תמונה שווה אלף מלים, והתמונה שתלינו בתמימות על הקיר מדברת גם בלי שרצינו בכך. היא מספרת איזו אמנות אנחנו אוהבים, אילו גוונים אנחנו מעדיפים, האם אנחנו נוטים לעומס או למינימליזם, האם אנחנו אוהבים קווים נקיים או קישוטיות, חושבים בתוך המסגרת או מוכנים לפרוץ אותה. הרבה מידע שבכלל לא התכוונו למסור, הרי רק חשבנו שהיא נעימה לעין.
בתערוכות, אנחנו נוטים להתמקד ביצירות, ולא באופן ההצגה והתלייה שלהן. כשאנחנו ניגשים לתלות עבודת אמנות בבית, צצה השאלה איך לעשות זאת נכון מבחינת גובה, תאורה וקומפוזיציה. אז אנחנו מגלים שגם תליית אמנות היא סוג של אמנות.
עכשיו, כשהעולם מחוץ לבית עדיין מתנהל בהילוך איטי, אפשר להקדיש את הזמן הדרוש ולהבין איך להוציא את המיטב מהעבודות המעטרות את הבית. זה גם הזמן להרים את אלה שנשענות אל הקיר במחסן או מאחורי הארון, ישנות ונשכחות, ולהתבונן בהן מחדש. אולי עכשיו נמצא להן את המקום המתאים או הקומפוזיציה הנכונה על הקיר.
הטיפ הראשון לתליית תמונה בודדת הוא לתלות כשמרכז העבודה נמצא בגובה העיניים, כך שהתבוננות בה לא תדרוש מאמץ, הרמה של הסנטר ומבט לגובה.
תלייה של אמנות על קיר שאליו צמודים רהיטים מצריכה התחשבות בסוג הרהיט ובשימוש שלו. תמונה גדולה מעל ספה או מיטה כדאי שתהיה במרחק של סנטימטרים בודדים מעליהן (בהנחה שהמשענת מרחיקה מעט את הראשים מהקיר). אותו דבר נכון גם לגבי שתי תמונות התלויות כצמד, קרובות זו לזו ומיושרות בקו התחתון.
תליית תמונות בהיסט ממרכז הרהיט, או בגדלים שונים, מפרה את הכללים הקלאסיים ולכן יוצרת אווירה מעודכנת ושובבה יותר. בחדרי שינה זה מומלץ במיוחד, כי החדר מטבעו נוטה לסימטריה מופרזת.
אם התמונה מעל המיטה קטנה יחסית, ויש חשש שהיא ''תלך לאיבוד'', אפשר לחזק את הנוכחות שלה באמצעות פריט דקורטיבי תלוי מסוג אחר.
הכללים דומים לגבי תמונות מעל שידה. גם כאן חשובה תשומת הלב לפרופורציה נעימה בין גודל השידה לגודל התמונה. גם חפצים המונחים על השידה כדאי להביא בחשבון כחלק מקומפוזיציה שכוללת גם אותם וגם את האמנות התלויה.
גם בתמונה הבאה גובה התמונות מתייחס לחפצים על השידה. הקומפוזיציה משלבת תלייה והנחה, ומסך הטלוויזיה הוא חלק ממנה. התמונות מעל הפסנתר אינן ממורכזות; יחד עם התמונה שמימין לטלוויזיה הן סדרה. זוהי קומפוזיציה שמרכזת כמה עקרונות נכונים, מצביעה על תכנון ומחשבה ומלאה צניעות שובת לב. שאפו!
קיר גלריה הוא כינוי לקיר שיש עליו מקבץ של עבודות אמנות – לרוב תמונות, אבל לא רק. היתרון של קיר כזה הוא שלא חייבים לבחור את ה-תמונה: אפשר להוסיף ולהעשיר את הקומפוזיציה עד שמרכיבים אמירה אישית רחבה יותר, כי קורה לא מעט שאנחנו מחבבים גם וגם. אולי זאת הסיבה שקיר גלריה שורד את גלי הטרנדים שבאים והולכים.
הצעד הראשון הוא לאסוף תמונות, דימויים וחפצים שמהם אנחנו רוצים לייצר את התמונה הכללית. פתרון פשוט הוא להיצמד לסכמה סימטרית של מלבן, ריבוע או שורה. רובן של הדוגמאות הבאות מציגות סדרה הממוסגרת באופן זהה.
אם רוצים לפרוץ מסגרת גיאומטרית מוגדרת בלי לשבור את הראש יותר מדי, אפשר להיעזר בתבניות מוכנות מראש, שנמצאות ברשת. פשוט מגגלים gallery wall ומקבלים אינסוף פריסות אפשריות. יש גם אתרים שמציעים סדרת תמונות מוכנה, שמגיעה עם המלצות למיקומי תלייה.
אך אם אנחנו מבקשים לתלות יחד תמונות שנמצאות ברשותנו, ואין אפשרות להשפיע על גודלן - המקרה מורכב יותר. כשלב מקדים מומלץ לשחק עם קומפוזיציה שלהן על הרצפה עד שזה נראה "נכון" (ודאו ששטח הפריסה מתאים לגודל הקיר המיועד), לחשב, לסמן, ורק אז להתחיל לנעוץ מסמרים ולהעתיק את הפריסה לקיר. אם רוצים לעשות את הסימולציה על הקיר אפשר לחתוך קרטון בגודל התמונות ולהצמיד לקיר עם סלוטייפ, לתקן ולדייק מיקומים ורק אז לתלות.
אפשר להשתמש בפספרטו (מסגרת פנימית, העשויה בדרך כלל מקרטון) כדי לשחק עם הגודל הסופי של התמונה. אם היא קטנה, ולקומפוזיציה שלנו אנו זקוקים לתמונה גדולה יותר, אפשר להוסיף לה פספרטו נדיב. ההמלצה נכונה לקיר גלריה אקלקטי, כשיש ריבוי של סוגי מסגרות וסגנונות חזותיים, ואינה מומלצת לקירות גלריה בעלי קו סגנוני אחד מובהק, כמו הסגנון הסקנדינבי.
תלייה על קיר שאינו לבן תעשה עם האמנות הביתית חסד. אם לא אוהבים קירות בצבעוניות דומיננטית אפשר להסתפק ברקע בהיר, אבל אל תוותרו על הניסיון. אותו עיקרון נכון לגבי קיר עם מרקם, כמו בטון, טיח ולבנים.
שילוב של שעונים, צלחות, מסכות, מדפים, אריגים, מקרמה – בקיצור, כל מה שהוא בר תלייה ומשתלב היטב – יעשיר את המראה, בעיקר אם אתם מחוברים למה שאתם תולים.
"קשה לראות את כל התמונה כאשר אתם נמצאים בתוך המסגרת", כתב ארווין ד. יאלום בספרו "כשניטשה בכה". צאו מהמסגרת. דעו את הכללים, כדי שתוכלו לשבור אותם. אל תתלו, תניחו. או הורידו את התמונה מגובה העיניים, אפילו מעט מעל לרצפה. תלו תמונות מלוא הקיר, מרצפה לתקרה. תלו תמונות ללא מסגרות, או מסגרות ללא תמונות. שלבו את הבלתי צפויים לשילוב. ה"וואו" הוא בתעוזה, זה בדוק.
