הרגע ההוא בזמן שבו תקוה גדעון, הדיירת החכמה והשנונה בבית "האח הגדול", הצליחה להתנחל סופית בלבבות היה כשנכנסה לחדר "האח" והרביצה נאום על היותה אישה מלאה שאוהבת את עצמה. זה היה אחרי שהדייר ליאור דואק והיא התקרבו, אך הקשר הזוגי לא התניע.
תקוה, קולית כהרגלה, לא מבינה מה הביג דיל. "הייתי ילדה רזה שמתחרה בתחרויות ריצה מטעם בית הספר. כי בואי, מי רץ יותר מהר מאתיופים", היא מספרת. "בגיל ההתבגרות התחלתי לעלות במשקל. רציתי להפסיק להיות טום בוי ולהתחיל להתלבש יותר נשי. אבל איך אני יכולה להתלבש ככה כשאני שמנה? לא אהבתי את איך שאני נראית כי החדירו לכולנו לראש שלהיות יפה זה להיות רזה. התחלתי לשמוע את המחמאות הלא מחמיאות שאם ארזה חמישה קילו אהיה יפה ו'איזה פנים יפות יש לך', שלא אתבלבל ואחשוב שגם גוף שמן זה יפה. ואני נכנסת לחנויות ואין את המידה שלי, או שמציעים לי דברים של מבוגרות, ואני רק רציתי את המכנסיים הנמוכים שהיו אז באופנה וכולן לבשו".
אז מה עשית?
"הביטחון העצמי התחיל לרדת והבנתי שאני לא יפה כמו שמצופה ממני. אוקיי, הפנים שלי יפות, אבל הגוף הוא הבעיה, אז ניסיתי לפתור את הבעיה. התחלתי לעשות דיאטות, אבל דווקא כשירדתי במשקל והייתי רזה לא אהבתי את עצמי. אמרתי: 'על זה כל הרעש?' הגעתי לגוף החלומי ולא הייתי מאושרת. חוסר הביטחון לא השתנה. תמיד יש חור בדלי. ירדתי, אבל אין לי קוביות בבטן. אני רזה, אבל אין לי רגליים חטובות או את הגובה המתאים. זה מרוץ שלא נגמר. דווקא כשהייתי מלאה הייתי מאושרת. מה ההנאה הגדולה בחיים אם לא אוכל ולקינוח שוקולד? זה סיוט להגביל כל דבר שנכנס לי לפה. קלישאתי ככל שזה יישמע, את הכי יפה כשאת מאושרת. לקח לי זמן להבין שיופי מגיע בכל מיני וריאציות ושאני יפה בדיוק כמו שאני. למדתי לאהוב את עצמי גם עם הקפל בבטן".
כשהצענו לך להצטלם בבגדי ים לא היססת.
"עפתי על זה. אני אמורה להתנצל על זה שאני לובשת בגד ים? אסור לי מיני כי הרגליים שלי לא כמו של דוגמנית וכשאני משלבת אותן הן לא נראות כמו צ'ופסטיקס?"
זועקת כדי שמחר לא יירו באחי
חודשיים עברו מאז שגדעון (31) הוכרזה המנצחת הגדולה של "האח הגדול". היא חזרה לבית השכור בחולון, ועוד לפני התוכנית החליטה שלא תחזור לעבודתה התובענית הקודמת כמנהלת מסעדה. הפרויקט הראשון והמסקרן שלה עלה בימים אלה. היא משחקת ב"נא להתנהג בהתאם", סרט קצר של חצי שעה שיצר מאור זגורי במסגרת סדרת סרטים מוקומנטריים על הקורונה, שנקראת "במרחק 100 מטר" (משודר ב־HOT3 בימי רביעי ב־20:15 וב־HOT VOD). היא משחקת את עצמה יוצאת מבית "האח" בימי הקורונה לאפס דקות תהילה במקום ה־15 המסורתיות.
יצאת לתקופה שקשה לגזור בה קופון.
"אחרי 'האח' אנשים מצפים שתפצחי בקריירה מפוארת, ברור שגם אני מקווה לזה. המשחק בסרט של מאור זגורי פתח לי את התיאבון. אני רוצה להשתתף בפאנלים, להנחות. גם הרצאות מעניינות אותי, אבל איך אני יכולה להתבאס שאין עבודות או השקות כשיש מיליון מובטלים? אני מסתכלת על הצד החיובי, זכיתי ב'אח' ואני אמורה לקבל 650 אלף שקל, מאור זגורי מחמיא לי ומבקש שאשחק בסרט שלו, וילדה מלאה כותבת לי באינסטגרם שבזכותי היא התחילה ללכת עם מכנסיים קצרים. אבל החלום שלי הוא בית ומשפחה. שלושה ילדים, שתי בנות ובן וכלב" .
חשבנו שזה יקרה עם ליאור, אבל אז נפרדתם. "בחרנו להפריד כוחות כדי שכל אחד יחווה בעצמו את היציאה שלו מהבית. לכל אחד יש את המשפחה והחברים שלו סביבו. אני עוד מעכלת את זה שאני אהובה וסופר־מוכרת עכשיו, אבל גם חשופה ופגיעה. אני בשוק מזה שעוצרים אותי ברחוב לסלפי. משחקת אותה קולית, אבל רוצה לבכות מהאהבה הזו".
בדיעבד, זה היה רעיון טוב לצאת עם מישהו שיש לו בעיה במשיכה ובהתנעת הקשר איתך?
"לכולנו קרה שיצאנו עם מישהו שהוא לא הטעם המדויק שלנו. לא יצא לך להתאהב באישיות של מישהו ואז בחיצוניות? ההבדל היחיד הוא שזה היה מצולם, וליאור היה מספיק כן לדבר על זה מול המצלמה. ציפו שאתלה אותו בפינת העישון, אבל אני אדם מחוזר ולשמוע את זה לא פגע לי באגו. תוסיפי לזה שהאישיו של המשיכה נעלם עוד בבית 'האח'. היו דברים בינינו שהמצלמה לא תפסה. היה מגע בינינו כבר בבית 'האח'".
הופה. דברי אליי.
"ליאור הוא אחד הגברים. בואי נגיד שהיינו ביחד כמה שבועות בסגר בקורונה ולא שיחקנו דוקים. הוא חתיך אש, רומנטי והסקס איתו מטורף".
הוא עבר הלאה. מה איתך?
"אני מאחלת לו בהצלחה. כשהוא מאושר, גם אני מאושרת. בקשר לזוגיות, אני עוד לא שם. בבוא היום, אני רוצה מישהו עם הומור וכריזמה. סוחף כזה. אין לי קריטריונים של גובה ומשקל. אני מתאהבת בנשמה של בן אדם".
ארצות־הברית סוערת בגלל אלימות משטרתית נגד שחורים. ידוענים פה הצטרפו למחאה ברשתות החברתיות. מה חשבת על זה?
"יש לנו נטייה להסתכל החוצה במקום על הגיבנת שלנו. היו מקרים לא פחות גרועים בארץ ולא שמעתי את הסלבס תומכים בהפגנות האתיופים. יהודה ביאדגה שנהרג על ידי שוטרים, או סלומון טקה, רק בן 18, שהלך עם ארבעה חברים לבנים שלו, אבל הכדור של השוטר פגע דווקא בילד השחור. המוות שלהם עבר מתחת לרדאר. מה שבעיקר שמעתי אז היה 'איבדתם אותנו', כי לא בא לאנשים לעמוד בפקקים. אז כשקים קרדשיאן מעלה רקע שחור זה סקסי, אבל מה שקורה בארץ לא מזיז את הריס.
"כשנכנסתי לבית 'האח', קיוויתי שיראו אותי כתקוה ולא כנציגת העדה האתיופית. זה לא שכולנו חושבים אותו הדבר. מצד שני, אני לא יכולה ולא רוצה להסתיר את השורשים שלי. החיים שלי זה להיות שייכת לעדה שסובלת מגזענות ואפליה. כל יום כתבתי באייליינר את מספר הימים שאברה מנגיסטו בשבי, כי הוא לא הילד של כולם. אמא שלו התרגשה והתקשרה לאמא שלי.
"אח שלי שעובד בבנק, ילד טוב ירושלים, יצא להפסקה ועמד בחוץ עם הקפה והסיגריה. ניידת עצרה וביקשה ממנו תעודת זהות. לא הייתה לו. מי יוצא להפסקה עם תעודת זהות? השוטרים כעסו על זה והסיטואציה הסלימה. למזלו של אחי, המאבטח של הבנק הבחין בזה, ואמר לשוטרים שאח שלי עובד שם. השוטר אמר יום טוב והלך. כשאתם עמדתם בפקקים בתוך האוטו הממוזג, אני עמדתי בחוץ, בחום, זועקת מדם לבי כדי שמחר לא יירו באחי".
- הראיון המלא עם תקוה גדעון מתפרסם בגליון החדש של "לאשה", עכשיו בדוכנים