קורבן ראשון לעולם האדריכלות במגיפת הקורונה. האדריכל האיטלקי ויטוריו גרגוטי מת אמש (א') כתוצאה מסיבוכי המחלה, והוא בן 92.
Vittorio Gregotti היה אדריכל, מתכנן ערים ותיאורטיקן, ובקריירה ענפה ופורייה בת שישה עשורים, הוא תכנן לא פחות מ-1,800 מבנים, בקני מידה מגוונים ובכל רחבי העולם.
בין המבנים הידועים ביותר שתכנן, או שהיה שותף לתכנונם, נמנים: שיפוץ האצטדיון האולימפי "ליואיס קומפאניס" בברצלונה, לקראת המשחקים האולימפיים בעיר ב-1992; תיאטרון-אופרה ארצ'ימבולדי במילאנו, שאותו תכנן בשיתוף האדריכל השווויצי מריו בוטה (מי שתכנן את בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות "צימבליסטה" באוניברסיטת תל אביב).
התיאטרון, שתוכנן בתחילת המילניום הנוכחי, שימש כביתו של תיאטרון "לה סקאלה" בזמן שיפוצים נרחבים שנערכו במשכנו הקבוע. אייקונים נוספים שאותם תכנן גרגוטי הם אצטדיון לואיג'י פראריס (מראסי) בעיר ג'נובה, שנבנה לקראת אירוח המונדיאל באיטליה ב-1990, ו"מרכז Belem לתרבות ואמנות" בליסבון.
עבודותיו של גרגורטי מתאפיינות בחזיתות גדולות ואטומות של אבן, שיש ובטון. "סכרים", כינה אותם האדריכל והתיאורטיקן רם קולהאס, ואמר כי "ויטוריו הוא אדריכל שרוצה לבנות סכרים בכל העולם".
בקריירה הממושכת שלו, הספיק האדריכל לתכנן רובע מגורים בשנגחאי, לצד שכונות בארץ מולדתו. על עבודתו ותרומתו לתרבות האדריכלות האיטלקית, בין היתר בזכות היותו עורך כתב העת לאדריכלות "CasaBella" היוצא לאור באיטליה, עוטר גרגוטי במדליית זהב מטעם מוזיאון הטריאנלה במילאנו. הוא היה חבר פעיל במפלגה הקומוניסטית האיטלקית.
עם היוודע דבר מותו, ספד לו האדריכל האיטלקי סטפאנו בוארי, מי שהיה עורך כתב העת "דומוס":
ואיך לואי ויטון תורמים למאבק בקורונה? מכינים אלכוג'ל במקום בושם:
