בשבועות האחרונים רואה יובל זנדבנק איך החברה שהוא הקים בשתי ידיים, מתרוקנת מפעילות: זוהי חברת ticks.co.il – מערכת להזמנת כרטיסים אונליין, שעם לקוחותיה נמנו רכבת ישראל, שמכרה באמצעותה כרטיסי נסיעה, והטכניון ועיריית תל אביב, שהפיצו דרכה כרטיסים לאירועים שהפיקו. בשש שנות פעילותה זכתה החברה להצלחה גדולה, ואז הגיעה הקורונה, האירועים התבטלו והרכבת כמעט חדלה מלפעול. אבל זנדבנק לא נתן למצב לרפות את ידיו, ובימים אלה הוא משיק מיזם חדש, "אדם לאדם" שמו – פלטפורמה חינמית המחברת בין מתנדבים לבין אזרחים שזקוקים לסיוע.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
"מתברר שיש אנשים שרק מחכים לעזור לאחרים עכשיו, וכל מה שצריך זה לארגן אותם בצורה יעילה וזמינה", הוא אומר. "ההיענות היא גדולה: על כל אזרח שמבקש עזרה, יש מתנדבים ברדיוס של קילומטר מביתו שמזנקים על הבקשה וסוגרים אותה בתוך דקות. אנשים גם יודעים במה הם רוצים להתנדב. מאז שהמיזם נולד, נחשפתי למקרים קורעי לב, כמו ניצולת שואה שנשארה בלי נייר טואלט, קשישה עיוורת שנשארה בלי אוכל חם, ואנשים בריאים ומתפקדים שפתאום נאלצים לבקש סיוע. בעזרת הפלטפורמה החדשה הם מקבלים אותו במהירות".
צפו בו מספר על המיזם החדש ברשת 13:
הלקוחות התחילו לזרום
זנדבנק (35) הוא אדם של ניגודים: מדובר ביזם נלהב, שמוכן לשבת מול המחשב לילות כימים כדי ליישם את רעיונותיו, אבל בימי שגרה בעיקר מקפיד על איזון בין גוף לנפש, מטייל ומתרגל יוגה ומדיטציה. סתירה נוספת בדמותו טמונה בעובדה שהוא לא מגדיר את עצמו כאדם הישגי, אבל מודה שכישלון אחד שלו הרים תרומה משמעותית להצלחתו. "רציתי ללמוד תכנות ומחשבים באוניברסיטה", הוא מספר, "אבל צורת הלימודים האקדמיים לא התאימה לי, אז לא סיימתי את השנה הראשונה. זה היה שבר גדול. היו לי חלומות, ועזבתי בתחושה קשה, אבל דווקא משום שזה היה משבר כל כך כואב ועמוק, נסללה לי דרך אחרת, שהביאה אותי למקום שבו אני נמצא היום".
את המערכת של ticks.co.il בנה אחרי המשבר ההוא, ב-2014. לרוב האנשים בארץ לא היו אז סמארטפונים, וכשהוא הציע אותה ללקוחות פוטנציאליים, נתקל בעיקר בהרמות גבה. "הייתי אז בארצות הברית, ושלחו לי לטלפון הנייד כרטיס עלייה למטוס עם ברקוד. זה היה מאוד חדשני, הגניב אותי, וכך עלה לי הרעיון למערכת לרכישת כרטיסים דרך הסמארטפון. הייתי בטוח שהסמארטפונים ייכנסו בכל הכוח. בהתחלה הצעתי את זה לתיאטרון גשר ולאגודת הסטודנטים בבאר שבע, אבל באותה תקופה לא היה מקובל להנפיק כרטיסים שאינם מנייר, המצלמות לא היו מספיק חזקות, וגם אני לא הייתי מפותח מבחינה עסקית, אז נעניתי בסירוב. בסוף פניתי לאגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, שהסכימה לנסות את המערכת במסיבת יום העצמאות שהיא ארגנה ל-5,000 איש.
"בערב המסיבה הגיעו הרבה אנשים עם טאבלטים, אבל הם לא היו מספיק חזקים ולא הצליחו לסרוק את הברקודים. התחיל בלגן. בסוף זה איכשהו הסתדר, התנצלתי, עשיתי שינויים במערכת, והאגודה המשיכה לעבוד איתי. הסטודנטים בתל אביב היו הראשונים בארץ שלא הצטרכו לעמוד שעות בשמש כדי לקנות כרטיסים למסיבות".
צפו בו מתראיין בנושא שהוא ממש לא רלוונטי היום:
חצי שנה אחרי אותה מסיבה העלתה חברת גוגל עדכון שנתן יתרון בתוצאות החיפוש לאתרים שתומכים בסמארטפונים, מה שהקפיץ את ticks.co.il ברשימות. "התחלתי לעלות למעלה בתוצאות, והלקוחות התחילו לזרום: הרכבת, רשויות מקומיות, זמרים. בשנתיים הראשונות עשיתי הכל לבד – תכנות, עיצוב, שיווק, מכירות – למרות העובדה שבשום תחום לא הייתי מומחה. אני בכלל חנון מחשבים וגם לא הולך הרבה לאירועים. אין לי רכב, ואת חיי הלילה הכרתי רק בגלל הלקוחות שלי. אני מגיע ממקום אחר: מתרגל ומלמד יוגה, הייתי באשראמים בכל מיני מקומות בעולם – וזה עזר לי לאזן דברים במערכת, להיות קשוב יותר פנימה ולהפחית את הצורך בהישגיות".
