עם או בלי קשר למגפת הקורונה שנחתה עלינו, כולנו מתקשרים יותר בעולם הדיגיטלי שמאפשר לנו להיות בקשר כל הזמן. לא משנה בני כמה אתם, סביר להניח שאתם מקבלים בכל יום אימיילים, הודעות מקבוצות רבות בווטסאפ, נחשפים לפוסטים ברשתות החברתיות ולהודעות מאפליקציות כמו זום שמאפשרות שיחות וידאו רבות משתתפים. כולנו יודעים מהם נימוסים בחיים הרגילים, מה נכון ולא נכון לעשות, שהרי כך חינכו אותנו מילדות, אבל הפעילות החברתית הדיגיטלית היא חדשה ושונה. כשמישהו אומר לנו "שלום" בחיים האמיתיים, כולנו נענה לו בברכה דומה. אבל האם בפייסבוק אנחנו חייבים לנהוג באותה הצורה? האם מנומס לא לענות? לצאת מקבוצה? לתייג? איך לא להעליב, והאם צריך להיעלב?
"התקשורת הדיגיטלית אינטנסיבית יותר מהתקשורת הרגילה", אומרת תמי לנצוט ליבוביץ, מומחית לנימוסים ונוהג בינלאומי, "ויש כללי התנהגות חדשים שכדאי לסגל. יש אנשים שמאמינים שאם הם מאחורי מקלדת ולא עומדים פנים מול פנים, מותר להם להתנהג בגסות או באופן מעליב, אבל מובן שזה לא נכון. הכלל הבסיסי בנימוסים והליכות הוא לא לעשות לאחר מה שלא תרצו שיעשו לכם, אבל עם זאת לשמור על המרחב האישי ועל הרצונות שלכם. בסיס נוסף לנימוסים והליכות הוא מתן כבוד ויחס טוב לאנשים אחרים, כי כולנו בסופו של דבר יצורים חברותיים שמעוניינים בקשרים חברתיים שיעשירו את עולמנו ויגרמו לנו לתחושה טובה".
אז איך תדעו אם אתם מנהלים נכון את היחסים שלכם בעולם הדיגיטלי ועושים את זה "כמו שצריך"? הנה התשובות של לנצוט ליבוביץ לכמה מהשאלות הנפוצות, שיעזרו לכם לנווט בהצלחה בין שלל קבוצות הווטסאפ ושיחות הזום שתופסות חלק ניכר ממערכות היחסים שלנו בימים אלה.
נימוס עזב את הקבוצה: הליכות ווטסאפ
מדי פעם מצרפים אותי לקבוצות ווטסאפ שאני לא רוצה להיות חבר בהן, כמו "בני דודים" או "דיירי הבניין", כי הן לא מעניינות אותי. האם זה מנומס לצאת מהן?
לא מנומס לצרף אדם לקבוצת ווטסאפ בלי לבקש את רשותו מראש. הנוהג המקובל הוא לשלוח קישור, כך שלאדם תהיה אפשרות לבחור אם להצטרף או לא. קבוצות ווטסאפ עלולות לגזול מאיתנו זמן רב, וסביר מאוד להחליט שאתה לא רוצה להיות שותף לקבוצות מסוימות. במצב כזה כדאי לכתוב הודעה מתנצלת לחברי הקבוצה ולצאת. אבל לא מנומס לצאת בלי להיפרד מהקבוצה עם מילים חמות, בהתאם למידת הקירבה.
אני שייכת לקבוצת ווטסאפ ותיקה של חברות (קיימת כמה שנים) שעם הזמן הלכה וגדלה. אני רוצה לצאת ממנה כי ההודעות לא מעניינות אותי, אבל חוששת שהחברות ייעלבו. מה לעשות?
לצאת מקבוצת ווטסאפ ותיקה זה לא נעים, אבל מצד שני כולנו יודעים שקבוצות ווטסאפ עלולות להיות מתישות. אחד העקרונות החשובים בנימוסים והליכות הוא שאפשר לומר לאדם אחר כל דבר, בתנאי שעושים את זה באופן נכון. בתקשורת בין אנשים כדאי לשים לב לכלל שלפיו 90% ממה שאנחנו אומרים נחווה על ידי האחר באמצעות הרגש ורק 10% באמצעות ההיגיון.
לכן כדאי לפנות לחברות בהודעה שבאה מהלב (הרגש) ולומר להן משהו כמו: "חברות יקרות, לא נעים לי, אני ממש מתנצלת, אני חברה בקבוצה כבר הרבה שנים, היה לי כיף ונעים להשתתף בקבוצה ונעזרתי בכן רבות, אבל לאחרונה אני עסוקה מאוד ומתקשה לענות ולהתייחס. לכן הייתי רוצה לקחת חופשה מהקבוצה. מקווה שתבינו אותי. אחזור בעתיד ועד אז אני מאחלת לכולכן כל טוב, אושר והנאה". כמובן שכל אחד יכתוב הודעה בסגנון האישי שלו. מותר לך לצאת מקבוצת ווטסאפ, אי אפשר לומר שזה לא מנומס. אפשר להשוות זאת לעזיבה מוקדמת של מפגש חברתי. את יכולה להתנצל ולעזוב מוקדם יותר. סביר להניח שלא יהיה אדם אחד בקבוצה שלא יזדהה איתך.
יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית קטנה שבה אנחנו מתעדכנים ומתאמים טיפול בהורים המבוגרים שלנו. אחד מהאחים שלי מעלה בקבוצה סרטונים ובדיחות מעצבנות. ביקשתי ממנו להפסיק אבל הוא ממשיך. מה עושים?
הכלל החשוב ביותר הוא לא לפגוע באדם במסגרת הקבוצתית, לא להעיר לו לפני כולם. כדאי לפנות אליו בווטסאפ באופן פרטי ולכתוב לו: "יואב יקירי, כיף לנו בקבוצה המשפחתית, אנחנו מחליפים מידע ומתעדכנים בעניינים חשובים, אבל יש בינינו כמה שפשוט קצת רגישים לסרטונים ולבדיחות ולכן אולי כדאי להעביר אותם לפורום אחר. בסך הכל כולנו רוצים להישאר בקבוצה המצוינת שלנו ולהרגיש שותפים". רוב האנשים יפסיקו או לפחות יצמצמו באופן משמעותי את הבדיחות והסרטונים או יעדנו את הסגנון, במיוחד אם הפנייה הייתה מכבדת ולא פוגעת באגו. אם זה לא עוזר – אין מה לעשות. צריך לקבל זאת כחלק מחסרונות המשפחה.
יש לנו קבוצת ווטסאפ משפחתית מורחבת עם עשרות הודעות ביום. כשאחד מבני המשפחה מברך ב"יום הולדת שמח" את אחד מבני המשפחה, כמעט כל החברים שולחים ברכה, וזה הפך למטרד. האם אני חייבת לברך כל אחד ליום ההולדת שלו? האם אני יכולה לצאת מהקבוצה?
ברכות יום הולדת כדאי לשלוח באופן אישי ולא בקבוצת ווטסאפ משפחתית. אפשר לשלוח ברכה אישית ובמשך הזמן לצפות שכולם יעברו לפעול כך, כי ברור שכל אדם מעדיף ברכה אישית ולא ברכה בקבוצה משפחתית. נכון ויפה שמנהל הקבוצה יודיע על ימי הולדת, וכל חברי הקבוצה יאחלו לאותו אדם ברכות באופן אישי. לגבי יציאה מהקבוצה – מכיוון שמדובר בקבוצה משפחתית, כדאי לשקול את הדברים היטב. אם את מחליטה לצאת, הודיעי על כך מראש ותתנצלי על כך שאת עסוקה מאוד, מצטערת ומבקשת רשות לחזור להצטרף בעתיד.
כתבת, שילמת: הליכות אימייל
קיבלתי אימייל מעמיתה לעבודה ועשיתי "העבר" לעמיתה אחרת שעובדת איתנו על אותו פרויקט בעבודה כדי שנמשיך שיחה משותפת. למרות שלא היה באימייל משהו סודי או אישי, העמיתה שהעברתי את האימייל שלה כעסה עלי מאוד וטענה שהיא לא רצתה שהעמיתה האחרת תראה אותו. האם זה לא תקין לשתף אימיילים שנשלחו רק אלי?
להעביר אימייל שנשלח רק אלייך זה חוסר נימוס מוחלט. הסיבה לכך היא שאנחנו לא תמיד מודעים למערכת היחסים בין העמיתים האחרים או אם היה באימייל מידע כלשהו שאותה עמיתה לא רוצה שמישהו אחר יידע. אם חשוב לך להעביר הלאה אימייל שנשלח אלייך, את יכולה לשאול באימייל חוזר אם זה בסדר שתעבירי אותו לאחר.
קרתה לי תאונה מביכה באימייל: שלחתי בטעות אימייל לקולגה בעבודה עם ביקורת עליה ועל העבודה שלה. אני לא בטוחה שהיא קראה את הביקורת, כי צריך לגלול למטה כדי לקרוא זאת. מה עושים במצב כזה?
כולנו שולחים הרבה אימיילים בכל יום, אבל צריך לזכור תמיד שמדובר במסמך שיכול לשמש נגדנו. אימייל יכול להיות מסמך משפטי, ולכן כדאי להחליט על כלל חשוב: אף פעם לא לכתוב משהו שאת לא רוצה שאנשים אחרים יקראו. אימיילים יכולים להגיע לתפוצה רחבה, ובעבר כבר קרו מקרים מביכים רבים עם אימיילים שנשלחו, ואנשים הצטערו מאוד שהם כתבו אותם. לכן כדאי לאמץ גישה פרנואידית לאימיילים ופשוט להיזהר. לפני שלוחצים על "שלח", כדאי לחשוב היטב אם לא כתבת מידע שעלול להביך אותך בעתיד. אימייל יכול להיות כמו מכונת ירייה, ולכן כל דבר אישי או ביקורת צריכים להיעשות בפורום אחר.
קבל לייק מסבתא: הליכות ברשתות החברתיות
חברה טובה שלי כותבת לבן הזוג שלה או לבת שלה ברכות מביכות בפייסבוק. היא כותבת לבן זוגה ברכות עם שם החיבה הפרטי שלהם (צ'ומפי שלי, או משהו בסגנון), וכל הסגנון המשתפך גורם לי לחוש כמו מציצנית בעל כורחי. האם זה מנומס לפרסם ברכות אישיות בפייסבוק?
כל מה שעלול לגרום לסביבה שלנו לאי נוחות ומבוכה הוא לא מנומס. הנוהג לפרסם ברשתות החברתיות ברכות אישיות ואינטימיות לבן משפחה שחי איתנו באותו בית לא ברור כלל. ברכות בין בני זוג הן עניין אישי ביניהם ואין טעם לפרסם אותן בפומבי. מדובר במידע מיותר שרוב האנשים לא מעוניינים להיחשף אליו. אפשר לשתף בחיים האישים שלנו, בעיקר במידע שתורם לאחרים, כמו למשל להמליץ על מקום בילוי או על מסלול טיול או כל דבר אחר. ברכות אישיות במשפחה כדאי להשאיר במשפחה.
אני משתדלת לעשות "לייקים" ולהגיב לכל פוסט שבני המשפחה שלי מעלים ברשתות החברתיות, גם אם הם לא מעניינים במיוחד, אבל לצערי הרב אני לא זוכה ליחס דומה ולכן נפגעת. האם לגמול להם בהתעלמות? לומר שנעלבתי?
אין סיבה להיעלב מכך שבן משפחה או חבר לא עושה לך "לייק" או לא מגיב, כי ייתכן שהוא לא ראה את הפוסט שלך או שהוא לא עניין אותו או לא מצא חן בעיניו. כדאי שתעשי לייק ותגיבי לפוסטים שמעניינים אותך ואת מתחברת אליהם בלי להתחשבן עם אחרים, כי אחרת ההנאה שלך מהרשתות החברתיות עלולה להיפגע. מבחינת נימוסים אין חובה לסמן לייק או להגיב לפוסט שלא מעניין אותך. זכותו של כל אדם לפעול במרחב הדיגיטלי כפי שהוא רואה לנכון.
ברשתות חברתיות כמו טוויטר ואינסטגרם נהוג לעקוב אחד אחרי השני. האם זה לא מנומס לא להחזיר עוקב לחבר או לבן משפחה שעוקב אחריי?
כשבן משפחה עוקב אחרייך כדאי לעקוב אחריו בחזרה, כי אחרת זה יוצר אי שוויון לא נעים, במיוחד כשמדובר ברשת חברתית כמו אינסטגרם שהיא מהירה מאוד, כוללת בעיקר תמונות ולא כרוכה בהשקעת זמן רבה מצדך.
סבתא שלי מביכה אותי בתגובות שלה בפייסבוק. היא כותבת לי תגובות ארוכות ומביכות. אני רוצה למנוע ממנה לראות את הפוסטים שלי ולחסום אותה, אבל חוששת שהיא תדע על כך ותיעלב. מה לעשות?
לחסום סבתא או בן משפחה זה לא מנומס, לכן כדאי לפנות לסבתא ולבקש ממנה לא להגיב לפוסטים שלך, אבל כדאי לעשות זאת ברגישות רבה. את יכולה לומר לה: "סבתא יקרה, אני אוהבת אותך ואת החוכמה שלך, אבל החברים שלי צוחקים עלי לפעמים בגלל תגובות של בני משפחה. אז אם את יכולה תעדני קצת את התגובות שלך וגם תקצרי, כי זה לא נעים לי מהחברים". אם זה לא עוזר, את יכולה לבקש ממנה לכתוב לך תגובות רק בפרטי ובכך לפתור את הבעיה.
אני שייך לקבוצת מטיילים גדולה ונוהג להעלות תמונות מהטיולים ברשתות החברתיות. האם אני צריך לבקש את רשותו של כל אחד שמצולם בתמונות?
כן, צריך לשאול, ולא להעלות תמונות ברשת בלי רשות. יש אנשים שלא רוצים שיידעו שהם היו באותו טיול או סיפרו שהם היו במקום אחר, או לא אוהבים להצטלם, וצריך לכבד את זה. אפשר להודיע לקבוצה שאתה מפרסם תמונות ברשת, ומי שלא מעוניין להיות מצולם יכול להודיע לך על כך ואתה תיקח זאת לתשומת לבך.
אכן כיום נהוג להגיב ברשתות החברתיות בהתלהבות רבה, פעמים רבות באופן מוגזם ולא פרופורציונלי. מבחינת נימוסים והליכות את לא חייבת להיות מפרגנת. אם את מרגישה שאת לא אוהבת את מה שאת רואה, את יכולה להתעלם. אנחנו לא צריכים להיות כמו כולם. יש לך את הסגנון והתדמית שלך, וזה בסדר גמור.
חברה הכי טובה שלי הקימה עסק חדש והיא משתפת פוסטים של לקוחות שלה כדי לקדם אותם מבחינה עסקית. היא מתקשרת ומבקשת ממני לשתף גם, אבל אני לא רוצה לפרסם יותר מדי בעמוד שלי. האם לסרב?
מכיוון שמדובר בחברה טובה, אפשר לשתף פוסט שלה פעם אחת אבל להציב גבול. את יכולה לפנות אליה ולומר, "יקירתי, שיתפתי את הפוסט שלך הפעם באהבה, אבל תביני אותי, אני רוצה לשמור על הסגנון שלי בעמוד שלי". כל אחד יבין גישה כזו.
אני מנהלת בחברה גדולה ושייכת לקבוצת מטיילים גדולה של הכיתה של הבת שלי שכוללת יותר ממאה חברים. אחרי כל טיול כולם מעלים תמונות לרשתות החברתיות, וזה ממש מלחיץ אותי. אני לא רוצה שאנשים מהעבודה שלי יראו אותי במכנסיים קצרים או בבגד ים, אבל חוששת לבקש לא לצלם אותי, כי זה עלול להישמע מתנשא. מה עושים?
לבקש מקבוצה כל כך גדולה של אנשים לא לצלם אותך זה בעייתי ועלול להיראות לא חברותי. אבל כשאת רואה שמצלמים בסביבה שלך את יכולה להתרחק או ללבוש על עצמך משהו. במצבים כאלה אנחנו יכולים לשנות את הגישה שלנו ולהחליט לדוגמה שגם אם כפופים לנו בעבודה יראו אותנו בלבוש לא פורמלי ואפילו בבגד ים, זה בסדר גמור ואפילו הופך אותנו לנגישים ואנושיים. מנהלים רבים מאמינים כיום שהתמונות הלא פורמליות ברשתות החברתיות ומפגשים חברתיים יכולים לפעול בסופו של דבר לטובתם ולהוסיף ממד נוסף וחיובי לתדמית שלהם.
אני מקבלת הודעות אישיות ברשתות החברתיות, שכוללות פניות גנריות מסחריות, כמו למשל: "תודה על החברות, יש לי חברה שעוסקת בתחום הזה ואשמח מאוד אם תשתף את המידע בעמוד שלך". להגיב או להתעלם?
פניות גנריות לאנשים רבים באמצעות האימייל או הרשתות החברתיות זה לא מנומס. אף אחד לא אוהב את זה. באופן עקרוני אין חובה לענות לפניות גנריות או להתייחס אליהן. אפשר בהחלט להתעלם, וסביר להניח שכך פועלים רוב האנשים. רק אם הפנייה אישית את צריכה לענות בנימוס.
אני מנהל חברה ואנשים שכפופים לי מציעים לי חברות בפייסבוק או רוצים לעקוב אחריי באינסטגרם. לא הייתי רוצה שאנשים ידעו על חיי האישיים יותר מדי.
האם זה מנומס לסרב?
ברגע שפתחת חשבונות ברשתות החברתיות, פתחת את עצמך לעולם הווירטואלי, ואתה לא יכול לסגור את הדלת. רשתות חברתיות מעצם טיבן מיועדות לשיתוף קהלים גדולים. לכן כשמציעים לך חברות, כדאי להסכים ולהבין שזה חלק מהעסקה. התדמית והסמכות המקצועיות שלך לא ייפגעו אם נראית בים או בבגדים לא פורמליים.
ואיך להתמודד עם קנאה ברשתות החברתיות?
