הסיום. אגב, גם במציאות היא ניהלה מערכת יחסים עם השחקן שלצדה, עד למותו ממנת יתר של סמים.
כוכבת "גלי" אומנם לא נתפשה כאושיית אופנה גדולה, והמראה שלה ייצג במידה כזו או אחרת של הצלחה את גל ה"נורם קור" – ההיקסמות ממה שאין בו ייחוד גדול. עם זאת, דווקא בשנתיים האחרונות נדמה היה שמישל החליטה להשקיע יותר בתלבושות שלה, במה שהסתמן כמרוץ אל הפאשניזם עם השתדלות מיוחדת בתחום המעילים. בעזרת חיוך כובש שהיא מביאה מהבית וכנראה סטייליסטים בעלי מוטיבציה, היא החלה בונה לעצמה, אט-אט, מעמד של כוכבת אופנה בהתהוות. אבל, אבוי, לא נראה שאפילו המעיל המוצלח בעולם יציל עכשיו את ליאה מישל מבור השנאה שהיא הצליחה לחפור לעצמה במו פיה.
למה לא? באופן אישי, מצאתי אותה מעצבנת ביותר כבר בתקופת "גלי". יותר מדי טרחנית, יותר מדי מחייכת, יותר מדי מזמרת, פחות מדי אמינה. כעת טוענים הקולגות לשעבר כי מתחת לדמות הלא נעימה ששיחקה, מסתתרת דמות נעימה עוד פחות – מה שסבתא שלי היתה מכנה קלפטע.
העדויות על התנהלותה הדוחה ממשיכות לזרום: לכפילה שלה היא קראה "מכוערת", לניצבים "ג'וקים", ואז הגיע המשפט שאולי יהפוך לקאלט "אם היתה לי הזדמנות, הייתי מחרבנת לה בתוך הפאה". לא, ליאה מישל, ככה ממש לא מתנהגים.
ובכל זאת: היא התנצלה, הודתה במעשיה והבטיחה להשתפר. זה הרבה יותר ממה שאנחנו מקבלים מפוליטיקאים ישראלים.
מה זה אייקון אחד בשבוע?
עולם הזוהר זוכה ממני בדרך כלל להתייחסות ביקורתית וחשדנית (וגם אני רואה בעצמי לפעמים את המבוגר הממורמר), אך אני חייב להודות שיש בו צדדים שמרגשים אותי בכל פעם מחדש. היוזמה "אייקון אחד בשבוע" משלבת שלוש אהבות גדולות שלי – איור, אופנה וסקרנות, או אפילו אובססיביות, לחייהם של מפורסמים.
בכל שבוע אבחר דמות אחת שמבחינתי ראויה לתואר המחייב "אייקון אופנה", מקומי או בינלאומי, שאותה אאייר ואשתף כאן. אתם מאוד מוזמנים להציע הצעות משלכם לאייקונים לאיור, או להתווכח עם הבחירות שלי.
