חולצות, מכנסיים, גרביים, נעליים, מעילים, תיקים. ועוד חולצות. יש לקוות שלא יצאתם מהבית לאחרונה ולא ראיתם מה קורה ליד תחנות איסוף הבגדים לתרומה: ערמות של בגדים זרוקים בבלגן על המדרכה הסמוכה, מתלכלכים מבוץ ומאבק ומשמשים מצע נוח לחתולי רחוב. עשרות אלפי הישראלים ששוהים בבית בשבועות האחרונים ניצלו את הימים הארוכים בבית לניקיונות פסח ולסידור ארונות. אושיות רשת רבות כבר המליצו בשבועות האחרונים להשתלט על משימת המיון, ונדמה שכולם מצטטים את מארי קונדו. זה באמת רעיון מעולה, וגם דרך מצוינת לניצול הזמן הכפוי בבית, אבל בימים אלו זו ממש בעיה.
שלא תבינו לא נכון - לתרום בגדים ולוודא שהם יקבלו חיים חדשים זהו פתרון סביבתי, ערכי וחשוב מאוד. אבל בשבועות האחרונים, בשל ההנחיה לא להתרחק מהבית, אנשים רבים מחליטים להניח את תוצרת המיון הביתי על ספסלים בקרבת בתיהם, במטרה שעוברי אורח שיחשקו בשלל ייקחו אותו לעצמם. להניח פריטים משומשים על ספסל זה אף פעם לא רעיון טוב, בטח בשעה שווירוס קטלני בעל שרידות על משטחים שונים, ביניהם טקסטיל, חוגג בחוץ.
גם הפתרון שנחשב מוצלח בימי שגרה הפך לחבית נפץ סביבתית בימים אלה: העברת התרומות לעמותות שעוסקות במיון, איסוף ומכירת הבגדים המשומשים, וכך גם ממנות את פעילותן. הביטו בתמונות ותבינו למה. העמותות סגורות עכשיו, ואין מי שיטפל בבגדים. אנשים רבים מתעלמים מהפרסומים המבקשים לא להביא תרומות לסניפים ולשמור אותן רק לאחר החזרה לשגרה, והתוצאה הרסנית: מאות קילוגרמים של טקסטיל משומש שעומד מחוץ לסניפי העמותה ולא יממש את ייעודו להפוך לתרומה בעלת ערך לעמותה. כדי לשמור על סביבה נקייה, הבגדים האלה נאספים ע"י העיריות, נזרקים לפח או נאספים על ידי חברות המחזור שמייצאות אותם לחו"ל, ומאבדים את ייעודם לחזור לקהילה ובדרך להניב הכנסות לעמותה.
"למרות הקריאות שלנו במדיות השונות, לא להביא בגדים ותרומות, מכיון שאין לנו כרגע כוח אדם לטפל בהן כרגע, תורמים רבים מגיעים ומשאירים שקיות של ביגוד שנבזזות ונזרקות ע"י העיריה וזה חבל", אומר לירון זנזורי, מנהל רשת הביגודית של ויצו. "בגדים שנערמים מחוץ לסניפים סגורים לא יעברו בכלל תהליך מיון ויפונו מיד על ידי העירייה. למרבה הצער גם אם השקים יכללו פריטים טובים עם פוטנציאל להניב רווחים יפים עבורנו, אנחנו כלל לא נדע ולא נהנה. ערמות של ביגוד משומש שלא פונה גורם לנזק סביבתי, לכלוך והפרעה בשכונות מגורים ויוצר לעמותה נזק מול התושבים והעירייה. אנחנו חוזרים ומבקשים לשמור את שקיות הביגוד אצלכם עד אחרי המשבר ולאחר פתיחת סניפי הרשת".
נכון, יש המון סיפוק בלפנות את הבגדים מהבית. אבל הרבה יותר מספק יהיה לדעת שהם הגיעו למי שזקוק להם, ולא לאשפה.
- מיכל לוי ארבל, מומחית לצריכה מקיימת ומחברת הספר 'החיים קצרים אל תקני את הנעליים' יחד עם שלי גרוס