כדי שלא יראו לכם בעיקר את הסנטר: מדריך למראה המושלם ב''זום''

אם יש חברה שהרוויחה בגדול ממשבר הקורונה, הרי היא "זום", שאפליקציית הפגישות המקוונות שלה הפכה בן לילה מכלי מקצועי של יודעי דבר ללהיט עולמי. גם אתם בוודאי כבר מצאתם את עצמכם משתמשים בה – לצורך ישיבות עבודה, שיעורים וחוגים שונים, או מפגשים עם בני משפחה וחברים. האם נראיתם במיטבכם, או שתיזכרו כדמות מטושטשת, חיוורת או אפילו מעוותת?

רובנו מגיעים לשימוש ב"זום" ללא ידע בעיצוב תמונה לווידאו, ולכן פשוט מתחברים לשיחה, מוודאים שדמותנו נקלטת במצלמת המחשב ומתחילים. התוצאה היא צילום המציג אותנו באור לא מחמיא. למעשה, יצירת תמונת וידאו איכותית ונעימה לעין אינה עניין מסובך ואינה מצריכה שימוש בציוד מיוחד, אלא שמירה על כמה כללים פשוטים.

אל תסכלו על כולם מלמעלה

גובה המצלמה הוא אחד הגורמים שמשפיעים יותר מכל על התחושה שמקבל הצופה בכם. מצלמה הממוקמת נמוך מאוד, בזווית המכונה בקרב צלמים Low angle, גורמת לצופים להביט עליכם מלמטה. בקולנוע משתמשים בזווית כזו כדי לגרום לדמות להיראות גדולה, סמכותית או מאיימת, אך אם אינכם רוצים להיתפס ככאלה, כדאי שתמקמו את המצלמה בזווית ידידותית – בדיוק בגובה העיניים שלכם, כאילו אתם יושבים מול בני שיחכם פנים אל פנים.

גם מצלמה המוצבת גבוה מכם (High angle), למשל, על מסך מחשב גדול, הגבוה מראשכם, תגרום לתחושה לא נוחה אצל הצופה. עיניכם יופנו אל המסך, ובן שיחכם יקבל תחושה שאינכם מביטים אליו, אלא שהוא משקיף עליכם מלמעלה, בעוד אתם מביטים במשהו אחר.

מה עושים כאשר המצלמה מקובעת בראש המסך, כמו ברוב המחשבים הניידים? פשוט מגביהים את המחשב בעזרת קופסאות או ספרים מתחתיו, עד שיהיה בגובה העיניים. מומלץ גם לגרור את חלון הזום לקרבת המצלמה – כך שדמותו של בן שיחכם, זה שאתם מביטים אליו, תהיה קרוב אליה ככל האפשר.

לא תרצו להיראות גדולים ומאיימים(צילום: דניאל ברכאל)

או מנותקים, כשעיניכם בוהות אי שם. הנמיכו את המצלמה!(צילום: דניאל ברכאל)

עכשיו אפשר לנהל שיחה ידידותית, בגובה העיניים(צילום: דניאל ברכאל)

הגודל, כידוע, כן קובע

מה גודלה של דמותכם בפריים? זוהי השאלה שקובעת יותר מכל את אופי התמונה המתקבלת. צילום תקריב של הפנים (Close-up) נתפס בתודעתנו כשיחה קרובה ואינטימית, לעתים אף חושפנית או חודרנית, וזאת כי בחיי היומיום אנו רואים "קלוז אפ" רק כשאנו מתקרבים מאוד למישהו – למשל, בשיחה בין אוהבים.

צילום של חצי גוף, מגובה המותניים ומעלה (Medium shot), מייצר תמונה שדומה לפגישה חברתית רגילה, בבית קפה או בחדר ישיבות. זוהי הסיבה שמגישים בטלוויזיה מצולמים כך. צילום של הגוף כולו (Full shot) מחקה את האופן בו אנו רואים אנשים זרים מרחוק, למשל ברחוב, ולכן נותן תחושת ריחוק וזרות.

הגודל הנכון למרבית שיחות הזום שלכם יהיה "מדיום" או "מדיום קלוז אפ" – כלומר צילום מגובה המותניים או מגובה החזה, כולל הכתפיים. מכיוון שלמצלמות רשת יש, בדרך כלל, גודל עדשה קבוע, התרחקו או התקרבו אליה עד שתגיעו לגודל הפריים המתאים. כך תגלו שלא רצוי לנהל שיחות זום כשאתם צמודים למחשב, אלא ממרחק מה ממנו. עוד סיבה לכך היא שקרבה יתרה לעדשה רחבה (כמו שברוב המחשבים) מעוותת קלות את הפנים. אם התרחקתם ואינכם רואים היטב את הדוברים, בחרו באופציית "speaker view", המגדילה את הדובר התורן.

קצת אינטימי מדי, לא? וגם מעוות את הפנים(צילום: דניאל ברכאל)

רחוק, קר ומנוכר(צילום: דניאל ברכאל)

כמו במהדורת החדשות: מרחק של מקצוענים(צילום: דניאל ברכאל)

הילה זה רק לרוחניקים

אחת הטעויות הנפוצות ביותר של משתתפי הזום היא להותיר רווח גדול בין קצה הראש ובין הגבול העליון של התמונה. במצב זה אתם נראים ונתפסים כאנשים קטנים, היושבים בחלל ריק. הרווח הזה, המכונה Headroom, צריך להיוותר כפס קטן בלבד, כך שהראש כמעט נוגע בחלק העליון של התמונה, אך לא נחתך.

הולכת לאיבוד בחלל ריק(צילום: דניאל ברכאל)

מצד שני, לא כדאי שהראש ייחתך. רווח צר מעליו יהיה אופטימלי(צילום: דניאל ברכאל)

האור שיפה לכם

צילום הוא אומנות שרובה קשורה לתאורה. צלמים ותאורנים משקיעים שעות ביצירת התאורה שבה המצולמים ייראו במיטבם. אתם אמנם לא שחקנים הוליוודיים, אך אין סיבה שתיראו כמו בפוטו רצח. התאורה האידיאלית לרוב תהיה אור רך, בינוני בעוצמתו, המכוון אליכם מצד ימין או שמאל באלכסון. זה יהיה האור העיקרי שנופל על הפנים, ובנוסף – אור כללי רך בחדר, שמאיר אותו ואתכם בצורה מספקת. תאורה כזו הופכת את תמונת הווידאו הדו-מימדית לעמוקה יותר, ובדרך כלל יוצרת מראה מחמיא.

אם אין לכם כוח להתעסק בהצבת מנורות, נסו לשחק עם האורות הרגילים שבחדר. למשל, כבו את האור שמעל ראשכם, ובמקומו הדליקו נורת שולחן ואת האור בחדר הסמוך. תוכלו גם פשוט לעבור למקום המואר באופן טבעי באור שמש, למשל ליד החלון. גם שם, זכרו לשבת כשהאור מוטל על פניכם מצד אחד, ולא היישר מולכם, והעדיפו מקום בו יש אור רך, לא ישיר מדי – כזה שמוחזר, למשל, מקירות הבית.

פלורסנט לא מחמיא לעור הפנים, גם לא אור שמש ישיר(צילום: דניאל ברכאל)

לדפוק הופעה

או לפחות לצאת מהטרנינג. חשוב לזכור: בגדים לבנים בדרך כלל אינם נראים טוב בווידאו. מוטב שתלבשו בגד בצבע אחיד, שמחמיא לצבע הפנים שלכם. אם אתם מרצים או מנחים, זכרו שכיתובים וסלוגנים ימשכו את עיני הצופים, ויפגעו ברמת הקשב שלהם.

ומה עם איפור? מובן שאיפור בסיסי, המונע בוהק של הפנים, ייטיב עם המראה שלכם בזום, אך יש באפשרותכם גם "להתאפר" דיגיטלית. היכנסו להגדרות הווידאו של התוכנה (בחץ שליד אייקון המצלמה, למטה) ובחרו ב-Touch up my apearance. עורכם יהפוך מיד לחלק וענוג יותר.

חולצה לבנה לא עוברת טוב בווידאו(צילום: דניאל ברכאל)

כיתוב או הדפס יסיטו את תשומת הלב מדבריכם(צילום: דניאל ברכאל)

ומה ברקע?

באולפני קולנוע וטלוויזיה נשפכים מיליונים על ה"ארט", לא רק מפני שהוא צריך להיראות טוב, אלא גם כי הרקע מעביר מסר, תחושה ומידע על עולמה ואופיה של הדמות. גם אם אנחנו תקועים בבית, נוכל להשקיע כמה דקות בבחירת רקע נכון.

התאורה לא נכונה, והרקע מבולגן. גם קיר לבן אינו נכון כרקע: הוא ישעמם וישדר ריקנות(צילום: דניאל ברכאל)

קיר לבן הוא בחירה גרועה כרקע. הוא נראה רע בווידאו ומשדר קרירות, שעמום וריקנות. בחנו את האפשרויות השונות שמציע הבית שלכם. לשיחה עסקית יתאים רקע של ארון ספרים או חלון. לשיחה חברית – רקע נעים ואישי של חדר מגורים, ולשיחה רומנטית – רקע מוחשך שממקד את תשומת הלב בכם, ולא בסביבה. בכל מקרה כדאי שהרקע יהיה כשמו – ברקע, ולא עמוס בפרטים או מושך את העין. בית פעיל, שבו מסתובבים מאחוריכם אנשים, ילדים, בעלי חיים – יהפוך את השידור שלכם לקרקס שבו אתם עצמכם תהפכו לרקע.

כאן יש משחק נכון עם התאורה הביתית הקיימת, וגם רקע נעים ולא עמוס מדי(צילום: דניאל ברכאל)

לסיום, לא נוכל שלא להתייחס לשעשוע החדש של ימי הקורונה – שיחות זום עם רקע מודבק של תמונה. כדי לאפשר תכונה זו לחצו על החץ הקטן שליד אייקון המצלמה בתוכנה, ובחרו Choose Virtual Background. במסך שייפתח תוכלו לבחור תמונת רקע, או להוסיף אחת מהמחשב שלכם. בריבוע הקטן שמתחת למבחר התמונות מופיע הגוון השולט מאחוריכם, שאותו תחליף התוכנה ברקע הווירטואלי שבחרתם. רוצים תוצאה מושלמת? תלו מאחורי גבכם מסך ירוק (למשל, ממפה חד פעמית בצבע ירוק אחיד) – והרי לכם אולפן "גרין סקרין" של ממש.