צפו במיקי ובנה נדב מנסים להעביר את העוגה:
כשהבן הצעיר נדב (28), מוזיקאי ושחקן שגר במרחק מטרים ספורים מבית הוריו בתל אביב, לא התאפק והחליט בכל זאת לקפוץ ולקחת כמה פרוסות עוגה, הוא עשה זאת תחת תנאים מחמירים: מקום המפגש נקבע בחוץ, כשבנוסף הבן הקפיד להפציר באמו להתרחק ממנו עד כמה שניתן. את התוצאה, המאוד משעשעת מצד אחד ומאוד נוגעת ללב מצד שני, אפשר לראות בסרטון המצורף שתועד על ידי עדר.
"לא ראיתי את בניי ונכדיי כבר למעלה משבועיים וזה מאוד קשה", אומרת קם ל"לאשה". "בני הבכור אלון גר עם זוגתו ושלושת ילדיו (בן 8, בן 4 ובת שמונה חודשים. י.מ) בקיבוץ עמיר אבל מופיע הרבה במרכז ככה שבימים כתיקונם אני רואה אותו ואת הנכדים כמה פעמים בשבוע. את נדב הייתי רואה כמעט מדי יום. אנחנו כמובן מתקשרים עכשיו דרך שיחות וידאו ואני מקבלת המון תמונות של הנכדים, אבל זה לא מתקרב לדבר האמיתי.
"בנוסף, כשם שהבנים שלי מקפידים לא להיפגש איתי מחשש שהם נשאים והם עלולים להדביק אותי, אני עושה דבר דומה עם הוריי. הוריי בני 84 עדיין חיים ובועטים. הם מתגוררים בקיבוץ כנרת ואני כל כך רוצה לבקר אותם אך נמנעת. בימים רגילים אני ויהודה מהווים את הציר הזה שדואג לכולם: גם להורים, גם לילדים וגם לנכדים. עכשיו הקורונה הגיעה ומשחקת משחק חדש שאנחנו לא מכירים. בעל כורחי היא גם הכניסה אותי ל'קבוצת סיכון'. זה מצחיק. רק לפני כמה ימים עוד פיזזתי על הבמה ב'מאמא מיה' בתיאטרון 'הבימה' כמו ילדה מטורפת בת 20".
איך קיבלת את הידיעה על השבתת התיאטרון?
"מהרגע ששמענו שאנחנו יוצאים לחל"ת התחושה הייתה מאוד מוזרה. לנו השחקנים אין קיום ללא קהל. כאילו שאנחנו לא שווים דבר אם אין מישהו שצופה בנו, מאזין לנו, נותן לנו את הפידבק המיידי. אז מיד את שואלת את עצמך 'מה אני שווה?' בעיקר שבמצב חירום הדבר הראשון שמוותרים עליו הוא תרבות הפנאי ומגדירים אותך 'כלא חיונית למשק'. את אומרת 'רגע, אפשר גם בלעדינו. אנחנו לא באמת חשובים'. עכשיו ברור לי שזה לא באמת נכון, אבל עדיין השאלות האלה עולות ומנקרות וזה ועושה כווץ בלב".
איך את מעבירה בינתיים את הזמן?
"זה לא פשוט. כבר שנים שאני לא זוכרת את עצמי נחה. המונח הזה בכלל לא קיים בחיי היומיום שלי. מעולם לא העזתי לקחת יותר מחופשה בת שבוע מהתיאטרון, בעיקר בגלל שאני משחקת לרוב בשש הצגות במקביל. ופתאום הדבר הזה שנכפה עליך מחייב אותך לנוח. אני כן משתדלת לנצל את זה כמה שיותר. מתעוררת יותר מאוחר בלי נקיפות מצפון, חושבת על רעיונות לערב יחיד שלי, מטפלת בעציצים, רוקמת, מציירת, אופה, מבשלת, ולצערי גם אוכלת. אני מקווה שתהיה לי אפשרות מספקת כדי לעמוד על המשמר קצת לפני שאחזור לתיאטרון, כי לדעתי במצב הזה הבגדים של 'מאמא מיה' לא יעלו עלי".
מה לגבי יהודה? איך המצב משפיע על הזוגיות?
"אומרים שהבידוד הזה או שהוא יגרום לזוגות להתגרש או להתקרב יותר. אבל אני ויהודה תמיד הסתדרנו. לא היינו צריכים לחשוש אף פעם מהרגע הזה שנהיה לבד עם עצמנו. אחד הקריטריונים לזוגיות טובה הוא איך עוברים את זה כשטסים יחד לחו"ל ותמיד צלחנו את הזמנים הללו עם המון כבוד והכלה. מהבחינה הזו כיף לנו מאוד ביחד בבית. יהודה (נשיא ומייסד בית ספר רימון. י.מ) התחיל להעביר שיעורי מוזיקה און ליין לתלמידים שלו דרך ZOOM. אבל חוץ מזה אנחנו אוכלים יחד ארוחת בוקר צהריים וערב, רואים יחד טלוויזיה. התחלנו לצפות ב'הכתר' ואתמול התחלנו לראות מחדש את 'משחקי הכס'. אמרתי ליהודה 'אתה יודע מה, אנחנו גם ככה כבר לא זוכרים הרבה'. מה גם שבסדרה הזו מאוד קשה להבין מי נגד מי, לאיזה בית מלוכה כל אחד שייך. אמרתי 'אולי עכשיו נבין יותר''".
אתם יוצאים מהבית?
"כמעט שלא. פעם ביום אנחנו עושים הליכה קצרה מחוץ לבית בלי שיש אנשים סביבנו, רק כדי לנשום קצת אוויר ולחלץ את האיברים הקפואים. יש לי ירקן מתחת לבית שאני מזמינה ממנו ירקות ומוצרי חלב והוא שם את הארגז מחוץ לדלת. מה שכן, לפני שבוע לא הייתה ברירה והלכתי לסופר, אבל יצאתי אליו עם מסיכה וכפפות. צריך להיזהר אבל אני בטוחה שבסוף יהיה טוב".
