אודיה קורן כותבת לטאלנט שפיטר אותה: הכעס שלי התחלף ברחמים

לכוכב שפיטר אותי,

היית כוכב ענק. בתיאטרון, בטלוויזיה ואיפה לא. אני סיימתי את לימודי המשחק, מלצרית עם חלומות ענקיים לכבוש את הבמה. שיחקת בשלאגר ענק וחיפשת מחליפה לאחת מהשחקניות בהצגה. באתי רועדת לאודישן, ולמחרת כשהתקשרו להודיע לי שקיבלתי את התפקיד הקאתי מרוב התרגשות. זה היה תפקיד לא גדול ובמבט לאחור די מטופש, אבל בשבילי, כל מה שחלמתי עליו מגיל תשע עמד להתגשם, ועוד לצדך. העבודה הראשונה שלי בתיאטרון!

התכוננתי, רצתי לכל מקום בארץ כדי לראות את ההצגה, הורדתי שלושה קילו כדי להתאים לבגדים, ואז עשינו חזרה לקראת ההצגה הראשונה שלי. כל מי שנכח בחזרה אמר שהייתי נהדרת, שהייתי מצחיקה נורא, הרבה יותר מהשחקנית המקורית. למחרת בבוקר התקשר המפיק ואמר לי שאתה לא מרוצה ושהם מחפשים שחקנית אחרת. בכיתי, ביקשתי להבין מה עשיתי לא טוב, הבטחתי לעשות כל מה שתבקש. כלום לא עזר. התרסקתי. לקח לי שנה שלמה להעז ללכת שוב לאודישן.

עשר שנים חלפו. כבר עבדתי פה ושם, הכירו אותי מהטלוויזיה, עוד לא הגעתי לאן שחלמתי, אבל כבר עשיתי לעצמי שם של קומיקאית. והנה טלפון. מחפשים שחקנית לסדרת טלוויזיה בכיכובך. זכר העלבון עלה בי מיד, אבל אמרתי לעצמי שעברו עשר שנים ואני כבר במקום אחר. באתי. היית נחמד. ראיתי שאתה לא זוכר. קראנו את הטקסט, כולם התגלגלו מצחוק ממני. שאלו אם אוכל להתחיל לצלם בשבוע הבא, ואמרתי "כן", למרות שידעתי שאצטרך לבטל דברים אחרים. בכל זאת, תפקיד גדול בסדרה. ועוד לצדך. למחרת בבוקר טלפון מההפקה: "אנחנו מודים לך, אבל הוא לא מרוצה. לא מבינים למה, היית נהדרת. אבל הוא הטאלנט". פרצתי בצחוק מר. "אני לא מאמינה שהוא עושה לי את זה שוב", אמרתי למפיקה וסיפרתי לה את הסיפור. המפיקה הנמיכה את קולה ואמרה: "בינינו, היית טובה מדי והוא לא רוצה תחרות".

לימים נקמתי את נקמתי. רצו ללהק אותך להצגה ששיחקתי בה, לא הסכמתי ולקחו מישהו אחר.

כשהלכת לעולמך סירבתי להשתתף באירוע לזכרך. לא אמרתי לאיש למה, כדי לשמור על כבודך.

השנה הסכמתי לראשונה להשתתף. הכעס עליך התחלף ברחמים על שלא הבנת את הדבר הכי חשוב במקצוע שלנו: שאין דבר טוב לשחקן מאשר פרטנר טוב לידו, ושעל הבמה, כמו בחיים, הביחד תמיד מנצח.

ממני, שהתקדמה

• אודיה קורן (60), שחקנית, מגישת רדיו וסטנדאפיסטית, כוכבת ההצגות "תחושת בטן" ו"רישיון לחיים" של תיאטרון הקאמרי