בלגן זה אושר, והמסך הוא לא האויב: סודות של אמהות החינוך הביתי

בימים כתיקונם אמהות הבוחרות לחנך את ילדיהן בחינוך ביתי נתקלות בהרמות גבה. הן גם מורגלות למטח שאלות: את לא משתגעת? לא משעמם לו? הוא לא בודד? מה לא טוב בבית ספר? במצב הנוכחי, שבו החינוך הביתי נכפה על כולנו על ידי המציאות, הנשים הללו הופכות לבעלות הידע שכולנו היינו רוצים שיהיה לנו. תקראו לזה ״סודות״ תקראו לזה ״עצות״ או ״הנחיות״ - זה המידע שכדאי לכם לדעת עכשיו. 

האזינו לכתבה. הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה – המרכז לתרבות מונגשת

שגרה של ביחד

יעל סול (35), מושב רם־און, בזוגיות ואמא לחמישה, מנחת הורים על פי גישת "דרך הלב"

• ילדים שלא נחשפו לחינוך הביתי רגילים למסגרת ולשגרה קבועה. הילדים האלה גם רגילים שמעסיקים ומפעילים אותם, לכן כדאי להנמיך ציפיות שהם יהיו לבד וישחקו לבד. זה אפשרי, אבל ייקח זמן. הם חייבים סדר יום, כי זה מעניק להם ביטחון. אני ממליצה לקום בבוקר ולהחליט יחד מה עושים באותו יום. לא לצפות שהם יקומו וילמדו. יצירה משותפת של סדר יום תיתן להם תחושת שייכות. כדאי לאפשר להם בחירה מה ללמוד, מתי להתחיל ומתי לסיים.
• עכשיו יותר מכל הם צריכים את החיבור אלינו, את הביחד. נצלו את הזמן הזה לבניית שגרה שמבוססת על ביחד. עכשיו אין לאן למהר. זו הזדמנות לאכול ארוחת בוקר ארוכה, לשבת איתם, להתעניין בהם ולהיכנס לעולם שלהם.
• אל תשכחו: גם לנו מותר לעשות את הדברים שאנחנו אוהבים. אם הילדים לומדים, אפשר לשבת לידם ולעבוד על המחשב או לקרוא.
• לא להתנגד להתנגדות. אנחנו לא רוצים ילדים שרק מצייתים. כשהילד מתנגד, זכרו להביע גם אמפתיה – ילד זקוק להכרה ברצון שלו ולידיעה שאנחנו מתחשבים בו.
  

אל תעמיסו יותר מדי פעילויות. אנחנו לא צוות בידור או קרקס, אנחנו הורים(צילום: Shutterstock)

אל  תעמיסו

אנה גל (32), רמת־גן, בזוגיות ואמא לבן שש, בעלת "הבלוג של אנושקה" בנושא חינוך ללא עונשים:

• חשוב ליצור לוח זמנים, אבל אל תיצמדו אליו בכוח. תכננו את השבוע מראש תוך כדי התחשבות בסידורים שעלינו לעשות ובצורך שלנו בזמן פנוי (גם אם זה אומר טלוויזיה).
• אל תעמיסו יותר מדי פעילויות. אנחנו לא צוות בידור או קרקס, אנחנו הורים.
• תכננו ימים רגועים בבית. שעמום יכול לפתח את הדמיון. תנו להם להגיע לנקודת חוסר התוחלת והם יירגעו וישקעו במשחק. העבירו מסר שכרגע אי־אפשר לקבל את כל מה שרוצים, והילד ימשיך הלאה.
• לא משנה כמה נתכנן, הזרימה יכולה להיות שונה מהתוכנית.
• המסך הוא לא האויב.
• שלבו את הילדים במה שאתם עושים כדי לא לגרום להם תחושה שהם נהדפים הצדה.
• הבינו: זה המצב, נסו להפיק ממנו את המיטב. חלקו את המרחב בלי ציפיות הדדיות.
  

הרבו במסיבות ופעילות גופנית בתוך הבית(צילום: Shutterstock)

ילד מאושר זה ילד בבלגן

• הכי חשוב: להכניס את הילדים לשגרה הביתית שלכם, לאפשר להם להשתתף בפעילויות השגרתיות שלכם. הסבירו להם על תהליכים בבית, הראו להם איך מכבסים, עבדו איתם במטבח.
• זה הזמן ללמד אותם דברים לא רגילים ולאפשר להם להתנסות כדי לפתח מיומנויות חדשות, כמו תפירה, בנייה, הכנת בצק ודברים נוספים שהילדים פחות נחשפים אליהם ביום־יום.
• עסקו בבוטניקה, הנביטו ועקבו אחרי הצמיחה. אם יש לכם גינה או אדניות, זה הזמן לשתול (ולטעום את מה שגדל). זו למידה מבורכת ואפשרות לטעום דברים חדשים.
• ברגע שנותנים לילדים אחריות בבית, הופכים אותם מנטל לכוח עזר. ברגע שלא מתייחסים אליהם כאל ילדים שצריך לשעשע, אלא הופכים אותם לשותפים למעשיכם – נוצר אפקט למידה בלתי פוסק.
• גם טלוויזיה מותרת, אם אתם שולטים בתכנים הנצפים ומגבילים את הצפייה לשעתיים ביום. צפייה מבוקרת מאפשרת למידה.
• הרבו במסיבות ריקודים ותחפושות, תרגלו ספורט, זו פעילות משחררת.
• הרפו מענייני סדר וניקיון. ילד מאושר זה ילד בבלגן. כשאמא עסוקה בסידור במקום לדאוג לרווחתו, היא לא מלמדת דבר אלא יוצרת אנטגוניזם. לא נורא אם יהיה צבע, צעצועים מפוזרים על הרצפה או כלים בכיור. אפשר לסדר יחד, אבל לא לרדוף אחרי הסדר.