הגיבורים האמיתיים של המשבר
האבטלה שנכפתה עליו מאז שפרץ משבר הקורונה, ואיתה הקושי שהוריו חווים עכשיו, העלו בו את הרעיון למיזם "אדם לאדם". "הוריי היו צריכים עזרה", הוא מספר, "התקשרו למוקד העירוני, חיכו שעות לתשובה, ובסוף התברר שאי אפשר לעזור להם, כי הם לא מוגדרים כנזקקים. מערכות הסיוע העירוניות והממשלתיות הן מסורבלות, ביורוקרטיות ומתקשות לתת מענה לצרכים ולצרכנים שנוצרו עקב המצב. המיזם שלנו הוא שירות שנרשמים אליו באתר, ואחר כך מקבלים התראות במסרונים. יש לנו כבר ממשק עם עמותות ורשויות, ורשומים אצלנו 2,500 מתנדבים מכל הארץ".
המערכת חשפה אותו לעולם חדש מבחינתו. "לא כל כך הכרתי את התחום הזה, ולא ידעתי כלום על ניהול מתנדבים. הבנתי שמדינת ישראל לא רואה במערך ההתנדבות כוח אסטרטגי במשבר הזה, על אף שיש משמעות אדירה לרשת מתנדבים לאומית. לדעתי, המתנדבים הם הגיבורים האמיתיים של המשבר הזה, לצד הצוותים הרפואיים כמובן. אולי זה העתיד של עולם ההתנדבות: בלי עמותות שבעות עם מנכ"לים בשכר, אלא חיבור ישיר בין אנשים שקרובים פיזית זה לזה. אצלנו כל אחד יכול להזין בקשה לסיוע, וכל אחד יכול לעזור".
אין לי בעיה להיות עני
זנדבנק גדל באשדוד; אביו נפתלי הוא מהנדס, ואמו ארלט אמנית. שניהם לא דאגו יותר מדי מכך שבן הזקונים שלהם הוא תלמיד בינוני. במקום להצטיין בלימודים, הוא היה פעיל בצופים, במועצת התלמידים ובמועצה הציונית לנוער, שם עבר קורסי מנהיגות וסמינרים. "צורת הלימוד בחינוך הפורמלי לא התאימה לי, אבל זה לא פגע לי בביטחון, כי קיבלתי המון אהבה ותמיכה בבית", הוא אומר. "בתיכון שבו למדתי שמו דגש על התנדבות ועל פעילות חברתית, וגדלתי עם ערך עצמי גבוה. הייתי עסוק בעשייה חברתית".
בצבא שירת כקצין קרבי, ואחרי השחרור הדריך נוער בקיבוץ מרום גולן ולאחר מכן למד מינהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. בשנה שעברה החל לקחת קורסים בהיסטוריה ובמדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב. "זה הדבר שצריך ללמוד בשביל לעשות קריירה בעולם החדש", הוא אומר. "בעולם הישן ההתמקצעות והפרודוקטיביות היו חשובות, ואילו כיום יש יותר משמעות ליצירתיות ולפתרון בעיות, ויש הרבה מקום ליוזמה ולביטוי אישי. את היכולת להטיל ספק ולקרוא טקסט בצורה ביקורתית לא לומדים בחוג להנדסה, למרות שזה כלי בסיסי בעולם של ימינו".
ומה לגבי ידע טכנולוגי?
"לפעמים לא צריך הרבה ידע טכנולוגי: צריך ביצים. כשלמדתי מינהל עסקים, נכשלתי דווקא בקורס יזמות. הייתי בפגישה עסקית עם חברת פרטנר ופספסתי שיעור אחד יותר מדי. ניסיתי לדבר עם המרצה ולהסביר לו שהפגישה הייתה ממקום של יזמות, אבל הוא לא היה מוכן לשמוע. נכשלתי".
את המיזם החדש הקים בתוך שבוע וחצי. "שרפתי את המקלדת ולא קמתי מהכיסא", הוא אומר. "אבל בתקופות של שגרה אני משתדל לפעול ממקום של שקט, כי כמות האנרגיה שלנו מוגבלת, ואם יודעים לנתב אותה ולעבוד איתה בצורה חסכונית, נוכל גם לקבל ממנה יותר".
אתה לא חושש מההשלכות הכלכליות של המשבר הנוכחי?
"אין לי הרבה הוצאות, אבל גם מרווח הנשימה שלי מוגבל, אז אני יורד ברמת החיים. יכול להיות שאצטרך לחזור לגור עם ההורים לתקופה, אבל זה לא מפריע לי, כי כמות האהבה, התמיכה והמשמעות שאני מקבל מהמיזם החדש היא אדירה. בנוסף, תמיד חייתי בצניעות: אני לא לובש מותגים ולא מאמין בצבירת רכוש. כסף זה רעיון שגם ממנו צריך לשחרר. אני יודע שאסתדר גם בלעדיו. כל עוד אין לי ילדים, אין לי בעיה להיות עני".
"יש עוד צרות חוץ מקורונה". הקליקו על התמונה:
