כשימי מגפת הקורונה ייחקרו על ידי היסטוריונים בעוד אי-אלו שנים, חנן כהן יקבל במחקרים מקום מכובד, ללא ספק. לכהן יש אתר אינטרנט, לא רלוונטי, שהוקם לפני 17 שנה במטרה לבדוק אמיתות של שמועות, הודעות ווטסאפ ושרשורי אי-מיילים. בימים שבשגרה מגיעים אליו מקרים בתדירות של פעם-פעמיים בשבוע, אבל בימי הקורונה הטרופים הללו קצב ההודעות גובר, והוא אולי שני רק לקצב העלייה במספר הנדבקים.
>> תאהבו אותנו גם בפייסבוק
ימי הקורונה הביאו לפתחו שלל שמועות, אזוטריות יותר ופחות. "קודם כל, יש שמועות שקשורות לריפוי מהמגפה או למניעתה", הוא אומר. "למשל, הייתה שמועה שאפשר להחלים מקורונה בעזרת מייבש שיער, כי הייתה סברה שהנגיף לא עומד ברמת חום מסוימת. התברר שזה לא נכון. הסתובבה גם שמועה שהאלכוג'ל הוא דליק, אז עשיתי ניסוי במטבח שלי, מצאתי שזה לא נכון ופרסמתי את זה. כעבור זמן פנה אליי מכר שעוסק בכיבוי אש וטען שאני טועה, ושהאלכוג'ל כן נדלק. חזרתי למטבח וגיליתי שהלהבה של האלכוג'ל שקופה, ומכיוון שאת הניסוי הראשון עשיתי בבוקר, לא ראיתי אותה. מיד פרסמתי באתר שאחרי מריחת אלכוג'ל צריך לחכות שהוא יתייבש לפני שמתעסקים בחומרים דליקים".
הכירו את חנן כהן:
מה קרה לנער שנעלם בכינרת
כהן (58), איש הייטק במקצועו, הוא ללא ספק אדם עם אג'נדה, וזו באה לידי ביטוי לא רק בפועלו האיטנרנטי, אלא גם באורח חייו: הוא ובני משפחתו חברים בקיבוץ עירוני הממוקם במרכז בית שמש ושכולל 12 משפחות שחיות בשיתוף ובשוויון, "כמו בקיבוצים של פעם", לדבריו. הקבוצה בנתה לעצמה ארבעה מבנים שכוללים יחד 16 דירות, וההתנהלות הכלכלית שלה משותפת. גם מבנה המשפחה שלו מעניין: כהן מגדיר את עצמו כנשוי ואב לארבעה ילדים (בני 30, 28, 22 ו-17), אבל לצעיר מבין הארבעה משמשת המשפחה כאומנה. "הרגשנו שהבית מתחיל להתרוקן, ושיש לנו עוד מה לתרום לעולם", הוא מסביר.
הוא בעל תואר בספרות ובמידענות, ובעבר ניהל את האתר של שתיל (שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל) ושל מוזיאון המדע בירושלים ותכנת את האתר של בית המשפט העליון ואת העמודים הראשונים באתר של משרד החינוך. לעיסוק באימות מיילים ושמועות הגיע כשבמחשב שלו נחת מייל שרשרת שהודיע על חיפוש נער שנעלם במהלך ביקור בכינרת. המייל גם כלל בקשה להעביר את ההודעה לכמה שיותר אנשים כדי שיצטרפו לחיפוש. כהן שקל להעביר את המייל הלאה, כפי שהתבקש, אבל קודם מצא את מספר הטלפון של משפחת הנער הנעדר והתקשר אליה.
"אביו של הנער אמר לי שמצאו אותו טבוע בכינרת", מספר כהן. "הופתעתי שהידיעה לא פורסמה: פורסם שהנער נעלם, לא שהוא נמצא. ככה הבנתי את הצורך במערכת שתבדוק את החומר הזה. אחרי שהקמתי את האתר, הגיעו מיילים עם בקשה לתרום דם עבור ילדים חולי סרטן. בדקתי גם אותם. מתברר שהמייל הראשון שפורסם באתר נועד לארגן התרמת דם לאדם מבוגר, אבל משום מה, הפכו את זה להתרמה לילדה קטנה. הבעיה היא שהמיילים האלה ממשיכים להסתובב שנים, אחרי שהנושא עצמו כבר לא רלוונטי, וזה לא נעים לאף אחד – לא למבריאים ולא למשפחות של המתים".
איך אתה מאמת את ההודעות הללו?
"רוב הדברים שמסתובבים, קשורים לגופי ממשל, אז אני פונה לדוברים הרלוונטיים. בהודעות על אנשים פרטיים אני עוסק בחשש גדול, בעיקר אם הן עוסקות בנושאים רגישים כמו פטירה. לפעמים המידע המאומת מגיע אליי במקביל להודעה עצמה, כך שאני לא צריך לברר. בימי הקורונה האלה, כשכמות העבודה שיש לי במשרד יותר דלילה, יש לי זמן להשקיע ולחפש בעצמי את השמועות במרחבי הרשת, ולבדוק אותן".
מה מסתתר בעוגות הטורקיות
במהלך שיחתנו אני מתבלבל וקורא לשמועות "פייק ניוז", וכהן מעמיד אותי על טעותי. "בפייק ניוז יש ממד מניפולטיבי שנועד להטות את השיח, בעוד ששמועה לא נוצרה כדי להטעות בכוונה תחילה", הוא מסביר. "מדובר באיזשהו גרעין של אמת שעבר החמרה בדרך בסגנון של טלפון שבור. ככה נוצרו התראות על וירוסים ועל טכנולוגיות הרסניות, עצות להתנהלות, עצות רפואיות וכדומה. לדוגמה, בעקבות המעצר של נעמה יששכר ברוסיה פשטה הודעת תפוצה שהזהירה אנשים לא להחזיק בקבוקי מים בשדות תעופה, כי יש חשש שיעצרו אותם בחשד שיש במים סמים. פשטה גם שמועה על עוגות שמיובאות מטורקיה לארץ ושמוחבאים בהן כדורים בתוך שקית קטנה. זו כנראה הייתה מניפולציה של כורדים".
ואיך הפרכת את זה?
"זה היה תהליך מעניין, כי הייתי צריך לחפש מידע בשפות שאני לא מכיר, כמו כורדית. חיפשתי באתרי חדשות והבנתי שרוב הסיכויים שמדובר בפרסום שקרי. חוץ מזה, התברר שהעוגה המסוימת הזו בכלל לא מיובאת לישראל, אז אין חשש".
חלק לא קטן מהודעות השרשרת הללו הן ניסיונות עוקץ, מתוחכמים יותר ופחות. "בימים אלה אחד הניסיונות האלה עושה קאמבק", מספר כהן. "מאחוריו עומד כנראה אסיר בכלא שמתחזה לפקיד דואר או מכס. בהודעה הוא כותב לך שאתה צריך להעביר לו כסף כדי לשחרר חבילה שמיועדת אליך. זה התחיל ביוני האחרון, ועכשיו שמתי לב שאנשים נכנסים יותר מהרגיל לכתבה באתר שלי שעוסקת בנושא הזה, כנראה כדי לבדוק אם זה נכון או לא. אז הנה, זה שוב איתנו".
גילית מי האסיר?
"לא. ביקשתי תגובה מהדוברות של שירות בתי הסוהר, ולא חזרו אליי. לגלות בעצמי מי האסיר, זה לא בכוחי".
צפו בראיון עם כהן:
שטויות עם לוגיקה מרתקת
הפעם הראשונה שבה העלה לאתר שלו כתבה בנושא הקורונה, הייתה בסוף ינואר. "הייתה שמועה שחבילות שמגיעות מסין נגועות בווירוס הקורונה", הוא נזכר. "פניתי לדובר של משרד הבריאות, כי לי לא היה אז שום ידע בנושא, והשיבו לי שזה לא נכון, כי הקורונה לא חיה על משטחים. דברים קצת השתנו מאז, אבל העובדה שהסתובבה שמועה כזו כבר בסוף ינואר, אומרת שכבר אז אנשים התחילו לעסוק בנושא הזה, וחששו ממנו".
מאז הגיעו אליו אינספור שמועות שעסקו בנגיף המסתורי ובניסיונות שונים, מקוריים יותר או פחות, לנצח אותו. "הגיעה שמועה על ריפוי עצמי באמצעות אכילת בצל; הייתה שמועה על ריפוי עצמי באמצעות שתיית מים – לכל אחת הייתה לוגיקה מרתקת. השמועה על המים נומקה בכך שלווירוס לוקח כמה ימים עד שהוא מגיע לריאות, והוא נמצא תקופה בדרכי הנשימה העליונות, אז אם נשתה הרבה מים, הוא יירד לקיבה ולא לריאות. זו שטות כמובן, אבל יש בזה היגיון מעניין".
זה מצחיק אותך? מרתק אותך? שניהם יחד?
"בשנים הראשונות של האתר הייתי לועג לדברים האלה. היום אני נמצא בעמדה שאם אשפוט אנשים, לא יקשיבו לי. אנשים שמפיצים דברים כאלה מנסים לעזור; הכוונה שלהם טובה. בכל זאת, צריך להילחם בשמועות האלה לא רק משום שהן עלולות להיות מסוכנות מבחינה בריאותית, אלא משום שהן גוזלות מאיתנו תשומת לב. המון דברים מתחרים היום על תשומת הלב שלנו, ואנחנו צריכים להתמקד בדברים החשובים. אם אנחנו מקבלים מידע לא נכון, והוא תופס את תשומת הלב שלנו, הוא גונב לנו זמן. אף אחד לא יחזיר לנו את הזמן שהשקענו בקריאת כל הודעה כזו, לכן צריך להילחם בתופעה".
בנושא הזה יש לו בשורה: כהן מספר על פיתוח עתידי של אפליקציית ווטסאפ ושעתיד לשנות את תעשיית הפייק ניוז וחרושת השמועות. "לווטסאפ יש פונקציה שיכולה לזהות הודעה שמועברת הרבה פעמים. במקרה כזה ישימו לידה אייקון של זכוכית מגדלת, וכשאתה תלחץ עליו, התוכן יישלח לגוגל, ותוכל לראות אם התייחסו לזה. זה פונקציה שנמצאת עכשיו בבדיקה, ומטרתה היא להילחם בהודעות השרשרת והפייק ניוז". בינתיים הוא עצמו עובד קשה עכשיו וגם זוכה, לדבריו, לשבחים מהציבור. "הפידבק הכי טוב הוא העלייה במספר הגולשים לאתר שלי", הוא אומר. "לצד זה, אני שומע שכתבות שלי רצות בקבוצות ווטסאפ, וזה נחמד. יש גם יותר תרומות לאתר. אנשים כנראה רואים שאני עושה את העבודה, ושהם מוצאים את מה שהם מחפשים. מבחינה ציבורית, אני מקווה שאני עוזר להפחית את השיח על דברים לא נכונים ולהרגיע מעט את הרוחות".
"יש עוד צרות חוץ מקורונה". הקליקו על התמונה:
