"מה זה אומר – התלבושות, הקעקועים, משקפי השמש, כובע הקטיפה, הטבעות... למה?" תוהה העיתונאית ברברה וולטרס. מולה, חמוש בכובע קטיפה אדום, מעיל מנומר וזוג עגילי כסף גדולים התלויים כמצלתיים על כל תנוך, יושב חצי נבוך כדורסלן NBA דניס רודמן. "אני עושה את שלי", הוא עונה, מחפש מילים כדי להסביר לעיתונאית רשת ABC את מניעיו האסתטיים. "זה גורם לי אושר. זה גורם לי להרגיש כמו ילד בן עשר", הוא ממשיך בתשובה שלא מספקת את העיתונאית הוותיקה.
מפגש זה, שמובא בפרק השלישי של סדרת הדוקו החדשה של נטפליקס "הריקוד האחרון", אינו רק מפגש בין עיתונאית ותיקה ל"ילד הרע" של הכדורסל אי אז באמצע שנות ה-90; הוא מפגש בין אמריקה הלבנה, השמרנית והמבוססת לילד השיכונים השחור שהפך לכדורסלן בעייתי ומצליח, שבחזותו הטווסית והמוקצנת אתגר את עולם האופנה באותו עשור. "מותר לי לבקש ממך דבר אחד לפני תום הראיון?" שאלה וולטרס וביקשה מרודמן להוריד את כובעו ולחשוף את צבע שערו. "אין לו צבע", התרצה וחשף נבוך ראש צבוע בוורוד פוקסיה.
מלבד היותו אחד משחקני הכדורסל החשובים של המאה ה-20, דניס רודמן, 58, סלל את דרכו כאחד ממשפיעני האופנה הבולטים. בחזותו האקסטרווגנטית הוא טווה קשרים בין צבע עור, אופנה, מגדר ותרבות פופולארית כפי שלא עשה איש לפניו, בטח לא גבר שחור וגדול ממדים. הגוף הגדול והמקועקע שלו הפך למעבדה. רודמן צבע את שערו מדי שבוע בצבע ניאון אחר: פעם פוקסיה, פעם ירוק, לפעמים עלה למגרש עם ראש בדוגמת חברבורות.
כשפשט את גופיית הכדורסל, הוא התייצב על השטיח האדום בבגדי נשים כמו גופיות תחרה ופאייטים עם כתפיות ספגטי דקיקות, או התקשט בחולצות אורגנזה צבעוניות שקשר באגביות סביב מותניו, מחווה שוודאי העתיק ממדונה, מי שהיתה בת זוגו לתקופה קצרה בשנות ה-90. שני חריגים שמצאו נחמה זה בזרועות זה. בראיון שהעניק לאחרונה טען כי מלכת הפופ הציעה לשלם לו 20 מיליון דולר אם יכניס אותה להיריון. "היא התקשרה אליי מניו יורק כשהייתי בקזינו בלאס וגאס ואמרה לי 'אני מבייצת'", סיפר, "ביקשתי שיעצרו את המשחק עבורי. אם יש לך מספיק כסף, הם עושים את זה. היא שלחה לי מטוס פרטי, הגעתי לבית המלון שלה, עשיתי את החלק שלי וחזרתי. ניסינו מספר פעמים, אבל היא לא הצליחה להיכנס להיריון".
במשך שנים רבות הצליח רודמן לשחרר את עצמו ממבנים חברתיים נורמטיביים, ולא רק בגלל הנזילות המגדרית שהפגין. לדוגמה, להשקת ספרו האוטוביוגרפי Bad As I Wanna Be ב-1997 היה מגיע לא פעם מחופש בדראג. לא בכדי, נוכחותו בסדרה "הריקוד האחרון", העוקבת אחר הקריירה של מייקל ג'ורדן, ממגנטת אל דמותו על המסך. אם עיני כולם היו נשואות אל ג'ורדן, הכדורסלן החרוץ, איש העסקים, הילד הטוב, הכוכב העולה, הרקדן האחרון – רודמן היה הסייד קיק הצבעוני, האקסצנטרי, הפרובוקטור והמוכשר, שמנהלי הקבוצה אפשרו לו חופשות של 48 שעות שהוקדשו לשתייה והימורים כדי שלא יאבד את דעתו, וכיום מנהל קשרים חבריים הדוקים עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און. במילים אחרות, אם מייקל ג'ורדן היה נער הפוסטר של השיקגו בולס, דניס רודמן היה זה שמגיע עם טוש שחור ומצייר על לוח המודעות בהתרסה שפם וקרני שטן.
ליקטנו תריסר הופעות שלו לאורך השנים שמוכיחות את מה שידענו בזמן אמת: דניס רודמן הוא מאייקוני האופנה המשפיעים על אופנת הגברים (והנשים). או כפי שהוא עצמו העיד בראיון ל- USA Today ב-1997: "ניצלתי את ההזדמנות להיות אדון לעצמי. אם אתם לא אוהבים את זה, נשקו לי את התחת... אני הבחור שמראה לאנשים 'היי, זה בסדר להיות שונה'".
ואיך נראית קהילת אופנה צעירה בישראל?