איזו מתמודדת הייתה גל גדות?
"גל הייתה מקסימה. מאוד חברותית. כולנו באותה שנה היינו מאוד מחוברות ושמרנו על קשר תקופה די ארוכה. וונדר וומן שלנו מפעימה ומקסימה כל פעם מחדש. היא אחת השגרירות המדהימות שיש לנו".
איך את מסכמת את הזכייה שלך?
"הגעתי לתחרות כבחורה תמימה ושקטה, ויצאתי מישהי שלא מפחדת להשמיע קול. המתנה הכי גדולה היא הנסיעה לתחרות "מיס עולם" בסין וההיכרות עם הבנות שהפכו לחברותיי, ובהמשך גם לפרטנריות למיזמים משותפים".
לוקין וחברותיה מהתחרות העולמית הצליחו לשמור על קשר מאז, כבר 16 שנה(!), ובשנים האחרונות החליטו לרתום את הקשר למען פעילות חברתית. "בשנת 2016 הקמנו יחד את עמותת Mission - ארגון בין לאומי ללא מטרות רווח, שהוקם במטרה להעצים נשים וילדים במצוקה", מספרת לוקין. "המוטו שלנו הוא: 'יופי פנימי יכול להציל את העולם' ואנחנו נפגשות פעמיים בשנה ומארגנות ערבי התרמה גדולים. הפרוייקטים שלנו מאד מגוונים. למשל: חברתי מיס איטליה ולריה אלטובלי נשואה לספורטאי אולימפי, שעוזר לנו יחד עם חבריו לארגן ימי ספורט מגניבים וכייפים לילדים. עוד פעילות בעמותה אגנסה ויטהאז' – מיס אלבניה, לינה סולינג לארסן – מיס דנמרק, וברברה קימבוג'ה – מיס אוגנדה".
במפגשן האחרון בכריסמס, הן הקליטו יחד שיר וצילמו קליפ מרגש, שיהיו הפנים של העמותה. "בחרנו את השיר "I am Standing with you" של המוזיקאית והזמרת דיאן וורן המדהימה. שיר ששימש כפסקול בסרט Breakthrough, עליו היא הייתה מועמדת לאוסקר השנה. את ההשראה לקליפ קיבלנו מהשיר We Are The World ותוך שבועיים הוצאנו את הרעיון לפועל.
הקליפ לשיר שהקליטו - "I am Standing with you":
"השיר הוקלט וצולם בהוליווד באולפן ההקלטות של וורן. היינו 20 בנות ממדינות שונות, הגיע צוות צילום, ג'ון דבני, המוזיקאי והמפיק היה על הסאונד ודיאן שהייתה שם איתנו בכל רגע ורגע. כולם כולל כולם עבדו בהתנדבות. יצא מדהים ומרגש, כל הצוות בכה. ב-CNN שידרו את השיר ואת מאחורי הקלעים של הכנתו. אני מקווה שקולנו יגיע ויגע בכמה שיותר לבבות".
בין אקטיביזם לגלאם הוליוודי
לוקין (36) עלתה לארץ מקזחסטן יחד עם אמה בשנת 1990. השתיים התמקמו באשדוד, שם הן מתגוררות גם היום, בצמוד האחת לשנייה ("כשאין עוד משפחה בארץ משתדלים לגור קרוב"). היא אדמינית בחברת ההייטק "פלייטיקה" ועובדת גם בהפקות אירועים.
אבל מה שמעסיק אותה יותר מכל הוא עולם הטבעונות בו היא לוקחת חלק פעיל מאוד. כבר עשר שנים שהיא טבעונית, ומגדירה את עצמה אקטיביסטית למען זכויות בעלי חיים.
במה האקטיביזים שלך מתבטא?
"בעיקר בחשיפת האמת והעוולות להן אני נחשפת. זה כולל כניסות למקומות בהם מוחזקים בעלי חיים מדוכאים ומנוצלים, השתתפות במיצגים ברחובות בהם אנחנו חושפים את מה שהתעשייה מסתירה, ונסיעות לנמל אשדוד וחיפה בזמן שפורקים את אוניות המשלוחים החיים, בין התיעודים הקשים שיש. אני טסה למחאות בחו"ל בעיקר בניו יורק, שם חבריי מארגנים מפגשי אקטיביסטים.
"במסגרת הפעילות שלי פגשתי גם את בריאן אדמס, כשהגיע לישראל כחלק מסיבוב ההופעות שלו. הוא טבעוני קרוב ל-30 שנה, וביקשתי ממנו להצטלם עם חולצה של העמותה 'ישראל נגד משלוחים חיים'. הוא כמובן הסכים, נפגשנו לחמש דקות ובסוף ישבנו לדבר שעה. וגם הוזמנתי לכל ההופעות שלו שהיו בישראל.
"לאחרונה חזרתי מתיעוד של עוולות בלוס אנגל'ס, אותו תיעוד אליו מגיע חואקין פיניקס כל שבוע". כשהיא מזכירה את השחקן ההוליוודי
חואקין פיניקס היא מדברת על נאומי הזכייה שלו בטקס גלובוס הזהב ובטקס האוסקר, בהם דיבר על טבעונות ועל הדאגה לבעלי חיים. "לא נרדמתי מרוב שמחה והתפעמות. אני רוצה שכל טאלנט יצפה בנאום הזכייה שלו. הוא שחקן אדיר שסוחף אחריו את הוליווד ולא חושש לרגע לדבר ולהשמיע את קולו עבור האחר. מיד לאחר הטקס בו זכה בפרס איגוד השחקנים, הוא יצא לבוש בטוקסידו והצטרף לפעילי זכויות בעלי חיים להפגנה מול משלוחים חיים שמובלים לבית מטבחיים. הוא השראה וכוכב במלוא מובן המילה".
מהיכן הגיעה ההחלטה להיות טבעונית?
"תמיד אהבתי בעלי חיים, גדלתי מגיל אפס עם בעלי חיים. בגיל 5 הייתי עושה שביתות רעב בביתי בקזחסטן כשהוריי היו מוסרים את הגורים שהבאתי מהרחוב, לאימוץ. ובכל זאת הייתי תמימה ובורה לגמרי בכל הקשור לתעשיית המוצרים מן החי, קרקסים, גני חיות וכו', עד כדי כך כשגם כשהמחשבות וההרהורים עלו, תמיד צץ משהו שהשתיק אותן. אני זוכרת שקפץ לי סרטון בפייסבוק, לחצתי פליי וראיתי זוועות מתעשיית הפרוות, ישבתי משותקת, לא יכולתי לזוז וגם כשהסרטון נגמר עדיין לא ממש הבנתי מה ראיתי. כל מוצרי העור והפרווה נזרקו מהארון באותו שבוע.
"ואז מתחילים הצעדים הראשונים. הארוחה הטבעונית הראשונה, מתכונים, מחקרים, שיחות עם טבעונים ותיקים. ראיתי את ההרצאה של גרי יורופסקי, ופתאום הכול בא בקלות. ברגע שהראש מתמלא בידע והבנה, הלב מתחבר. מאז עברו כבר עשר שנים, והקושי היחידי בכל התקופה הזאת בכלל לא קשור למזון, הקושי הוא לפגוש את הצד האפל ביותר של האנושות, לשמור על תקווה ולנסות להבין איך בני אדם שמכל בחינה אחרת הם טובים ואכפתיים, ממשיכים לקחת חלק בסדיזם כלפי בעלי חיים, לשם הנאה ונוחות. בעיקר כשאלו חברייך או משפחתך".
את עדיין מדגמנת?
"היום עיקר העבודה שלי היא תצוגות אופנה עם מעצבים איתם עברתי דרך, או צילומים עם צלמים אותם אני מכירה שנים. אני לא הולכת לאודישנים, ועושה רק את מה שאני אוהבת. אני מדגמנת גם בערבי התרמה בהתנדבות, ועובדת הרבה עם נשות ויצו שמארגנות ימי הפנינג לנשים. הפסדתי המון הפקות בעקבות האקטיביזם, כי מן הסתם לא אלבש עורות ולא אדגמן מוצרים שנוסו על בעלי חיים כפי שנהגתי בעברי".
כמישהי שרגילה כל הזמן להיות בפעילות, איך עברה עלייך תקופת הקורונה עד עכשיו?
"נראה לך שישבתי בבית? התנדבתי כל התקופה הזאת. שינעתי תרופות לקשישים, ותרומות של שקי מזון לחתולי הרחוב. וכמובן, הרבה ספורט במדרגות של הבניין".
