אז שטפתם את הידיים בסבון ומים במשך 20 שניות, עקבתם באדיקות אחר מסלולי החולים והקפדתם להתעטש למרפק. ואז לקחתם את הסמארטפון לידיים וכל הזיהומים שנמצאים עליו - חזרו אליכם.
אימונולוגים מזהירים שנגיף הקורונה מסוגל לשרוד על משטחים שונים למשך שעות עד ימים. ד"ר רודרה צ'נפנבר מאוניברסיטת טנסי, שחוקר בשנים האחרונות את משפחת נגיפי הסארס במכון מדעי הבריאות של אוניברסיטת טנסי, סובר שבדומה לסארס, נגיף הקורונה מסוגל לשרוד בטמפרטורת החדר עד 96 שעות על משטחי זכוכית, כמו זה של מסך הסלולר שלכם.
המחקר על COVID-19, הידוע בכינוי "נגיף הקורונה" אמנם נמצא בעיצומו, אבל לפי הממצאים הראשוניים של המכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NIH), הנגיף יכול לשרוד בתנאים מסוימים מעל שלושה ימים על משטחי פלסטיק ופלדת אל חלד, ו-24 שעות על קרטון. מסכי מגע ציבוריים, כאלו שמזמינים באמצעותם כרטיסים לרכבת, ממלאים דלק או מזמינים המבורגרים הם מסוכנים אף יותר.
עד כה ידוע שהנגיף מפיץ את עצמו בעיקר על ידי הדבקה טיפתית של שיעול, עיטוש ובאמצעות קירבה ומגע עם אדם חולה וסביבתו. אבל כאמור, ייתכן שהוא יודע לשרוד גם על משטחים או חפצים נגועים. זו אינה הדרך העיקרית להידבקות במחלה, אך בהחלט מומלץ להיזהר.
הזכרנו משטחים או חפצים, והתכוונו בעיקר לסמארטפון הפרטי שלכם, זה שנוסע איתכם בתחבורה הציבורית, עוגן על השולחן במשרד, יוצא להפסקת צהריים ומארח לכם חברה מספר פעמים ביום בשירותים.
כל המומחים מסכימים על דבר אחד: נפרדים מהסלולר לפני שנכנסים לשירותים. בגלל הקורונה, אבל לא רק. הנה כל הסיבות:
1. בגלל החיידקים
חוקרים מאוניברסיטת אריזונה הוכיחו שבסלולרים יש ריכוז חיידקים גבוה פי עשרה מזה שעל מושבי אסלה בשירותים ציבוריים, כי אותם הרי מנקים מדי פעם. סמארטפונים עם כיסויי עור היו מזוהמים פי 17 מאסלה ממוצעת, וסמארטפונים עם כיסויי פלסטיק היו מזוהמים פי שישה מאותה אסלה. פרופ' סימון פארק, מרצה לבקטרולוגיה מולקולרית באוניברסיטת סרי בבריטניה, המחיש את המצב הבעייתי לתלמידיו, כשהניח את מסך הסמארטפון שלהם על צלחת פטרי (מצע לגידול חיידקים). כעבור שלושה ימים צמחו שם מושבות דוחות צהבהבות. "התוצאות הראו שפלאפונים לא זוכרים רק מספרי טלפונים, אלא גם משמרים את ההיסטוריה של המגעים האישיים והפיזיים שלנו עם אנשים אחרים וחומרים אחרים", כתב פרופ' פארק בבלוג שלו.
2. בגלל הטחורים
על פי מדד גוגל, בשנים האחרונות מידת העניין בטחורים משתוללת. זה קרה במקביל להשתרשות המנהג המגונה של העברת הזמן בשירותים בליווי המכשיר הסלולרי. רופאים מזהירים כבר שנים שישיבה ממושכת בשירותים עלולה לגרום טחורים ותוחמים את זמן השהייה המומלץ בשש עד שמונה דקות. כל מה שמעבר לכך מפעיל לחץ מיותר על המערכת. מכון המחקר "גיאוקרטוגרפיה" ערך סקר בקרב 1,002ישראלים לרגל השקת אתר בנושא טחורים ומצא קשר ישיר בין התארכות השהות בשירותים לשכיחות בעיית הטחורים. מנתוני הסקר עלה כי זמן השהייה היומי הממוצע בשירותים בישראל עומד על 24 דקות. שמונה אחוזים מהמשיבים הודו שהם מבלים בשירותים מדי יום בין שעה לשעתיים ושכיחות הטחורים אצלם הגיעה ל-25 אחוז - כפולה מזו של מי ששוהים בשירותים עד 0 דקות ביום.
גם שני גסטרואנטרולוגים ישראלים, ד"ר עומר גולדשטיין וד"ר רון שאול, נדרשו לנושא. בשנת 2009פרסמו מחקר בכתב העת הנחשב Neuro- gastroenterology שעסק בשאלת הרגלי הקריאה של הישראלים בשירותים, השפעת הקריאה על משך השהות בשירותים ומשמעותה מבחינה רפואית.
מחצית ממשתתפי המחקר אמרו שהם קוראים בשירותים טקסט מודפס (ספרים או עיתונים ולא טקסט דיגיטלי), ושההרגל הזה מוביל אותם לשהות ארוכה יותר בבית השימוש, אך גם מעביר את זמנם בנעימים.
ד"ר גולדשטיין מסביר: "הראינו שבניגוד להנחיות המקובלות, זה לא נורא לקרוא בשירותים. יש אנשים שקריאה בשירותים מסיחה את דעתם ועוזרת להם להרפות. אך אם המחקר היה נעשה היום, אני לא בטוח שהייתי מדבר בשבח העיסוק בטלפון הנייד בזמן הישיבה בשירותים. לגלישה סלולרית יש אופי תזזיתי יותר, בניגוד לקריאה הנינוחה שמרפה את הגוף ומשפרת את פעולת היציאה".
3. בגלל שהראש צריך הפסקה
אם הקיבה שלך מסמנת שהגיע הזמן לגשת לשירותים, ייתכן שגם הראש זקוק לאתנחתא קלה. ואל תחשבי לרגע שאם את יושבת בשירותים ועונה למיילים זה הופך אותך לעובדת יעילה יותר. לפי הסטטיסטיקות, 19 אחוז מהגברים ו-12 אחוז מהנשים קוראים מיילים בשירותים כי חבל להם לבזבז זמן, אבל אצל חלקם זה בא על חשבון האיכות.
נועה קארו, מאמנת נשים וקריירה, מסבירה שבעולם העבודה המודרני עלינו לקבוע לעצמנו זמני התנתקות. "כשאנחנו ממשיכות לעבוד בשירותים, אנחנו לא מאפשרות לעצמנו את השקט להתחבר לעצמנו, לשבת לבד, בלי הפרעות ולצאת להפסקה אמיתית - להתכנס, לנשום ולהוציא את מה שצריך - גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הרגשי.
"כשאין הסחות דעת חיצוניות, הקולות הפנימיים שלנו מתחילים לקיים דיון וכך יוצאים מאיתנו רעיונות חדשים ויצירתיים", מדגישה קארו. "מי שנכנסת לשירותים עם מכשיר סלולרי לא מאפשרת לעצמה שום הפוגה של שעמום/בטלה/ריסטרט. להשתעמם זה חשוב. כשהראש נקי ממחשבות נוצרים רגעי האאוריקה".
4. בגלל שזה מסוכן לסביבה
אם את עובדת בבית חולים, את עוד עלולה להרוג מישהו. סמארטפונים הם אמצעי תקשורת חשוב לצוות הרפואי בבית החולים. הם משפרים את הזמינות ואת איכות השירות ומאפשרים גישה למידע והתייעצות עם מומחים בזמן אמת. אך מחקרים שונים הראו ש-7.5 עד 4.5 אחוז מהמכשירים הסלולריים של הצוותים הרפואיים מזוהמים בפלורת חיידקים מגוונת, חלקם הגדול חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה.
למרות העובדה שרובם (77.5 אחוז) היו מודעים לכך שטלפונים יכולים להעביר מחלות, מרביתם (57.5 אחוז) מעולם לא חיטאו את המכשירים שלהם.
ד"ר ענבל פוקס, יועצת למחלות זיהומיות בשירותי בריאות כללית, אומרת: "לעובדי בריאות אסור בתכלית האיסור להתייחס לניידים שלהם כדרך תקשורת רגילה. לא משנה עד כמה הם מקפידים על היגיינת הידיים, אם הם נוגעים בזמן העבודה במחלקת טיפול נמרץ, למשל, בסלולרי שבילה איתם בשירותים או בחדר האוכל, זה מבטל את כל המאמץ העילאי שהושקע בשמירה על סטריליות".
ד"ר ביביאנה חזן, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ומניעת זיהומים במרכז הרפואי העמק, שירותי בריאות כללית, ממליצה לא להכניס שום דבר לשירותים: "הטלפון הסלולרי הפך להיות חלק בלתי נפרד מהיד, כאילו דבוק אליה, אבל מומלץ מאוד להיפרד ממנו לפני הכניסה לשירותים. כידוע, חדרי שירותים אינם נקיים, גם אם מקפידים לנקות אותם לעתים קרובות. המקומות המזוהמים ביותר הם הכפתור להורדת המים וידית הדלת. אם את מחזיקה נייד ביד - הוא יזדהם. כל חיידק, כל וירוס שקיים בסביבה, כל מחולל מחלות יידבק לידיים ומשם למכשיר - בסביבת בית החולים זה כולל חיידקי שלשולים, סלמונלה, שיגלה, שפעת, שחפת וחצבת שיכולים לשרוד על גבי המכשיר".
אז מה עושים?
==========
"כולם יודעים כמה חשוב להקפיד על היגיינת ידיים אחרי שיוצאים מהשירותים, אבל תגידי לי מי מנקה את הנייד שלו עם חומר חיטוי ביציאה מהשירותים? אף אחד. כדי להגן על החולים, מנחים את הרופאים לא להוציא את הנייד באמצע בדיקה אלא להשאיר אותו בכיס עד לאחר חיטוי הידיים וכן לנקות את המכשיר, משני צדיו, במגבון עם אלכוהול.
גם ענת בן-משה, פולינה אברן ואביה נוני, סטודנטיות לתואר שני לסיעוד באוניברסיטת בן-גוריון, הגיעו למסקנה שהחיידקים שמתיישבים על הטלפון הסלולרי עלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים בקרב מאושפזים בבית החולים.
בעבודה שהכינו, במסגרת קורס למניעת זיהומים, הן סקרו מגוון רחב של מאמרים רפואיים, והראו שהטלפון הסלולרי עלול להעביר מחוללי מחלות במסגרת הטיפול הקליני, להביא לאשפוז ממושך, לעלויות כספיות גבוהות, לסיכונים בריאותיים ובסופו של דבר גם למותם של מטופלים. הן ממליצות לבתי החולים לשכלל את מדיניות בקרת הזיהומים ולשפר את הייעוץ למאושפזים ולעובדי הבריאות בנושא השימוש והטיהור של הטלפונים הניידים.
גם הסלולרי זקוק לחיטוי
=================
- חברת "אפל" עדכנה לאחרונה את מדריך הטיפול במוצריה ואישרה חיטוי של האייפון עם מגבוני אלכוהול לחים, כל עוד נמנעים מרטיבות סביב הפתחים והכפתורים.
- קודם לחיטוי יש לנתק את המכשיר מהמטען.
- אין להשתמש במגבות נייר אלא רק במגבונים או במטליות מיקרופייבר.
- אין לרסס את המכשירים בתרסיסים אנטיבקטריאלים שונים, ואין לנקותם עם חומרים מלבינים.
- מומלץ לרכוש לסלורי כיסוי רחיץ, שאפשר לקרצף היטב.
