הצטלמת בשמלות מארון הבגדים האיקוני של יפה ירקוני. מה היא מסמלת עבורך?
"יפה ירקוני היא עבורי אייקון אופנתי בנוסף לאייקון תרבותי־מוזיקלי. היה לה טעם מיוחד והיא תפרה לעצמה את הבגדים – הייתה לה תופרת קבועה שהיא עבדה איתה. ההתעסקות הזו באופנה, שרטוט, עבודה מול תופרת, לי אין סבלנות לזה, אבל זה אומר ששמלה כמו של יפה ירקוני לא היית יכולה לקנות באף חנות. התחברתי מאוד לשמלה השחורה עם השרוולים הנפוחים ורקמת זהב. היא בעיניי הכי חזקה, פריט אופנה עם אופי, בגד שיש לו אידיאולוגיה. זה מרגש ללבוש בגדים כאלה".
יפה ירקוני הייתה אושיית אופנה, והיא עיצבה בעצמה את בגדיה בשנות ה־60 וה־70, עם הרבה השפעה ישראלית ומזרח תיכונית. היא נהגה לפרק גלביות, מפות, כיפות ווילונות רקומים בעבודת יד, כדי לתפור מהם את שמלותיה, וידעה בדיוק איך להתאפר ולעצב את השיער כדי לשמור על דימוי הדיווה.
מה הופתעת למצוא בארון של יפה ירקוני?
"למצוא אצלה כפתנים היה מרגש ומיוחד. בכל זאת, זו יפה ירקוני, שהיא כאילו הכי 'אשכנזייה', וזה מעניין ומיוחד שהיא הלכה עם כפתן, שהוא בגד ערבי במקור. גם התכשיטים שלה היו מאוד מיוחדים. היא הייתה מאוד 'אישה', והתאפרה עם פס אייליינר עבה, שהיה הסמל המסחרי שלה. גם למריה קאלאס, זמרת הסופרן, היה אייליינר מודגש בעיניים. אלה נשים כל כך מרשימות.
"גם אני בעניין של אייליינר מודגש ועבה, אבל אני חושבת שהשיער שלי יותר בולט. מעניין אם אימצתי את המראה שלי מכוכבות עבר... פעם לא התייחסתי לפרטים האלה בכלל, התעסקתי רק במוזיקה, רציתי שהיא תקבל את כל הבמה. היום, כשאני מסתכלת על הפרטים האופנתיים, אני מבינה שיש פה משהו שראוי להתייחס אליו. נשים שאני מאוד אוהבת והן השראה עבורי, היה להן קטע עם הדגשת העיניים, כולל רונית אלקבץ ז"ל".
כמה את אוהבת את המראה שלך היום?
"אני לא אחת שעפה על עצמה (צוחקת). אין לי את ה'וואו, איזו מגניבה אני, איזה גוף', אני לא מסתכלת על עצמי במראה וחושבת 'החיים יפים'. יש דברים שהייתי רוצה לשנות, אבל יש גם איזו השלמה ולא נראה לי שאני אהיה האישה הזו שתרוץ לעשות בוטוקס. חשוב לי המראה והגוף שלי ואני מאמינה שהם קשורים למה שקורה לך בפנים, אלה לא דברים נפרדים".
איך את שומרת על המראה?
"אני מאוד מקפידה על ספורט, אבל בתקופה הזאת, עקב משבר הקורונה וההתכנסות בבתים, אני לא יכולה לעשות את כל מה שאני אוהבת. אני לא יכולה לשחות בבריכה של הבניין שבו אני גרה. ואגב, לקחתי החלטה: אני לא אשחה יותר בחורף, כי זה 'דופק' לי את הגוף. במקום שחייה, אני עושה הליכות ארוכות וחדר כושר כשאפשר לצאת. אבל כל דבר במינון שלו. מדונה, למשל, כבר לא יכולה ללכת מרוב כושר. אני לא מכורה לזה. אני עושה כושר שלוש פעמים בשבוע, כי המקצוע שלי דורש עמידות גבוהה".
מה הגישה שלך לאופנה?
"אני חולת אופנה, אבל לא קורבן אופנה. אני לא לובשת את מה שכולם לובשים, זה לא מעניין אותי ואני גם לא כל כך מבינה בזה. את ההשראות שלי אני מוצאת אצל מעצבים עצמאים שמציג בפניי הסטייליסט שלי, אייל חדד. ביומיום אני לובשת הרבה טרנינגים, ג'ינס ובגדים נוחים, לפגישות ולהקלטות באולפן. פעם הייתי משקיעה בבגדי היומיום, אבל בשנים האחרונות ירדתי מהעקבים ואני נועלת נעלי ספורט. הופעות זה סיפור אחר ולקראתן אני עולה על עקבים. מעצבי אופנה תופרים עבורי במיוחד, ולפעמים אני פשוט רואה איזה פריט ומזמינה אותו. פעם הייתי מאוד בעניין של שמלות, והיום קצת פחות. אני מעדיפה מכנסי סיגר ועליונית מיוחדת. הטעם שלי באופנה כל הזמן משתנה".
מה השתנה בחייך מהרגע שבו הפכת לאמא, לפני שנתיים ושלושה חודשים?
"פעם המוזיקה הייתה במקום הראשון. היום לא. היום זה קודם כל הבת שלי. אני לא יודעת אם לקרוא לתהליך שעברתי שינוי, כי זה לא שינוי, זו התרחבות בעיניי. יש בי התייחסות אחרת לבני אדם, למערכות יחסים, ליומיום ולזמן, קשה לי יותר לכתוב על פרידות, למשל, ואני כל הזמן ברגשות אשם, זה לא ייאמן. אני חושבת שיש עוד פעימה של התרחבות בימים האלה, בחודש האחרון, כי משבר הקורונה העיר והאיר אותי".
באיזה מובן התעוררת?
"אני עוברת הזדככות ומבינה מה אני רוצה באמת, מה חשוב לי ומה לא. אני רואה אחרת את החיים שחייתי, מבינה מה טפל ומה עיקר ושמה לב למותרות שחייתי בהן. וזה מתבטא גם באמנות. בא לי עוד יותר מבעבר לצלול פנימה ולפנות מעצמי את הרעש החיצוני. להיות מדויקת יותר. מעולם לא ניסיתי להיות משהו שאני לא, אבל בא לי עוד יותר להיות אני, להעמיק למקומות שאני באמת באה מהם ופחות להתייחס למוזיקה כאל אמצעי. החיים מובילים אותך ואת פתאום לא עושה מוזיקה לשם הדבר, היא הופכת אמצעי להצלחה, ואני תפסתי את עצמי על חם. אני אתן לך דוגמה. ראיתי אתמול את ההופעה האקוסטית של אביב גפן במבצר שוני, ששודרה ב'קשת12', והוא העיר אותי עוד יותר, כי הוא כל כך מדויק. הוא שר את 'סוף העולם' ואני הרגשתי חגיגה, למרות שהשיר עצוב. זה מדהים ובא לך לקפץ משמחה כשאת פוגשת באדם כל כך נאמן לעצמו. אביב העיר אותי, כי איזה כיף שיש אנשים שעושים את מה שהם עושים בכזה דיוק ורגש".
ואת לא, משום שאת חוששת שיגידו שאת דיווה?
"נגעת בנקודה מטורפת וחשובה. זה הדיון שהיה אצלי בבית עם האנשים סביבי השבוע. הקלטתי הופעה לטלוויזיה ששודרה לאחרונה, ונורא סבלתי מאיך שזה יצא. כשאני רואה משהו שעשיתי וזה לא נראה טוב, אני יכולה להיות מרוסקת יומיים. אז החלטתי שאין יותר פשרות. התאורה היא הדבר הכי חשוב, גם באופנה וגם בהופעה, והיא חייבת להיות מדויקת, נקודה. ואם אין זמן לעשות את התאורה כמו שצריך, אני פשוט קמה והולכת. יוצאת מהסטודיו או מהאולפן".
לתחושתך לא היית מספיק מדויקת בקריירה שלך?
"אני חושבת שהייתי מדויקת, מעולם לא הלכתי בדרך שהיא לא אני ומעולם לא ניסיתי להתנחמד. אני חייבת להיות נאמנה לעצמי, וגם כשאני לא חושבת על זה, זה פשוט יוצא לי ככה. בתקופה האחרונה קורה משהו שגורם לי להיות מספיק בטוחה באמת הפנימית המוזיקלית שלי – הניגון שלי מזדכך, וגם הטקסט שלי, וזה תהליך מעניין. אני מחכה שנצא מהבית בתום המשבר, כדי לראות מה יקרה כשאגיע לשיר באולפן".
- תודה על ירקוני על השאלת הבגדים ולאוצרת הבגדים אילנה כרמלי על המידע
- הפקה וסטיילינג: תמי ארד־ברקאי איפור: שמעון ששון. שיער: שגיא דהרי. טבעות שעוצבו עבור יפה ירקוני: רחל גרא
