הבית בכלל וחדרי הילדים בפרט מקבלים בימים אלה חשיבות מיוחדת, כשהשהייה המוגברת בין ארבעה קירות גורמת לחלקנו לבחון אותם במבט ביקורתי חדש. איך נראה חדר הילדים של מי שעשתה קריירה מעיצוב עבור ילדים? ביקרנו אצל מעצבת צעצועים, מעצבת בגדים לקטנטנים ועוד כדי לגלות. כתבה שנייה בסדרה
אלכס חייקין־צור, המעצבת והבעלים של מותג צעצועי העץ KIPOD, בת 32, גרה ביפו עם בן הזוג מתי, הילדים ארי (בת 3.5) ואולי (בן 3 חודשים) והחתולים גזר ונולי.
מה את עושה?
"יש לי את העבודה הכי כיפית בעולם, אני מעצבת וממציאה צעצועים, בעלת המותג Kipod Toys שמתמחה בעיצוב ופיתוח ערכות יצירה חווייתיות לילדים".
איך הגעת לתחום?
"מילדות הייתה לי חיבה עצומה למשחקים וצעצועים - כמו לכל הילדים, רק שאני אהבתי מאוד להמציא וליצור לעצמי את הצעצועים והמשחקים שלי. באופן כללי מאוד אהבתי יצירה ואהבתי לגרום לכל החברים שסביבי ליצור יחד איתי. בשנת 2014 סיימתי תואר ראשון לעיצוב תעשייתי במכון הטכנולוגי חולון, המשכתי ללימודי המצאת צעצועים בשנקר ואז עסקתי בעיצוב ופיתוח צעצועים עבור חברות צעצועים שונות בארץ ובעולם. תוך כדי זה, ודי מהר, הקמתי את המותג העצמאי שלי ביחד עם בן זוגי מתי הקיפוד".
אם לא היית מעצבת, מה היית עושה?
"הייתי רק ממציאה כל היום ואז נותנת למעצבים אחרים לשבור את הראש איך לבצע את זה".
מה את הכי אוהבת בעבודה שלך?
"אני הכי אוהבת לשחק ולהמציא. הרגע הכי מאושר בתהליך העבודה אצלנו הוא כשמתקרבים לסיום של המצאה חדשה ומזמינים ילדים לסטודיו שלנו ביפו להגיע לקבוצת מיקוד ולהתנסות בצעצועים החדשים. אין לי מילים לתאר כמה זה מרגש, מלחיץ ומרחיב לי את הלב לראות ילדים משחקים, צוחקים, נהנים, מצליחים, יוצרים ואוהבים דברים שהמצאתי ופיתחתי. אני גם מאוד אוהבת תערוכות וירידים. זה רגע כיפי כזה שבו סוף סוף, אחרי כל העבודה הקשה, אתה עומד מחייך, פוגש אנשים מעניינים, מקבל מחמאות, טס לחו"ל".
ומה את הכי פחות אוהבת?
"קצת מצחיק, אבל התשובה היא קבוצות מיקוד, כי כמה שזה כיף, הרבה פעמים אחרי קבוצת מיקוד, בעקבות המשחק הראשוני והתגובות של הילדים, אני מגלה שיש לי טונות של עבודה ודברים שצריך לשנות ולפתור בצעצועים. וילדים תמיד אומרים את האמת, גם אם היא קשה וכואבת".
מה תהליך העבודה שלך? איך את מגיעה לעיצוב חדש?
"אני משחקת, חוקרת, לומדת, מדברת הרבה עם ילדים, בודקת, בוחנת. אני עדיין ממשיכה להיות ילדה בעצמי, אני ממציאה לעצמי חוקים משלי כדי להצליח להמציא דברים חדשים".
ומה החלום שלך?
"את החלום המקצועי שלי לגמרי הגשמתי. עכשיו אני חולמת לשרוד את זה בשלום ולהגיע לשלווה, למנוחה, לזמן ולכסף שיאפשרו לטייל קצת עם כל המשפחה מסביב לעולם. כי מרגע שהקמנו את העסק אנחנו בעיקר עובדים 24 שעות ביממה".
ספרי לנו על הבית שלך.
"הדירה שאנחנו גרים בה היא דירת הסטודנטים ששכרנו לפני עשור. מעולם לא דמיינו לעצמנו שבסוף נמצא את עצמנו מגדלים פה שני ילדים, אבל הופ, הנה זה קרה. זו דירה ישנה, בת 70 מ"ר, בקומה רביעית בלי מעלית בבניין רכבת על שדרות ירושלים".
מי ישן בחדר הילדים שבו הצטלמת?
"האמת? אף אחד לא ישן פה. זה החדר של ארי, אבל הילדה מסרבת לישון לבד בחדר וכל לילה אנחנו מוצאים את עצמנו במיטה עם ילדה באמצע, תינוק בצד ושני חתולים על הראש".
מי עיצב את החדר? האם הילדים היו מעורבים בעיצוב?
"אני עיצבתי. ארי רק הגישה לי את הברגים והסיכות כשבנינו את הקיר".
מתי עיצבתם או שיניתם את החדר בפעם האחרונה?
"הדירה שלנו היא בעצם דירה של 2.5 חדרים, אמנם גדולה אבל לא מחולקת טוב. בגלל שפתאום מצאנו את עצמנו מגדלים את הילדים בדירת הסטודנטים, כשמלאו לארי שנתיים החלטנו לחלק את חדר השינה שלנו, להעמיד במרכזו קיר וכך לבנות לה את החדר שלה".
מה את הכי אוהבת בחדר?
"אני הכי אוהבת את הטייפ ארט - ציורי הוואשי טייפ על הקירות - בצורת הבית. יצרתי אותו יחד עם ארי בעזרת ערכת יצירה מטריפה שפיתחתי בקיפוד - מקרן עץ מיוחד ליצירת טייפ ארט".
ומה הכי פחות אוהבת?
"את העובדה שארי לא באמת ישנה שם".
ואיך נראים חדרי הילדים בפנטהאוז של מי שמלבישה את הילדים של הקרדשיאנס? הקליקו על התמונה:
