הפונדקאית בגיאורגיה ההורים בארץ: "מסרבים להאמין שלא נהיה בלידה"

אלי וקרול ארגמן גילו שבגלל משבר הקורונה הגבולות נסגרו, והם לא יכולים לטוס ללידה הצפויה של בתם: "מי יקבל את התינוקת? מי יהיה איתה? אנו לא יודעים מה לעשות"

אלי וקרול ארגמן . "לחשוב שתהיה לידה ואנחנו לא נהיה שם אחרי שחיכינו כל כך הרבה שנים לתינוקת הזו, זה לא נתפס" (צילום: חיים הורנשטיין)
אלי וקרול ארגמן . "לחשוב שתהיה לידה ואנחנו לא נהיה שם אחרי שחיכינו כל כך הרבה שנים לתינוקת הזו, זה לא נתפס" (צילום: חיים הורנשטיין)

בקיץ האחרון קיבלו קרול ואלי ארגמן בשורה משמחת: אחרי חמש שנים מפרכות של ניסיונות להביא ילד לעולם, הם סוף סוף בהיריון. או ליתר דיוק: הפונדקאית שלהם, המתגוררת בגיאורגיה, בהיריון, ונושאת ברחמה תינוקת - אחות עתידית לבתם הודיה בת השמונה.

 

“כשהתקשרו להודיע לנו שהפונדקאית בהריון, היינו בהלם", נזכרת קרול ברגע המאושר. "קפצתי על אלי ובכיתי מהתרגשות. הוא אמר לי לא להתלהב יותר מדי, כי כבר חווינו הרבה אכזבות עד עכשיו. אבל אני לא יכולתי לעצור את עצמי".

קרול: "בשלב מסוים הבנו שחייבים להקדים את הטיסה. הבעיה היא שלא יכולנו לעשות את זה עד שנעבור בדיקת די.אן.איי. רק עם הבדיקה הזאת אפשר להוציא את התינוקת מבית החולים בגיאורגיה. ניסינו להקדים את התור לבדיקה ולא הצלחנו"

 

מי היה יכול אז, בתקופה של טרום נגיף הקורונה, לדמיין בכלל את תרחיש האימים שיתרחש בהמשך? בימים אלה אלי וקרול ניצבים במצב הזוי ובלתי אפשרי: הפונדקאית שלהם כבר בחודש שמיני, ועתידה ללדת בחודש מאי – אבל נכון להיום, השניים לא יכולים להגיע ללידה. עקב מדיניות השמיים הסגורים שנקבעה בעקבות המגפה, הזוג תקוע בישראל.

 

״תכננו לטוס לגיאורגיה שבוע לפני הלידה", אומר אלי. "רצינו להישאר שם במשך חודשיים וליהנות מטיול במדינה עם התינוקת שתיוולד לנו. אבל עכשיו הכל הסתבך. אין טיסות לגיאורגיה והשמיים סגורים. אם לא נצליח להגיע בזמן ללידה, מי יקבל את התינוקת? מי יהיה איתה? אנחנו לא יודעים מה לעשות, ואני לא חושב שיש מישהו שיש לו תשובות. לחשוב שתהיה לידה ואנחנו לא נהיה שם אחרי שחיכינו כל כך הרבה שנים לתינוקת הזו, זה לא נתפס".

 

למה לא טסתם לגיאורגיה כשהמשבר רק התחיל ועדיין היו טיסות?

קרול: ״כשהבלגן הזה רק התחיל, אף אחד לא חשב שנגיע לכאלו מימדים. בשלב מסוים הבנו שחייבים להקדים את הטיסה. הבעיה היא שלא יכולנו לעשות את זה עד שנעבור בדיקת די.אן.איי. רק עם הבדיקה הזאת אפשר להוציא את התינוקת מבית החולים בגיאורגיה. ניסינו להקדים את התור לבדיקה ולא הצלחנו. אחרי שכבר עברנו אותה, גיאורגיה הודיעה שהיא סוגרת את הגבולות ושאין אפשרות להיכנס אליה.

ברגע שהבנו שאנחנו תקועים פרצתי בבכי. מי האמין שמצב כזה יכול לקרות? קנינו ציוד לתינוקת, הבית כבר מוכן בשבילה ואפילו השכרנו בגיאורגיה דירה לתקופה שאחרי הלידה".

אלי: ״חבר שלי שיש לו מטוס פרטי הציע להטיס אותנו לשם, אבל אי אפשר להיכנס למדינה הזו״.

 

איך אתם מתמודדים עם המצב?

קרול: ״אנחנו בהיסטריה מוחלטת ולא מאמינים שזה קורה לנו. זה התרחיש הכי גרוע שיכול להיות".

 

 

"הייתי אמא עוד לפני שהייתי בהריון״

שום דבר לא שגרתי בסיפור של קרול (45), טכנאית ציפורניים, ואלי (48), מנהל סניף סופרמרקט, שנשואים 16 שנה וגרים בבאר שבע. סיפור ההיכרות שלהם נשמע כמו קומדיה רומנטית, המאבק להביא את בתם הודיה לעולם הוא דרמה מטלטלת, והלידה שלה הייתה סוג של סרט מתח. אבל אפילו בהתחשב בכל אלה, הטלטלה שהם חווים בימים אלה היא קשה לעיכול.

 

הם הכירו לראשונה כשאלי היה בצבא וקרול בת 17. אחרי שיצאו מספר חודשים, החליטו להיפרד. הקאמבק הזוגי התרחש רק אחרי 13 שנה. חודש וחצי לאחר חידוש הקשר, בני הזוג החליטו להתחתן, וארבעה חודשים לאחר מכן הם עמדו מתחת לחופה. קרול הייתה אז בת 29 ואלי בן 32. ״כולם חשבו שאני בהריון כי מיהרנו להתחתן. זה ממש לא היה המצב, אבל היה ברור לנו שאנחנו רוצים להביא ילד לעולם״, אומרת קרול.

"בכל פעם שהרופאים אמרו לי שאני לעולם לא אצליח להיכנס להריון, לא הקשבתי. זה רק דירבן אותי עוד יותר. הייתה בי כמיהה עצומה לילד. הייתי אמא עוד לפני שהייתי בהריון״

 

אחרי חצי שנה של ניסיונות להרות שלא צלחו, קרול פנתה לרופא. בבדיקה שעברה התגלה כי היא סובלת מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, המקשה על כניסה להריון. ״התחלנו עם טיפולי פוריות", מספרת קרול. "עברתי שלוש הזרעות, ואז החלטנו לעבור לטיפולי הפריה חוץ גופית. במהלך חמש שנים עברתי 13הפריות ו-7 הפלות. איבדתי את העוברים ממש בתחילת כל הריון. עד היום אני לא יודעת איך התמודדתי עם זה. היו לי נפילות גדולות ומשברים״.

 

מה הרגע הכי קשה שאת זוכרת מהתקופה הזו?

״באחת ההפלות איבדתי כמות גדולה של דם והייתי בסכנת חיים. יצאתי מזה, אבל נפשית זה היה נורא״.

אלי: ״זה היה תהליך קשה מאוד. בכל פעם שקיבלנו תשובה חיובית שמחנו עד השמיים, ואז, במשך שבע פעמים, הגיעה ההפלה - חודש-חודש וחצי אחרי שקרול נכנסה להריון. בכל פעם קרול הייתה קורסת, בוכה במשך שבוע שלם ונכנסת לדיכאון. ניסיתי להיות חזק כלפי חוץ, אבל לא היה לי פשוט בכלל״.

 

עלתה בכם המחשבה שאולי עדיף לוותר?

״אני אמרתי לה שאולי עדיף לוותר, שהיא גומרת את הגוף שלה ושאנחנו יכולים לחיות רק שנינו יחד. הייתי מוכן לוותר על החלום להביא ילד, אבל היא לא ויתרה. בכל פעם שנכשלנו היא הייתה אומרת לי שנמאס לה ושהיא לא רוצה יותר לנסות, אבל אחרי כמה ימים היא הייתה קמה וקובעת תור לרופא. אני לא יודע מאיפה היא שאבה את הכוחות האלה. בגלל זה כל בוקר אני קם ומצדיע לה״.

קרול: ״למרות הקושי, החלטתי להמשיך ולנסות. כל פעם שקיבלנו תשובה שלילית או שאיבדתי עובר, הלכנו לרופא אחר. אני חושבת שאין רופא מהדרום ועד המרכז שלא ביקרנו אצלו. בכל פעם שהרופאים אמרו לי שאני לעולם לא אצליח להיכנס להריון, לא הקשבתי. אמרתי להם שאני עוד אהיה בהריון וששום דבר לא ישבור אותי. זה רק דירבן אותי עוד יותר. הייתה בי כמיהה עצומה לילד. הייתי אמא עוד לפני שהייתי בהריון״.

 

עם הבת הודיה. "היא שווה את כל מה שעברנו. כל דמעה וכל כאב״ (צילום: חיים הורנשטיין)
    עם הבת הודיה. "היא שווה את כל מה שעברנו. כל דמעה וכל כאב״(צילום: חיים הורנשטיין)

     

     

    ואז הגיעה הודיה

    אחרי חמש שנים של טיפולים, שבמהלכן נאלצו להוציא מאות אלפי שקלים ונכנסו לחובות, בני הזוג הבינו שהם צריכים לחשוב על דרכים אחרות להביא ילד לעולם. "הרופאים הציעו שנפנה לאימוץ, אבל אנחנו לא היינו שם. רצינו שלילד תהיה את הגנטיקה שלנו. הצעתי לקרול שנלך על פונדקאות, אבל היא סירבה, כי היא רצתה להיות בהריון. אז הצעתי שבזמן שנעבור את התהליך עם הפונדקאית, גם קרול תנסה להיכנס להריון, במקביל. את זה היא כבר קיבלה״.

     

    הזוג החל תהליך פונדקאות עם אישה ישראלית. בכל פעם שהפונדקאית עברה החזרה של העוברים, גם קרול עברה החזרה בניסיון להיכנס להריון. ״יריתי לכל הכיוונים״, היא אומרת. במשך שלוש שנים הם עברו עם הפונדקאית חמישה טיפולים. ״בטיפול השישי הפונדקאית לא יכלה לעבור את ההחזרה בגלל סיבה רפואית, אבל אני התעקשתי לעבור את ההחזרה בעצמי״, אומרת קרול. ״ואז הודיעו לי שנקלטתי ושאני בהריון. זה היה נס. הייתי בעננים".

    אלי: "הודיה נולדה במשקל 1.360 קילו, משקל של חבילת סוכר. היינו בפגיה במשך חודש וזה היה קשה מאוד. פחדנו שיקרה לה משהו״

     

    בתחילת החודש השביעי להריונה, לקרול הייתה ירידת מים. "הודיעו לנו שאנחנו לא יוצאים מבית החולים עד הלידה, שאני איאלץ לעבור לידה מוקדמת ושהתינוקת צפויה להיות בפגייה. הרגשתי שנופלים עליי השמים. פחדתי מאוד. לא ידעתי אם התינוקת תשרוד את זה״.

     

    קרול נכנסה לשמירת הריון. ״שכבתי במיטת בית החולים במשך חודש. קמתי רק למקלחת ולשירותים, ואלי לקח אותי בכיסא גלגלים לטיול קצר פעם ביום. במשך חודש שלם ירדו לי המים ללא הפסקה״.

     

    בסוף חודש שביעי הרגישה קרול צירים. היא הגיעה לחדר לידה כשצוואר הרחם שלה בפתיחה של 6 ס״מ, והלידה התקדמה במהירות. ״אחרי 20 דקות נולדה לנו תינוקת״, נזכרת קרול. ״קראנו לה הודיה, כדי להודות על זה שסוף סוף, אחרי שמונה שנים שבהן ניסינו להיכנס להריון, היא הגיעה לעולם״.

    אלי: "הודיה נולדה במשקל 1.360 קילו, משקל של חבילת סוכר. אחרי שהיא נכנסה לפגייה פרצתי בבכי. פרקתי את כל המתח והלחץ שעברנו במשך השנים האלה. היינו בפגיה במשך חודש וזה היה קשה מאוד. פחדנו שיקרה לה משהו״.

     

    הודיה הצליחה להשלים את פערי הגדילה, וכיום היא בריאה לחלוטין. ״היא ילדה מדהימה", מספרת קרול בחיוך. "אני יכולה להגיד שהיא שווה את כל מה שעברנו. כל דמעה וכל כאב״.

     

     

    לאף אחד אין תשובות 

    שנתיים אחרי שהודיה נולדה, החליטו בני הזוג לנסות ולהביא לה אח או אחות. במשך חמש שנים עברה קרול עוד שמונה טיפולים ושתי הפלות. בנקודה הזו, החליטו השניים שהם פונים שוב לפונדקאות. ״הרגשתי שנמאס לי להילחם״, אומרת קרול. "גם העובדה ששנינו כבר לא צעירים השפיעה על ההחלטה״.

    לפני שנה יצר הזוג קשר עם חברת "המרכז להורות באמצעות פונדקאות", והתחיל תהליך עם אם פונדקאית מגיאורגיה. לאחר שני טיפולים, התבשרו כי הפונדקאית נקלטה ונכנסה להריון. "כשגילינו שזאת בת שמחתי מאוד", אומרת קרול. "רציתי בת נוספת, שתהיה אחות להודיה".

    קרול: "יש עוד זוגות כמונו שתקועים בישראל. לחשוב שיוולדו בחו״ל ילדים ושההורים שלהם לא יהיו איתם זה פשוט נורא. הילדים צריכים את החום והאהבה של ההורים"

     

    לפני שלושה חודשים טסו בני הזוג עם בתם לגיאורגיה למשך שלושה ימים, במהלכם פגשו את הפונדקאית ונכחו בסקירת מערכות של העובר. "הפונדקאית היא בשנות העשרים לחייה ויש לה ילד בן 12", מספר אלי. "היא לא יודעת אנגלית, אז תקשרנו איתה באמצעות מתורגמנית. היה מפגש מאוד מרגש והתרשמנו ממנה לטובה".

    קרול: ״היא הייתה מאוד נחמדה וחיבקה אותנו. היא נתנה להודיה לגעת בבטן ההריונית שלה. התרגשנו מאוד כששמענו את הדופק של העובר״.

     

    מה יקרה אם לא תהיו נוכחים בלידה?

    "אנחנו לא יודעים מה יהיה אם מצב כזה יתרחש. חברת הפונדקאות עם היד על הדופק. אנחנו מקווים שאולי עוד שבועיים או חודש המצב קצת יירגע, ואז אולי יציעו טיסה לכל אותם זוגות שנמצאים במצב שלנו. יש עוד זוגות כמונו שתקועים בישראל. לחשוב שיוולדו בחו״ל ילדים ושההורים שלהם לא יהיו איתם זה פשוט נורא. הילדים צריכים את החום והאהבה של ההורים".

     

    איך מתנהלים במצב הזה ביומיום?

    "אני בוכה כל הזמן. זאת תקופה איומה. לאף אחד אין תשובות. אנחנו לא בקשר ישיר עם הפונדקאית ולא יודעים אם היא מודעת למה שקורה איתנו״.

    אלי: ״אני מנסה להיות אופטימי, ומסרב להאמין שלא נהיה בלידה. אני פונה לממשלה ומבקש שימצאו פיתרון לכל אותם זוגות שנמצאים במצב הזה. שיארגנו טיסות מיוחדות למדינות שבהן נמצאות האמהות הפונדקאיות. כל מה שנותר לנו זה להתפלל״.  

     

    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
    הגליון החדש של לאשה - עכשיו בדוכנים (צילום: אלה אוזן, סגנון: אורלי גורי)
     
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד