הילה אלרואי: 'זו התקופה הכי פסיכית בחיי. אין דרך להתכונן לדבר הזה'

כבר חודשיים שהילה אלרואי, פרשנית הבריאות של חדשות 13, נמצאת באולפן כל היום עד חצות. בסלון שלה יש מצלמה על חצובה, מוכנה למקרה שיכריזו על סגר מוחלט

הילה אלרואי. "עדיין יש פה אוכלוסייה שלמה שאומרת, 'נו, די באמת, זו שפעת'. זה מטריף אותי כשאומרים לי את זה" (צילום: אלה אוזן, סגנון:  אורלי גורי)
הילה אלרואי. "עדיין יש פה אוכלוסייה שלמה שאומרת, 'נו, די באמת, זו שפעת'. זה מטריף אותי כשאומרים לי את זה" (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
הילה אלרואי עונה על השאלות הבוערות של הרגע. לחצו Play לצפייה
צילום: ירון שרון, עריכה: אמיר סולומון

כמה שבועות לפני שמגפת הקורונה הפכה לעולמית, שברה הילה אלרואי (48) את הכתף. זה היה בערב שבת, 27 בדצמבר. פרשנית הבריאות של חדשות 13 התכוננה לצאת לשדר ב"שישי עם אילה חסון", כשהטלפון שלה צלצל בזמן שהייתה במקלחת. היא החליקה והרגישה כאב קשה מנשוא. נגה ניר־נאמן, הכתבת לענייני צרכנות בערוץ וחברה טובה, הגיעה במהירות ולקחה אותה למיון.

 

חופשת המחלה שלה סיפקה לה זמן פנוי, שאפשר לה לשוטט באינטרנט ולקרוא גם את הידיעות הקטנות בשולי החדשות, כמו אותה ידיעה זניחה על כמה סינים שעובדים בשוק באיזשהו מחוז, והגיעו לבית חולים. 

"מערכת הבריאות הורעבה 50 שנה כמעט. משנת 1977 יש ירידה מתמדת בשיעור המיטות לאלף נפש ובשיעור הרופאים והאחיות לאלף נפש. איזו יכולת תהיה לנו להנשים אנשים?"

 

מתי התחלת לדאוג?

"לפני יותר מחודש הרמתי טלפון לכמה בכירים במשרד הבריאות, ואני לא אגיד שמות, כדי לומר שצריך לפעול. זה קרה לפני חמישה שבועות בערך, כשאיטלקי בן 38 הגיע שלוש פעמים לבית חולים באיטליה כיוון שלא הרגיש טוב. זה בחור שלא יצא מגבולות איטליה ולא היה בקשר עם אדם חולה ידוע, ואף אחד לא בדק הימצאות של COVID19, הווירוס החדש. הוא הספיק להדביק 54 אנשים שהספיקו להדביק עוד. בשלב ההוא התקשרתי למי שהתקשרתי, ואמרתי, 'חבר'ה, צריך לשנות את הגדרת המקרה, זה יכול לקרות גם אצלנו'".

בצד השני של הקו הודו לה על האזהרה, ולא ברור אם התרגשו.

 

מערכת הבריאות של ישראל תעמוד בהחרפת המצב?

"לא. מערכת הבריאות הורעבה 50 שנה כמעט. משנת 1977 יש ירידה מתמדת בשיעור המיטות לאלף נפש ובשיעור הרופאים והאחיות לאלף נפש. איזו יכולת תהיה לנו להנשים אנשים? אנחנו לא רוצים להגיע למצב שצריך לבחור בין הנשמה של גבר בן 80 ובין גבר בן 40, כמו באיטליה"

 

"לא מפחדת על עצמי, רק על ההורים שלי" (צילום: אלה אוזן, סגנון:  אורלי גורי)
    "לא מפחדת על עצמי, רק על ההורים שלי"(צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)

       

    את מפחדת?

    "לא על עצמי, רק על ההורים שלי. זו התחושה של רוב האנשים שאני מדברת איתם, הפחד לאבד אנשים שהם אוהבים. זה אף פעם לא יהיה כמו החשש הכי נורא שלנו, לא יהיו זומבים ברחובות, אבל אם יהיו 10,000 חולים, האם נוכל להתמודד, לפי נתוני הסטטיסטיקה העולמיים, עם 1,500 חולים קשים?"

     

    איך נראו החודשיים האחרונים בחייך?

    "אני עובדת בלי יום מנוחה אחד, כולל שישי־שבת. כמו בחדר מלחמה. יש אצלי בסלון מצלמת טלוויזיה על חצובה, מוכנה למקרה חירום שבו יכריזו על סגר מוחלט, ולא אוכל להגיע לאולפן. אין לי זמן לנהל את החיים שממשיכים להתנהל – כביסות, עניינים, אוכל. זו התקופה הכי פסיכית בחיי. מגיפה של פעם במאה שנה. אין דרך להתכונן לדבר הזה".

    "מאוד מדאיג אותי שהחרדים ממשיכים ללמוד בישיבות בזמן שאנחנו מדברות כאן. בניגוד למלחמות ומבצעים צבאיים, שבהם הם לא הועילו אבל גם לא הזיקו, פה הם הולכים לגרום נזק"

     

    איך את מצליחה לתפקד עם כל כך מעט שעות שינה?

    "קראתי לאחיינית שלי ל'מילואים' שתעזור לי. היא מסיעה אותי במכונית לירושלים, ובזמן הנסיעה אני קוראת הודעות ומיילים ועונה לאנשים. בזמן שאני באולפן היא עוזרת לי לעדכן בפייסבוק ובאינסטגרם. אנחנו בפיגוע מתגלגל שנמשך כבר חודשיים. חיי סובבים סביב הקורונה. אני בכלל לא זוכרת על מה דיברתי לפני הקורונה וכמה זמן פנוי היה לי. איך לא הערכתי אותו (צוחקת)".

     

    אלרואי היא טיפוס קר רוח. מגיל 15 היא מתנדבת במד"א ויצא לה לבצע החייאה ולטפל באנשים במצב קשה. "כשאת באמבולנס, הדבר הכי נורא שיכול לקרות זה שימות לך מישהו בידיים, ומבחינתי כל דבר אחר הוא לא נורא. לכן כשאני הולכת לעבודה ורואה באולפן ריצות וקריאות 'הכתבה לא תגיע לשידור', אני לא נלחצת. הדבר היחיד שמדיר שינה מעיניי זה חולי או מוות".

     

    נצליח להתמודד עם הקורונה?

    "עדיין יש פה אוכלוסייה שלמה שאומרת, 'נו, די באמת, זו שפעת'. זה מטריף אותי כשאומרים לי את זה. זה חוסר אחריות. ומאוד מדאיג אותי שהחרדים ממשיכים ללמוד בישיבות בזמן שאנחנו מדברות כאן. בניגוד למלחמות ומבצעים צבאיים, שבהם הם לא הועילו אבל גם לא הזיקו, פה הם הולכים לגרום נזק. ואני חוששת מהשנאה שתנותב למגזר החרדי".

     

    "אני בכלל לא זוכרת על מה דיברתי לפני הקורונה וכמה זמן פנוי היה לי" (צילום: אלה אוזן, סגנון:  אורלי גורי)
      "אני בכלל לא זוכרת על מה דיברתי לפני הקורונה וכמה זמן פנוי היה לי"(צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)

        

      שש שנים אחרי "קריסת מערכות", סדרת כתבות שיצרה לערוץ 10 על מערכת הבריאות הישראלית (שעליה זכתה בפרס על שם רחל פרימור של הרשות השנייה), ורגע לפני שהחלה לצלם סדרה על הסרטן, אלרואי נאלצה לעצור: ב־2017 חלתה בסרטן השד. השנה הקשה ההיא מתועדת בסרט "הקרנת בכורה" של הבמאית מיה איידן ששודר בערוץ 10 ב־2018. 

       

      בסרט "הקרנת בכורה" תיעדה בין היתר את הרגע שבו בן זוגה בשלוש השנים הקודמות בחר לנטוש אחרי הניתוח שעברה. היא אמרה לו שזה לא זמן טוב והוא אמר שאין זמן טוב והלך.

      "כשמישהו נפרד ממך יומיים אחרי ניתוח, זה מערער אותך. את חוטפת כאפה ולא מבינה איך יכול להיות שלא שמת לב"

       

      למה בחרת להיחשף בסרט שמתעד אותך נלחמת בסרטן? את לא מחובבי החשיפה האישית.

      "אני אדם מאוד פרטי. לא בחרתי להצטלם לסרט, אבל כשמיה, הבמאית, ביקשה לצלם את זה, אמרתי, 'יאללה צלמי', ולא חשבתי שיצא מזה סרט. החיים שלי היו דבש. אמרתי, איזה סרט יש פה? כשהיא שאלה אותי אם אני פוחדת, אמרתי לה, 'יש לי בן זוג תומך ומשפחה וחברים'. מי תיאר לעצמו שאחר כך לא יהיה לי בן זוג?"

       

      איך באמת לא שמת לב? לא היו רמזים?

      "לא. היו לנו יחד שלוש שנים מדהימות, ואני מסתכלת על הדברים הטובים ולא על איך זה נגמר".

       

      בחרת לסלוח.

      "לא יודעת אם זה לסלוח. בחרתי להתקדם. אני לא נעצרת במקום. אין טעם. אם הוא יזדקק לי היום, אני לא אהיה שם בשבילו. לא אצא מגדרי. אם הוא יתקשר וישאל שאלה אינפורמטיבית, ברור שאענה לו, כמו לכל אדם שיתקשר אליי. חברים טובים כבר לא נהיה אף פעם".

       

      • הראיון המלא עם הילה אלרואי מתפרסם בגליון החדש של "לאשה", השבוע בדוכנים

       

      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
      הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: שי ארבל, סגנון: מזל חסון)
       
      הצג:
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד