3 חודשים אחרי גירושיה, החובשת והאם ל-8 נישאה לחובש צעיר ממנה

כשחגית אלברשטין (43) התגרשה, היא לא דמיינה שבתוך זמן קצר תינשא לחובש שפגשה במשמרת. כעת היא מספרת על חתונת הקורונה והתוכניות לילדים משותפים

חגית ושמחה. "אין דבר יותר מושלם מלהיות נשואה לבעל חובש, שמציל חיים בדיוק כמוני. כשאני מקבלת קריאה בקשר, הוא מצטרף אליי ואנחנו רצים למקום האירוע יחד" (צילום: גדי קבלו)
חגית ושמחה. "אין דבר יותר מושלם מלהיות נשואה לבעל חובש, שמציל חיים בדיוק כמוני. כשאני מקבלת קריאה בקשר, הוא מצטרף אליי ואנחנו רצים למקום האירוע יחד" (צילום: גדי קבלו)
בתחילת השנה, כשחגית אלברשטין התגרשה מבעלה אחרי 21 שנות נישואים, היא הייתה שבורה לרסיסים. כאמא לשמונה ילדים שהצעירה שבהם, בת ארבע, היא סיעודית, וכעצמאית שמנהלת בכוחות עצמה סטודיו לפאות – היו לה דאגות אינסוף. אלו היו הימים החשוכים ביותר בחייה. "היו רגעים שהרמתי עיניים לשמיים ואמרתי: 'די, באמת?'", היא נזכרת.   

 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת 

 

הדבר היחיד שהצליח להכניס בה שמחת חיים היה לצאת להתנדב ולעזור לאחרים, כחובשת בארגון "איחוד הצלה". באחת המשמרות שלה, חגית התלוותה לחובשת ותיקה יותר. כשהן קיבלו בקשר דיווח על חשש לחיי אדם שנעול בדירתו, הן שעטו להגיש עזרה. יחד איתן הגיע למקום חובש של מד"א בשם שמחה.

אני בעצמי לא מצליחה להבין מה פשר החיבור הזה. הוא בחור רווק, אני גרושה, אמא לשמונה ילדים שאוטוטו מתחילים שידוכים וחתונות, אמא לילדה סיעודית. אבל התאהבנו כנגד כל הסיכויים"

 

"באותו רגע לא ידעתי שהוא רווק, והוא לא ידע שאני גרושה", היא משחזרת. "החלפנו טלפונים כדי שנוכל לקחת משמרות יחד, והתחלנו להתכתב. הפגישה הבאה שלנו הייתה כמה שבועות אחר כך, כשיצאנו יחד למשמרת. טיפלנו יחד במקרים, דיברנו, הוא חובש בשטח כבר שנים, ניסיתי ללמוד ממנו ונדלקתי עליו. היו לי פרפרים בבטן. לא תיארתי לעצמי שאני עומדת להתאהב במישהו בשנים הקרובות. הראש שלי לא היה שם. הרגשתי שמיציתי את החיים שלי, אבל השמיים הראו לי אחרת".

 

איך אתם מסבירים את החיבור הזה?

"אני חב"דניקית והוא יוצא חסידות גור, שצעיר ממני בכמה שנים. הוא הספיק כבר לצאת ל־12 שידוכים ולא התחבר לאף אחת, פשוט לא מצא נושא לשיחה. כשאנחנו נפגשנו הוא פשוט התמגנט. הוא ראה שטוב לו וכיף לו ויש לנו על מה לדבר. אני בעצמי לא מצליחה להבין מה פשר החיבור הזה. מה לעזאזל קורה פה, איך זה קרה? איך אנחנו הולכים לישון ומתעוררים יחד? הוא בחור רווק, אני גרושה, אמא לשמונה ילדים שאוטוטו מתחילים שידוכים וחתונות, אמא לילדה סיעודית. אבל התאהבנו כנגד כל הסיכויים".

"כשנפגשנו הוא פשוט התמגנט. ניסיתי לחתוך את הקשר, כי לא נראה לי הגיוני שנחזיק מעמד. אבל הוא פשוט לא ויתר"

 

לא חששת להיכנס לקשר הזה?

"בהתחלה מאוד התלבטתי. ניסיתי לחתוך את הקשר, כי לא נראה לי הגיוני שנחזיק מעמד. פעמיים עשיתי איתו שיחות ושאלתי אותו: 'מה אתה צריך כזה תיק על הראש שלך?' אבל הוא פשוט לא ויתר. הוא לא היה מוכן. התייעצתי עם חברה טובה שלי. אמרתי לה שטוב לנו, אבל שאני חושבת שאין מצב שתצא מזה חתונה, ואם זה לא למטרה רצינית אני לא מעוניינת. אני לא בן אדם כזה, הרי חייתי 21 שנה עם גבר אחד. שאלתי: למה אני מבזבזת את הזמן עליו? היא אמרה לי לא לעזוב, כי לאהבה אין סטטוס ואין גיל. גרושה? אלמנה? זה לא משנה. אני חייבת לתת לאהבה הזאת הזדמנות. היא לא ויתרה לי. היא אישה מאוד רומנטית".

 

את לא?

"גם אני מאמינה באהבה. אם לא הייתי מאמינה באהבה הייתי מתחתנת שלושה חודשים אחרי גירושים קשים? לא הייתי מצליחה. הנפש שלי הייתה יותר מדי פגועה. אבל האהבה והתשוקה ניצחו".

 

"מהבוקר עד הלילה אנחנו בקוצ'י מוצ'י מאמי. הוא הכי משלים אותי בעולם" (צילום: גדי קבלו)
    "מהבוקר עד הלילה אנחנו בקוצ'י מוצ'י מאמי. הוא הכי משלים אותי בעולם"(צילום: גדי קבלו)

     

    היריון כמעט כל שנה

    לפני חודש, בשיא מגפת הקורונה, התייצבו חגית ושמחה תחת החופה ונישאו כדת משה וישראל. "בחתונה הצטלמנו עם האפודים של איחוד הצלה ומד"א והתמונה שלנו יחד שברה את הרשת", היא מספרת בהתרגשות. "כל היום שולחים לי צילומי מסך שלנו מכל העולם". הם מתגוררים ביישוב ניצן, וצמודים זה לזה כמו שרק זוג טרי ומאוהב יכול להיות. שמחה אמנם העדיף לא להשתתף בריאיון, אבל הוא נמצא ליד חגית בכל רגע ממנו.

    "בחתונה הצטלמנו עם האפודים של איחוד הצלה ומד"א והתמונה שלנו יחד שברה את הרשת. כל היום שולחים לי צילומי מסך שלנו מכל העולם"

     

    חגית (43) גדלה באשדוד למשפחה בת ארבעה ילדים. כשהייתה בת עשר הוריה התגרשו, ואמה נישאה בשנית והביאה לה אחות נוספת. "היינו חילונים, בערבי שבת עשינו קידוש מול הטלוויזיה הדלוקה. ביקרנו בבית הכנסת מדי פעם בחגים, אבל חוץ מזה שום דבר. היו לנו שכנים באשדוד, משפחה חרדית ברוכת ילדים ונכדים, ואני זוכרת שכשהייתי ילדה אמרתי לאמא שכשאהיה גדולה יהיו לי עשרה ילדים".

     

    איך הגעת לדת?

    "חזרתי בתשובה בגיל 19. עבדתי אז כיחצנית במועדון באשדוד, שהתרחש בו רצח על רקע פלילי. באותו ערב לא הגעתי לעבודה. קיבלתי הארה שהייתה עליי השגחה פרטית והתחלתי לשמור מצוות. נרשמתי למדרשה בצפת, אמא באה אליי לביקורים בתקופת ההתחזקות שלי והתחזקה בעצמה. היום היא חב"דניקית חרדית. גם שלושת האחים שלי חזרו בתשובה בעקבותיי, באהבה וללא כפייה. אחרי שאחותי עשתה אצלי שבת היא ביקשה מאבא שיכשיר את המטבח בבית, שיקנה רק בשרים גלאט, והוא עשה כבקשתה. בסוף כולנו הפכנו לדתיים והוא נשאר החילוני היחיד", היא צוחקת.

     

    את בעלה הראשון פגשה בתקופת הלימודים במדרשה, ובגיל 21 כבר הייתה נשואה. מיד לאחר החתונה השניים עברו לניו־יורק, שם הבעל הטרי גר ועבד. "חיינו 15 שנה בקראון הייטס, ניהלנו שם בית חב"די עצמאי ועסקנו בהכנסת אורחים. אני מתגעגעת לניו־יורק. בכל שבת, אירוע וחג לא ידעתי מה מצפה לי, עשרות אורחים או מאות. אלפי בחורים ובחורות נכנסו אלינו הביתה וכל היום היינו בעשייה ובחסד. במקביל, פתחתי סטודיו לפיאות ששירת את נשות הקהילה שם. נכנסתי למקצוע הזה בעקבות אמא שלי, שהייתה ספרית. אני לא רק הפיאנית של הלקוחות שלי, אני גם הפסיכולוגית. אני נותנת להן אוזן קשבת וכמעט מתחתנת איתן".

    "בעקבות המצב של הילדה, החלטתי להירשם לקורס חובשי רפואת חירום של 'איחוד הצלה'. פעמיים בשבוע סגרתי את הסטודיו שלי , וביקשתי מהילדים לעזור לי לטפל בה כדי שאוכל ללמוד. אולי הפסדתי כמה לקוחות, אבל הרווחתי חיים"

     

    בגיל 22 הפכה לאמא. "ומאז הייתי בהיריון כמעט כל שנה. מאוד נהניתי מזה. כשהגדול שלי עוד לא היה בן חמש כבר הייתי אמא לחמישה ילדים, ביניהם תאומים. הגרוש שלי היה לצדי בגידול הילדים, דאג לי לעזרה. היו לנו אמונה והסתכלות חיובית על החיים. בגיל 31 הייתי כבר אמא לשבעה".

     

    ב־2011 חזרו בני הזוג לארץ, וחגית הקימה כאן מחדש את הסטודיו שלה. לפני ארבע שנים נולדה בתה הצעירה, שיינא. "בגיל שנה וחצי היא אובחנה כסובלת משיתוק מוחין ואפילפסיה קשה. היא לא מדברת ולא הולכת, מוגדרת סיעודית ומאושפזת לעתים קרובות. המצב שלה שינה לי את החיים, טיפולים 24/7 שלא מאפשרים לי להיות מאה אחוזים בתוך העבודה, למרות שאני מנסה ומשתדלת.

     

    "בעקבות המצב של הילדה, החלטתי להירשם לקורס חובשי רפואת חירום של 'איחוד הצלה'. פעמיים בשבוע סגרתי את הסטודיו שלי לעשר שעות, וביקשתי מהילדים לעזור לי לטפל בה כדי שאוכל ללמוד. אולי הפסדתי כמה לקוחות, אבל הרווחתי חיים. בראש השנה האחרון, אחרי שמונה חודשים, סיימתי את הלימודים בהצטיינות והתחלתי להתנדב. כיום אני חובשת לכל דבר ועניין. ברגע שיש קריאה באזור שלי, אני יוצאת להציל חיים, מטפלת בנפגעי תאונות, עושה החייאות", היא מתגאה.

     

    לפני כשנה התפרקו נישואיה, נושא שלגביו היא מעדיפה להמעיט בדיבור. "מצאתי את עצמי גרושה, אמא לשמונה, עצמאית, בהתמודדות מאוד קשה. וברגעים הכי קשים שלי הגיע הבעל החדש שלי".

    "פחדנו מאוד מהתגובה של המשפחה שלו, משפחה גורית, אבל דווקא הם קיבלו אותי שאין דברים כאלה. כשהוא סיפר לאמא שלו עליי, היא הסתכלה עליו ואמרה לו שהאושר שלו שווה עולמות"

     

    כמה אפשר להיות חזקה?

    השידוך בינה ובין שמחה, מספרת חגית, אולי נראה לא שגרתי – אבל מבחינתם הוא מושלם. "שלושה שבועות אחרי שהכרנו הפגשתי אותו עם הילדים, והחיבור שלו איתם מדהים. שמחה הוא אדם יוצא דופן. רגיש, טוב לב, חכם, כולו רצון לעזור לזולת, עם אכפתיות, חום ואהבה. מהבוקר עד הלילה אנחנו בקוצ'י מוצ'י מאמי. כל היום הוא מפנק, עוזר בבית ועם הילדים, עושה קניות, מטפל בניירת. חשבתי שהוא רווק חסר ניסיון, אבל גיליתי שיש לו ניסיון כפול משלי. הוא הכי משלים אותי בעולם, הוא כליל השלמות".

     

    איך הסביבה הגיבה לזוגיות שלכם?

    "בעיקר אמרו לי: 'חפשי לך מישהו בן גילך, בסטטוס שלך, למה רווק ולמה צעיר?' פחדנו מאוד מהתגובה של המשפחה שלו, משפחה גורית, אבל דווקא הם קיבלו אותי שאין דברים כאלה. כשהוא סיפר לאמא שלו עליי, היא הסתכלה עליו ואמרה לו שהאושר שלו שווה עולמות. היא נתנה לנו את ברכתה, עודדה אותנו, חיזקה אותנו ודחפה אותנו כל הדרך. בזכות האישה הזאת הגענו לחופה. היא לא נתנה לנו ליפול".

     

    חגית ושמחה בחתונתם. "למרות הקורונה, לא רצינו לדחות"  (צילום: אלבום פרטי)
      חגית ושמחה בחתונתם. "למרות הקורונה, לא רצינו לדחות" (צילום: אלבום פרטי)

       

      בני הזוג נישאו ב־23 באפריל, ולא נתנו למגיפת הקורונה לעמוד בדרכם. "שמחה ציפה לחתונה גדולה עם כל החברים שלו והמשפחה, אבל בגלל הקורונה התחתנו באירוע מצומצם מאוד. האורחים שמרו על שני מטרים זה מזה, ובכל זאת היה שמח בטירוף. לא רצינו לדחות את האירוע, כי ממש רצינו להתחתן. אנחנו מרגישים כאילו אנחנו מכירים שנים.

