כשבני הזוג הצעירים החליטו להגשים את חלום הדירה הראשונה, הם לא נבהלו למראה דירת השיכון הישנה והקטנה, שבאו לראות בשכונה אפורה בחולון. שניהם עלו בנעוריהם מברית המועצות לשעבר, ועברו את המסלול הישראלי המוכר של צבא, חתונה ומשכנתא. הוא מהנדס מכונות שעובד בחברת היי-טק, והיא מתורגמנית לשעבר, אם במשרה מלאה בהווה. את בניהם הקטנים, הבכור בן שלוש והקטן בן שנה וחצי, הם מגדלים בתפישת החינוך הביתי.
"הילדים שלנו לא הולכים לגן, אני נמצאת איתם בבית. עכשיו, כשהחיים של כל המדינה השתנו, שלי לא", אומרת האם. "מה שכן השתנה הוא שאין יער, אין פארק, אין ספרייה ואין מפגשים של ילדי חינוך ביתי. נהגנו לצאת בכל יום לפעילות מחוץ לבית, ואת זה אין עכשיו. חוץ מזה, המערך נשאר אותו דבר".
מלבד החינוך הביתי הם מקפידים על שגרת חיים ירוקה. "אנחנו משתדלים להיות אקולוגיים עד כמה שמתאפשר לנו. זה אומר להמעיט שימוש בפלסטיק, לא להשתמש בכלל בחד פעמי, כולל טיטולים. משתמשים רק בחיתולים רב פעמיים".
85 מ"ר בקומה 4 בלי מעלית
את הדירה בשכונת נאות רחל - 85 מטרים רבועים בקומה רביעית ללא מעלית – הם קנו לפני כשנתיים. הבניין הישן עמד בתנאי הסף לפינוי בינוי, אבל דייריו, שרובם מבוגרים, החליטו לוותר על המהלך, והוא נותר שיכון רכבת אפרורי ולא מטופח.
בשלב ההתלבטות הזמינו בני הזוג את המעצבת שרית זיו-אלון לראות את הדירה ולחוות את דעתה על אפשרויות השיפוץ. "את שרית אני מכירה שנים דרך הפייסבוק", מספרת האם. "תמיד קיוויתי שיום אחד היא תעשה גם לי את עיצוב הפנים. בהתחלה היא אמרה שאין סיכוי בתקציב שלנו, אבל היינו מאוד עקשנים".
זיו-אלון הגיעה ומצאה דירה במצב עגום, שלא שופצה במשך 50 שנה. "כשהבנתי את המצב הרעוע של הדירה, ומולו את התקציב שעמד לרשותם, 200 אלף שקלים בלבד, אמרתי להם שאני לא מסוגלת לעמוד במשימה", היא מספרת. "הבנתי שהעלויות הכי בסיסיות, של בניית קירות, החלפת חשמל ואינסטלציה – כבר יכסו את כל הסכום, עוד לפני שדיברנו על עיצוב".
הם נפרדו לשלום עם טעם של אכזבה, אבל אחרי כמה חודשים התקשרה אליה האם שוב, סיפרה שמצאו קבלן זול במיוחד ושהם רוצים להתחיל איתה את תהליך השיפוץ. "אמרתי בסדר גמור, רק קחו בחשבון שנבקר הרבה באיקאה", מספרת המעצבת.
קפיצה של 30 אלף שקלים
תקציב השיפוץ היה קשיח: 200 אלף שקלים, שרובו, הם ידעו, יופנה להחלפת תשתיות. מאחר שרצו לחסוך בכל דרך אפשרית, ביקשו מזיו-אלון לתכנן את הצבת הריהוט לפי תוכנית החדרים הקיימת, אך המעצבת הציעה להם גם סקיצה נועזת יותר, ששינתה את חלוקת החדרים.
"מאוד אהבנו את התוכנית החדשה, אבל זה הצריך קפיצה של 30 אלף שקלים בתקציב. מבחינתנו זה היה הרבה", מספרת בעלת הדירה, "אחרי התלבטות גדולה החלטנו שאנחנו עושים את המאמץ הכלכלי והיום אני יודעת שזה היה לגמרי שווה".
בתכנית החדשה הוגדל האזור הציבורי; הסלון הורחב על חשבון החדרים, והקשר בינו לבין המטבח הודגש. כיוון החדרים המאורכים התהפך, וכך התקבל חלון בחדר שהיה פנימי, ובשני, שהפך לחדר הילדים, יש ויטרינה גדולה החוצה. חדר הרחצה אמנם רחוק ממנו, אך הוא גדול ומרווח, ומשמש גם כשירותי אורחים וחדר כביסה. לחדר ההורים נוסף חדר רחצה פרטי.
הסבים נרתמו לעבודה בסופי שבוע
הרומן עם הקבלן הזול שמצאו בני הזוג לא האריך ימים. לאחר שהוא בנה את הקירות והתקין את מערכות האינסטלציה והחשמל החדשות (שלב זה הסתכם ב-85 אלף שקלים) – החליטו להיפרד ממנו ולהמשיך בכוחות עצמם. "היינו מאוד נוכחים בבנייה, מבחינת הפיקוח. הבנו שיש דברים שנוכל לעשות בעצמנו ולחסוך כסף", הם מספרים.
לצורך ביצוע חלק מהמשימות שכרו את שירותיהם של בעלי מקצוע שונים, וחלק גדול עשו לבד: הם חיפו את קיר המטבח, מילאו רובה בכל קירות האריחים, הניחו מדה מתפלסת על הרצפה, צבעו את הקירות, התקינו שקעים וגופי תאורה, הרכיבו את הכלים הסניטריים, הדביקו את הטפט וכמובן – הרכיבו את כל הרהיטים.
עלויות השלב השני הסתכמו ב-83.5 אלף שקלים: 20 אלף לשני חדרי הרחצה, 25 אלף לחלונות חדשים, 9,500 לדלתות הפנים והכניסה, 11 אלף למיזוג ו-18 אלף לפרקט.
לעבודה התגייסו גם שני האבות של בני הזוג, והיא נעשתה בעיקר בסופי שבוע ובזמן חופשות מהעבודה. לכן נמשך השיפוץ תקופה ממושכת של שנה וחצי, וחלקו נעשה כאשר בני המשפחה כבר התגוררו בדירה.
"השיפוץ תוכנן לשלושה חודשים, ובמהלכו גרנו בדירה שכורה, זמנית. הארכנו את השכירות, אך בסוף נאלצנו להיכנס לדירה כשהיה בה חצי מטבח, אמבטיה ללא כיור, חדר שינה אחד ובלי ריהוט. היה לנו מזרן על הרצפה", נזכרת האם, שהיתה אז בחודש תשיעי עם בנה השני. "ילדתי שבועיים אחרי שעברנו. יצאתי ללידה מבית מלא בארגזים מבולגנים, חזרתי עם תינוק לבית מלא בארגזים מסודרים יפה". הם המשיכו לאט לאט, סיימו את חדרי הרחצה, ארגנו את חדר הילדים והשלימו את קניית הרהיטים, עד שהפכו את הדירה לבית שעליו חלמו.
איקאה על רקע גוונים ירוקים
הדירה הכהה והמוזנחת הפכה לבית מואר בגוונים בהירים. על הרצפה פרקט למינציה בהיר, הקירות אפרפרים. גווני ירוק עמוקים מדגישים קירות מרכזיים בסלון ובחדר השינה, וחוזרים, יחד עם עץ בהיר, גם בארונות המטבח.
הירוק נבחר כדי להשתלב עם אוסף הצמחים הביתי הגדול – כ-40 עציצים הפזורים בכל החדרים, נתונים במכלים או במתלי מקרמה מעשה ידיה של האם. "הטפט בגווני ירוק-ורוד (שהוזמן באיביי) בא להשלים את המגמה הירוקה הזו", מסבירה המעצבת. "רצינו משהו קצת צבעוני, אבל שלא ישתלט ועדיין 'ידבר' טבע".
איך הוזלת את עלויות העיצוב?
''את רוב הריהוט קנינו באיקאה; ארונות כיור ובגדים, ספה, שידות בסלון ובכניסה. בחרנו את כולם בלבן או בעץ בהיר, כך שתהיה המשכיות בין החדרים (שולחנות הקפה, הכריות ואביזרי הנוי נקנו אצל גלי ליבנה). את המטבח עשינו אמנם בחברת מטבחים ('קמילה'), אבל עם חומרי גמר הכי פשוטים – פורמייקה בגוון ירוק-מרווה ופורמייקה דמוית עץ. הוספנו לו ידיות עור מאיקאה ומשטח אבן קיסר מהסדרה הבסיסית, בדוגמת טראצו עדין.
''בחדרי הרחצה חיפינו רק את הקירות שבאזורים הרטובים, באריחים פשוטים בגודל 20 על 20. באמבטיית הילדים משחק של שחור-לבן ובמקלחת ההורים שילוב בין טראצו לאריחים מאורכים ורובה שחורה ('הכח קרמיקה'). על הרקע הזה בחרנו בארונות ומוצרים משלימים של איקאה, בלבן ובעץ בהיר.
''גם חדר הילדים על בסיס איקאה: מיטה, שולחן ווילון, עם תוספות קטנות של שטיח בשחור-לבן ('בדים TLV') ומנורה מעץ בהיר ('כלים נאים'). בחדר ההורים חרגנו מאיקאה עם המיטה והשידות ('פשוט ריהוט'), אבל שמרנו על גוון עץ בהיר, לזה הוספנו מנורות צד שחורות ('עלי אקספרס') שטיח בהיר ('בדים TLV') ועבודות מקרמה של בעלת הבית''.
השלב השלישי והאחרון הסתכם ב-60 אלף וחצי שקלים: 40 אלף הושקעו במטבח, 18 אלף ברהיטים ו-2,500 בתאורה. כך הגיעו לסכום שנקבע מראש: 230 אלף שקלים לשיפוץ, כולל הכל.
בני הזוג שמחים שהחליטו ללכת על השיפוץ המורחב, וגם על התהליך הארוך שבא אתו, שבזכותו לא חרגו מהתקציב. "לנו זה התאים. היינו צריכים להתקדם בצורה הדרגתית, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה מעשית. לא יכולנו לעשות הכל בבת אחת בעצמנו", מסכמת האם.
יש לך המלצות להורים שבעל כורחם עברו לאחרונה לחינוך ביתי?
''קודם כל לומר שכולנו אנושיים; גם אני לפעמים צועקת. זו תקופה קשה. אני לא יודעת אם זה יעבוד לכולם, אבל אני ממליצה לעצור את המרוץ הזה של הפעילויות. לאפשר לילדים להיות ולהעסיק את עצמם; מותר גם להשתעמם, מתוך זה יצמח משהו.
''המרדף האינסופי אחרי פעילויות בפינטרסט, באינסטגרם וביוטיוב, שעתיים הכנה ובסוף חמש דקות משחק, זה יותר מדי מאמץ. שחררו אותם. פחות פעילויות, יותר דמיון''.
- תכנון ועיצוב פנים: שרית זיו-אלון
--------------------------------------------------------------------------
לחצו על התמונה לעוד דירות שעוצבו בתקציב מוגבל:
