הכל נפל למקומו הנכון: מיחזור ועבודת כפיים בבית עץ קטן בקציר

לפני שנתיים, כשגבי זיו וצביקי שיינפלד החליטו לשדרג את גינת ביתם ביישוב הקהילתי קציר, מעל ואדי ערה, זיו התעקשה שהפעם ישכור בעלי מקצוע ולא יתקין בעצמו את הדק. "הוא רוצה לעשות את הכל בעצמו והוא עובד קשה, אז הוא עושה את זה בסופי שבוע, והוא לא אתנו'', היא מסבירה.

גבי וצביקי גרים עם בניהם איתמר ויערי (13 ו-7), שלוש חתולות וכלבה, בבית קטן שעליו עמלו במו ידיהם מאז שעברו אליו, לפני 11 שנים. צביקי (50) הוא איש הייטק שפרש והפך לקבלן שיפוצים, וגבי (46) היא מטפלת בשיטת גרינברג, שאחרי שנים רבות החליטה לצמצם את מספר המטופלים שלה ולהכניס מקצוע חדש לחייה: הלבשת בתים.

את כיסא העץ צביקי כן בנה(צילום: שירן כרמל)

רבים מקשרים בין קציר ליישוב החדש-יחסית חריש, שהחל להתאכלס לא רחוק ממנו. למעשה, מפרידות בין שני היישובים 20 דקות נסיעה ועשרות שנים. קציר הוקם לפני 38 שנה כיישוב קהילתי של בתים קטנים (הדרומי מבין היישובים שהוקמו במסגרת תוכנית המצפים), ושונה מחריש באופי הבנייה ובהרכב הדמוגרפי. הוא משתרע על פני שתי גבעות, ולאחרונה אושרה תוכנית לשכונה חדשה שתקום בגבעה שלישית, מזרחית יותר.

כזוג צעיר התגוררו השניים בתל אביב, שם הייתה לזיו קליניקה לטיפולים אלטרנטיביים. כשהרתה את בכורם החליטו לצאת מהעיר ועברו לעין עירון. "שילמנו כל חודש 4,000 שקל על שכירות, ומחירי הבתים החלו לעלות בטירוף", היא מספרת. "החלטנו שאנחנו חייבים לקנות בית מיד, כי הייתה לי תחושה שעוד מעט לא נוכל כבר להרשות את זה לעצמנו".

קציר. בתים קטנים על שתי גבעות(צילום: שירן כרמל)

את מבוקשם הם מצאו בקציר – אחד מקבוצה של בתי עץ דו-משפחתיים מוכנים, שהמדינה ייבאה מארצות הברית כדי ליישב במהירות את הגבעה, הנושקת לקו הירוק. אלה היו בתים קטנים – 65 מטרים רבועים כל אחד, על מגרש של 420 מ"ר. את הבית רכשו ב-460 אלף שקלים.

"מאז שעברנו, לפני 11 שנה, אנחנו מטפחים אותו כל הזמן. הבית כבר היה בן עשר לפחות כשקנינו אותו, מאוד קטן ובסיסי וסביבו לא היה כלום", נזכרת זיו. "שנינו אוהבים לעבוד עם הידיים ולבנות דברים אז במשך הזמן הוספנו לו דרך גישה, פרגולה, מרפסת וגינה". כשהיתה בהריון שני בנה צביקי בעצמו, בסופי שבוע, חדר נוסף, שהוסיף לבית 20 מ''ר ומשמש מאז כחדר הילדים.

תוכנית הבית. סלון הפונה אל המרפסת הקדמית, חדר רחצה משותף לכל בני המשפחה, חדר הורים קטן וחדר לבנים, שאליו נכנסים מהמטבח(תוכנית: גבי זיו)

איתמר, צביקי, יערי וגבי

זמן קצר אחר כך שיפצו את יתר חלקי הבית. "שינינו את החלוקה הפנימית, פתחנו חלונות חדשים, החלפנו ריצוף, שיפצנו את חדר הרחצה והתקנו מטבח מרווח", מספרת זיו. לרהיטים חדשים כבר לא נשאר כסף.

שינוי כיוון

במקביל למעבר לצפון ולגדילת המשפחה, זיו המשיכה להחזיק קליניקה פעילה בתל אביב. "זה היה כל עולמי ומאוד אהבתי את זה", היא אומרת. אבל לפני כשנתיים, אחרי 18 שנה כמטפלת, הגיע הזמן לשינוי: "הרגשתי שחדר הטיפולים סוגר עלי, שאני חייבת לצאת ולעשות משהו אחר. הרגשתי שהיוצרת שבתוכי בועטת".

הצעד הראשון היה שיפוץ רהיטים ישנים. "לא ידעתי לאן לקחת את התשוקה החדשה הזו, ופשוט התחלתי לשפץ רהיטים במרפסת, עד שהיא הפכה לחדר מלאכה. ואז החלטתי לשכור מקלט ביישוב והפכתי אותו לסטודיו". את הרהיטים מצאה בתחילה ברחוב, ובמהרה החלה לקבל פניות והזמנות. "לימדתי את עצמי לשפץ ועבדתי יום יום. האנרגיה הופנתה כולה לשם והקליניקה הלכה ודעכה".

לאחר שצברה מעט ביטחון נרשמה לקורס הום סטיילינג של המעצב גילי אונגר. "פתאום הבנתי שמה שאני באמת רוצה לעשות זה להיות בחוץ ולפגוש אנשים, ולא להיות לבד בסטודיו בעבודה פיזית קשה ולא מתגמלת".

פריטים חד פעמיים

את פרויקט הסיום בחרה להקדיש למטבח ולסלון. הגיע הזמן להחליף את הרהיטים הישנים, וגם הפעם עשתה את רוב העבודה במו ידיה. את האריחים על קיר המטבח החליפה, את הארונית העליונה שהייתה בו צבעה בצהוב לימון ולצדו הוסיפה מדפי עץ שמיחזרה מרהיט ישן.

מבט אל דלת הכניסה(צילום: שירן כרמל)

וממנה(צילום: שירן כרמל)

המטבח לפני הטאצ'אפים האחרונים(צילום: גבי זיו)

ואחריו(צילום: שירן כרמל)

את קיר פינת האוכל צבעה בכחול-אפור, ומהתקרה תלתה מנורה מגלגל ברזל שליפפה ברפיה. שולחן אוכל הרכיבה מרגליים שמצאה וצבעה באותו גוון צהוב, עליהן פלטת עץ ממוחזר ומסביב אוסף של כיסאות ששיפצה.

פינת האוכל לפני(צילום: גבי זיו)

ואחרי. את הרגליים מצאה וצבעה, הפלטה עשויה מעץ ממוחזר, ומסביב אוסף של כיסאות משופצים(צילום: שירן כרמל)

גם המנורה תוצרת עצמית(צילום: שירן כרמל)

בין הכניסה לחדר ההורים והמטבח מפריד קיר קטן עם חלון ומדפים, שעליהם עבודות קרמיקה של הדודה(צילום: שירן כרמל)

הפריט היחיד החדש שתכננה היא ספת העץ הגדולה בסלון, שמתחברת לספסל נמוך מתחת לוויטרינה. זיו עיצבה, ועל הייצור אחראית גילה בביץ', נגרית צעירה מתל אביב. הרפדית היא לילך זמיר מפרדס חנה, והיא ריפדה מחדש גם את הכורסה הישנה, במקור מחנות יד שנייה. שולחן הקפה עשוי מפלטת עץ מאסיבית שמצאה בשדות ולקחה למסגר, שעיצב לה רגליים לפי בקשתה. 

הסלון, לפני הפרויקט האחרון(צילום: גבי זיו)

ואחריו(צילום: שירן כרמל)

קערות עץ שחורט הדוד הפכו לדקורציה על הקיר(צילום: שירן כרמל)

גם פריטים שאינם מעשה ידיה הם עבודות של מכרים ובני משפחה. הציורים והצילומים על הקירות הם מתנות מחברים אמנים וכלי הקרמיקה שמקשטים את המדפים הם עבודות של דודתה. על הקיר בסלון תלתה זיו מקבץ של קערות חרוטות בעבודת יד, מעשה ידיו של דודה. ''בכל פעם שאני באה אליהם דודתי מציעה לי, 'בואי תבחרי כמה קערות' – כי יש לה כמויות, וגם אצלי הן הצטברו. צץ לי הרעיון לצבוע כמה מהן, ולהרכיב איזו קומפוזיציה על הקיר'' (הדוד, אגב, עדיין לא ראה את התוצאה).

צילום של מנחם גרייבסקי, שבני הזוג קיבלו לחתונתם(צילום: שירן כרמל)

קומביניזון שהפך לאהיל, ומזנון שופץ וזיו הדביקה בגבו טפט(צילום: שירן כרמל)

מדביקים שברי אריחים עם דבק קרמיקה וממלאים את המרווחים ברובה(צילום: שירן כרמל)

"אני מאוד אוהבת למחזר. נושא הקיימות קרוב ללבי ואני מעדיפה לא לקנות חדש, זה מזהם את העולם", היא מסבירה את הקווים המנחים אותה. "אני מקווה להיות מעצבת שעובדת הרבה עם יד שנייה, זה יוצר בתים יותר מיוחדים וחד פעמיים ויש ערך של קיימות. השאיפה שלי היא לשלב את העבודות שלי בבתים שאלביש, וכך לשלב בין שתי האהבות".

ומה לגבי הבית שלכם, יש תוכניות לשיפוץ הבא?

''בהחלט. הבטחנו לאיתמר, לכבוד בר המצווה, לבנות לו חדר על הגג. יערי יעבור לחדר שלנו, ואנחנו נשפץ את חדר הילדים עבורנו, עם חדר רחצה פרטי נוסף''.

מעל השידה העתיקה ציור של מילטון פרנק, אמן תושב קציר(צילום: שירן כרמל)

-------------------------------------------------

איך נראה בית שנבנה כולו מהמפ? לחצו על התמונה לכתבה המלאה:

בית בפרדס חנה נבנה כולו מחומרים טבעיים או ממוחזרים. לחצו לכתבה המלאה (צילום: עמית גושר)