       

      "שבוע לפני החתונה לא ידענו איפה נתחתן. פרסמתי פוסט על סיפור ההיכרות שלנו בקבוצת הנשים 'עכשיו תורך' בפייסבוק, ופנתה אליי אישה מנתיבות, שעשתה מצווה ונתנה לנו את הבית שלה כמקום לחתונה. מעצבת אירועים הרימה בחצר חופה ותפאורה, הזמנו צלם, נגן וקייטרינג, לא היה חסר שום דבר. שידרנו את החתונה בזום וכל החברים שלנו מכל העולם היו איתנו שם".

      "אמרו לי: 'חפשי לך מישהו בגילך'. אנשים לא מפסיקים לדבר עלינו, ולפעמים אני פשוט בוכה. למה אנשים מלכלכים? כי אני רוצה שיהיה לי טוב בחיים?"

       

      יום לפני החתונה, היא מספרת, כשבני הזוג היו טרודים בסידורים לקראת האירוע, שניהם קיבלו קריאה – עזבו הכל ורצו למשימת ההצלה. "יותר מזה, אני חושבת שאם הייתי מקבלת באמצע החופה קריאה להחייאה גם הייתי יוצאת. הצלת חיים קודמת לכל, מה זאת אומרת? חוץ מזה, אין דבר יותר מושלם מבחינתי מלהיות נשואה לבעל חובש, שמציל חיים בדיוק כמוני. הוא מבין אותי כשאני מקבלת קריאה בקשר, קופצת מפיג'מה לנעלי ספורט ויוצאת החוצה. לרוב הוא מצטרף אליי ואנחנו רצים למקום האירוע יחד".

       

      אבל המציאות, גם היא מודה, רחוקה מלהיות מושלמת. "אנשים לא מפסיקים לדבר עלינו. הנשמות הטובות שואלות, איך היא מתחתנת בתקופה שהיא אמורה לחתן? מה היא מתחתנת כל כך מהר אחרי הגירושים? וגם דברים יותר גרועים, אבל אני לא סופרת אף אחד ולא מעניין אותי מה אחרים חושבים. כשהדיבורים האלה מגיעים לילדים שלי, זה שובר אותי. כמה אני יכולה להיות חזקה? לפעמים אני פשוט בוכה.

       

      "למה אנשים מלכלכים? כי בן אדם רוצה לחיות? שיהיה לי טוב בחיים? אני צריכה להיענש על זה שבחרתי אחרת ממה שאנשים ציפו? אני עושה מה שמשמח אותי ועושה לי טוב, והם מצפים שאני אוריד את הראש".

      "ברור שאנחנו מתכננים ילדים משותפים.  מגיע לו, כי הוא יהיה האבא הכי מדהים בעולם. עכשיו אני אמא לשמונה, ואני עוד אהיה אמא לעשרה"

       

      איך שמחה מגיב לזה?

      "אתמול, בסוף היום, כשנכנסנו לישון, שאלתי אותו – למה היית צריך את כל כאב הראש הזה? הוא חייך, כבר לא מתייחס לשאלות הטיפשיות שלי".

       

      מה המסר שלך לנשים?

      "אני חושבת שכל אישה צריכה להילחם בשביל לקבל את האהבה שהיא ראויה לה. לא לוותר על זה. לא להרים ידיים. אני לא מעודדת גירושים, אבל אני מעודדת בכל הכוח נשים שנמצאות במקום שלא טוב להן שפשוט יֵצאו החוצה ויצילו את עצמן. יש חיים יפים ומדהימים בחוץ. נשים מפחדות מסטיגמה, מהחוקים של החיים – אבל אין חוקים. אסור לדפוק חשבון למה שאנשים אומרים. לכל אדם מגיע שיאהבו אותו – אני אומרת את המשפט הזה המון בתקופה האחרונה".

       

      ולשאלה המתבקשת: אתם רוצים להרחיב את המשפחה?

      "ברור שאנחנו מתכננים ילדים משותפים. אם לו יש כוח בשביל הילדים שלי והוא כל כך מסור אליהם, אני לגמרי חייבת לו. גם בגיל 43 זה אפשרי. נכון שלא תכננתי את זה, אבל אני בעניין. מגיע לו, כי הוא יהיה האבא הכי מדהים בעולם. עכשיו אני אמא לשמונה, ואני עוד אהיה אמא לעשרה".

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום:  איתן טל, סגנון: איתי בצלאלי)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: איתן טל, סגנון: איתי בצלאלי)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד